יניב שוורצמןשנים בבית המשפט הגיעו אל קיצן. האמנם?
בפסק דין תקדימי שניתן השבוע, נקבע שדיירים בבניין משותף שתבעו את דייר שסירב לפנות את דירתו ובכך לאפשר את הוצאת השיפוץ והשדרוג של הבניין לפועל, זכו בתביעתם. בפסק הדין המנומק קבע בית המשפט שעל הדייר לשלם פיצוי כספי של יותר ממיליון שקלים לדיירים האחרים בעקבות הנזק שגרם להם בכך שסירב להתפנות.
משמעותו האמתית של פסק הדין אינה ניצחון של הדיירים על הסרבן אלא הפסד צורם שלהם. בעצם הניצחון בתביעה, הובילו הדיירים למצב בו הדייר יאלץ לבחור בין שלושה דרכים אפשריות שאף אחת מהן אינה מיטבית עבור הדיירים. האפשרות הראשונה היא שהוא יערער. במידה וכך יקרה יגררו התהליכים למשך עוד שנים רבות עד אשר יהיה פסק דין. האפשרות השנייה היא שהוא ישלם את הסכום שנקבע ולא יפנה את הדירה (במידה ויש לו אפשרות לגייס את הכסף). במדינת ישראל לא ניתן לחייב אדם לעזוב את ביתו במקרה של דייר סרבן בפרויקט בינוי פיצוי. מכאן שגם במידה והוא ישלם את הסכום, הוא אינו מחויב לצאת מהדירה והדיירים יישארו בדירותיהם המתפוררות.
במידה והדייר ישלם את סכום הפיצוי העומד כאמור על יותר ממיליון שקלים. יתחלק הסכום בין הדיירים התובעים לאחר תשלום שכר טרחה בסך מאות אלפי שקלים לעורכי הדין, ומשכך כל דייר יקבל בסופו של דבר סכום של כמה עשרות אלפי שקלים לכל היותר. זאת כאמור רק במידה והדייר הסרבן לא יגיש ערעור ולא יגרור את הדיירים לעוד כמה שנים טובות בבתי המשפט, תוך כדי שהם ממשיכים לגור בבניין מט ליפול.
האופציה השלישית שיכולה לקרות ויש לומר שהיא גם האופציה הסבירה יותר, היא שהדייר הסרבן ייתן את אישורו לפינוי בינוי ובכך יחסוך מעצמו את תשלום הסכום הגבוה. אמנם במקרה זה הדיירים והקבלן או יזם ישיגו את מבוקשם ויצליחו להוציא את הפינוי בינוי לפועל אך הטעם הרע ויחסי השכנות הרעועים שליוו את הפרויקט יישארו שם לעד.
אפשר להוציא פרויקטים מורכבים לפועל במהירות וביעילות
אילו היו הדיירים פועלים בחוכמה, היה עליהם מיד לאחר שהתגלה שיש דייר סרבן, לנקוט בשיטה הנקראת בניית הסכמות. בניית הסכמות היא שיטה המבוססת על הליכי גישור וניהול משא ומתן מורכב. במסגרת בניית ההסכמות, עובר מגשר המתמחה בנדל"ן, בין הדיירים ובאופן פרטני מוציא מכל דייר ודייר, את רשימת הדרישות החשובות לו. לאחר שמושגת רשימה המכילה את כל הדרישות של כל הדיירים, יושב המגשר יחד עם נציגי הדיירים ועם בעלי מקצוע אובייקטיבים חיצוניים וביחד הם מגיעים להסכמות אשר יאפשרו את הגשמתן של כל הדרישות והציפיות של הדיירים. במידה ועולות דרישות שאינן אפשריות טכנית (בניית מנחת מסוקים על הגג), מתחיל מקצה שיפורים שני של המגשר יחד עם הדיירים על מנת ולמצוא ביחד חלופות סבירות שיהיו מתאימות לדיירים כולם.
אסור להתבלבל ולחשוב שהדייר הסרבן סירב סתם כך. הרי גם לו יש אינטרס לגור בדירה חדשה ומשודרגת. פעמים רבות הסיבה שגורמת לדיירים להפוך לסרבנים היא תחושה של חוסר כבוד או חוסר באמון של הדייר ביזם, הקבלן או בקבוצת הדיירים המובילה את הפרויקט. במקרים אחרים מדובר על דיירים מבוגרים שהוצאתם מדירתם יוצרת עבורם קשיים ממשיים (נפשיים ופיזיים). במקרים אלו שימוש במגשר ובהליך גישור ובניית הסכמות בין הדיירים, יפתור את הקושי ויביא תוך זמן קצר להסכמה בין הדיירים.
הכתבה מטעם פורטל הגישור סולחה >>> לכתבות נוספות לחצו כאן
רוצים להתייעץ? לחצו כאן לשליחת הודעה בוואטסאפ.
