בקשה ליישוב סכסוך והשינוי שחל בעקבותיה בניהול הליך גירושין

רקע

במציאות שהתקיימה לפני חקיקת החוק בשנת 2014, היתה התדיינות משפטית בין בני הזוג, אשר כללה הגשת כתבי תביעה, ובהם היו מטיחים בני הזוג האשמות זה בזה, כמו גם היו מתקיימות חקירות ודיונים בין כותלי בית המשפט. כל ההתנהלות הזו היתה מקשה על האפשרות להגיע ליישוב הסכסוך בדרך של יצירת הסכמות, ואף היתה גורמת ברוב המקרים להקצנת עמדות הצדדים, ולפגיעה בכל הגורמים המעורבים, ובכללם הילדים של בני הזוג.

מהי בקשה ליישוב סכסוך?

החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה מהווה מהפכה באופן שבו מנוהלים סכסוכים משפחתיים בישראל. משמעות החוק היא שלראשונה הגשת תובענה משפטית בנושאים משפחתיים בארץ (בין בני זוג עם ובלי ילדים ובין הורים לילדיהם), מותנית בהליך מקדים ביחידות הסיוע.

מטרתו של החוק היא ליישב סכסוכים משפחתיים, בהסכמה ובדרכי שלום, באמצעות יחידת הסיוע ולצמצם את הצורך בהתדיינות משפטית בערכאות השונות .

בהתאם לחקיקה החל משנת 2016, המדינה קובעת כי לפני שבני זוג מתחילים במלחמות הגירושין, אם זה באמצעות בתי המשפט למשפחה, או באמצעות בתי הדין הרבניים, עליהם להתחיל בהליך מקדמי, שבו הרשויות פועלות להסביר לבני הזוג, שישנן דרכים אחרות, ואולי פחות כואבות, בכדי להתגרש.

(נא ראו חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014, והתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ו-2016).

לשם כך, על הצד, שמבקש להגיש תובענה לגירושין, לפנות ראשית עם בקשה ליישוב סכסוך.

הבקשה מוגשת באמצעות "טופס בקשה ליישוב סכסוך", ע"י המבקש או עורך דין המייצג אותו, לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריהם המשותף האחרון.

הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך, או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית, משום שהמטרה היא לא להעצים את הסכסוך, אלא לנסות לפתור אותו בדרכי נועם.

לאחר הגשת הבקשה, מוזמנים הצדדים ליחידת הסיוע שנמצאת ליד בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה (בהתאם לערכאה השיפוטית  אליה הוגשה הבקשה).

ביחידות הסיוע נמצאים מומחים ועובדים סוציאליים, בעלי הכשרה בטיפול משפחתי וגישור, שינסו להביא את בני הזוג לקבל החלטות משותפות בהסכמה, ולגבש מתווה להגעה להסכם גירושין.

ההליך מכונה "פגישות מהו"ת" (מידע, היכרות ותיאום), וכולל לכל היותר ארבעה מפגשים, אולם לעיתים, בהתאם להחלטת יחידת הסיוע, יסתיים ההליך, אף לאחר פגישה אחת בלבד, זאת כשברור ליחידת הסיוע שלא ניתן יהא לסייע לצדדים.

פגישות המהו"ת יכללו, בין היתר:

מתן מידע על ההליכים המשפטיים ועל ההשלכות של גירושין, ושל כל עניין אחר בסכסוך המשפחתי על הצדדים ועל ילדיהם;

מתן מידע על הדרכים שיש בהן כדי לסייע לצדדים ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום, ולהתמודד עם השלכותיו, לרבות ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, טיפול משפחתי או זוגי, ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע, בקהילה ובמגזר הפרטי;

היכרות עם הצדדים כדי להעריך יחד איתם את צורכיהם, רצונותיהם, טובת ילדיהם, רצונותיהם וזכויותיהם;

קביעת הסדרים בהסכמה בין הורים, לרבות, בעניין מזונות, החזקת  ילדים, זמני שהות בין הורים, או מתן המלצה לצדדים ולגורם שאליו הם יופנו להמשך הליך יישוב הסכסוך.

על פי החוק, דינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית משפט, וקיימת חובה על הצדדים להגיע למפגשי המהו"ת. יחידת הסיוע תדווח לערכאה המשפטית על התייצבות או אי התייצבות של הצדדים למפגשי מהות. צד שלא התייצב עלול למצוא את עצמו מחוייב, בין היתר, בהוצאות, או במחיקת בקשתו, ועוד.

