מזונות – החלטה דרמטית של מועצת מועצת הרבנות

לפני כחודשיים פורסם כי התקבלה החלטה "דרמטית" על ידי מועצת הרבנות הראשית שמשפיעה על סוגיית החובה המוחלטת של תשלום דמי המזונות (מזונות ילדים) במסגרת הליך הגירושין של האב לילדיו (באמצעות תשלום דמי מזונות חודשי). החידוש הגדול לא היה בשינוי החובה של האב ולא במקורות החיוב אלא במשפט הבא: "היות שתנאי החיים השתנו והמציאות כיום היא שגם האם נושאת בעול פרנסת הבית, על היושבים על מדין להוסיף לשיקול הדעת בפסיקת מזונות הילדים את היכולת הכלכלית של האם". כלומר לראשונה ליכולת הכלכלית של האם משמעות רשמית זאת בניגוד לעבר בו חובת האב הייתה אבסולטית ללא קשר להכנסת האם. חשוב לציין כי החלטה זו עומדת בקנה אחד עם האופן בו חישוב המזונות נעשה במסגרת הליך גישור גירושין, לפיו נעשה חישוב הכולל את כלל ההיבטים (הסדרי ראיה, הוצאות הילדים בפועל ורמת הכנסות כולל פוטנציאל הכנסה). חישוב כזה הנעשה על ידי בני הזוג מוציא סכום מזונות הוגן והגון המשקף את יכולות ההורים ואת צרכי הילדים (למדריך לחישוב מזונות לחצו כאן.

להלן החלטת מועצת מועצת הרבנות הראשית לישראל:

בס"ד, ‏י"ח כסלו, תשע"ו

‏30 נובמבר, 2015

מרר' – 172.עו

החלטת מועצת הרבנות הראשית לישראל

מועצת הרבנות הראשית דנה בנושא חיוב האב במזונות ילדיו. הוזכר במועצה כי ההחלטה להגדיל את גיל חיוב האב במזונות ילדיו עד גיל שמונה-עשרה שנה, נתקבלה כבר בישיבת מועצת הרבנות הראשית מיום כ"א בסיון תש"מ, והמועצה אף החליטה בישיבתה מיום כ' במרחשוון תשמ"ו, כי חיוב המזונות על ההורים הוא עד גיל שמונה-עשרה שנה. אנו שבים ומדגישים שהחיוב על ההורים הוא עד גיל שמונה-עשרה שנה.

בנושא חיוב האב במזונות ילדיו לאחר גיל שש, ישנה מחלוקת גדולה בין דייני ישראל בעבר וכיום, האם החיוב הוא מצד התקנה או מדין צדקה. רוב הפוסקים וביניהם הגרי"ש אלישיב, הגר"ע יוסף והגר"מ אליהו, קבעו שהחיוב הוא מדין צדקה. אולם היה כאלה ובהם הגרי"א הרצוג והגרב"צ עוזיאל, שקבעו שזו המשך התקנה.

היטיב לבטא דיון זה הרה"ג יעקב רוזנטל זצ"ל. הוא כתב שבסוגיא זו רבתא המבוכה בפסקי הדין, יש המחייבים את יישום התקנה מכוח הדין, ויש המחייבים את יישומה מדין צדקה.

עמדת מועצת הרבנות הראשית היא, שאין ראוי להכניס ראשנו בין ההרים הגבוהים שדנו בסוגיא העקרונית, האם התקנה מצד הדין או מדין צדקה, ועל כן שאלה זו נותרה בעינה, וכל דיין יכריע בעניין על פי שיקול דעתו.

לאחר דיון החליטה המועצה שהן אם החיוב מצד התקנה והן אם החיוב מצד צדקה, היות שתנאי החיים השתנו והמציאות כיום היא שגם האם נושאת בעול פרנסת הבית, על היושבים על מדין להוסיף לשיקול הדעת בפסיקת מזונות הילדים את היכולת הכלכלית של האם.

בנוסף, גם אם חיוב האב לזון את הילדים הוא מצד התקנה, חיוב זה הוא רק על הצרכים הקיומיים הבסיסיים, אבל חיובים נוספים שאינם בהגדרה זו, חלים מדין צדקה בלבד.