גשר על מים סוערים

 גשר על מים סוערים  – Bridge over troubled water  A

מאת: לילך אהל מסנר, עו"ד ומגשרת.  מאמר שנכתב ללשכת עורכי הדין ומפורסם בסולחה ברשות המחברת.

א.      פתח דבר

תחום הגישור במערכת בתי המשפט עובר בתקופה האחרונה מספר שינויים מבורכים ואנו עדים להרחבת  תוכנית המהו"ת(מידע היכרות ותיאום)  אשר החלה לפני ארבע שנים במסגרת ניסיונית בעקבות המלצות של צוות היגוי בראשותה של השופטת מיכל רובינשטיין והחלתה על בתי משפט נוספים בארץ.

ברשימה זו אבקש להציג באופן תמציתי את היתרונות הגלומים בהליך הגישור  תוך הצגת מספר דוגמאות מגישורים שערכתי בתחום דיני העבודה, גישור עסקי ודיני המשפחה.

להליך הגישור ערך חברתי רב. יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט באמצעות גישור הוא הליך המביא לידי ביטוי ערכים כמו השכנת שלום, סובלנות ואמפתיה. לעתים, ניתן לחוש שהצדדים המסוכסכים זקוקים לעזרה בשיקום מערכת היחסים ביניהם יותר מאשר להשגת הכרעה בעניינם. בנוסף, מדובר בפתרון ראוי במקרים של הימשכות הליכים לנוכח עומס התיקים וריבוי הפניות אל בתי המשפט.

ב.      גישורים בתחום דיני העבודה

א' הייתה סייעת בגן ילדים אשר פוטרה ממקום עבודתה אחרי שנים רבות של טיפול מסור ואוהב בילדים ובפעוטות וזאת בשל אי-התאמה לדרישות הסף של התפקיד שהשתנו עם הזמן. הפרידה ממנה הייתה מהירה וכואבת. מעסיקיה הודיעו לה על הפסקת עבודתה לאלתר, ללא הודעה מוקדמת, ללא עריכת טקס פרידה כלשהו ומבלי לשלם לה את מלוא הכספים שהגיעו לה כחוק.
א' נפגעה עד עמקי נשמתה מהיחס כלפיה. מהשיחה הפרטית שניהלתי עמה במהלך הגישור התחוור לי שהקושי העיקרי שלה היה לקבל את הפרידה החטופה ממנה אחרי כל-כך הרבה שנים של השקעה ונתינה.
בבית הדין לעבודה הגישה א' תביעה כספית בגין זכויות סוציאליות ופיצויי פיטורין המגיעים לה, אך מתוכן השיחות עימה אפשר היה להבין  שהפיצוי הכספי לבדו לא יוכל להניח את דעתה והיא זקוקה להכרה מצד המעסיק לעוול שנעשה לה בעת הפיטורין.
הליך הגישור שניהלתי בין א' לבין מעסיקיה לשעבר הוליד הסכמות לתשלום כל רכיבי התביעה ובנוסף אירוע פרידה חגיגי שהיווה עבורה חוויה מתקנת ו'סוף טוב' לפרשה שהסבה לה צער רב.

ג.       מקרה של עובד שפרש עקב מחלה סופנית :

ח' היה עובד עם ותק של שנים רבות בחברה ממשלתית במרכז הארץ שהופרטה. הוא פרש לפנסיה מוקדמת אחרי שלקה בסרטן סופני, והפיצויים שהגיעו לו היו אמורים להיגזר מנתוני שכרו בשבע השנים שקדמו לפרישתו, זאת כיוון שתנאי ההעסקה שלו סוכמו עימו מחדש כשהתקבל  לעבודה בחברה המופרטת.

העובד תבע את החברה בתביעה בסך מאות אלפי שקלים, ובבית הדין לעבודה הוא הציג את עצמו כמי שנוצל על-ידי החברה במשך עשרות שנים וכמי שלא ידע שמרכיב הבונוס בשכרו לא יילקח בחשבון בחישוב הפנסיה שלו.
לשופטת שטיפלה בתיק היה ברור שההליך המשפטי יהיה כרוך בזמן רב עקב הצורך בהבאת עדים ומומחים באשר למחלוקות המשפטיות והעובדתיות ששררו בין הצדדים.

עקב מצבו הבריאותי של התובע היה קיים סיכוי ממשי שהוא לא יזכה ליהנות מהכספים אם וכאשר יוכח שהוא זכאי להם ומסיבה זו החליטה השופטת להפנות את הצדדים לגישור.
ואכן במהלך הגישור שקיימנו במשרדי,  הגיעו  העובד ומעסיקיו  ובאי כוחם לפשרה לגבי סכום הפיצויים תוך התחשבות בהיבט האנושי של הפרשה.
ד.      גישור בתחום העסקים

לעתים נוצר סכסוך בין צדדים בעיצומה של מערכת יחסים עסקית, כך שגישור מאפשר את יישור ההדורים ומציאת הדרך להמשך שיתוף פעולה מתוך הסתכלות על "היום שאחרי".

