בבית משפט יש מנצח ויש מפסיד – האם נכון המיתוס? / איריס אבידן
בקורס גישור מלמדים על ההבדל המהותי בין משפט לבין גישור.
בבית משפט – יש מנצח ויש מפסיד.
בגישור – שני הצדדים מרוויחים, שכן הם קובעים לעצמם את "פסק הדין" הרצוי להם,
וזאת ע"י קניית הסיכון למעשה.
מוכרחה לציין שהסיסמא הזו ממש מצאה חן בעיני, והמשכתי לחזור עליה בהתלהבות,
במיוחד בגישורים שניהלתי.
אולם עם הזמן, החלה לחלחל בי המחשבה שזה בכלל לא נכון.
אני מסכימה עם העובדה שבגישור שני הצדדים יכולים להרוויח,
אבל האם בבית משפט יש מנצח ויש מפסיד?
יש מי שמפסיד בדין – וזה ברור.
אבל המנצח – האם באמת ניצח?
הליך משפטי עורך שנים,
עלויות משפטיות הן מאוד יקרות.
ההשקעה של צד במשפט היא רבה, שכן הוא צריך לאסוף חומר רלוונטי
ולהביאו לעורך דינו כדי שיערוך אותו בהתאם,
ילמד אותו וידע לנסח אותו במונחים משפטיים ומאוחר יותר, גם להפכו לתצהירים.
ההתעסקות וההשקעה היא רבה,
העלויות הן גבוהות,
והניצחון המשפטי – במידה ומגיע – מגיע אחרי שנים.
התחלתי לחשוב שבמציאות שכזו – גם המנצח כבר לא מנצח.
השבוע הייתה לי שיחה מאוד מעניינת עם מגושרת שלי.
לפני כשנתיים גישרתי בתיק שלה והגישור לא צלח.
זה היה גישור כל כך יפה, וכל המגשרים הטרנספורמטיביים יאמרו שהגישור הצליח מבחינת כל התהליכים שעברו הצדדים,
אבל בסופו של דבר – לא היה הסכם והצדדים חזרו לבית משפט.
התובע והנתבעת הסכימו להצעה שהועלתה אבל העו"ד של התובע לא הסכים וכך זה נפל.
החלטתי להתקשר לראות איך הסתיים התיק בסופו של דבר.
הטלפון שמצאתי היה של הנתבעת.
שאלתי אותה איך הסתיים הסיפור
היא ענתה לי
"שנינו הפסדנו".
מה זאת אומרת? שאלתי.
היא אמרה שהתובע הפסיד הכל
גם שבית המשפט ביקש ממנו להציע פשרה, הוא הציע פשרה כזו שבית המשפט גער בו."
"אז למה את אומרת ששניכם הפסדתם?" שאלתי אותה.
"כי היו לי הוצאות משפט גבוהות,
השקעתי המון זמן,
היו כמה דיונים,
ולכן למרות שניצחתי במשפט, הפסדתי גם אני."
היא ענתה לי.
אני רואה שיש עוד מישהי שחושבת כמוני.
נראה לי שאנחנו לא היחידות,
אבל הגיע הזמן גם לדבר על זה.
פורסם בדף הפייסבוק שלי גישור – הדרך להסכמה | איריס אבידן.
מועבר לפרסום בסולחה.
