יניב שוורצמןאיום בתביעה – תביעת השתקה נגד מנהלי קבוצות בפייסבוק ובוואטסאפ
איך מתמודדים נכון עם איומי תביעה של חברות וארגונים בגלל פוסטים ביקורתיים שעולים בקבוצות השונות? האם יש אחריות למנהלי הקבוצות? במידה וכן איזה אחריות יש להם?
כדי לענות על השאלה הזו הזמנו את המומחים שלנו, יצחק מצליח, עו"ד מומחה ללשון הרע, זכויות יוצרים וסימני מסחר, ודודי בורבה, מומחה לפיתוח מיומנויות השפעה ומכירה לעסקים.
בעבר, כשחברה הייתה רוצה להסיר פוסט פוגעני מפייסבוק היא הייתה פונה לחברת פייסבוק ומבקשת להסיר את הפוסט, דבר שלא תמיד עבד (פייסבוק לא מתערבים אלא אם מדובר בפוסט שעובר על כללי הפלטפורמה). בוואטסאפ אין למי לפנות לבקש להסיר. מאז שבית המשפט העליון קבע כי למנהלי הקבוצות, הקהילות והעמודים השונים ישנה אחריות משפטית על הדברים המתפרסמים בעמוד או הקבוצה שהם מנהלים, מתוך השליטה שלהם בתוכן המפורסם, האיום על תביעה מגיע למנהלי הקבוצות, והכללים האלה חלים גם על ווטסאפ כמובן.
הצעד האוטומטי של רוב מנהלי הקבוצות הוא למחוק את הפוטס הביקורתי – זה לא נוגע להם אישית ולמה להם להסתבך בכלל. האוטומט הזה עובד מצוין בשביל החברות, אבל לא בטוח שזו התגובה הכי מועילה מבחינה עסקית ובכלל לא בטוח שמבחינה חוקית על מנהלי העמוד להסיר את ההודעה. ברוב המקרים, אם נציגי החברה יצרו קשר עם מפרסם הפוסט וייתנו מענה על הבעיה שהעלה ואפילו יפצו אותו במקרה הצורך, הוא יוכל להעלות פוסט מפרגן על הטיפול בתלונה שלו, וזה יכול להיות שווה יותר מבחינה עסקית מכל מכתב איום.
רוב מנהלי העמודים אינם עורכי דין ואין להם השכלה משפטית, ולכן הם לא יודעים להבדיל בין סוגי הפרסום השונים ועל הדקויות המצריכות הסרה של הפוסט או לא. מבחינת ההיגיון שלהם הסרת הפוסט היא תגובה נכונה, אך לא ברור אם זה נדרש מבחינה חוקית, ולפעמים זה מרגיש כמו סחיטה של מנהלי הקבוצות ובריונות מצד החברות.
שני פתרונות אפשריים הם:
- להסיר את הפוסט אך להעלות פוסט אחר במקומו שמציין את השתלשלות האירועים: נכתב פוסט ביקורתי על חברה זו וזו, החברה דרשה להסיר אותו והסרנו, וכעת אנחנו בודקים. חשוב לדעת כיצד לנסח את הפוסט בצורה נכונה כדי שלא יהווה בעצמו עילה לתביעה על לשון הרע. אחרי הסרת הפוסט ופרסום עובדה זו אפשר ללכת לבדוק את הנושא בנחת, ולראות האם באמת יש כאן לשון הרע או לא.
- פעמים רבות יש נציגים של החברה המדוברת בתוך הקבוצה בה עלה הפרסום, ולפעמים יהיה יעיל "להעניש" את החברה על ידי הוצאת נציגיה מהקבוצה. קבוצות הווטסאפ והפייסבוק הן קבוצות פרטיות, ובדיוק כמו שאנחנו מחליטים את מי לאשר בכניסה לקבוצה אפשר להחליט גם את מי להוציא ממנה.
וכמה הערות לסיום:
- כשמועברת ביקורת עניינית על חברה, בשפה שאינה בוטה ולא בצורה אגרסיבית, רוב החברות אינן מגיבות באיומים. הבעיה היא היד הקלה שלנו על המקלדת והמהירות שבה ביקורת הופכת לשיימינג והשמצת החברה.
- הצעה למנהלי משברים ברשת ויועצים רלוונטיים, הקימו שירות שנותן ייעוץ עסקי בנושא לשון הרע למנהלי קבוצות, או עודדו את המנהלים לרכוש מעט ידע משפטי בתחום.
- מכתב מאיים מעו"ד עלול להיות חרב פיפיות לחברה כיוון שהוא מכניס את מקבל המכתב לעמדת התגוננות, ולא תמיד זה משרת את החברה.
רוצים להאזין לדיון שערכנו בתוכנית הסכסוכים בהנחיית יניב שוורצמן ברדיו תל אביב 102FM? לחצו למטה על כפתור השידור.
נתקלתם בתביעה או באיום לתביעה? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.