במסגרת פרויקט המהו"ת המתנהל במרכז הארץ, הופנו  אלי לאחרונה שתי תביעות שעניינן סכסוך בין שתי חברות בנייה: התביעה הראשונה היתה על סך 2 מיליון ₪ שהגישה חברת בנייה גדולה שזכתה במכרז כנגד החברה אחרת בעילה שלא קיבלה את מלוא הכספים בגין עבודתה במספר פרויקטים של בנייה שהתנהלו במקביל  ואילו התביעה שכנגד שהייתה על סך כמיליון וחצי ₪ בעילה של נטישת הפרויקט וגרימת נזקים בגין הפסקת הפרויקטים במהלכם.

לאחר ישיבת מהו"ת ולאחריה ישיבת גישור ממושכת בה נכחו נציגי החברות ועורכי דינם סוכמו בין הצדדים מספר עקרונות ליישוב המחלוקות והסכמה על פגישה משותפת של שני מנהלי החברות.
לאחר כשבוע ימים שלחו אלי עורכי הדין של הצדדים הסכם חתום על פיצוי של מעל לחצי מיליון ₪ לחברה התובעת. כן נאמר לי טלפונית על ידי ב"כ החברה התובעת כי הסכם הגישור חסך מהצדדים שעות רבות של הכנת תצהירים ושנים של התדיינויות בבתי המשפט ומעבר לכך – נתן את הפתח להמשך עבודה בין החברות בעתיד.

ה.      גישור בענייני משפחה – הסכמות לשלום בית או גישור לגירושין.

המחשבה על "היום שאחרי" רלוונטית לעולם העסקים ועל אחת כמה וכמה בענייני המשפחה.
כמגשרת בין בני זוג, למדתי להבחין מתי מדובר במקרה בו צריך לסייע לצדדים לסיים את הקשר ביניהם באופן מכובד ומתי האופציה להשכנת שלום עדיין קיימת.
לא אחת נתקלתי בזוגות שהיו בעיצומו של סכסוך, וכשהבהרתי להם את ההשלכות העתידיות של הגירושין על כל בני המשפחה ואת ההבנות אותן ניתן יהיה להשיג בעזרת הליך גישור לשלום בית, הם החליטו לתת לקשר ביניהם הזדמנות נוספת.
בהליך בניית ההסכמות לשלום בית, סייעתי לבני הזוג לאמץ דפוסים של תקשורת מכבדת, לחלק ביניהם את עול הטיפול בילדים באופן שוויוני יותר (למשל, התחייבות של הבעל להגיע הביתה בשעה 17.00 פעמיים בשבוע כפי שממילא היה נדרש ממנו במקרה של גירושין), ואפילו להחליט על מועדים קבועים ומחייבים של יציאה לבילוי משותף.

במקרים בהם אני מבחינה כי "הסיפור גמור" והאופציה לשלום בית כבר לא קיימת, הליך הגישור  מאפשר לשני הצדדים לסיים את הנישואים עם הסכמות לגבי אופן חלוקת הרכוש ועם התחייבות להעמיד את טובת הילדים בראש סדר העדיפויות בכל מחלוקת שעלולה להתגלע ביניהם בעתיד.

לאחרונה, סייעתי בהליך גישור גירושין בין הורים לנערים מתבגרים, ותוך כדי התהליך הארתי את עיניהם לכך שהילדים מנצלים את הליך הגירושין כדי לסחוט מהם "בונוסים" והטבות תוך ניצול רגשות האשמה שלהם. הילדים נהגו לדרוש מכל אחד מבני הזוג דמי כיס והטבות חריגות, וההורה שנתן להם יותר "תוגמל" על-ידם במספר רב יותר של לילות שהייה בביתו, בניגוד להסדרי המשמורת שסוכמו ביניהם.

במהלך הגישור, שיתפו ההורים זה את זה בקשיים שלהם מול הילדים שאיבדו גבולות והתדרדרו בלימודים, ויחד הם החליטו על הגדרת מדיניות אחידה של מתן הטבות לילדים תוך שמירה על הסדרי משמורת קבועים והצבת גבולות ברורים שהחזירו את השגרה לחיי ילדיהם.
הסכמות אלה גובשו בזכות הליך הגישור שפתח ערוץ תקשורת בין ההורים וסייע להם להגיע להסכמה בסיסית לפיה טובת הילדים תהיה תמיד במקום הראשון.

