מסתבר שהפיכת המשקים החקלאיים לנכס נדל"ני, גורמת לדור הבנים במושבים להיקלע לתוך סכסוכי ירושה מרים, שלרוב ייגמרו רק בין כתלי בית המשפט. אז איך אפשר להקטין את הנזק, שעלול לפרק את כל המשפחה? כל התשובות
"לפני חצי שנה אמרה לי אחת המגושרות שלי בהליך גישור בעניין ירושה של נחלה כי אין משפחה במושב שאין לה סכסוך. אין משק או נחלה שבשלב כזו או אחר בחיים לא עובר טלטלה וסכסוך בין ההורים לבין הילדים או בין האחים לעצמם, בין החתנים והכלות להורים. בקיצור עתיד המבוטח בשלב כזה או אחר לכל משפחה ומשפחה."
הסכסוכים במושבים יכולים להיות במגוון רחב מאוד של נושאים, הם יכולים להיות על ירושה של המשק או הנחלה, על השימוש במשק או בנחלה (כולל את הגידול החקלאי "צימר"), הטיפול באבא ואמא, בן ממשיך, ילדים שמתגוררים בנחלה או במשק וכן הלאה. אוסף הנושאים הנפיצים בתוך המשפחה מבטיח כי כל משפחה תתקל בעתיד בצורך לפתור את הסכסוך בהליך הגישור.
סוגיית הירושה במושבים היא מורכבת מאוד ושונה מאוד מרכוש מקרקעין אחר. בעוד שדירת מגורים "רגילה", קרקע עסקית, נכסי נדל"ן שונים ניתן להוריש לכמה יורשים (כלומר לילדך). משק או נחלה לא ניתן להוריש או לתת ליותר מילד אחד. דמיינו את עצמכם נתקלים בסיטואציה שאתם חייבים להסדיר את הנושא ולמעשה לתת עדיפות לאחד מהילדים שלכם. למי הייתם נותנים? לילד שהכי זקוק למשק או הנחלה? לזה שהכי עוזר לכם? או לזה שמתגורר לידכם? בקיצור משפט שלמה ממש.
יניב שוורצמן, יו"ר לשכת המגשרים בישראל, שעומדת בראש פירמת המגשר, המתמחה בגישור ופתרון סכסוכים הנוגעים לירושה של נחלה או משק במושבים, הסביר לנו את הקושי ואת הפתרון האפשרי.
כיום ניתן להעביר את הנחלה או המשק בשלוש צורות שונות: מתנה שההורים נותנים לאחד הילדים שהם בחיים, מינוי בן ממשיך, או ירושה רגילה לפי סעיף 114 לחוק הירושה בו בוחרים את היורש שהכי מתאים.
בשלושת המקרים צריכים לבחור ביורש אחד (בן או בת) ולהעדיף אותו על יתר האחים שלו. מצב זה יוצר קרע עמוק בתוך המשפחה ומוביל במרבית המקרים לסכסוך משפטי, ארוך, מייגע ויקר. לא משנה מה תהיה תוצאת ההליך המשפטי, המשפחה לעולם לא תחזור להיות אותו הדבר.
מכיוון שהמצב המשפטי הוא נתון והדרך להוריש משק או נחלה ידועים, יש למעשה שני דרכים נבונות וחכמות למנוע את הסכסוכים המשפטיים הקשים ופירוק המשפחה:
1. הליך גישור כאשר ההורים (או אחד מהם בחיים)– הורים רבים מבינים שהותרת המצב ללא הסדרתו בהליך גישור יהיה למעשה צוואת המריבה שהם יותירו לילדיהם ולנכדיהם. נכון הדבר שניהול הליך גישור כשההורים בחיים דורש מהם להתמודדות מול הילדים והנכדים, כך שיש הורים רבים שמעדיפים לטאטא את הבעיה עד אחרי מותם "שזאת תהא הבעיה שלהם למה אני צריך להתמודד עם זה עכשיו?".
יחד עם זאת, היתרונות הרבים שיש בניהול הליך הגישור מצדיקים את הניסיון להגיע להסכמה משפחתית מוקדמת בנוגע לרכוש ההורים. בראש ובראשונה ההורים יוכלו לקבל את מה שהם רוצים בלי התניות, תנאים ואיומים. הם יקבלו משפחה שמחה, מבקרת, וחמה. הם ידעו שהם מסדירים לא רק את המצב אחרי מותם אלא בעיקר בזמן חייהם. הרי ברור שנושא המשק והירושה נמצא באוויר כל הזמן והאחים בינם לבין עצמם מתלחשים אחד על השני בפוליטיקה משפחתית קשה.
כך הליך הגישור וההסכם פותר לא רק את העתיק אלא בעיקר מסדיר את ההווה. בחודשים האחרונים אני רואה גידול משמעותי בפניות של הורים או אחד מהם (זה שנותר בחיים) בבקשה לנהל הליך גישור ובניית הסכמות עם הילדים ובינם לבין עצמם.
2. הליך גישור כאשר ההורים הולכים לעולמם– במידה והנושא לא הוסדר, ישנה משמעות רבה מאוד לאופן בו אחד הילדים קיבל את הנחלה או המשק. יחד עם זאת לאור העובדה שהמשק והנחלה שווים כסף רב, האחים שנותרו ללא המשק או הנחלה רואים במאבק ניסיון כלכלי כדאי. מתוך תפיסה של "אין לי מה להפסיד אלא רק להרוויח". מכיוון שמהליכים משפטיים יש לשני הצדדים רק מה להפסיד בעיקר את המשפחה (ובניגוד לכסף שניתן להרוויח משפחה אם איבדת מאוד קשה להשיב), ניתן לייצר רק בהליך גישור פתרונות יצירתיים שיענו על האינטרסים של כלל האחים להוגנות ושוויון.
למשל התוצרים מהנחלה או המשק, שימוש בשטח הנחה והמשק (צימרים, יחידה נוספת, חקלאות וכן הלאה). בהליכי הגישור שנוהלו אצלנו בחודשיים האחרונים הצליחו האחים (משפחה אחת עם 13 אחים, השנייה עם 5 אחים והשלישית עם 3 אחים) להגיע להסכם המאפשר לכל אחד מהאחים לכבד את רצון ההורים, לקבל מענה לאינטרס הכספי שלהם והרגשי שלהם (מערכות היחסים הקודמות בין האחים) ולצאת לדרך חדשה לאחר תקופת האבל על ההורים ללא הצורך במלחמות עקובות מדם ויקרות מפז.
לסיכומו של דבר – ניתן לראות הן בפסקי הדין והן מדבריו של המגשר יניב שוורצמן, כי אומנם אי אפשר לרבע את המעגל ואי אפשר לשנות את חוקי המשחק הלא פשוטים בכל מה שנוגע לירושה של משק או נחלה, אבל בהחלט אפשר להרחיב את גבולות הריבוע, לצאת מהקופסא ולהגיע להסכמות ופתרונות יצירתיים.
הכתבה מאת פורטל הגישור הישראלי סולחה >>> לכתבות נוספות לחצו כאן
גם אתם חוששים מנושא הירושה? לשיחה עם מגשר, השאירו פרטים ונחזור אליכם: