פרק א'
ראיון מועמדים לרשימת המגשרים של בתי –
המשפט
כללי
1.
תקנה )4ג(לתקנות מינוי מגשר מקנה לועדה המייעצת סמכות להזמין
לראיון מועמד המבקש להיכלל ברשימת המגשרים של בתי המשפט,
וזו לשונה:
בקשה להיכלל ברשימת המפשרים.
…..
)ג( המנהל יעביר את הבקשות לועדה המייעצת, אשר
רשאית לאחר שעיינה בטופס ובמצורפיו, להזמין את
המועמד לראיון; החליטה הועדה להמליץ על הכללתו
של המועמד ברשימה, תעביר את המלצתה למנהל;
החליט המנהל לאשר את הבקשה ירשום את המועמד
ברשימה ויצרף לה את טופס המועמדות המאושר".
"4.
תקנה זו מעלה שלוש אפשרויות:
א. הזמנת כל המועמדים לראיון.
ב. ירואיינו רק אותם מועמדים אשר מן הטפסים שהגישו עולה הצורך,
לדעת הועדה, לברר פרטים ו/או עובדות נוספות.
לגבי מועמדים אלה, יתכן ויש מקום גם להתרשם מאישיותם וכישוריהם
כדי לבחון את מידת התאמתם לשמש כמגשרים בבתי המשפט.
ג. אף מועמד לא ירואיין ואם עמד בדרישות התקנות – ייכלל ברשימת
המגשרים ויהיה נתון להערכה תקופתית.
כחלק מהדיון בשלוש אפשרויות אלה עלתה לדיון שאלה נוספת
שעניינה האם להיעזר בגוף חיצוני, שיוסמך על ידי הועדה, לצורך
ראיון המועמדים או שראיון המועמדים יישאר בידי הועדה המייעצת.
בנושאים אלה דן פרק זה.
דעות והצעות שהועלו בפני הועדה
2.
במסגרת הדיון בנושא ראיון המועמדים החליטה הועדה להזמין
נציגים מטעם חברות כוח אדם )"קבוצת אדם" ו"פילת"(, שמומחיותם
היא, בין היתר, מיון מועמדים.
כל אנשי המקצוע של חברות כוח האדם אשר הופיעו בפני הועדה,
היו בדעה כי הראיון האישי הוא השיטה הפחות מוצלחת מבין
השיטות הקיימות לצורך מיון מועמדים.
מחקרים שנעשו בשטח הוכיחו, כי הראיון האישי איננו מהווה כלי
מיון ראוי, הן משום שקיים סיכון כי המראיין יושפע מפרמטרים
בלתי רלוונטיים והן משום שלעיתים קרובות אין אחידות בשאלות
הנשאלות על ידי מראיינים שונים כמו גם בפרמטרים אליהם הם
מתייחסים.
לדעתם של המומחים, יכול הראיון האישי להוות כלי נוסף, אך לא
מכריע, במיון מועמדים.
לאור עמדתם זו, הציעו אנשי המקצוע בחברות כוח אדם, שיטות
אבחון אחרות לצורך מיון המועמדים.
הצעותיהם כללו: מבחני אישיות, סימולציות, שאלונים, דרישת
המלצות ומשובים שינתנו למועמדים על ידי צדדים שניהלו בפניהם
הליך גישור.
אותם מומחים הדגישו כי מאחר והדגש בגישור הוא על כישורים
אישיים כגון הפעלת שיקול דעת, כושר הקשבה, סמכותיות, הקרנת
אמינות וכו' – יש לבנות מתכונת לתהליך מיון מובנה שיכלול
סימולציות, מבחנים וראיון.
לאור זאת הוצע על ידם לערוך מבחני מיון שיימשכו על פני מספר
שעות, בין במסגרת קורס הגישור עצמו ובין לאחר סיום הקורס.
א.
הועדה שמעה גם דעות נוספות אשר אותן ביטאו מוזמנים נוספים.
כב' הנשיא דן ארבל, מנהל בתי המשפט, הופיע בפני הועדה והמליץ
לוותר על ראיון המועמדים מאחר והדבר איננו מעשי.
לדעתו, על הועדה המייעצת להתרכז בפיקוח על מוסדות הלימוד,
בהצבת דרישות וסטנדרטים לאותם מוסדות ובבדיקת כשירויות
המרצים.
בוגריו של מוסד הלימוד, אשר אושר על ידי הועדה, יוכנסו לרשימת
המגשרים של בתי המשפט, ויוקם מנגנון בקרה אשר במסגרתו תיערך
הערכה תקופתית של מוסדות הלימוד.
כב' הנשיא ס. אדלר, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, התייחס גם
הוא לנשא זה.
כב' הנשיא הדגיש כי אם ייערכו ראיונות למועמדים, יביא הדבר
לכך כי מגשר שרואיין ונכלל ברשימה ייחשב כמי שהומלץ על ידי
הועדה ונמצא ראוי ביותר לשמש כמגשר.
