רפאל עמריש כל כך הרבה שאלות שמטרידות את הילדים ואת בני הנוער ביחסים הבינאישיים. חברה שלה שנעלמה ומסננת שיחות, חבר שלו שמפיץ עליו שקרים, ההורים שמתעקשים שתחזור מוקדם הביתה ותעשה שיעורי בית, מישהו מאיים עליו במכות, היא חושבת שהמורה טועה בציון שנתנה לה, אח שלו כל הזמן משתלט על האוטו/ הטלוויזיה/ המחשב, חברים שלה עשו מסיבה בלעדיה, מישהו כל הזמן אומר לה שהיא שמנה, חבר עשה משהו שממש, אבל ממש, הכעיס אותו… הרשימה הזו ארוכה.
מה בעצם מאפיין את כל המצבים האלה? שאם לא הם ינוהלו לא נכון, הם עלולים להסלים ולהתדרדר לסכסוכים קשים שלא נדע איך לצאת מהם.
למשל, אם חבר לא הזמין את הבן שלי למסיבה, בני יכול להסיק שאותו חבר רצה לפגוע בו, מסקנה שתביא אותו לפעול נגד החבר בכל מישור אפשרי – להסית את החברים שלו נגדו, למשל. לחלופין, הוא יכול להתחפר בבית, מתחת לשמיכה ולכרית, ולבודד את עצמו חברתית מהבושה וההשפלה שהוא חש. אך שתי האופציות האלה נובעות מכשל אחד מצער – הוא לא דיבר עם אותו חבר, ולא שאל אותו למה הוא לא הוזמן. למעשה, הוא לא יודע בדיוק איך לנהל שיחה כזו בלי שזה ישמע טיפשי ופאתטי.
ולמשל, אם המורה נתנה לאחת התלמידות ציון לא טוב והתלמידה חושבת שהמורה טועה. אולי היא תרדוף אחרי אותה מורה במסדרון אחרי השיעור ותנסה לקבל ממנה תשובות? משום מה, זה אף פעם לא עובד. זה רק מכעיס את המורה עוד יותר ומקשיח את עמדותיה.
בני אדם נקלעים בחיי היום יום לקונפליקטים, עם ההורים, האחים, המורים והחברים. אם לא מחזיקים בכלים הנכונים להתמודדות עם הסכסוכים האלה, אנו עשויים למצוא את עצמנו בסכסוך מלא אמוציות, שמטריד אותנו במהלך ימים כלילות ומשפיע על התפקוד היומי שלנו.
האינסטינקט שלנו מכוון אותנו לפתרונות מסוג Fight, Flight or Freez ואכן במקרים רבים צדדים לסכסוך, בורחים מהסכסוך, מתעמתים (לעתים אף באלימות), או קופאים במקום מבלי יכולת להגיב. בהתמודדויות כאלו, תמיד יש צד שמפסיד (אם לא שני הצדדים). והצד שמפסיד, תמיד יחכה לי בסיבוב. צורה כזו של התמודדות עם סכסוכים יומיומיים מייצרת מתח רב וחוסר יציבות בחיים.
זה תמיד מפתיע כששומעים את זה לראשונה, אבל סכסוכים לא חייבים להסתיים עם מנצח ומפסיד. שני הצדדים יכולים לנצח. כאשר הסכסוך מנוהל תוך כדי תקשורת חכמה ושיח, הפתרון שלו ייתן מענה לאינטרסים האמתיים של הצדדים כך שאף אחד מהם לא 'יפסיד' דבר.
איך מנהלים תקשורת חכמה כזו? זו שפה שלמה. שפה מאוד פשוטה, אבל צריך ללמוד אותה. למעשה, מרבית האוכלוסייה הבוגרת לא דוברת את השפה הזו, ומכאן העומס בבתי המשפט ובתלונות במשטרה.
צוות 'המגשר', פירמת הגישור של יניב שוורצמן, פיתח תכנית ייחודית שמיועדת ללמד את התקשורת החכמה והבונה, כבר מגיל צעיר – מבית הספר היסודי ועד התיכון. הם קוראים לזה "לימודי הידברות".
"אנחנו מלמדים את הילדים ובני הנוער לדבר", מספר יניב שוורצמן, "מלמדים אותם לנהל תקשורת נכונה ולקחת אחריות על פתרון הסכסוכים שלהם, להבין ולהביע את הרצונות האמתיים שלהם, ולתכנן כיצד לפעול על מנת להגשים את אותם רצונות, בכל מערכת יחסים שהם מנהלים. הכלים האלה שאנחנו מלמדים, חוסכים הרבה עוגמת נפש.
"לדעתנו, הסיבה היחידה להסלמת סכסוכים רבים, ולמצבים של אלימות, תביעות בבתי משפט, חרמים, נידוי והכפשות, נובעת מחוסר הכרה של צדדים מסוכסכים את הכלים לפתרון סכסוכים, בשיח והידברות. אלברט איינשטיין אמר, שהחינוך הוא מה שנשאר כשאנחנו שוכחים את כל מה שלמדנו בבית הספר. זה, בעינינו, חינוך אמיתי. אנחנו מלמדים את הילדים ואת בני הנוער להשיג את מה שהם רוצים, בלי להילחם ובלי לוותר. אנחנו מייצרים כך, להשקפתנו, עולם טוב יותר. בריא יותר".
אז יש שפה כזו, ויש גם מי שמלמד אותה. למה אתם מחכים בעצם?
הכתבה מאת פורטל הגישור הישראלי סולחה >>> לכתבות נוספות לחצו כאן
גם אתם רוצים כלים שיקלו על התקשורת שלכם? לשיחה עם מגשר, השאירו פרטים ונחזור אליכם:
