יניב שוורצמןיאיר ויעל קיבלו פסק דין גירושין לפני חמש שנים. מאז הם "זכו" להגיע עוד שלוש פעמים לבית המשפט. בפעם הראשונה זה היה בגלל שיאיר רצה לצאת לחופשה עם הילדים ויעל לא הסכימה. הוצאות המשפט במקרה זה עלו לכל אחד מהם בסביבות עשרים אלף ₪. המשפט השני התקיים בסוגיית הטיפול הרפואי לילדה הקטנה והדיון האחרון התקיים סביב בקשתו של יאיר לשנות את הסדרי הראיה בגלל שהחליף מקום עבודה. במצטבר הוציאו יאיר ויעל למעלה מ-50,000 ₪ כל אחד על הליכים משפטיים מאז שהתגרשו (הליך הגירושין עצמו עלה לכל אחד מהם עוד בערך 100,000 ₪).
יוסי ואבי הם שותפים שהקימו ביחד בית קפה. אחרי חצי שנה של עבודה משותפת, התחילו חיכוכים ובעזרת חבר משותף, הם חתמו על הסכם "הפסקת אש" (ככה הם קראו לזה). ההסכם הזה החזיק בדיוק עוד חודשיים, עד שיוסי ראה שהדבר שהכי חשוב לדעתו: מי מגייס עובדים ולמי מותר לפטר עובדים. לא הוסדר כמו שצריך. יוסי לא היסס ומיד התפרץ על אבי לפני צוות העובדים והלקוחות. מאז המקרה הם לא מדברים והקפה נמצא בקריסה כלכלית.
שני הסיפורים הללו כמו סיפורים רבים אחרים חולים באותה המחלה. מחלת "הלא רואים מטר קדימה". מרבית הצדדים הנמצאים בסכסוך ובהליך של משא ומתן, עסוקים בעיקר במה שמפריע להם היום. לכן הם מנסים לתת מענה לכל המקרים הרלוונטיים למציאות כפי שהם מכירים אותה כיום ועל סמך מה שקרה בעבר. מעטים האנשים שעושים סימולציות והליכי חשיבה מעמיקה על העתיד. אנשים שנקלעים לסכסוך ולמו"מ יפעלו נכון אם יפנימו ששינויים במציאות העתידית הם אפשריים ועל כן יש ליצור מנגנוני התאמה לשינויי המציאות שלבטח יגיעו.
הסכמים וסיכומים מופרים בגלל שתי סיבות מרכזיות: הסיבה הראשונה היא שצד שלישי מנחית על הצדדים או אחד מהם את ההסכם או הסיכום. למשל "חוזה אחיד" שנותנים לצד אחד חתום ללא היכולת שלו להעיר ולשנות (החלטת שופט או צד חזק במו"מ). הסיבה השנייה והמרכזית היא שבמרבית המקרים כאשר כותבים הסכם מסדירים את המציאות כמו שאנחנו רואים אותה היום. משמעות הדבר היא שמרבית האנרגיות ממוקדות במה שאנחנו יודעים כיום וברצונות שלנו כיום. ההתנהלות הזו מובילה לכך שלאחר תקופה מסוימת של מספר חודשים או שנים, וכאשר המציאות משתנה, ההסכם לא נותן מענה לכל הצרכים החדשים. כתוצאה מכך מתחילים להיות פערים בציפיות, בתפיסת המציאות ובהתחייבויות. וכך לאט לאט מתחיל תהליך ידוע מראש של החרפת מערכת היחסים. כל צד פועל בהתחלה "למען" הידידות והחברות ומבליג מעט על מה שנראה לו כהפרה של הצד השני של ההתחייבויות. וכך הפרה ועוד הפרה מתרחשות ללא תגובה עד אשר מגיעים מים עד נפש ומגיע פיצוץ גדול, שמוביל להתפרקותה של מערכת היחסים.
שירות חדש של הבית לגישור ויישוב סכסוכים, הנקרא "בוחן מציאות" מאפשר לצדדים להסכם, להעביר את ההסכם אליו הגיעו, דרך עיניו של מגשר, שיבדוק עם הצדדים האם ההסכם באמת מסדיר את מערכת היחסים העתידית ויעזור למנוע מצבים של החמרה בגלל קיומו של הסכם שלא נעשה נכון. בוחן המציאות מעלה תרחישים רבים בנוגע לעתיד וגורם לצדדים להתעמק בסוגיות שעלולות להתרחש בעתיד. בכך מצטמצמות המחלוקות בעתיד והצדדים יכולים לישון בשקט שנים קדימה. בוחן המציאות נעשה על ידי מגשרים מנוסים שמבלי להיכנס כלל לסוגיות משפטיות, סוקרים היבטים תהליכיים, כלכליים, ניהוליים ואישיים ומפנים את תשומת לבם של הצדדים לנושאים וסוגיות שראוי לתת עליהם את הדעת.
על ידי שימוש בשירות "בוחן מציאות" מקבלים שני הצדדים יחדיו נקודת מבט ייחודית על העתיד וביחד מסדירים נושאים שבשלב זה נראים מעט "תלושים מהמציאות". הסדרה זו וההשקעה הנוספת בניתוח האפשרויות השונות בעתיד משפרות באופן דרמטי את הסיכוי שההסכם יחזיק לשנים ארוכות קדימה.
מאת פורטל הגישור הישראלי סולחה. לכתבות נוספות >
