גישור בספורט – מה ארבעת הבנים באגדה של פסח – היו אומרים על הסכסוך בכדורסל
"החרפה בסכסוך בין שחקני הכדורסל הישראלים לבין בעלי הקבוצות", הכריזו כותרות העיתונים. קבוצת ברק נתניה הודיעה כי היא סוגרת את הקבוצה על שלל עובדיה, עד להודעה חדשה. זאת בין היתר כתגובה לשחקנים שהשביתו את הליגה. והובילו לכך שהמחזורים הקרובים בוטלו.
אין צורך להבין את הפרטים הקטנים של הסכסוך בכדי להבין שמדובר בנבואה שהגשימה את עצמה. הסכסוך הנוכחי היה שאלה של זמן בלבד לאחר הטיפול הכושל בסכסוך בסבב הקודם. כנראה שזה יהיה המצב גם בסיבוב הבא אם לא ישכילו הצדדים לנהל את הסכסוך כמו שצריך.
לאחר שקראתי את שלל הכתובות על הנושא עדיין לא הבנתי על מה הסכסוך ומה כל אחד מהצדדים בדיוק רוצה. מנגד הבנתי היטב את הצהרות "המלחמה" של שני הצדדים והפעולות החד צדדיות.
שני נתונים מדהימים שכן הצלחתי להבין הם שבין השחקנים לבין הקבוצות יש הסכם עד לסוף השנה (הסכם שלווה בייעוץ משפטי). ושמדובר בפעילות חוקית של שני הצדדים. משילוב של שני הנתונים הללו מבינים שלא משנה מה יהיו ההסכמות, אם הן לא ינוהלו באופן הנכון, יגיעו הצדדים שוב למבוי סתום גם לאחר שיגיעו שוב להסכם משפטי. אם כעת יכולים הצדדים להפר את ההסכם, מה ימנע מהם להפר אותו שוב?
ברוח חג הפסח פניתי להגדה ושאלתי את ארבעת הבנים מה דעתם על הסכסוך.
חכם מה הוא אומר?
הסכם שבמהותו לא הצליח ליצור שקט מיוחל הוא הסכם לא טוב ולא משנה מי הצד הצודק. לא מספיק מומחים לעולם הכדורסל ולמשפט (שמשניהם היה מספיק בסכסוך הזה). זקוקים למי שמומחה בניהול סכסוכים וגישור. העובדה שקורא מהשורה לא יכול להבין מה האינטרס המדויק של כל אחד מהצדדים אומר דרשני.
רשע מה הוא אומר?
הסכסוך הוא בכלל לא של השחקנים ושל בעלי הקבוצות. עם כל הכבוד לשני הצדדים, הציבור הוא זה שמשלם ברוב מוחלט של הקבוצות בליגה הישראלית את ההוצאות של הקבוצות כולל משכורות לשחקנים. אם כן איפה הציבור בסכסוך הזה? למה הציבור לא מעורב בסכסוך, ולמה קולו לא נשמע? נציגי הציבור חייבים להיות אלו שמגשרים בסכסוך.
תם מה הוא אומר?
על מה לעזאזל הם רבים? קראתי וקראתי והבנתי שכולם רוצים שתהא ליגה ישראלית טובה וששחקני הכדורסל הישראלים יוכלו להתפרנס בכבוד. אני אולי תמים אבל האם לא ניתן לשבת ולהגיע לפתרון שיאפשר לכל אחד מהצדדים לקבל את מה שהוא מבקש? ולא אני לא מאמין שמדובר בסכום אפס. אני בטוח שמדובר בעיקר על הרבה כבוד ואגו שמונעים הגעה לפתרון.
ושאינו יודע לשאול מה הוא אומר?
למה לא למדו מסכסוכים קודמים, כמו סכסוך הרופאים למשל שהגיע לפתרון רק לאחר שמינו מגשרים מקצועיים? לא ברור ששני הצדדים נכשלו ויכשלו שוב אם הם מסוכסכים שוב אחרי תקופה כה קצרה ולאחר שיש ביניהם הסכם??!! השביתה, פגיעה במשכורות, סגירת קבוצות, לא צריך לדעת לשאול בכדי לדעת שזה מוביל את הסכסוך לדרך ללא מוצא.
כדי לפתור את הסכסוך הזה יש ליצור תהליך גישור שמלווה על ידי מגשרים מקצועיים שבו הצדדים יענו על האינטרסים ומנגנון לפתרון בעיות עתידיות. ניהול סכסוכים הוא מקצוע לכל דבר שניתן ללמוד ולהתמקצע בו. אני מציע לראשי הקבוצות ולמנהיגי השחקנים לעשות שימוש בכלי הגישור.
