יניב שוורצמןמי מאיתנו לא שמע על תמ"א 38? אותה החלטה מלבבת של המדינה שמאפשרת לקחת בניין קיים ולשדרג או להרוס אותו כדי לבנות או לשפץ אותו למבנה בטיחותי יותר. וכל זה כמובן ללא הוספת שקל מכיסם של הדיירים.
נשמע מזמין ומפתה, נכון? אז זהו, זה לא כל כך פשוט. בכל בניין יש מספר דיירים שלכל אחד מהם אינטרסים שונים. זה מתחיל ב 4-6-8 דיירים בבניין ומגיע למספרים גבוהים אף יותר בבניינים הגבוהים יותר. והציבור – כמו כולם בישראל – תמיד יודע יותר טוב עבור השני ולא מתייחס למה שיותר טוב לעצמו. לכן במקרים רבים (יש שיאמרו שבמרביתם הגדול של המקרים) חילוקי הדעות וחוסר היכולת לגשר בין האינטרסים השונים, מובילים לכך שהפרויקט נתקע לאחר שלא מתקיים דיון מעמיק אמיתי בין בעלי הדירות. וכדי להוסיף עוד אש ללהבות כל אחד מהדיירים מביא את ההצעות שלו לאיך / למה / עם מי ומתי? צריך לעשות את הפרויקט. בשל כך בסופו של דבר נתקים הדיירים בשאלה מי מחליט ?? במקום לעסוק במהות ההחלטה הנחוצה. וכך מתבזבז לו זמן יקר.
יצא לי להתוודע לפרויקט כזה באופן אישי. הפרויקט נמצא בהליכים כבר 7 שנים!!! כן כן, שבע שנים!!! כאשר במהלך הזמן הזה בעלי הדירות התווכחו, רבו, העלילו, העליבו, האשימו והוציאו כספים במלחמתם אחד בשני. לאורך כל התקופה ועד היום כולם מאוד רוצים לבצע את הפרויקט, אבל כל אחד בדרכו שלו.
כשהתחלתי את לימודי הגישור ב-"בית לגישור וישוב סכסוכים". הבנתי כבר במהלך הלימודים שהגישה שלי לשאר הדיירים משתנית כתוצאה מהקורס ושאני מצליח לראות את האופק שהיה מוסתר במשך שבע השנים האחרונות. באמצעות טכניקות כאלה ואחרות התחלתי להזיז את הפרויקט לפסים חיוביים תוך כדי נטרול התנגדויות והבאת אנשים להסכמות. לימודי הגישור העשירו אותי בדרכים ליצירת אווירה חיובית במקום של חילוקי דעות. חשוב לדעת: תהליך הגישור אינו שדה קרב שבו יש מנצח ומנוצח. בתהליך הגישור כולם מנצחים!! אף אחד לא מוותר על מה שחשוב לו, צריך רק לדעת איך לגשר בין העמדות.
אני חייב לציין שהפרויקט עומד לפני חתימה, מצב שנראה היה רחוק כמזרח ממערב לפני שחשבתי בכלל על גישור. אילו פרויקטים מהסוג הזה היו מגיעים לחדר הגישור עוד בתחילתם, הרבה כסף, מפח נפש וזמן היו נחסכים ולכולם כבר מזמן הייתה דירה חדשה.
יש פתרון, וקוראים לו פשוט – גישור.
דני קלימן – מגשר מטעם הבית לגישור ויישוב סכסוכים
