גישור בפלילים בין קורבן לפוגע (Victim Offender Mediation)

גישור בפלילים בין קורבן לפוגע (Victim Offender Mediation)

 

גישור בפלילים בין קורבן לפוגע (Victim Offender Mediation)

מאת: עו"ד בני שטיינברג, אפריל 02

א. ההליך והתיאוריה שבבסיסו במרץ 1994 נעצרו במדינת איובה בארה"ב בחור בן 19 וחברתו בת ה – 17, לאחר שחיללו בית כנסת וציירו צלבי קרס על קירותיו. השניים הודו והדיון נדחה בעקבות הסכמת נציגי הקהילה היהודית לקיים הליך של גישור. מפגש הגישור איפשר לצעירים להבין כיצד השפיעו מעשיהם על הקהילה ואנשיה, חלקם ניצולי שואה, ומאידך לקחת אחריות ולהתנצל. אף אנשי הקהילה יצאו נשכרים מן ההזדמנות להביע את תחושותיהם ומן ההסדר עליו הוסכם, כדלקמן: הצעירים יבצעו 100 שעות שירות בבית הכנסת, 100 שעות לימודי היסטוריה יהודית וכן ישתתפו בתכנית של רכישת מקצוע ויקבלו סיוע נפשי (נוכח בעיותיהם שהתבררו במפגש). לאחר שההסדר קויים הסתיים אף ההליך הפלילי. בין הצעירים לאנשי הקהילה נוצר קשר והרב השתתף בחתונתם. נקל לשער כי לו נשלחו לכלא היתה שנאתם ליהודים גוברת והם עשויים היו להתדרדר לפשע. (1) גישור הינו הליך בו מסייע מגשר מיומן לצדדים כלשהם להגיע להסדר בסכסוך שביניהם, בלא שתהא בידיו יכולת הכרעה. בשנים האחרונות גברה בישראל המודעות להליך, אך למרות זאת יישומו הצטמצם לתחום האזרחי בלבד ושערי המשפט הפלילי נותרו ככלל חסומים בפניו.(2) כפי שהודגם בסיפור שלמעלה, סגירת המשפט הפלילי בפני הגישור אינה מחוייבת המציאות. נהפוך הוא, אימוץ גישור בפלילים עשוי לקדם בצורה טובה אינטרסים הייחודיים למשפט הפלילי. בחלק מן המקרים בכוחו לתת מענה מתאים יותר מזה שניתן כיום. גישור בפלילים, כפי שמקובל בעולם, אינו בין הצדדים המסורתיים להליך הפלילי, קרי המדינה ומבצע העבירה, אלא בין מבצע העבירה (להלן: "הפוגע") לקורבן. בכך מאפשר ההליך התייחסות שונה, הן לצרכי הפוגע והן לאלו של הקורבן. הגישור בפלילים נתמך על ידי תיאוריות שונות, מתחום המשפט ומתחומים אחרים, כגון עבודה סוציאלית, קרימינולוגיה, סוציולוגיה ועוד. התיאוריה העיקרית המבססת את הגישור היא תיאוריית הצדק המתקן או המאחה Restorative Justice)).(3) אסכולת הצדק המאחה מביטה על מעשה עבריינות כפגיעה בקרבן הישיר של המעשה, בקהילה ואף במבצע העבירה עצמו. בנוסף, ניתן מקום מרכזי בתפיסת הצדק המאחה לפגיעה ביחסים בין הקרבן למבצע העבירה. האופן בו מביטה אסכולת הצדק המאחה על המעשה הפלילי מובילה אל הדרכים בהם היא מעונינת לנקוט בתגובה אליו: הצדק המאחה שם את הדגש על תיקון הנזק שנגרם לאנשים, ליחסים ולקהילה. כאשר מתרחשת עבירה השאלות הראשונות שנשאלות על ידי המשפט הפלילי הן: "מי עשה זאת?", "מה יש לעשות לפוגע?" ואילו הצדק המאחה מברר: "מי נפגע?", "מה הצרכים שלו?" "וכיצד יש לתקן את המצב?" גישתו צופה פני עתיד, לתיקון העוול (אם כי בלא להזניח את ההתייחסות לפגיעה שבמעשה). הצדק המאחה גורס כי התגובה לפשע אינה צריכה להעשות אך ורק באמצעות פעולה של המדינה. הוא מעדיף כי תגובה זו תעשה באמצעים קהילתיים ובין-אישיים של דיאלוג, משא ומתן וגישור, באשר הם מאפשרים לנפגעים הישירים לקחת אחריות על עניינם וצרכיהם ולחוות העצמה, כתוצאה מכך. הצדק המאחה אינו מציע גישה של הקלה גרידא עם מבצע העבירה. נהפוך הוא, לתפיסתו על הפוגע לקחת אחריות על מעשיו, באופן אקטיבי וישיר, כלפי הקרבן והקהילה, בעוד שבמשפט הפלילי הפוגע ממלא לרוב תפקיד פסיבי והאחריות מוטלת באופן חיצוני וכפוי. בה בעת השאיפה היא להמנע מהטלת קלון, להתייחס למבצע העבירה בצורה מקבלת, ולתת לו תחושה של שייכות ושל ערך עצמי על ידי כך שהוא משתתף בהליך באופן פעיל. ב. יתרונותיו של הגישור בפלילים אל מול הטענות נגד ההליך תועלתו של הגישור רבה במיוחד בתיקים פליליים הנובעים מסכסוך מתמשך, כגון סכסוכי שכנים, סכסוכים במקום העבודה או במשפחה. הגישור מאפשר לפתור את הסכסוך הכולל, בעוד שהמשפט הפלילי אינו מכוון כלל למטרה זו וקיומו עשוי לעיתים להחריף את הסכסוך. גם בעבירות שאינן נוגעות לקשר נמשך יש בהליך יתרונות רבים, הן לקורבן והן לפוגע. לא אחת נשמעת הדעה שבהליך הפלילי הקיים, על אף האפשרויות הטמונות בו לפיצוי קורבן, הוא אינו זוכה ליחס נאות.(4) באמצעות הליך הגישור עשוי הקורבן לחוש שהוא משפיע על עשיית הצדק וכי קיימת התייחסות לצרכיו, בעיקר הרגשיים. הפגשת הקורבן עם הפוגע בצורה מושכלת, באווירה בטוחה ובדרך כלל לאחר סינון והכנה, היא בעלת ערך רב עבורו: ניתנת לו אפשרות לתאר בפני הפוגע את השפעת העבירה ולהפנות אליו שאלות. הקורבן מקבל פרטים על האירוע שלא היו ידועים לו וחווה תחושה של העצמה. מפגש עם האדם שפגע בו מפחית במקרים רבים את חרדותיו של הקורבן, אשר מטבען רבות יותר כאשר הפוגע אינו מוכר. הסדר הגישור והפיצוי תורמים אף הם לשיפור מצבו. את היתרונות הנ"ל ממחיש סיפורה של אישה מבוגרת מאוסטרליה, שנפגעה ממעשה שוד.(5) המעשה גרם לה נזק כספי וטרחה רבה, אך תוצאתו העיקרית היתה נזק נפשי, שהתבטא בחשש מהשנות המקרה ובפחד לצאת החוצה לבד. במסגרת ההליך בו נפגשה עם הפוגע, נתאפשר לאותה אישה לתאר את תחושותיה ומאידך לשמוע מהפוגע על הסיבות שהביאוהו למעשה ולהבין כי הוא לא כיוון לפגוע דווקא בה. כן היא שמעה את התנצלותו וקיבלה את כספה בחזרה. הבטחון חזר אליה והיא שבה לטייל לבדה ברחוב. מבקרי הגישור בפלילים טוענים, בין השאר, כי עצם הפניה לקורבן מפעילה עליו לחץ להשתתף, למרות שלעיתים אין הוא מעוניין בכך. כן נטען שהתרכזות יתר בעתיד פוגעת בקורבן שחפץ לדבר על פגיעתו.(6) התשובה לביקורת זו נעוצה בהקפדה שנדרשת תכנית הגישור להקפיד על הוולונטריות של ההליך. ראיה לכך שהדרישה נשמרת מצוייה בעובדה שבתיקים רבים שהופנו לא מתקיים מפגש גישור לאור סירובו של הקורבן ליטול חלק בהליך.(7) בנוסף, החיפוש אחר הסדר לעתיד אין בו כדי לגרוע מן המקום המרכזי שניתן בהליך לפגיעתו ולתחושותיו של הקורבן. אשר לפוגע, גם מבחינתו עשוי הגישור להוות חוויה מתקנת, יותר מאשר המשפט הפלילי. הוא לוקח אחריות ומשפיע על ההליך. באווירה של מפגש הגישור פתוח הפוגע להקשיב לקורבן ולשמוע אודות השפעת המעשה עליו, בניגוד למשפט הפלילי, בו נמצא הנאשם בהתגוננות. המפגש עם הקורבן ממחיש לפוגע שמאחורי המעשה שלו עומד אדם שנפגע. חוויה זו מגדילה את הסיכוי שהפוגע לא יחזור על מעשיו. לפוגע ניתנת הזדמנות לתקן את העוול שביצע, תוך הפחתה ולעיתים ביטול של סנקציה עונשית, הגורמת להשפלתו ומתייגת אותו כעבריין. בנוסף, הנטייה לקיים את ההתחייבות לפצות את הקורבן גדולה יותר כאשר היא פרי הסכמה ולא כפיה. הביקורת גורסת מנגד כי הסכמת הפוגע להשתתף בגישור נובעת מן החשש מפני המשפט הפלילי וכי אמצעי ההגנה שעומדים לימינו במשפט, כמו הייצוג המשפטי, אינם קיימים בגישור.