ידועים בציבור – מתי הופכים לכאלה ומה המשמעות?

ידועים בציבור – מתי הופכים לכאלה ומה המשמעות?

ידועים בציבור – שאלה שנשאלה ודוברה בתוכנית הסכסוכים של יניב שוורצמן ברדיו 102FM: "אני חברה של מישהו 7 שנים, מתוכן אני גרה איתו 4 שנים, לכל אחת מאתנו חשבון בנק משלו ואנחנו מתחלקים בכל ההוצאות בלי חשבונות. לפני שנתיים הוא פתח בית קפה שמצליח לא רע בכלל, לאחרונה הוא התחיל לזרוק דברים על פרידה בגלל כל מיני ריבים כאלה ואחרים והוא טוען שזה בעצם פשוט כי כל אחד לוקח את הדברים שלו וזהו כי אין לנו ילדים או שום רכוש משותף, האם אני ידועה בציבור ואם כן אז מה המשמעות"?

עו"ד עדי חן והמגשרת אביבית אליהו התייחסו לנושא את התשובות הבאות:

קודם כל התשובה לגבי עניין הידועה בציבור היא: "כן" היא אכן ידועה בציבור שלו. המושג "ידועה בציבור" לוטש הכי הרבה בשנים האחרונות, בעיקר מכיוון שהיום זה מאוד מקובל לחיות עם מישהו לתקופה ארוכה מבלי להתחתן, מה שפעם היה עניין נדיר שכמעט ולא היה קיים.

מתי לתזמן שיחה עם בן או בת הזוג בנושא הזכויות של ידועים בציבור במקרה פרידה?

כאן הייתה מחלוקת, ברגע שעולה הרצון להיפרד ומגיעים לשיחה הזאת שמדברת על סוף הקשר, רצוי ללבן את הדבר הזה מבלי לחכות יותר מדי ולהתחבט בשאלה מתי הזמן הנכון, ברגע שמחכים יותר מדי מצטבר איזשהו כדור שלג שיכול להוביל לתוצאות שלא בהכרח רצינו. מהצד השני, יכול להיות שאם מדובר "במשפט שנזרק" שווה לראות לאין הדברים הולכים, לא כל משפט מחייב תגובה מיידית. לעיתים ההמתנה יכולה להכיל תקופה קשה ואז שיחה שתתרחש לאחר תקופה משמעותית על זריקת אמירות לחלל תיתפס כבונה ולא כמגיבה.

אז מה הזכויות במקרה הזה ומה ההגדרה של "ידועים בציבור"?

ידועים בציבור הם בני זוג לכל דבר ועניין המקיימים יחדיו מסגרת של חיים משותפים אך אינם נשואים זה לזה. על אף שהמבחנים נוקשים יותר (הצורך להראות מהו הרכוש המשותף), הם עדין חולקים בעלות משותפת על זכויות חובות.

מתי נחשבים לידועים בציבור?

על פי הפסיקה, ברוב המקרים בית המשפט יכיר בבני זוג הנמצאים במערכת יחסים רומנטית ומנהלים משק בית משותף כידועים בציבור. פרק הזמן הנדרש לשם הכרה כזאת יכול להשתנות, ישנה פסיקה האומרת כי שלושה חודשים יכולים להספיק לקבלת הכרה של ידועים בציבור.

לידועה בציבור יש הרבה מאוד זכויות, אבל במקרה הזה הזכויות שמגיעות לה הן זכויות רכוש, מה שאומר שכל מה שנקנה במאמץ משותף במהלך החיים המשותפים, מגיע לה לקבל חצי משווי הקניין שלו, זאת אומרת, לא חצי ממה שזה שווה, אלא חצי ממה שזה עלה. בעניין המסעדה שדובר עליו בשאלה, מדובר על נכס עסקי והיא צריכה להראות כוונת שיתוף וההוכחה היא הוכחה מוגברת שמוטלת עליה, הוכחה מאוד קשה והיא צריכה להראות איזשהי זיקה לעסק, מה שנראה מהסיפור הזה הוא שאין לה שום זיקה, אין לה איזשהי הבטחה ממנו שהעסק שייך גם לה והיא לא נתמכת כלכלית על ידו. אגב אם הם היו נשואים אז כן היו לה זכויות בעסק גם ללא הוכחה מיוחדת.

לכן חשוב ולגיטימי שאם מתחילים עסק בזמן שנמצאים עם מישהו בזוגיות ארוכה, ומשקיעים בו בזמן שהוא לא בהכרח מתבטא בכסף ישירות אלא גם בזמן השקעה בסעק או השקעה של זמן על חשבון הזוגיות, כדאי לעשות הסכם שידבר על מה החלק של הידוע בציבור בעסק עצמו, למרות שמדובר בנושא רגיש. אגב לא רק בעניין של עסק, ברגע שנכנסים לזוגיות שהיא לא נישואין ועוברים לגור ולחיות ביחד, כדאי לערוך הסכם מראש שמכסה את כל הדברים שצריך על מנת שלא ייווצרו בעיות במקרה של פרידה וכמובן גם צוואה במקרה של מוות.

SHOOT מיניב – שלא תבלבלו לרגע, להיות ידועים בציבור זה מורכב בדיוק כמו להיות זוג נשוי. אין שום הבדל ולמי שנדמה שזה קל יותר כי אין את המסגרת הרשמית טועה. לכן, אל תחכו למשבר. שבו שהכל טוב ותגדירו לכם מראש מה דרך השיח הקבועה שלכם. כל דבר אפשר לפתור אם מדברים ומשתפים. למשל, שבו פעם בשבוע להגיד דבר אחד שאתם רוצים לשפר. בהתחלה זה יראה לכם מוזר אבל מבטיח שתוך כמה חודשים הישיבה השבועית תציל לכם את הזוגיות. אם לא תיצרו לכם דינמיקת שיחה מאוד תתקשו לעשות זאת שיהיה רע או קשה. ללמוד לקבל "ביקורת" מבן הזוג ולקחת את זה למקום טוב זאת עבודה שכדאי לעשות אותה לאט לאט שהדברים שנאמרים עדין "קלים". ושיהיה בהצלחה כמובן.

להאזנה מלאה בדיון על הנושא בתוכנית הסכסוכים לחצו כאן!