למה אנחנו קמצנים? איך להתמודד במצב שבו צד אחד לוקח יותר ממה שהוא נותן?

למה אנחנו קמצנים? איך להתמודד במצב שבו צד אחד לוקח יותר ממה שהוא נותן?

פנקסנות או האם אנחנו סתם קמצנים? האם אנחנו מצפים שיחסים של תן וקח יתנהלו באופן שיווני וברגע שזה לא קורה אנחנו נכנסים למצב שבו קשה לנו לקבל את זה ומתחילים להתנהל בפנקסנות ובהתחשבנות עם האדם שמולו זה קורה?

ניקח את המקרה הבא שבו נשאלנו בתוכנית הסכסוכים ברדיו תל אביב על ידי אישה שבעלה מסיע מדי יום עמיתה שלו לעבודה. היא מגיעה כל בוקר לביתם של הזוג ברכבה, מחנה אותו, ונכנסת לרכבו של הבעל והם נוסעים לעבודה. האישה טוענת שהיא שאלה את בעלה אם העמיתה שלו אי פעם ביקשה להשתתף בדלק? או שיסעו עם האוטו שלה?, התשובה שהתקבלה היא "לא", וזה ממש מרגיז אותה ומוביל למתחים ועימותים עם בעלה. האישה שואלת מה ניתן או כדאי לעשות במקרה כזה?

רו"ח וכלכלן עפר חן וד"ר קרן אור חן – מומחית בקבלת החלטות נותנים לכם כמה טיפים להבין איך להתמודד עם הסיטואציה והפסיכולוגיה שמאחורי העניין

ד"ר קרן אור – רוב האנשים לא באמת נדיבים ורובנו עושים זאת מתוך ציפייה לקבל תמורה, במקרה הנ"ל ידוע לנו שלגבר זה לא מפריע אלא רק לאשתו, אז מה עושים במקרה כזה?

בתור מומחית לקבלת החלטות, המסר שלי הוא שאנחנו צריכים לקבל החלטות להימנע מקונפליקטים, לא הימנעות התנהגותית דווקא אלא לא להיכנס למקומות שאין לוויכוח ערך, במצב הנ"ל לבעל זה לא מפריע. לדעתי האישה במצב הזה הייתה צריכה לסגת בשביל לא להיכנס למתחים ולפינות מיותרות מול בעלה ולעשות איזשהו בדק מול בעלה מה הוא מרוויח מכך.

עפר חן – אני דוגל במחשבה מעולם ה – NLP  שאומרת "כל אדם עושה משהו בחיים מעשה רק אם הוא טוב לו". כנראה שעבור הבעל במקרה הזה הערך של הנסיעה עם העמיתה ברכב בדרך לעבודה למשרד, חשוב יותר מהערך הכספי. הערך שהוא כביכול מרוויח מכך יכול להיות" לא להשתעמם בדרך לעבודה, לא להתעצבן על הפקקים, מישהו לדבר איתו וכ'ו… לכן אני לא רואה שום בעיה במצב הזה וזה צריך פחות להעסיק את האישה והיא לא צריכה להגיע למצב של פנקסנות מולו או ישירות מול האישה.

במקרה הנ"ל רק לאישה יש בעיה עם המצב, זה יכול להיות מקנאה, זה יכול להיות שלבעל לא נעים והאישה שומרת עליו, אבל אם לבעל טוב והוא מרגיש נוחות ומרגיש הדדיות בסיטואציה, ורק האישה מוצאת פגמים במה שטוב לו, וחווה ניצול מצד העמיתה לעבודה של הבעל, יש כאן בעיה אחרת. במצב כזה ברגע שהעניין מגיע לדיון על הבעל לעלות את התועלות האחרות בדיון מול אשתו.

SHOOT קטן מיניב: מצד אחד התאוריה ברורה לנו, למה שיהיה לנו אכפת אם מישהו מקבל כל עוד לנו לא עולה דבר. הרי זה לא שבעלה משלם יותר בגלל שהוא מסייע אותה. מהצד השני (האנושי) זה בהחלט יכול להרגיז, כי נכון שלא עולה לי כלום אבל אני כן יכול להרוויח אם היא תשתתף בנסיעה. כלומר, שהיא לא תרוויח 100 אלא תרוויח רק 50 ואני ארוויח את ה-50 האחרים. תחושה לגיטימית לחלוטין. לא צריכים להיות יפי נפש. ולכן קיימת אפשרות נוספת והיא לבדוק לפני שמכריעים או שופטים. נסו להגיד לה שהיא תביא את הרכב מפעם לפעם ושהבעל יבוא אליה. הרי זה משמר את האינטרס של הבעל (עדין נוסע לעבודה ועדין יש לו חברה). לעיתים די בכך שאני יודע שהצד השני מוכן לקחת חלק במאמץ (זמן או כסף) כדי שאוותר וארגיש בנוח. והכי חשוב. הכי חשוב לא להישאר עם תחושות בטן לא טובות בסופו של דבר זה יהפוך לריב. בהצלחה.

להאזנה לדיון המלא בתוכנית הסכסוכים בהנחיית יניב שוורצמן לחצו כאן!