יניב שוורצמןלשון הרע ורכילות – האם גם אנחנו כאלו?
כולם מרכלים. כולם מדברים על אחרים. זה אנושי. זה כנראה בלתי נמנע. בעבר כאשר מישהו אמר מילה רעה על מישהו, ריכל, השמיץ, בין אם אמת ובטח אם שקר, הדבר היה מגיע למספר אנשים בודדים ועל אף הפגיעה הכואבת היא הייתה חולפת ונעלמת יחסית מהר.
כיום, רכילויות ולשון הרע הוחמרו באופן דרמטי בשני מובנים:
- התפוצה – זה ברור לכולם. ובכל זאת. בלחיצת כפתור אפשר להגיע לעשרות, מאות, אלפי, עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי אנשים. גרוע מכך, כל אחד מהם יכול להעביר את ההשמצה, הרכילות והפגיעה כלשונה, בלי לטשטש את התוכן, באופן שהטפטוף של הרעל והשקר יישאר זהה במספר ערוצים שונים ויגדיל בכך את האמינות של האמירה השקרית (אם זה הגיע מכמה מקורות זה כנראה נכון, לא כך?). מקבלי ההודעה והמידע, פשוט עושים "העבר / שתף" של ההודעה, בלי לבצע כל בדיקה מכל סוג. היכולת להפצה המונית בשילוב עם ההפצה המדויקת והזהה במעגלים נוספים הופכת את הפגיעה לעצומה בהיקפיה.
- נוכחות וזיכרון – בעבר, fשמישהו היה פוגע בך, משמיץ אותך, מרכל עליך, זה היה כואב ונעלם. היום הכל כתוב, מתועד, מופיע, לא נמחק. גרוע מכך, די בכך, שמפעם לפעם, מישהו מגיב או משתף את הפוסט המרכל או המשמיץ וזה מתפרסם שוב ושוב.
מרגיז נכון?
שימו יד על הלב, אתם בדיוק כאלו. כולנו כאלו. כולנו אוהבים רכילות, כולנו משתפים פוסטים והודעות עם "מידע" שאין לנו מושג האם הוא נכון, מבלי ששמענו את תגובת הצד השני, מבלי שערכנו כל בדיקה.
כל ביקורת, השמצה, אמירה, שנאמרת בביטחון עצמי גבוה, מכוונת כלפי צד שלישי שאנחנו לא מכירים ושתואמת את העמדות המוקדמות שלנו הופכת לאמת צרופה.
אנחנו, כל אחד מאתנו, לוקח חלק אקטיבי בפגיעה קשה באנשים אחרים ורק כשזה מגיע אלינו או למישהו שאנחנו אוהבים אנחנו מבינים את חוסר האונים בחוסר היכולת להתמודד עם שקרים ורכילות.
רוצים בכל זאת משהו פרקטי? אז הנה 3 המסננים של סוקרטס (כך אומרים) שנכתבו במקור להאם אני רוצה לשמוע ממישהו רכילות או אמירה על צד שלישי ואני אתאים אותה להאם להעביר או להמשיך את ההפצה של הרכילות
- אמת – האם אתם יודעים שזו אמת? האם הביאו לכם מקור אובייקטיבי לתוכן? אתם, ממש אבל ממש לא צריכים להפוך לחוקרים ובלשים, אבל, אם מישהו מספר לכם שמישהו אמר משהו, תבקשו לראות את הציטוט, לפחות זה. נכון, גם הציטוט יכול להיות שקר אבל על עיתונאים חלים כללי אתיקה והם חשופים יותר מכל לתביעות לשון הרע, לכן אם הם מצטטים כנראה יש תיעוד. אומרים לכם שמישהו חבר בארגון? בקשו לדעת מאיפה הוא יודע? מה המקור שלו?
הבנתם? אמת היא לא מושג ערטילאי. ממש לא. לא לכל אחד האמת שלו. זה שטויות. מותר לכם שתהא לכם עמדה משלכם. קיצונית ככל שתהא, אבל אם אתם מדברים על מישהו אחר תוודאו שהאמת לא תהא "אמת שלכם" אלא אמת שמגובה במשהו נוסף חיצוני.
- האם זה טוב? כמה פוסטים טובים שיתפתם וכמה רעים? כמה הודעות מפרגנות ומחמיאות בוואטסאפ העברתם וכמה שליליות? התשובה ברורה נכון? לכן תבדקו טוב אם מדובר במשהו רע. אם מדובר בהודעה רעה שפוגעת, המסננת הראשונה, האמת, חייבת אבל חייבת להיות הרבה יותר משמעותית.
- האם זה יכול לעזור לי או למישהו? נניח וזאת אמת. ונניח וזה רע. האם העבודה שמישהו בגד באישתו או מישהי שכבה עם מישהו מהעבודה זה מידע שיכול לעזור למישהו? האם העובדה שהיה למישהו משבר בעבודה והוא פוטר יכול לעזור למישהו אחר? מדובר ברכילות ופגיעה מיותרים לחלוטין. תבדקו האם למידע שאתם מעבירים יש איזה שהוא ערך, מכל סוג למי שאתם מעבירים אותו. אין? יופי אל תשתפו.
בדיון שערכתי עם דוד הלפרין, יוזם הפרויקט "לשון הרע לא מדבר אלי" בתוכנית הסכסוכים דיברנו על איך אפשר לצמצם לשון הרע ולהיאבק בתופעה הזו.
רוצים להאזין? לחצו על כפתור האזנה בהמשך.
היכנסו לאתר "לשון הרע לא מדבר אלי". ניתן להזמין צמידים חינם לבתי ספר.
