גישור בין חברות טובות / רחלי יהושע

תום ורון הן שתי חברות טובות. מכירות אחת את השנייה עוד מבית התינוקות בקיבוץ. היו ביחד בגן, בביה"ס, התגייסו לצבא ושירתו ביחד באותה יחידה. בבוא הזמן, עברו ביחד אל העיר הגדולה ושכרו דירה. דירה קטנה, שני חדרי שינה, שירותים ומקלחת. שתי הבנות  לומדות באוניברסיטה ועובדות כדי לממן את הלימודים והשכירות וכן את מנעמי החיים, בעבודות סטודנטים (קרי, משמרות). הן גרות ביחד כבר 3 שנים יפות ומהנות. עד לפני כחודש לאף אחת מהן לא היה חבר. עכשיו לתום יש. תום הזמינה, ולא פעם אחת את בן הזוג החדש שלה לחדרה, הכירה אותו לרון, והם אף יצאו פעם או פעמיים לבילוי משותף. מי שלקחה יוזמה ויצרה איתי את הקשר זו תום.
תום אמרה לי שהיא לא רוצה לאבד את הקשר שלה עם רון ובטח לא ברוןל החבר. מסתבר שרון לא מסכימה שתום תישן איתו בלילה בדירתן המשותפת, היא לא מסכימה לתום להיכנס לחדר שלה, בקיצור, קצר. הן לא מצליחות לתקשר ביניהן מבלי להיכנס לריב קולני ו"שבירת כלים". "שתינו סובלות מאוד" אמרה לי תום. את יכולה לעזור או שזה לפסיכולוג? סכסוכים זו אני. אם יש סכסוך נפשי זה אולי פסיכולוג. אני לא יודעת. אבל אולי כדאי שנפגש? רון יודעת? כן. היא אישרה לי להתקשר. שתינו מרגישות שאנחנו צריכות עזרה לפתור את הסכסוך הלא נעים הזה.

נפגשנו כעבור יומיים. שתי בנות. נשים. בנות 25, מתבטאות באופן רהוט. תהליך הגישור היה למעשה מקום שבו ניתן לשתי הבנות להיפתח מבלי לשפוט אותן. הכללים בגישור הם ברורים: סודיות מוחלטת. מה שקורה בחדר, נשאר בחדר. כל מה שייאמר כאן לא ישמש כרועץ בעתיד הקרוב וכמובן לא הרחוק. כבוד האחת לשנייה. ביקשתי מהן לספר לי את סיפור הסכסוך.  תום, פתחה וסיפרה:  "מזה חודש ימים שיש לי חבר. זה מרגיש לי מאוד רציני, מאוד נכון. אני מביאה אותו אליי לחדר. הוא אפילו לא ראה את החדר של רון. הוא ורון נפגשים מדי פעם במסדרון. פעם אחת אפילו יצאנו לבילוי משותף. אני יודעת שרון לא "מתה עליו". אני לא צריכה שהיא תאהב אותו אבל אני גם לא רוצה שהיא תשנא אותו. אצל רון זה או שחור או לבן. בכל אופן, אנחנו ישנים ביחד. מכיוון שרון לא מסכימה שהוא יהיה בדירה המשותפת כשהיא לא נמצאת, אני ישנה אצלו. זה כמובן פחות נוח עקב המרחק שיש לי לעבודה, חוסר הנוחות שלי, אנחנו ישנים בבית הוריו…וזה בטח לא הכי כיף…"    כל אותה עת, רון הקשיבה. לא התפרצה ולא לחשה דבר. פשוט הקשיבה לדברי חברתה.  רון את רוצה להגיד משהו? שאלתי. "רק אם תום סיימה" "תום סיימה". ענתה תום.  " אז נתחיל לא לפי סדר מסוים: אני לא שונאת אותו. אני לא רוצה שיהיה אדם זר אצלי בדירה כשלא תום ולא אני בבית. תום יוצאת מוקדם והוא נשאר לישון". תום קפצה: "עוד שעה אחת. מה אכפת לך?" רון שתקה. חיכתה שתום שוב תסיים. איכפת לי. אני לא רוצה שזה יקרה. יש לי דברים שלי בדירה ואני לא רוצה שמישהו יסתובב לי בדירה. חוצמזה, תום איתו רק חודש. חודש זה לא נשמע באמת רציני. חכי. תני זמן." שיקפתי לשתי הבנות את שהן אומרות. העמדות היו ברורות. כך גם האינטרסים. לדידה של תום, רון מקנאה בה ובחברות שלה. לדעתה של רון, תום פזיזה מדיי.

