תזהרו (ובצדק) שלא תשלמו מחיר כבד על שטות גדולה.
התלבטתי לאן המאמר הזה שייך, לסכסוך על לשון הרע או בעצם כשלוחה של סכסוך בין דיירים לקבלן בהתחדשות עירונית (תמ"א 38). הוא שייך לשניהם. לקח חשוב וכללי הוא לא להשמיץ ללא ביסוס ולקח עוד יותר חשוב הוא לא למנוע מעצמך את הרווח הגדול בתמ"א 38 בגלל מחלוקת אישית.
בפסק דין 34330-03-15 מתוארת תביעה שהגיש יזם נדל"ן שעוסק בשיפוץ תמ"א 38, נגד דיירת באותו הבניין, בסך של 500,000 ש"ח, בגין שליחת 2 מכתבים שיש בהם לשון הרע לטענתו (בהתאם לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965).
ברור לכל, שהמכתבים בתביעה, הם תוצר של סכסוך אחר. כאן, היה סכסוך מקדים בין היזם לדיירת בנוגע לאופן ניהול הפרויקט, השיפוצים במסגרתו, המעלית ותוכניות הבינוי השונות. על אף שהצדדים הגיעו להסכם פשרה בנוגע לזכויות במסגרת הליכים משפטיים אחרים (בית המשפט המחוזי), הם המשיכו להתכתש ולריב.
שני המכתבים בתביעה, המכתב הראשון נשלח לשני ילדיה של הדיירת עצמה ולמי שאחראית על הטיפול בהיתר למעלית מטעמו של היזם (שנשואה גם לשותף של היזם). המכתב השני נשלח לדיירת אחת אחרת בבניין.
שמתם לב לכמה אנשים המכתבים בתביעה נשלחו ??? 2 "זרים" ו-2 בני משפחה של הדיירת.
הדיירת טענה שהאמור במכתבים האלו הוא הבעת דעה, ושיש לה הגנה של "אמת דיברתי" לאור התהליכים המשפטיים הקודמים ביניהם. ומה היה כתוב במכתבים???
במכתב הראשון נכתב: "לכבוד הבריון השכונתי", בשילוב "מחמאות" ("משתין בקשת" על שכניו, העירייה והחוק) על כך שלקח את החוק לידיים ("עבריין בנייה מדופלם") שלח מתחזים לעובדי עירייה ושוטרים וקיבל במרמה היתר בניה בלתי חוקי. הדיירת האשימה את היזם בגרימת נזק, כניסה ללא רשות לביתה וגניבה (כולל גניבת מים, רצון לגנוב את יחידת הדיור שלה). כמו גם כי היזם רימה את המפקחת על המקרקעין. ולקינוח כי איים על חייה בפגישה: "מישהו פה צריך כדור בראש", וסיימה את המכתב ב"אני חוששת לשלומי – ומקווה שלא תפגע בי".
במכתב השני: ייחסה הדיירת ליזם התנהלות שערורייתית, בבניית 5 דירות ללא היתר. הדיירת טענה שהיזם מפוקפק, שנטל את החוק לידיים והתקין מוני מים לא חוקיים, הדיירת ייחסה ליזם פעילות תכנונית שקרית, השתלטות על תיבות הדואר ושבירת מנעול. הדיירת תיארה חשש כי היזם יעשה תרגיל עוקץ בבית שלה.
נראה כי לא צריך להיות מומחה ללשון הרע כדי להבין שהדברים שכתובים במכתבים הם קשים וראוי שיעמוד מאחוריהם משהו (בסיס כלשהו…). בית המשפט קבע שלא ניתן לראות במכתבים האלו ובסגנונם הבעת דעה, המכתבים הם כל כך משתלחים, בוטים ואישיים, שקשה לראות בהם הבעת דעה לגיטימית. בית המשפט הוסיף וקבע שלא היה אינטרס ציבורי בפרסום האמירות הנחרצות והקביעות שנכתבו על-ידי הדיירת, גם אם נניח לצורך הדיון שהן אמת (מה שלא המצב כאן).
בסופו של דבר, קבע בית המשפט שבשני המכתבים יש ביטוים ואמירות שכל מטרתן היא לפגוע ביזם, לו היה מדובר בתלונות ענייניות, והאמירות הקשות בהן היו מושמטות, יתכן והיה אפשר להעביר את האמירות בהגנות השונות בחוק איסור לשון הרע, אך זהו לא המצב.
למעשה בית המשפט אמר, שהבעיה היא לא בביקורת, בתלונות, ובחשדות של הדיירת כלפי היזם, אלא העובדה שטרחה "לתבל" את הדברים, באמירות אישיות קשות מאוד וכלליות (בריון, עבריין, גנב וכן הלאה).
