בדת הנוצרית המורכבת מזרמים רבים, הדרך לגירושין אינה פשוטה. ישנו הבדל משמעותי בין העדה הקאתולית (בסיסה בוותיקן) לבין שאר העדות (קופטית, ארמנית, פרוטסטנטית וכו') ולבין העדה והיוונית אורתודוקסית (בסיסה ביוון).
בעדה הקאתולית ובשאר העדות שהוזכרו קודם, אין בכלל גירושין , יש פרידה בין בני הזוג שאינם חיים יותר יחדיו אך אינם גרושים, דבר המקשה על המשך חייהם הפרטיים ובקבלת זכויות מהממשלה. לפיתרון הפרודים יינתן הסבר קצר בהמשך.
בעדה היוונית אורתודוקסית, הגירושין קיימים וניתנים לביצוע במספר דרכים, חלקם בקלות ובמהירות וחלקם אורכים זמן רב היכול להתפרש על פני שנים. וזאת לאחר מיצוי כול האפשרויות והאופציות הקיימות בידי הכנסייה להשאיר את בני הזוג יחד.
על מנת לשים דברים על דיוקם, הכנסייה מטפלת אך ורק בנושא הגירושין בין בני הזוג ולא טורחת לטפל בנושא הילדים (במקרה שיש). את הטיפול בהם, היא משאירה לחוקי מדינת ישראל המקובלים עליה ועליהם היא סומכת שידאגו למכלול צרכיהם. למעשה ישנן שתי ישויות: הכנסייה המטפלת בגירושין והמדינה בעזרת חוקיה דואגת לצרכי הילדים.
בוגדים שוברים את הכלים
המקרה היחיד בו הגירושין מתבצעים במהירות האפשרית היא בגידה של אחד מבני הזוג עם הוכחות חותכות (תמונות, צילומים…) שאינן מותירות ספק באשר למעשה. יש לציין כי מרגע חתימת הגירושין על ידי בית המשפט של הכנסייה ופרידת בני הזוג אין כול דרך חזרה ואין אפשרות לאיש מהם לערער בפני הכנסייה העליונה שלמעשה היא הבג"ץ של העדה. במדינת ישראל ישנן כחמש כנסיות עליונות שבפניהן ניתן לערער על החלטת בית המשפט של הכנסייה. נדיר וחריג מאוד שהכנסייה העליונה תשנה החלטה שהתקבלה.
דרך נוספת של גירושין היא כאשר בן או בת זוג פונה לבד לכנסיה ופותח בהליך גירושין. הכנסיה מצידה, דרך כומר הקהילה, מזמנת אליה את הצד השני. אם מסיבות שונות הקריאה אינה נענית (התעלמות במכוון ממנה או עזיבת המדינה ללא ידיעת איש), הכנסייה רשאית לפסוק גירושין שלא בפניו וההחלטה אינה ניתנת לעירעור. הליך גירושין מעין זה יכול להימשך בין מספר חודשים למספר שנים.
קורה לפעמים שנמצא פיתרון קל ומהיר לגירושין: שני בני הזוג (לאחר שמיצו ביניהם את הדרכים להשלים) מגיעים יחדיו לכנסייה עם הסכם גירושין כתוב וחתום. למרות ההסכמות ביניהם, הכומר מנסה נסיון נוסף ואחרון ליישר את ההדורים ביניהם ואם הדבר אינו עולה בידיו ההחלטה מתקבלת ושני בני הזוג מתגרשים. במקרה ולבני הזוג יש ילדים, הטיפול בהם ובצרכיהם עובר לבית המשפט האזרחי הכפוף לחוקי מדינת ישראל.
במצבי קיצון יש פתרון
דבר מעניין יכול להתרחש לאחר חתימה על הסכם הגירושין: ישנם מקרים שאחד הצדדים מתחרט ומבקש לחזור ולחיות שוב עם בן זוגו. אין הדבר מתאפשר וחובה על שניהם להינשא בשנית ולעבור את כול תהליך הנישואין מבראשית.
הכנסייה היוונית אורתודוקסית תומכת גם בגירושין בהן אחד מבני הזוג חולה מחלה כרונית שאין לה כל מרפה (במיוחד כאשר בני הזוג עדיין צעירים והחיים לפניהם) ומאפשרת את הגירושין. זאת כמובן לא לפני שהיא מצתה את האפשרויות העומדות בפניה להשאיר את הזוג נשוי.