במהלך הפגישות או חלקן, ולפי שיקול דעתה של יחידת הסיוע, ישתתף עו"ד מטעם יחידת הסיוע, שהוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתחום דיני המשפחה, ובעל הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה.

כיצד זה מתבצע הלכה למעשה?

לפגישה הראשונה מגיעים הצדדים בלבד, לשם היכרות ראשונית והערכת הסכסוך, ללא עורכי דין מטעמם.

אם פנה הלקוח לעורך דין לשם קבלת שירות משפטי לפני פגישת המהו"ת, אזי יוכל עורך הדין להסביר ללקוח אודות ההליכים הצפויים בפגישת המהו"ת, את מטרותיהם והסוגיות המשפטיות שעתידות להתעורר במסגרתם.

הלקוח יעדכן את עורך הדין שלו אודות מה שעלה במסגרת פגישת המהו"ת, ואם הוסכם על פגישות נוספות. אם אמורות להתקיים פגישות נוספות, אזי על הלקוח לעדכן את עורך הדין, האם הוא נדרש להשתתף בפגישות אלו.

בתום פגישת המהו"ת האחרונה, תמליץ יחידת הסיוע לצדדים, בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה בעניינם.

בתום 5 ימים ממועד פגישת המהו"ת האחרונה, יודיע כל צד ליחידת הסיוע אם הוא מעוניין להמשיך   בהליך חלופי ליישוב הסכסוך.

כל הפגישות ביחידת הסיוע יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, אולם ליחידת הסיוע, יש אפשרות להאריך את התקופה פעם אחת, ב-15 ימים בהודעה לערכאה השיפוטית ולצדדים.

לאחר הגשת הבקשה, הצדדים מנועים מלהגיש תביעות לערכאות המשפטיות (בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני) בתקופה המכונה "תקופת עיכוב הליכים", כמפורט להלן :

מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, בתקופה של 60 ימים או 75 ימים, אם הוארכה התקופה (אלא אם ערכאה משפטית קיצרה מועד זה או האריכה אותו), ובכל תקופה נוספת לגביה הסכימו הצדדים בכתב.  

במידה והצדדים לא הגיעו להסכם במהלך התקופה, רשאי הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, להגיש בתוך 15 ימים מתום תקופת עיכוב ההליכים, תובענות מתאימות לערכאה השיפוטית שיבחר, ואשר לה הסמכות לדון בעניין (בית הדין הרבני או בית משפט לענייני משפחה). בתקופה זו הצד השני, אינו יכול להגיש תביעה לכל ערכאה שהיא.

אם הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, לא הגיש תובענה בתוך 15 הימים, כאמור לעיל, או שהגיש תביעה רק לגבי חלק מהעניינים, רשאי הצד השני להגיש תביעה בעניינים שלא נתבעו, לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני שלו סמכות לדון בעניינים אלו.

יודגש כי בתקופת עיכוב ההליכים, לא ניתן להגיש תביעות לערכאות המשפטיות. יחד עם זאת, ניתן להגיש בקשות לסעד דחוף או זמני, ובמקרה הצורך ובהתקיים נסיבות מסויימות, לקצר את עיכוב ההליכים או להאריכם, הכל בהתאם למפורט בחוק.

במידה והצדדים הגיעו להסכמה במהלך יישוב הסכסוך, הם רשאים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, על מנת ליתן תוקף של פסק דין להסכמתם.

גישור גירושין

ייתכן שתוך קיום הליכי המהו"ת, תמליץ יחידת הסיוע לבני הזוג לפנות להליך של גישור גירושין. יחידת הסיוע תמסור לבני הזוג רשימת מגשרי גירושין, אשר אליהן ניתן לפנות.

הפניה לקבלת שירותי מגשר גירושין נעשית על ידי הלקוח ובאחריותו בלבד.
המגשר ידאג לעדכן את עורך דינו של כל צד, על הפניה שנעשתה אליו, ויידע אותו על תחילת הליך גישור גירושין, ובמידת הצורך אך יזמן אותו לפגישות הגישור.

מומלץ ורצוי להתייעץ עם עורך דין משפחה כשמקבלים הזמנה לפגישת מהו"ת ביחידת הסיוע.