שתי הבנות "שומרות" האחת על השנייה.  רון פתחה בפני תום את "האופציות" העומדות לרשותה. יחד עם זאת, רון מבינה את המצוקה שתום נמצאת בה. רון ביקשה מתום עוד פרק זמן עד שתוכל להכיל את החבר החדש, בן הזוג של תום. כאן נכנסתי לעניין והתעניינתי לגבי לוח זמנים. כלומר, כמה זמן רון חושבת שייקח לה לעכל ולהכיל את הדברים שקורים כרגע עם תום ובן הזוג שלה. חודש. רון אמרה. אני חושבת שחודש יספיק לי. תום, מה את אומרת? חודש ימים נראה לך שזה בסדר לתת לרון לעכל ולהכיל? כן. זה בסדר…..אבל, זאת אומרת ששוב אני נכנסת למצב המתנה? כן. ענתה לה רון.  בשלב זה, החלטתי שהגיע הזמן לסיכום ביניים וזה הזמן לראות אם ולאן התקדמו הדברים:

רון ותום מבינות אחת את השנייה.
רון ביקשה זמן. תום מסכימה.
בעוד חודש פגישה נוספת.

חברות או אהבה מה יותר חשוב ?

כעבור חודש: שתי הבנות הגיעו לפגישה. הכללים ברורים, הכבוד נשמר. לשאלתי: איך העבירו את הזמן, תום ענתה שדיברו על הרבה דברים. על "העניין" לא דיברו כלל. אז יופי, אמרתי, זה הזמן. רון פתחה את השיחה בהסבר כיצד וכמה חשבה ועדיין חושבת שהיא זקוקה לזמן. תום קצת איבדה עשתונות בשלב הזה וירתה: את לא מתביישת? חודש ימים אני לא מביאה אותו. חודש ימים אני מכבדת אותך ואת עדיין לא מוכנה? מי את חושבת שאת? זו גם הדירה שלי ואנחנו חולקות אותה על כל המשתמע מכך. עיניה של תום הבריקו ואודם עלה על לחייה. תום הפנתה את מבטה אליי : נו, מה את אומרת? שאלתי את רון על מה חשבה כל החודש האחרון? רון, בשלווה שאפפה אותה גם בפעם הקודמת פתחה ואמרה: אני אוהבת אותך, תום. אני לא רוצה לוותר על השותפות שלנו. אין לי מקום לשותף נוסף. תבחרי את מה שאת רוצה: להיות איתי או איתו. תום ביקשה שרון תדבר באופן ברור יותר: מה זאת אומרת איתך או איתו? תצטרכי להחליט: האם את עוזבת את הדירה המשותפת ועוברת לגור עם החבר שלך או נשארת איתי בדירה. תום השפילה מבט כמובסת. חשבה קצת ואמרה שהפעם היא צריכה להתייעץ עם בן זוגה. היא תעשה מה שהם יחליטו ביחד. קחי את הזמן, ענתה לה רון. אין לחץ. את רק צריכה לבחור. לשאלתי כמה זמן? ענתה תום מחר- מחרתיים תהיה לי תשובה ואני אהיה חכמה יותר. קבענו כמובן להיפגש מחרתיים.
כעבור יומיים, נפגשתי עם שתי הבנות שוב.

הפעם נראו כחברות. לי היה נדמה שהגיעו לעמק השווה. הבנות סיפרו שלא דיברו.. תום. פתחה: טוב, אז מאחר והבנתי שעם רון שום דבר לא יסתדר לי טוב, החלטתי לעזוב את הדירה המשותפת ולשכור דירה עם החבר שלי. זה באמת רציני ואני לא רוצה לא לפגוע ברגשות של רון ולא באף אחד. תום פנתה אל רון ופצחה במונולוג מרשים, עטור הסברים ונימוקים מדוע לשתיהן יהיה טוב יותר כאשר תום תעזוב את הדירה.
רון הבינה. רון איחלה לתום מלא אהבה והבטיחה לה שהיא תשמור לה על המקום "למקרה ש".
הגישור מנה בסה"כ 3 מפגשים, 3.5 שעות, שתי בנות מרוצות ואהבה אחת גדולה.
אז מה צריך יותר מזה?

רחלי יהושע, מגשרת מוסמכת מטעם הבית לגישור ויישוב סכסוכים- יניב שוורצמן