|
השפעת גירושי ההורים על נוער בגיל ההתבגרות |
מאת ד"ר סוזן זיידל, פסיכולוגית, יולי 2002
| בני נוער להורים פרודים נחלקים לשתי קבוצות: בני נוער להורים פרודים שעברו תהליכי גירושין לפני שנים ובני נוער החווים בהווה את גירושי הוריהם. הקבוצה הראשונה איננה מצויה בשיא משבר הפרידה, אולם קיימות בעיות האופייניות לשלב התפתחות זה. הקבוצה השניה הנמצאת בשלב המשבר הראשוני, שותפה הן לבעיות האופייניות לקבוצה הראשונה והן לבעיות האופייניות למצבי שיא המשבר. בעיות משמעת, פעילויות אסורות ובדיקת גבולות באופן נורמטיבי, בני נוער בודקים את גבולות האוטונומיה שלהם כנגד האוטוריטה של המבוגרים. במשפחות "גרושות", תופעות אלה עלולות להחמיר מסיבות שונות. הורים גרושים סובלים משחיקה כללית מתוך עייפות פיזית ונפשית וקשה להם "לעמוד על המשמר". לפעמים, רגשי אשם כלפי הילדים גורמים לויתורים ולהמנעות מהטלת סנקציות ודרישות כלפי הילדים. סיבה נוספת היא החשש שהצעיר יעדיף את ההורה השני אם הוא יהיה נוקשה מדי בהטלת משמעת. הבקורתיות כלפי ההורים , האופיינית לגיל ההתבגרות, תגבר עקב תפיסת ההורים כמי שלא הצליחו בחיי המשפחה שלהם. תפיסה זו פוגעת בסמכותיות ההורים בעיני המתבגר. לפעמים ה"acting out" הוא ביטוי של צורך בתשומת לב ונסיון למשוך תשומת לב מצד הורה העסוק בעצמו. בדרך כלל, הורים גרושים טרודים בבעיות כלכליות ובבניית זוגיות חדשה, ומשגיחים פחות על ילדיהם. מצב זה משאיר פתח להתנסויות בסמים ובשתיית אלכהול. תופעה אחרת היא ירידה בלימודים, שעלולה להתרחש בעקבות מצב נפשי ירוד וחוסר ריכוז. גם במקרה של קשיי לימוד שגרתיים, עלולה להתרחש התדרדרות בלימודים; ההורים עסוקים יותר במשבר הפירוד ופחות במצבו של הילד בלימודים. גם הילדים ישתפו פחות את ההורים העסוקים בענייניהם. בתנאים אלה, התדרדרות בלימודים תתרחש לפני שמישהו יחוש בדבר. פגיעה כלכלית במשפחה פוגעת בצעירים ברוב המקרים, גירושין גורמים לירידה ברמת החיים של המשפחה. תופעה זו מטרידה בעיקר את הצעירים, שיש להם דרישות כלכליות גבוהות. הדבר מעורר כעסים נוספים ותחושה שהגירושין כביכול "על חשבונם". התנגשות בין הפעילות החברתית הרצויה לבין קיום הקשר עם ההורה שלא חי בבית הילד בדרך כלל, פעילות חברתית וספורטיבית תופסת מקום מרכזי בגיל ההתבגרות, וההורים נדחקים הצידה. תופעה טבעית זו הופכת לבעייה אצל בני נוער שהוריהם התגרשו. עבור ילדים אלה, נקבעים ימים ושעות שהייה אצל ההורה שלא גר עם הילד. בדרך כלל, סופי שבוע מתחלקים בין ההורים כדי לאפשר לכל אחד זמן לבילויים עם הילדים, ונקבעים ימי ביקור גם באמצע השבוע. הסידור שמתאים לילדים הקטנים במשפחה עלול לפגוע במתבגרים. הסדר שנקבע שנים רבות קודם, עלול לאלץ את המתבגר להתנתק מפעילויות חברתיות או ספורטיביות למשך תקופות זמן ממושכות, במיוחד אם ההורים אינם גרים באותה עיר. לעיתים, הורים חושבים על מימוש זכותם לראות את הילדים ופחות על מימוש זכויות הילדים לנהל חיים נורמליים בהתאם לגילם. אם הורים לא מתחשבים בצרכיו של המתבגר, ההסדרים שהם קובעים עבור הילדים עלולים לפגוע בהם. בכל מקרה, המתבגר מצוי בקונפליקט בין רצונו לראות את ההורה השני והחשש לפגוע בו אם הוא לא יקיים את הביקור, לבין רצונו להשתלב בפעילויות החשובות לו. כאשר נאלצים למכור את בית המשפחה ולהעתיק את מקום המגורים, הדבר מכביד במיוחד על מתבגרים בשל הצורך שלהם בהשתייכות חברתית וקשרים קבועים עם קבוצת הגיל. קשה להיקלט במקום חדש בגיל ההתבגרות. היפוך תפקידים – אחריות יתר אחת התופעות אצל בני נוער של הורים גרושים היא הנטיה לקחת אחריות על הוריהם. זה קורה במצבים שבהם ההורה נמצא במשבר והמתבגר דואג לשלומו. תופעה זו מתחילה