מאחר וראיון, כאמור, איננו מאפשר מיון רציני של המועמדים ובחינת
כישוריהם, כי אז אין זה ראוי ליתן למועמדים שרואיינו על ידי
הועדה מעמד של מגשרים "מומלצים", רק משום שרואיינו.
משום כך יש להימנע, לדעת הנשיא ס. אדלר, מלראיין מועמדים,
והמלצת הועדה לכלול אותם ברשימת המגשרים לא תיחשב
כ"המלצה" על כישוריהם, אלא אישור כי עמדו בדרישות התקנות
למינוי מפשר.
מאידך, מציין כב' הנשיא, אם לא ייערכו ראיונות כלל, עלול להיווצר
מצב לפיו מועמדים אשר לחלוטין אינם מתאימים לגישור ייכללו
ברשימת המגשרים של בתי המשפט.
מסיבה זו, מוצע לקבוע מספר כלים, ביניהם ראיון מועמדים, אשר
באמצעותם ניתן יהיה לפסול מועמדים שאינם מתאימים, כשהמטרה
היא לאתר את ה"שוליים הקיצוניים" ומניעת כניסתם לרשימה.
ב.
הועדה הזמינה לדיון גם מורים וראשי מוסדות הלימוד הקיימים
בתחום בגישור, כדי לשמוע את דעתם.
אלה סברו כי מיון המועמדים ראוי שייערך על ידי מוסדות הלימוד,
בטרם תחילת הקורס וחלקם ציינו כי הם עושים זאת בפועל.
ראשי מוסדות הלימוד ציינו כי קיים קושי לפסול מועמד לאחר
שהקדיש זמן וממון בלימודי הקורס, ומשום כך עדיף לערוך את
המיון לפני תחילת הקורס.
בנוסף על כך הציעו ראשי המוסדות להקים מנגנון שיאפשר למורים
שלא להסמיך מועמד כמגשר בתום הקורס.
לגישתם, לקראת תום הקורס מסוגלים המורים להעריך את כישוריהם
ויכולתם של החניכים לשמש כמגשרים, והם יוכלו לחוות את דעתם
על החניכים באופן מקצועי.
על פי הצעה זו, ימסרו מוסדות הלימוד לועדה הערכה מפורטת לגבי
כל מועמד, על פי קריטריונים ברורים שייקבעו.
ג.
הצעות נוספות הועלו בפני הועדה.
על פי אחת ההצעות יתבקשו כל המועמדים להציג המלצות מובנות,
כאשר הממליצים עונים על רשימה של שאלות שתקבע מראש.
ההמלצות יהיו חסויות מפני המועמדים וישלחו על ידי הממליצים
ישירות לועדה.
הוצע גם לחייב את המועמדים להשיב על שאלון בתצהיר, כאשר
השאלון יכלול שאלות קבועות ומפורטות וניתן יהיה לערוך ראיונות
מדגמיים של חלק מהמועמדים.
הצעות אחרות התייחסו לבדיקת מיומנותו של המועמד, כשזאת
תבחן על פי תפקודו בהליכי גישור "אמיתיים" בבית המשפט,
בליווי מנחה.
ד.
דיון
3.
איש איננו חולק על חשיבות מיון המועמדים ועל השאיפה להמליץ
על רשימת מגשרים שתכלול את המגשרים הטובים ביותר שיעמדו
לרשות בתי המשפט.
יחד עם זה, אין הועדה מוסמכת לחרוג מהסמכויות הנתונות לה לפי
התקנות והיא איננה יכולה להתעלם מהמציאות אשר בשטח.
א.
תקנה )4ג( לתקנות מינוי מגשר הסמיכה את הועדה להזמין מועמד
לראיון, אולם התקנה לא הסמיכה את הועדה להורות על מבחני
מיון, כפי שהציעו חברות כוח האדם.
התקנה גם לא הסמיכה את הועדה, או מי מטעמה, לבחון מועמדים
ב"הליך גישור אמיתי" או בסימולציה כתנאי להכללתו ברשימת
המגשרים של בתי המשפט, וכן לא הסמיכה את הועדה להעביר את
ביצוע ראיון המועמדים לגוף חיצוני.
גם לעצם העניין אין הועדה ממליצה, בשלב זה, על מבחני מיון או
"בחינת שדה" או סימולציה.
אכן, המומחים בעולם סבורים שסימולציות כאלה הן דרכי המבחן
המתאימות ביותר, אך עלינו להיות ערים למתרחש בשטח זה כיום
ולצרכי מערכת המשפט.
מבחנים מעשיים, שידרשו מאות אם לא אלפי שעות ועשרות בוחנים,
אינם ברי ביצוע הן בשל העלות הגבוהה, הן בשל חוסר זמן והן בשל
היעדר בוחנים מיומנים.
אי לכך כל שנותר לדיון בנושא זה הוא סמכות הועדה לראיין את
המועמדים.
ב.
