 |
הדרכת הורים : כיצד להקל על ילדיכם בעת גירושין? |
מאת: ד"ר סוזן זיידל, פסיכולוגית
| הורים שמתגרשים רוצים להקל על ילדיהם אך לא יודעים כיצד להתנהג. הורים יכולים להקל על ילדיהם בתקופה רגישה זו, שבה אבא ואמא שלהם נפרדים זה מזו. להלן מספר "שגיאות נפוצות" שרצוי להימנע מהן: 1. אי-מתן מידע אודות הפירוד והשינויים שיחולו בחיי הילדים. הילדים חשים בילבול, פחד וחרדה כאשר הם עדים למתחים ולאירועים, אך לא מסבירים להם מה קורה. ההורים צריכים להסביר לילדים מדוע ההורים נפרדים, היכן יגור כל אחד ומתי הם יהיו עם כל אחד מהוריהם. גם במצב שטרם נקבע הסדר, ניתן להסביר לילדים מה הוחלט ומה לא, ולעדכן אותם בהמשך. בכל מקרה, חשוב להכין את הילדים לכל השינויים שיחולו בחייהם, לענות על שאלותיהם ולעודד אותם לדבר על הנושאים שמעסיקים אותם או שמדאיגים אותם. לפעמים ההורים שקועים בבעיותיהם ובמתחים שלהם והם שוכחים למסור מידע לילדיהם. לפעמים הורים חושבים שילדים קטנים לא צריכים לדעת מראש מה מתוכנן. הניסיון מראה שילדים בכל גיל מרגישים יותר בטחון כשההורים מוסרים להם מידע בצורה עניינית. 2. התייחסות טרגית לגירושין. גירושין הוא אירוע בעל משמעות עצומה עבור המשפחה, אך אין להציג אותו כטרגדיה. ילדים מגיבים לאירוע, במידה רבה, כפי שההורים מציגים אותו. ילדים מראים יותר סמפטומים בעקבות גירושין במקרים שמתיחסים לגירושין כטרגדיה. מקל על ילדים, כשמציגים את הגירושין כאירוע עצוב שדורש תקופת הסתגלות. הורים שמשדרים אופטימיות מקלים על הסתגלות ילדיהם למצב החדש. 3. עידוד תקוות שווא. הורים וילדים כאחד צריכים להשלים עם הסופיות של הפרידה. תהליך הרגשי שבני המשפחה עוברים בעקבות גירושין יהיה מקובע ותקופת ההסתגלות תתעכב אם מפתחים אשליות שההורה שעזב יחזור והחיים יחזרו לקדמותם. הילד מרגיש אמנם, טוב יותר בטווח הקרוב כשהוא מצפה לחזרה של ההורה שעזב, אך תקוות שווא מקשות עליו לטווח הרחוק. הורים צריכים להבהיר לילדים שהמצב החדש הוא המציאות החדשה ושההורה שעזב אינו מתכוון לחזור. 4. העמסת תפקידים של מבוגרים על הילדים. טבעי הוא, שילדים עוזרים בבית וממלאים תפקידים שגם מבוגרים עושים. לעתים, בעקבות גירושין, הורים מעמיסים יותר מידי על ילדיהם, כמו שמירה על אחים קטנים במשך שעות רבות, בישול ונקיון בהיקף מעל המקובל. לפעמים הילד עצמו מתנדב למלא את התפקידים האלו כדי להקל על ההורה. יש להיזהר מעודף אחריות שעלול לפגוע בחיים הרגילים של ילד בגילו. סוג אחר של "הפיכת ילד למבוגר" הוא בכך שהילד משמש ל"אוזן קשבת" או "כתף רגשית" עבור ההורה. הורים צריכים להיזהר מנטיות אלה. 5. עירוב הילד בסכסוכים שבין ההורים. ילדים סובלים ממצבי קונפליקט בין ההורים, אך הם סובלים עוד יותר כאשר ההורים מערבים אותם. טבעי הוא, שיהיו חילוקי דעות, מתח וכעס בין בני-זוג שמתגרשים, אך ניתן להתמודד עם הכעס והקונפליקטים בלי לערב את הילדים. זה מקל על הילדים כשהורים לא משתפים אותם בפרטי הפרטים של המריבות ולא מצפים מהילדים לנקוט עמדה במריבה. 6. ניצול הילד כ"צינור תקשורת". תקשורת בין ההורים צריכה להתנהל באופן ישיר ולא באמצעות הילד. העברת מידע מהורה להורה, באמצעות הילד, עלולה להעמיד את הילד במצבים בלתי נעימים, אפילו במקרים שתוכן המסר היה, כי ויכול, ענייני ולא טעון. הכלל הזה עוד יותר חשוב כשהמסר בעל אופי ביקורתי או תובעני. 7. גילויי כעס בין ההורים בפני הילד. הורים שכועסים זה על זה לעיתים משמיצים את ההורה השני באוזני הילדים. התופעה הזו פוגעת קשה בערך העצמי של הילד ובקשר של הילד עם ההורה "הרע". הנזק להתפתחות הנפשית של הילד הוא חמור ביותר, במיוחד אם התנהגות כזאת היא דפוס שחוזר על עצמו לאורך זמן. הורים שרוצים להקל על ילדיהם יעשו מאמץ לשלוט בדיבור שלהם בנוכחות הילדים. 8. חשיפת הילדים להתנהגות מינית של ההורים. לאחר גירושין, בני-הזוג לשעבר מפתחים יחסים חדשים עם בני-זוג חדשים וטבעי הדבר שליחסים החדשים יהיו היבטים מיניים. הילדים לא צריכים להיות חשופים להתנהגויות המיניות של הוריהם או לגרויים מיניים שאינם מתאימים לגיל הילד. עוררות המיניות של הילד טרם זמנו מלחיצה את הילד ומבלבלת אותו. 9. חוסר סידורים מתאימים לילדים כשההורים עובדים. ילדים קטנים זקוקים להשגחה ולתשומת לב. לעיתים, בעקבות לחץ כלכלי, הורים גרושים עובדים מחוץ לבית שעות רבות. יש להביא בחשבון את שעות העבודה של ההורים כאשר מחליטים על הזמנים של הילדים אצל שני ההורים. הורים מקלים על הילדים כאשר הם עושים מאמץ למצוא ולממן סידור הולם עבור הילדים ולא משאירים אותם לבד יתר על המידה. 10. "נטישה" וקשר לקוי של אחד ההורים. נטישה היא חוויה קשה שפוגעת קשות בילדי גירושין. ילדים נפגעים לא רק מניתוק מוחלט מהורה, אלה גם מצורות קלות יותר של נטישה. הורה שאינו בא במועד שנקבע מראש, הורה שמבטל תוכניות או שלא עומד בהבטחות כלפי הילד – גורם לילד להרגיש נטוש וחסר ערך. קשר טלפוני הוא גם חשוב לילד כביטוי של דאגה ואיכפתיות מצד ההורה שלא גר איתו. הרגשת הביטחון של הילד נובעת מקשר יציב ובטוח עם שני ההורים. (הדרכה נוספת נמצאת בפרק 7 של ספרה של ד"ר סוזן זיידל, "המדריך לגישור ולהסדרי גירושין".) |
|
