צדק צדק תרדוף? האם באמת אפשר להשיג צדק?

צדק צדק תרדוף? האם באמת אפשר להשיג צדק?

צדק צדק תרדוף. האמנם?

המושג "צדק" הוא מושג לא פשוט, שיש לו הרבה פרשנויות והרבה צדדים. האם יש טעם במלחמה על צדק? האם המלחמה על הצדק היא המלחמה הנכונה או שזה רק סיפור שאני מספר לעצמי כדי שיהיה לי מניע ודלק רגשי למלחמה הזאת, כשבסוף מה שאני רוצה זה כסף או כוח או כבוד? האם עדיף להיות חכם על פני צודק, או שאפשר להיות גם חכם וגם צודק?

ביקשנו התייחסות לסוגיית הצדק מעו"ד יגאל בורוכובסקי, המתמחה בליטיגציה וגישור בתחום המסחרי, ומד"ר קרן אור חן, מומחית בקבלת החלטות, והנה המסקנות:

  • תחושת הצדק היא תחושה סובייקטיבית, וכל צד תמיד בטוח שהוא הצודק היחיד. בדרך כלל מדובר בסיפור שאדם מספר לעצמו ומשכנע את עצמו בצדקת הדברים. רוב האנשים חייבים קודם כל לשכנע את עצמם שהם צודקים ואז להעביר את הסיפור הלאה ו"למכור" את הסיפור הזה, שבתוך תוכם הפך לאמת אבסולוטית. מומלץ להתעלות מעל התחושה הסובייקטיבית ולנסות לראות את התמונה הגדולה. כשלא עושים את זה לפחות צד אחד יישאר לא מרוצה, ולפעמים שניהם.
  • אדם שמגיע לסכסוך כשהוא בטוח שהוא צודק ואומרים לו שהוא טועה, נכנס למגננה ולעולם לא יוכל לוותר על הסיפור שלו.
  • צדק הוא ערך מרכזי בחיים האנושיים, אבל למרות שאנחנו אומרים לעצמנו שאנחנו נלחמים על הצדק, הרבה פעמים זהו שקר עצמי ואנחנו נלחמים למען דברים אחרים כמו אגו וכבוד. השאלה היא אם אנחנו מספיק חכמים כדי לראות את זה ולהתעלות מעל זה.
  • בדרך כלל עדיף להיות חכם על פני צודק. פשוט כי הדרך הזו מביאה הרבה יותר תועלת ומביאה אותנו לתוצאות טובות יותר וחיוביות יותר.
  • יש הבדל בין מלחמות על צדק אוניברסלי כמו רעב באפריקה, איכות הסביבה או זכויות אדם, לבין מלחמות יומימיות על צדק לכאורה, שאינן מדברות על עקרונות גדולים אלא על כסף, פגיעה ואגו. כל אחד צריך לשאול את עצמו האם הוא מעדיף להילחם כדי לצאת צודק, כלומר לתת לעצמו טפיחה על האגו, ומה המחיר שהוא מוכן לשלם על כך.
  • רובנו יודעים לזהות את עקרונות הצדק האוניברסליים, כמו הגינות ויושר, כשזה קורה למישהו אחר. כשאנחנו מעורבים בסכסוך תפיסת המציאות שלנו מתעוותת ויחד איתה מתעוותת תפיסת הצדק שלנו. מי שמסוגל לראות את התמונה הרחבה יותר, מי שיש לו ספיקות, מי שמסוגל לראות גם את האחריות שלו לסכסוך, מי שרואה את המציאות בצורה אובייקטיבית יותר, הוא בדרך כלל גם זה שצודק, בזכות התפיסה הרחבה שלו והיכולת להבין גם את הצד השני.
  • מי שמצליח להיות גם צודק וגם חכם הוא מי שרואה את התמונה המערכתית הכוללת ויכול להבין איפה מקורות הצדק ועל מה כדאי להילחם.
  • לאורך ההיסטוריה ראינו שהרבה פעמים האנשים הכי צדקנים הם גם המושחתים הכי גדולים. צריך להיזהר מאוד מלעבור את הקו הזה שבין צודק לצדקן, ולא להיות מונעים על ידי האגו.
  • אי אפשר לסיים כל סכסוך בהכרעה של מי צודק ומי טועה, ולפעמים צריך לקבל את הדין ולא את הצדק במטרה למצוא פתרון שכולם יכולים לחיות איתו ולאו דווקא פתרון של צדק אבסולוטי. אין דבר כזה, ולכל צד צדק משלו.
  • להיות חכם פירושו לדעת כיצד לגייס את הצד השני להתנהלות נבונה ובוגרת של שני הצדדים.

רוצים לשמוע את הדיון בתוכנית הסכסוכים בהנחיית יניב שוורצמן ברדיו תל אביב 102FM? לחצו כאן. 

רוצים להתייעץ עם עו"ד יגאל בורוכובסקי? לחצו כאן לאתר המשרד.

רוצים לשמוע עוד מד"ק קרן אור חן? לחצו כאן לאתר האישי.