ישנם מקרים שצד אחד רוצה להתגרש והשני מתנגד. הניסיון הראשון של שלום בית מתבצע על ידי כומר הקהילה שמנסה בכל האמצעים העומדים בפניו להשלים ביניהם. נסיונותיו יכולים להמשך מספר חודשים ובמידה ואין עדיין הסכמה, תיק הגירושין חוזר לבית המשפט של הכנסייה בו דנים אנשי כמורה בדרג בכיר. אף על פי שהתיק שב לכנסייה, הוא יכול להימשך מספר שנים וההחלטה לגירושין מתקבלת כשקלו כל הקיצין ואין כול סיכוי להסכמות.
לבסוף, המקרה הסטנדרטי בו שני בני הזוג רוצים להתגרש פונים לכנסייה שמצדה, שוב משתמשת ביכולות הכומר להשלים ביניהם. התהליך אף הוא ארוך ומתבצע בדרך הבאה: ישנה פגישה אישית עם כול צד שבו מועלות הבעיות אותן שומע הכומר. לאחר מכן פגישה זוגית, בני הזוג עם הכומר שמנסה שוב להסדיר את הדברים ביניהם על ידי הידברות וגישור. כשהדבר אינו צולח בידיו, הכנסייה מתערבת, בוחנת כל מקרה לגופו וקובעת חד צדדית לשניהם מה לעשות, כלומר, לפעמים היא דורשת מהם לשוב ולחיות יחדיו שנית כשהפעם היא בקשר מתמיד איתם ועוקבת אחריהם בהתנהלותם היום יומית. בכל בעיה שצצה, הכנסייה מתערבת ומנסה להשכין שלום ביניהם. בסיטואציות בהם היא נוכחת שאין כל תועלת בהמשכיות חייהם הזוגיים, הכנסייה פוסקת על גירושין.
בכל מקרה של גירושין, ההסכם מועבר לידי בית המשפט הישראלי כשעל טופס הגירושין של הכנסייה מתנוסס הלוגו של מדינת ישראל יחד עם חתימת איש כמורה בכיר עם חותמת הכנסייה.
מה עושים כשאסור להתגרש
בחזרה לכנסייה הקאתולית: בני הזוג הפרודים אינם חיים יחדיו ואינם נחשבים גרושים. הדבר מונע מהם קבלת זכויות מהממשלה כמפרנס יחיד, כגרוש או גרושה ובמידה ויש ילדים, או כחד הורי. הפתרון עבור בני זוג במצב כזה, הוא המרת דת לכנסייה היוונית אורתודוקסית. בני הזוג פונים לכומר האורתודוכסי ומבקשים ממנו לעבור ולהיות מבני עדתו וזאת על מנת ויוכלו להתגרש. התהליך ארוך ומייגע והדבר אינו נעשה בקלות. המעבר גוזל משאבים רבים כי גם במצב זה, הכנסייה עדיין מנסה ככל יכולתה למנוע את פירוק התא המשפחתי. רק כשכבר מוצו כל התהליכים, הכנסייה מאפשרת את הגירושין.
ישנו המקרה בו שני הצדדים קאתוליים ואחד מהם פונה לכנסייה היוונית אורתודוקסית ומבקש להתגרש. במצב חריג זה, הכומר או הכנסייה אינם יכולים לעשות דבר בנידון מאחר ושני בני הזוג אינם משתייכים להם וכשבנוסף לכל, אסור לה להתערב בין בני זוג שאינם מהעדה שלה.
לסיכום, ניתן לומר כי הכנסייה הקאתולית כמו שאר הכנסיות מלבד היוונית אורתודוקסית אינן מאפשרות את פירוק התא המשפחתי על ידי הגירושין. לעומתם, הכנסייה האורתודוקסית בעד הגירושין אך בוחנת כול מקרה לגופו ווזאת לאחר שמיצתה את האפשרויות העומדות בפניה.
נושא הגירושין מטופל על ידיה כשהטיפול בילדים עובר לידי בית המשפט, הפועל על פי חוקי מדינת ישראל המקובלים על ידי הכנסייה.
ג'וני אבו ערב, מגשר מטעם הבית לגישור ויישוב סכסוכים
הכתבה מאת סולחה פורטל הגישור הישראלי >>>> לכתבות נוספות לחצו כאן
