בהרצאת מבוא לקורס מגשרים יש שיקופית עם כיתוב גדול: "כולנו מסוכסכים". קשה? כואב? אבל כן, זו האמת. כולנו מסוכסכים!
זה יכול להתחיל בבוקר, עם העיתון שהושאר על השולחן ועם כוס קפה שטפטף על הרצפה, זה ממשיך בנהיגה, פגישה עם נהג שקם על צד שמאל ובחר "להוציא עלינו", ממשיך בעבודה, אי הבנה עם המזכירה, פירוש שגוי שלנו את הסיטואציה וכך הקפה מגיע עם פחות מידי סוכר ועוד ועוד… כולנו מסוכסכים!
מה שאני אוהבת בגישור, אלו הכלים שאנחנו משתמשים בהם, החל מביננו לבין עצמנו ככלי לחיים וכמובן עם המגושרים, כלי שאנחנו מלמדים אותם להשתמש בחייהם הם וזה לא משנה אם זה זוג גרוש, מקום עבודה או אפילו בבית. כלי שאני אוהבת במיוחד הוא "מודל אפר"ת": א (אירוע), פ (פירוש), ר (רגש), ת (תגובה). איך משתמשים בא.פ.ר.ת ?
לוקחים סיטואציה שהמגושר מביא (לשני גם תהיה הזדמנות, אל דאגה) סיטואציה בהקשר למגושר השני, אירוע שקרה. האירוע הוא ממוקד, ללא רגשות או פירושים, עובדות בלבד. מדהים לראות איך אירוע שמבוסס על עובדות בלבד, מפורש בצורה שונה אצל מי מהצדדים, מה שגורם לרגשות מסוימים לעלות ואז מגיעה התגובה.
עומדים להתגרש? נקלעתם לסכסוך עסקי? הבית לגישור ויישוב סכסוכים מציע לכם פתרון מהיר, יעיל וזול >>>
אותו אירוע, שיסופר ע"י בן הזוג לאירוע, יפורש בצורה אחרת לגמרי, מה שיגרום לרגשות אחרים לעלות ומכאן לתגובה אחרת לחלוטין.
הנחת הנחות מובילה לשגיאות
עצתי לכם, מראש, אל תניחו הנחות, תשאלו… ואם המצב אינו מאפשר לשאול (יחסים לא טובים, סכסוך בעבודה וכדומה) נסו בינכם לבין עצמכם, לתת פירוש אחר, מציאותי יותר ואפילו אולי חומל יותר, לאותה סיטואציה, המנגנון אצלכם יפתח רגשות אחרים לחלוטין ומשם תגובה מתונה ומפתיעה.
לדוגמא: קמתי בבוקר, הלכתי למטבח, בעלי תמיד מכין את כוסות השתייה על השיש, רק להרתיח מים (בקומקום שמולא מראש) ולמזוג, כך אנחנו רגילים (ויהיו מי שיגידו, שכך הרגלתי אותו). הבוקר התעוררתי, בזמן הרגיל, כמו בכל בוקר, אך כשהגעתי למטבח, גיליתי לא רק שאין כוסות מוכנים, אלא שגם אין כוסות נקיים בכלל, כל הכוסות במדיח והוא, לא הופעל בכלל.
מיותר לציין כמה כעסתי וכמה עצבנית הייתי, "מה הוא חושב לעצמו", "מה זה הזלזול הזה?" "אני בכלל לא חשובה לו" ועוד ועוד, אתם בטח יכולים לדמיין מה קרה כשהוא התקשר (סיננתי אותו, "מה הוא חושב שיש לי זמן בשבילו?") וכך המשיך לו היום בעצבים ולא בנעימים.
בערב, כשהוא חזר מהעבודה, אני עדיין כעסתי, ליביתי את עצמי טוב טוב באותו יום, בעלי שנכנס, זכה ליחס צונן, גם הקניות שהביא ובמיוחד השוקולד האהוב עלי לא זכו להכרת תודה ממני, רק לפני השינה, שמעתי אותו מדבר בטלפון עם סבתו, מתעניין בדאגה בשלומה, הבנתי את הטעות שעשיתי.
מסתבר שסבתו התקשרה אליו כבר באמצע הלילה והזעיקה אותו לבוא אליה כי לא הרגישה טוב, והוא, איש יקר ונכד אוהב ודואג, לא חשב פעמיים ומרוב לחץ ובלבול (אמצע הלילה) שכח להשאיר לי הודעה או להעיר אותי כדי להגיד לי שנסע ומיהר לנסוע לסבתו.
את שארית היום הוא בילה איתה בבית החולים, מנסה לדבר איתי כדי לקבל ממני עידוד ואז, כועס עלי ולא מבין אותי על הסינון שסיננתי אותו ועל היחס הלא נעים שזכה ממני כשחזר הביתה.
האירוע? עובדות בלבד!
הפירוש? אוי ואבוי לי על הפירוש שנתתי לאירוע שהיה.
הרגש? התגובה? הבנתם, נכון?
לא חבל על יום מבוזבז בחוסר אהבה?
גילוי נאות: למקרה הנ"ל אין קשר למציאות. בעלי היקר, איש חביב ומקסים וסבתו, נפטרה כבר לפני שנים.
שריתי סקויאר, מגשרת מטעם הבית לגישור ויישוב סכסוכים
הכתבה מאת פורטל הגישור הישראלי סולחה >>> לכתבות נוספות לחצו כאן