אחת האפשרויות היא, כאמור, לראיין את כל המועמדים.
אפשרות זו, לפיה הועדה המייעצת תראיין את כל המועמדים,
מעוררת קושי.
על פי המידע שנמסר לועדה, הוגשו עד היום למנהל בתי המשפט
אלפי בקשות של מועמדים, המבקשים להיכלל ברשימת המגשרים
של בתי המשפט ולאור התפתחות תחום הגישור בארץ, מספר
בוגרי הקורסים ילך ויגדל.
אם יומלץ לראיין כל מועמד כי אז קיום ראיונות במספר כה רב
הוא בלתי מעשי, בשלב זה, וספק אם יהיה מעשי בעתיד.
בנוסף על כך, וכפי שפורט לעיל, מיון מועמדים באמצעות ראיון
איננו מבטיח מיון נכון בין מי שעשוי להצליח בגישור לבין מועמד
שאינו מתאים.
נימוקים אלה עומדים כנגד ההצעה לקיים ראיונות לכל המועמדים.
ג.
אפשרות נוספת היא עריכת ראיונות רק לאותם מועמדים אשר מן
הטפסים שהגישו עולה הצורך, לדעת הועדה, לברר פרטים או
עובדות נוספות.
צורך כזה עשוי להתעורר, למשל, כשהמועמד למד במוסד לימוד
בחו"ל, כאשר התואר האקדמי של המועמד או עיסוקו המקצועי
אינם בתחום רלוונטי לגישור וליישוב סכסוכים בבית המשפט.
לגבי מועמדים אלה, יש מקום להתרשם גם מאישיותם וכישוריהם
כדי לבחון את מידת התאמתם לשמש כמגשרים בבתי המשפט.
קיום ראיון למועמדים אלה יאפשר לגלות את המועמדים שאינם
ראויים באופן בולט לשמש כמגשרים.
אפשרות זו אין בה, כאמור, כדי לאבחן בין מועמדים שעשויים
להצליח בגישור לבין כאלה שיצליחו פחות, אלה רק למנוע את
כניסתם של מועמדים אשר אינם מתאימים בעליל.
ד.
האפשרות השלישית היא לוותר על ראיונות ולכלול את כל
המועמדים, שעמדו בדרישות התקנות, ברשימת המגשרים של
בתי המשפט.
גם אפשרות זו מעלה קושי כאשר היא מאפשרת הכללתם של
מועמדים שאינם מתאימים בעליל )"שוליים קיצוניים"( ברשימת
המגשרים של בתי המשפט.
אפשרות זו שבה כל בוגר שעמד בדרישות התקנות ייכלל ברשימה,
מבלי שנערך מיון כלשהו, איננה ראויה ואיננה רצויה.
ה.
על פי תקנה 2 לתקנות מינוי מפשר, מוסמך מנהל בתי המשפט
להוציא מגשר מן הרשימה, מטעמים שיפרט.
סמכות זו, לפיה ניתן יהיה להוציא מגשר מן הרשימה, מהווה
אמצעי נוסף להבטחת איכותם של המגשרים הכלולים ברשימה.
ו.
המלצות
4.
הועדה דנה ובחנה את כל ההצעות שהועלו בפניה והחליטה לבחור
באפשרות של ראיון חלק מהמועמדים.
המועמדים שיוזמנו לראיון יהיו אלה אשר לפי החומר שהגישו יש
מקום, לדעת הועדה, לבחון את התאמתם.
הצורך לראיין מועמדים עשוי להתעורר כאשר המועמד למד במוסד
שלא הוכר על ידי הועדה )לדוגמא – למד בחו"ל או שלא הוגשה
בקשה להכרה על ידי מוסד לימודים מסויים(, כאשר התואר האקדמי
של המועמד או עישוקו המקצועי אינם בתחום רלוונטי לגישור
וליישוב סכסוכים בבית המשפט, מקום שהמועמד לא עשק זמן רב
במקצועו ובכל מקרה אחר שיצדיק זאת, לדעת הועדה.
א.
רשימת המגשרים שתעמוד לרשות בתי המשפט תכלול פרטים נוספים
בנוסף לשמות המגשרים.
על פי תקנה 4 )ג( לתקנות מינוי מגשר ירשום מנהל בתי המשפט את
המועמד ברשימה ויצרף לה את טופס המועמדות המאושר.
טופס הגשת המועמדות כולל פרטים אישיים, עיסוק, השכלה, גיל,
ותק, הכשרה בגישור ופרטים אלה יעמדו לרשות בתי המשפט
המבקשים למנות מגשר.
משום כך ממליצה הועדה לכלול ברשימת המגשרים גם פרטים
נוספים כגון עישוק, השכלה, גיל, ותק והכשרה בגישור.
פרטים אלה, הכוללים מידע רלוונטי אודות כישורי המגשרים ונסיונם,
יסייעו בידי בתי המשפט בבחירת מגשרים טובים וראויים.
ב.
