האם גישור הדסה הוא באמת גישור בכפייה?

האם גישור הדסה הוא באמת גישור בכפייה?

אני יודע. כבר הסבירו לי לא פעם שכותרת בעיתון צריכה לגרום לך לקרוא את הכתבה ושאם תתחיל לחפור על המהות אתה תאבד את הקוראים. בסדר מבין. לאלה שרוצים בכל זאת טיפה לצלול לעומק השטות הגמורה שמכנים "גישור בכפיה" הנה כמה מילים עליה.

ההורים (שהם העותרים בבג"צ) סירבו ללכת לגישור ובצדק מבחינתם. לכל אדם יש 3 סוגי אינטרסים. הראשון הוא רגשי (כבוד, הערכה, אגו, אהבה, תמיכה וכן הלאה). האינטרס השני הוא חומרי / כלכלי (כסף, רכוש, זכויות). האינטרס השלישי, המוזנח ביותר, הוא המשפיע ביותר על פתרון סכסוכים והוא האינטרס התהליכי. אני כצד לסכסוך רוצה לדעת שאני נמצא בתוך תהליך שיוביל אותי לפתרון. ההורים, ובצדק מבחינתם, חשים שעשו להם זובור תהליכי. ההיסטוריה של הצעות גישור שכשלו, העובדה שהדיון בבית המשפט הוקדם רק לבקשת המדינה ולא לבקשתם ועוד ועוד.  הם לא מאמינים לאף אחד, כי האינטרס התהליכי שלהם נפגע באופן קשה. לכן סירבו להליך הגישור. זאת הסיבה היחידה.

שופטי בג"צ הבינו את זה ולכן הם החליטו להורות לצדדים כולם לפנות לגישור. סליחה. טעיתי. הם, ואני מצטט: "מורים על הליך גישור…" שמתם לב למונח. הם מורים על ניהול הליך גישור.  הם לא מכריחים אף אחד ללכת להליך הגישור. הם לא יכולים. לא ניתן לכפות הליך גישור. פשוט אי אפשר.

אז אמרו לי עזוב, מה זה לא מכריחים אותם. אף אחד לא באמת רוצה להמרות את פי השופטים הם עלולים להעניש אותך אחר כך. אז על כך יש לי לומר 3 דברים:

1. רק עצם המחשבה מזעזעת אותי. אני לא תמים אבל מעדיף להאמין ששופט לא יעניש אותי אם אני רוצה שהוא יכריע.

2. שלא תתבלבלו אני לא נגד להכריח אנשים ללכת לגישור. מה עדיף שנכריח אותם ללכת ולנגוש אחד בשני בבתי משפט. זה כן בסדר??? אני מעדיף להכריח אותם לשבת ולדבר כמו בני אדם עם מגשר. אף אחד לא מכריח אותם להישאר בהליך הגישור ובטח לא לדבר או להסכים על כלום אבל מי אמר שאי אפשר להכריח לשבת ולדבר. נהפוך הוא !!! אני מצפה ממקבלי החלטות, שופטים ומחוקקים שיבהירו שהאופציה הראשונה  היא לשבת לדבר ולא אלימות משפטית.

3. איפה יהיו כל גיבורי המקלדת שמבקשים לתת הכרעה שיפוטית ולא לפנות לגישור כשבג"צ ידחה את בקשת ההורים ולא יתערב בהחלטת משרד הבריאות והנהלת הדסה. מדובר הרי בהכרעה שיפוטית שיש לכבדה? איפה הם יהיו אותם גיבורים? הם אלו שמסיעים את הילדים חולי הסרטן למרכז??? השופטים רמזו בעדינות שעם כל הקושי, המובן של ההורים, לא בטוח שהם רוצים שתהא החלטה שיפוטית. תהיו חכמים ולא צודקים אמרו השופטים בלי להגיד. גם אם הסיכוי הוא אחוז קטן אחד בודד להצלחה הוא עדיף ב-100% מהחלטה שיפוטית קשה.

אחד המגשרים במשא ומתן לשלום בצפון אירלנד אמר שהיו להם 700 ימים של כישלונות ויום אחד של הצלחה. זה בדיוק מה שאנחנו צריכים כאן. חודשים של כישלונות ושעתיים של הצלחה.

מחזיק אצבעות לכולם.