יניב שוורצמןבעשור האחרון, אנו רואים גידול ניכר בכמות התיקים המועברים לגישור על ידי שופטים מבית המשפט. על פי נתוני משרד המשפטים, יותר מ-5000 תיקים הועברו לגישור בהליכי מהו"ת (מפגש הכרות ותאום). מספר זה הינו חלקי ביותר מאחר וידוע לנו על כך שאלפים רבים של תיקים מועברים גם הם לגישור ישירות משופטים למגשרים, ללא תיעוד כלשהו. בסוגיה זו אגב אפשר לספר שלשכת המגשרים פנתה להנהלת בתי המשפט, שתחשוף את המידע על אותם תיקים שהועברו. התשובה שקיבלה הלשכה הייתה שהמידע אינו קיים מאחר והמחשבים הוחלפו…
כך או כך אין ספק שככל שעוברות השנים, גדלה המגמה של העברת תיקים לגישור כפתרון יעיל להורדת הלחץ מבתי המשפט, ולהביא לפתרון צודק לסכסוכים, היא בעזרת הליכי גישור. ניתן להסתכל על המגמה הזאת במשקפת כפולה. מצד אחד אין ספק שמדובר על מגמה מבורכת שעוזרת הן לציבור המגיע לשערי בית המשפט בכך שהוא פותר סכסוכים קשים במהירות רבה לעומת התיקים שנשאבים לדיונים משפטיים לאורך שנים. והן למערכת המשפט שמצליחה להוריד בעזרת הגישור את העומס הרב בו היא נמצאת.
האם ניתן לקצר את הזמן שלוקח לפתור את הסכסוכים?
מצד שני מדובר בפספוס ענקי. שהרי אם ידוע מראש כאשר תיק נכנס למערכת המשפט, שהוא ככל הנראה יופנה לגישור, למה לא לחייב את הצדדים ללכת לגישור לפני שהם מגישים את כתבי התביעה וההגנה ולפני שהם משלמים את אגרות בתי המשפט ואת שכר הטרחה של עורכי הדין? מדינות שונות בעולם כמו באוקלהומה שבארה"ב למשל שם נהוג לשלוח תיקים קודם לגישור לפני שהם נכנסים למערכת המשפט. אחוזי ההצלחה של הגישור במדינה זו הם אסטרונומיים כאשר התיקים מגיעים בתחילת דרכם לגישור. לעומת אלו שהגיעו לאחר שכבר עברו זמן ודיונים רבים בבתי המשפט שהרבה יותר קשה לפתור אותם בגישור בהסכמת הצדדים.
לאחרונה עברה את ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת החוק של שרת המשפטים ציפי לבני בנושא גישור חובה בגירושין. אין ספק שמדובר על הצעת חוק היסטורית שבמידה ותעבור תשנה את מציאות חייהם של מאות אלפי אנשים בישראל לטובה. ובכל זאת על אף צדקתה של הצעת החוק, סיכוייה לעבור נמוכים ביותר לנוכח הלובי החזק שיפעילו עורכי הדין לענייני משפחה שמודעים לכך שבמידה והצעת החוק תעבור ותהפוך לחוק, יפגע מטה לחמם קשות.
הכתבה מאת פורטל הגישור הישראלי סולחה. >>> לכתבות נוספות לחצו כאן