ו.        גישור בענייני ירושה/ניהול עסק משפחתי

מקרים רבים המתאימים לגישור הינם סכסוכי ירושה או סכסוכים עסקיים בין בני משפחה.
סכסוכים אלה טומנים בחובם אמוציות רבות לצד עניינים משפטיים, ותפקיד המגשר הוא לסייע לצדדים לערוך את האבחנות ביניהם.
לאחרונה הגיעו אלי לגישור ארבעה אחים שהוריהם נפטרו והותירו אחריהם עסק משפחתי שנוהל במשך מספר שנים על-ידי בעלה של אחת מהאחיות.
האחים טענו כי גיסם מתנהל בחוסר יושר וגורף לכיסו כספים שאמורים להתחלק בין האחים שווה בשווה. האחות שבעלה ניהל את העסק והואשם בגזילת כספים מגיסותיו, נקרעה בין הלויאליות לבעלה לבין הרצון שלה ליישב את ההדורים עם אחיה.
בשלב בו הגיעו אלי האחים לגישור, כבר היה נתק של מספר חודשים בין שניים מהם אשר סירבו לדבר זה עם זה וביקשו להיפגש עמי בנפרד. לכולם היה ברור שאם הסכסוך יוכרע בבית המשפט, ייגרם נזק בלתי-הפיך למערכת היחסים וספק אם ניתן יהיה לאחות את השברים.
במהלך הגישור, שהתקיים בתחילה בפגישות נפרדות עם כל אחד מהם ובהמשך בפגישות משותפות, סייעתי לאחים ליצור הפרדה ברורה בין סוגיות הקשורות למערכת היחסים האישית לסוגיות הכרוכות בניהול העסק המשפחתי.
במהלך הגישור הגיעו האחים לתובנה לפיה מערכת היחסים ביניהם חשובה יותר מחלוקה כזו או אחרת של הרווחים. בנוסף, הם הסכימו להפריד בין הסכסוך העסקי לבין מערכת היחסים הרגשית הסבוכה אליה הן נקלעו, ולהגיע להסכמה לגבי גורם חיצוני (בורר) שיהיה מוסמך להכריע בנושאים הכספיים והעסקיים שהטרידו אותם ואיימו על הקשר ביניהם.

ז.        יתרונות הליך הגישור

דוגמאות אלה ממחישות את היתרונות הרבים בהליכי הגישור:
א. .     יעילות ההליך – הליך הגישור מסתיים על פי רוב לאחר ישיבת גישור אחת או מספר ישיבות גישור, ללא צורך
בניהול
הוכחות והמתנה לפסק דין.
ב.      אין מנצחים או מפסידים בהליך – שני הצדדים יוצאים בתחושה של ריווח מההסכם.
ג.       לצדדים שליטה מלאה על התהליך ועל תוצאותיו.ההליך מבוסס על הסכמות והתחשבות בצרכים של שני הצדדים
למתרס.
ד.      במקרים של מערכות יחסים מתמשכות– תהליך הגישור מונע את הסלמת המחלוקת ושומר על תקינותה של
מערכת היחסים העתידית עם הצד השני.
ה.      אופן ההליך מאשר לצדדים המצויים ב"סערת רגשות" לפרוק את הכעסים ולשתף ברגשות בנוכחות צד שלישי,
דבר המאפשר יצירת "גשר" ובניית ערוץ הידברות.

ח.      סיכום
במאמרי זה הצבעתי על היתרונות הגלומים בהליך הגישור תוך מתן דוגמאות של מספר סכסוכים מתחומי משפט שונים אשר הסתיימו בהסכמי גישור.
הליך הגישור בארץ זוכה בשנים האחרונות להכרה על ידי הנהלת בתי המשפט ולעיגון בחוק באמצעות תוכנית המהו"ת המופעלת כיום ב-9 בתי משפט שלום בארץ ככלי חלופי ליישוב סכסוכים המופנים מבתי המשפט.
בימים אלה יושבת ועדה בהנהלת בתי המשפט השוקלת הרחבת תוכנית המהו"ת לבתי הדין לעבודה ולבית המשפט לענייני המשפחה.
כמי שעוסקת בגישור שנים רבות, הריני עדה מדי יום ביומו למקרים מרגשים בהם הליך זה מסייע בפתרון מחלוקות ועושה שינוי של ממש במערכות יחסים של צדדים בתחום המשפחה, העסקים ודיני העבודה. לסיום, אני מאחלת לחברה הישראלית כי הליך זה יתרחב וייתן מענה לספקטרום רחב של נושאים ומחלוקות. הגיעה העת שנבין כי לסיום מחלוקות ברוח טובה יש ערך רב וממלחמות שני הצדדים יוצאים נפסדים.
הערה:
המחברת הינה עורכת דין, בעלת תואר שני במשפטים, מגשרת משנת 1998, נמנית על רשימת מגשרי המהו"ת ומשמשת כיו"ר ועדת הגישור בלשכה במחוז הדרום.