בשיא המשבר בעת הגירושין ולפעמים אף נמשכת שנים רבות. במצבים קיצוניים, הצעיר הופך להיות "ההורה של ההורה" כביכול. הורים נוטים לשתף, יתר על המידה, את הצעיר בפרטי פרטים של בעיותיהם הכלכליות והרגשיות. לעיתים מסתמכים על בנות מתבגרות בלקיחת אחריות לניהול משק הבית ודאגה לאחים הצעירים מאחר ולהורים יש פחות זמן ואנרגיה לעסוק בכך. בשעה שגיל ההתבגרות מתאפיין בריבוי של בעיות רגשיות וחברתיות, לצעירים אלה אין "כתובת" לבעיותיהם מאחר שהם נמנעים מלהכביד על ההורה המצוי בקשיים וכן בגלל העובדה שההורה אינו זמין. במקרים קיצוניים, צעירים אלה עלולים להקלע למצבי חרדה ודכאון. מיניות ומתירנות או הסתגרות חברתית מיניות מוקדמת או מתירנות מינית עשויה להתרחש אצל בני נוער (בעיקר אצל בנות) החשופים להורים המפתחים יחסים עם בני זוג חדשים. במצבים מעין אלה, וכחיקוי להורה, תתפתח גישה מתירנית יותר אצל בני הנוער. מניע נוסף הוא החיפוש אחרי אהבה והצורך למשוך תשומת לב של בני המין השני. מאידך, קיימות גם תגובות של חוסר אמון באהבה וזוגיות ופחד מדחיה או עזיבה של בן זוג. בני נוער של הורים גרושים חוששים מכישלון ביחסים זוגיים. וכתוצאה מכך, חלקם נמנעים מקשרים רומנטיים כדי לא לחוות את כשלון הוריהם ולא להפגע. בני-ברית ו"נאמנות כפולה" נסיבות הגירושין משפיעים על הקשר שיתקיים בין הילדים לבין כל אחד מההורים. צעירים להורים הנמצאים בקונפליקט עלולים להמצא במצב של חוסר יכולת לנהל קשרים תקינים עם שני ההורים בגלל תחושה של "נאמנות כפולה". בדרך כלל, הם כועסים על ההורה שפגע בהורה השני, בעקבות בגידה או התנהגות שלילית אחרת. כיצד להקל על מתבגרים שהוריהם מתגרשים? בעת הגירושין בזמן שנמצאים בתהליכי גירושין יש להתייחס בעיקר לבעיות המיוחדות של גיל ההתבגרות. על ההורים להיות מציאותיים ולהבין, שיהיה להם פחות זמן ופחות כוחות נפשיים לדאוג לילדיהם. למרות שמתבגרים יכולים לעזור להורים בתקופה קשה זו, חשוב לא לשכוח שגם הם זקוקים לתמיכה רגשית ולאוזן קשבת. להקלה על הילדים ועל המבוגרים כאחד רצוי שהגירושין יוסדרו באמצעות תהליך גישור ולא בהליכים משפטיים. תהליך הגישור הנו תהליך שבו אדם מקצועי מסייע לבני הזוג להגיע להסכם גירושין בשיתוף פעולה. הורים שמצליחים לשתף פעולה מונעים בכך את בעית תחושת "הנאמנות הכפולה" מצד הילדים. כמו כן, הילדים מעריכים את היכולת של ההורים להתמודד עם תהליכי המשבר באופן שאינו פוגע בתדמיתם כבוגרים בעלי אוטוריטה. מגשרים מעודדים את ההורים לשתף את ילדיהם המתבגרים בתכנון הנושאים המשפיעים על חיי היום יום שלהם, ולהביא בחשבון את הצרכים המיוחדים של המתבגרים. בכל מקרה, שיחות הגישור מאפשרות דיון מקיף בנושאי הילדים. הורים "חזקים" – בני נוער "חזקים" פירוק המשפחה מהווה משבר לכל בני המשפחה, כולל בני הזוג שיזמו את המהלך. המשבר כרוך בתחושת כשלון, אבדן, כעס, חרדה לבאות, רגשי אשם כלפי בן הזוג וכלפי הילדים. חשוב שבשעת משבר גירושין, יעזרו ההורים באיש מקצוע כגון פסיכולוג או עו"ס כדי להתחזק ולהתמודד באופן נכון עם המשבר הרגשי הנובע מפירוק הנישואין. על ההורים להבין שהתאוששותם של הילדים קשורה ישירות בהתאוששותם והתחזקותם הנפשית של ההורים עצמם. יחד עם זאת, אסור לשכוח שהילדים זקוקים לתמיכה מתמשכת, הן בעת הגירושין והן לטווח ארוך. מקורות התמיכה הם לא רק ההורים עצמם אלא גם המשפחה המורחבת, כולל סבים וסבתות, מורים, מחנכים ויועצים חינוכיים. במקרים קיצוניים של בני נוער המגלים סימפטומים חריפים, יש לשתף גם פסיכולוג . ד"ר סוזן זיידל היא פסיכולוגית קלינית ויועצת לענייני נישואין, מחברת הספר – המדריך לגישור ולהסדרי גירושין (הוצאת הסכמות, 2001). |
|
יניב שוורצמן
