בגידה – האם לספר לנבגד שבוגדים בו?

בגידה – האם לספר לנבגד שבוגדים בו?

בגידה – לספר או לא לספר, זאת השאלה

מה עלינו לעשות אם אנחנו יודעים שאחד ההורים שלנו בוגד בשני? ומה במקרה של חברים או מכרים? איזה משמעויות משפטיות, כלכליות ורגשיות יש לבגידה עצמה, ואיזה משמעויות יש לבחירה שלי לספר בן הזוג הנבגד או לא לספר לו?

אין ספק שמדובר בדילמה קשה, מוסרית ורגשית, ולכן ביקשנו משתי מומחיות בענייני משפחה לחוות את דעתן ולתת עצה – עו"ד עדי חן, עו"ד לדיני משפחה וצוואות, והמגשרת אביבית אליהו, המתמחה בסכסוכים במשפחה.

שתי המומחיות שלנו לא הסכימו על כל הדברים, אבל על דבר אחד שתיהן הסכימו ללא עוררין:
אמנם, לפי החוק, הבגידה אינה פשע או עבירה, והבעיה היא בעיקר מוסרית, אבל בבית הדין הרבני אישה בוגדת עשויה לאבד את הזכויות הכלכליות שלה בעת גירושין, לתשלום מזונות, מדור וכתובה, בעוד זכויות הגבר בגירושין לא ייפגעו בעקבות בגידה.

הבשורה הטובה היא שממש לאחרונה ניתנה בבית הדין הרבני פסיקה תקדימית שקבעה כי במקרה של בגידה מתמשכת ובסיטואציות מסוימות חלוקת הנכסים הכלכליים עשויה להיות לא שיוויונית. במקרה בו ניתן פסק הדין היה מדובר בבגידה ממושכת מצד האישה, אבל פסק הדין עצמו אינו מציין אבחנה מגדרית ואינו מסתמך על ההלכה אלא על פסיקה אזרחית, ומעניין לראות מה יקרה בהשפעתו בהמשך.

כלומר, אם בחרנו לחשוף בגידה אנחנו צריכים לקחת בחשבון שהצד הבוגד עשוי שלם מחיר כלכלי כבד בעקבות זאת, מבלי להזכיר את המחיר הרגשי-נפשי ששני הצדדים עשויים לשלם, יחד עם משפחתם הגרעינית, ועלינו לחשוב היטב אם אנחנו רוצים להיות אחראים לכך.

נקודה נוספת עליה הייתה תמימות דעים היא שלא תמיד אנחנו יודעים את הסיפור המלא של הזוגיות המדוברת. יכול להיות שהצד הבוגד סובל מהתעללות רגשית שנים רבות, יכול להיות שיש הסכמה בשתיקה על המשך קיום התא הזוגי בשביל הילדים וכל אחד חי את חייו בלי לערב את השני, יכול להיות שהצד הנבגד יודע ובוחר להתעלם ויכולות להיות נסיבות נוספות שאנחנו לא מכירים ולא יודעים עליהן דבר.

בשאלת הלספר או לא לספר, שתי המומחיות שלנו היו חלוקות, מכיוון שמדובר בגישה אישית לחיים, ובכל זאת ננסה לסכם:
אין ספק ששאלת החשיפה תלויה, קודם כל, בקרבה שלנו לנבגד. אם מדובר באדם שקרוב אלינו מאוד אפשר לשקול לספר לו, מתוך תחושת חובה מוסרית. צריך לקחת בחשבון שלא כולם ישמחו לשמוע את הבשורות או יעריכו את עצם אמירת הדברים, וגם אנחנו עשויים לשלם מחיר של התנתקות מחברים במקרה שנבחר לספר.
מעבר לכך, הנבגד לא תמיד מסוגל להתמודד עם המידע הזה, ולא תמיד יש ביכולתי לעזור לו, וגם זה צריך להילקח בחשבון.

כאשר מדובר על הורים במצב מורכב פי כמה.
מצד אחד, ניהול שיח בנושא בגידה ומיניות עם ההורים שלנו עשוי להיות משימה לא קלה, בגלל שאנחנו תופסים אותם כהורים ולא כיצורים מיניים, ומכיוון שנושא השיחה הזה רגיש גם ככה. אם קשה לנו לדבר עם ההורה הבוגד אפשר לפתוח את הנושא בהודעה, לדוגמא, אם כי גם אז נצטרך להתמודד עם ההורה הבוגד פנים אל פנים בשלב כלשהו.
לא רצוי להיות זה שיספר להורה הנבגד על הבגידה המתרחשת, אבל אם חשוב לנו שההורה הנבגד ידע על כך אפשר ליידע אותו בדרכים עקיפות כמו מכתב אנונימי או שליחת צד שלישי. כך או כך הרגשת האחריות על התוצאות תהיה על כתפינו.

רוצים לשמוע את המומחים? כנסו לתוכנית הסכסוכים בהנחיית יניב שוורצמן ברדיו תל אביב 102FM כאן.
רוצים להתייעץ עם עו"ד עדי חן, לחצו כאן וכנסו לאתר האישי שלה. 

 רוצים להתייעץ עם המגשרת אביבית אליהו, לחצו כאן וכנסו לאתר האישי שלה.