בית המשפט פסק שהדיירת תשלם עבור המכתבים ששלחה, תשלום של 50,000 ש"ח בגין שני המכתבים. פיצוי של 30,000 ש"ח + 20,000 ש"ח הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
והנה כמה נקודות למחשבה וטיפ של אלופים ממני אליכם –
נקודות למחשבה:
- הכי גרוע. מודה שלפני התביעה לא הכרתי את שם היזם. לטוב ולרע פשוט לא הכרתי. עכשיו השם שלו עולה ראשון בגוגל בהקשר של התביעה הזו. כל דייר שירצה לעשות אתו עסקים יגיע לפסק הדין הזה. מקודם ראו את המכתבים בדיוק 4 אנשים, 1 מהם עובדת של היזם, 2 הם הילדים של כותבת המכתב (ובוודאי מכירים אותה היטב), ו-1 היא דיירת שבוודאי מכירה את הסכסוך בין היזם לדיירת. עכשיו כולם מכירים את המכתבים. עיון בפסק הדין, מעלה שבית המשפט לא קבע חד משמעית ששום דבר שכתוב במכתבים אינו נכון, שהכל שקר וכזב. בית המשפט אמר שהוא בכלל לא נכנס לדיון הזה שקשור להלכים משפטיים אחרים, שהדיירת פשוט לא יכולה לעמוד בהגנות חוק איסור לשון הרע.
זה שווה לדעתכם? לקבל פרסום בהקשר הזה בשביל 2 מכתבים, שממילא לא הגיעו לאף אחד חיצוני לסכסוך עד אותה העת. אני למשל חושב שכאן יתכן והיזם בהחלט צודק אבל לא בטוח שזה הכי חכם. לפני המהות בואו נראה כמה זה עלה לנו –
- כמה זה עולה לנו – אגרה עבור תביעה של 500,000 ש"ח זה 12,500 ש"ח + שכר טרחת עו"ד לשני הצדדים, ללא ספק ההליך עלה הרבה יותר ממה שנסגר בסופו של דבר.
- כמה זמן עבר – התביעה הוגשה בתחילת שנת 2015. לפני שלוש שנים. אני מנחש שהפרויקט הסתיים כבר פעמיים. שווה להמשיך ולגרור אותו כל כך הרבה שנים. זה הרי כבר לא ישנה למערכת היחסים בין הצדדים.
- פרויקטים של התחדשות עירונית (תמ"א 38 / פינוי בינוי) – פרויקטים כאלו רוויים במתחים, מחלוקות ואי הסכמות. הכלל הידוע הוא שהדרך הטובה ביותר לכבות שרפה היא לא להדליק אותה בכלל. וברגע שיש שרפה, היא דומה לשרפה אמיתית, אם לא תעזרו בכבאי סכסוכים, היא תכלה כל חלקה טובה.
טיפים
- מותר לכעוס. מותר להתרגז. מותר לחשוש. ברגע שאתם שולחים משהו כתוב מתחיל כדור שלג. תתנו לעוד מישהו לקרוא. עוד עין. שיגיד לכם האם לדעתו המכתב עושה את העבודה.
- הגשה ועד קצת הגשה – כתבתי על זה לא מעט. רוב הריבים והסכסוכים לא מתחילים בכלל במהות. אלא בהגשה של מה שהצדדים רוצים ומבקשים. באיך שעושים את זה. תחשבו רק לפני האם הדרך והטון ישיגו לכם תוצאה או עימות.
- ליווי מקצועי – הנה סוד קטן. לפי שיטת ה-MedBox כשאתם בסכסוך אתם צריכים מומחה בניהול סכסוכים. ידע משפטי / כלכלי / תכנוני תמיד אפשר לרכוש אבל לנהל משבר וסכסוך צריכים עוד ידע. למשל היבט "חשיפת גוגל". בניהול סכסוך צריכים להיות גם חכמים וגם צודקים. אי אפשר לוותר על אף אחד.
- לדעת לסגור – לפעמים תביעה היא בהחלט צעד אסטרטגי חשוב. להגיד עד כאן. מספיק. אני לא מוכן לקבל יותר בריונות מילולית כלפיי. אני לא יודע מה היה בגישור ואם היה גישור אבל נדמה לי שמה שעמד למחלוקת זה "הקנס" שהדיירת תשלם. כך אני מנחש. נדמה לי שיש דברים חשובים יותר מכסף בהקשר הזה.
רוצים עוד מידע? רוצים להגיד מה דעתכם? רוצים להתייעץ?
- אפשר להתקשר בכל עת 077-5151-333. אנחנו תמיד חוזרים ותוך מקסימום 24 שעות.
- אפשר להצטרף אלינו לדף הפייסבוק ולעקוב – לחצו כאן לדף הפייסבוק.
- אתם מוזמנים לקרוא עוד באתר סולחה או לפי נושא עניין באתר המגשר.