(8) לגישתי, אין ספק שהשאיפה להמנע מסנקציה פלילית או להקל בה היא תמריץ מרכזי של הפוגע. אולם אין הדבר שולל את חופש הבחירה שלו, בכל שלב, להשפט באופן רגיל. הרי גם הסכמת הפוגע לאמצעים מקובלים אחרים, כגון פיקוח קצין מבחן, נובעת במידה רבה מחרב העונש המונפת. בנוסף, על המגשר לודא שהפוגע לוקח באופן אמיתי אחריות למעשיו. לענין הייצוג המשפטי בגישור קיימות דעות שונות. לדעתי, ניתן לשקול השתתפות עורך דין ובלבד שיוסכמו גם עליו כללי היסוד של ההליך ותכליתו, השונים מאלו של המשפט הפלילי. המפגש שהתנהל בעקבות מעשה השוד, שתואר לעיל, מדגים את היתרונות גם עבור הפוגע, מבצע השוד. שמיעת האישה בה הוא פגע המחיש את תוצאות מעשיו. במקביל איפשר המפגש לתאר את בעיותיו שהביאו למעשה. פתרונות שהועלו בהליך, סייעו לו לפתור את בעיית התעסוקה שלו ועל ידי כך למצוא מקור הכנסה, באמצעותו השיב לנשדדת את כספה ומנגד התרחק מעבריינות. לבסוף, יש לציין כי בחשבון כולל עשויה העברת ענינים פליליים לגישור גם להקל על העומס שקיים במערכת, שכן הגישור מטבעו קצר מההליך המשפטי. עם זאת בשלב ראשון יש צורך בהקצאת משאבים לצורך ארגון התכנית ולהכשרת מגשרים. בכל מקרה הפחתת העומס אינה המטרה העיקרית של הליך הגישור, אלא היתרונות שתוארו לעיל. לכן, לדעתי, יש לתמוך בהליך גם אם יתברר שאין בו כדי להקל באופן משמעותי מהעומס. ג. העניינים שעשויים להתאים להליך הגישור ומהותו של הפיצוי לגישור בפלילים יתרונות רבים, אך אין הוא מתאים לכל המקרים. כך למשל כאשר מי שחשוד בעבירה מכחיש כל קשר לביצועה וכך לגבי סוגים מסוימים של עבירות או פוגעים. אחד הקשיים המועלים כביקורת על ההליך נוגע להגבלת פוגעים מסויימים מהשתתפות בו.(9) התשובה לכך תהא לדעתי בקביעת קריטריונים ברורים באשר להתאמת הצדדים. ניתן להבחין בין תיקים בהם קיים קורבן מובהק לבין מקרים בהם הסכסוך הוא הדדי ולכל אחד טענות נגד משנהו, כגון בסכסוכי שכנים או בתקיפות הדדיות וקטטות. נראה לי כי בתיקים מן הסוג הראשון, יש להתנות את קיומו של הגישור בהודאה ולקיחת אחריות על ידי הפוגע ובנכונות לפצות את הקורבן על מעשיו. על המגשר לוודא מראש שהפוגע מקיים תנאי זה, אחרת קיימת סכנה של פגיעה רגשית חוזרת בקורבן. כאשר מדובר בסכסוך הדדי יתכן שניתן להקל בדרישה המתייחסת ללקיחת אחריות לאירוע זה או אחר ולפנות אל שורשיו של הסכסוך. הגישור עשוי להתאים במיוחד בתיקים של עבריינות נוער, בעבירות רכוש ובעבירות אלימות קלות. כאמור, חשיבות רבה להפעלת ההליך היא כאשר הקשר בין הקורבן לפוגע הוא מתמשך, אזי הגישור הוא כלי נכון יותר לפתרון הסכסוך הרחב מאשר התייחסות למקרה ספציפי, שלעיתים אינו מאפיין את יתר האירועים. במקומות שונים בעולם קיימות תכניות המתמחות גם בעבירות חמורות, לרבות אינוס, פגיעות קשות בגוף ואף רצח (אזי המפגש הוא עם משפחת הקורבן). עם זאת במקרים אלו מדובר למעשה בהפגשה ודיאלוג, שתכליתם להוות כלי בתהליך הריפוי של הקורבן ושיקום העבריין. בשנת 1995 נתפרסם סיפורו של אדם שנורה ונפצע קשה ע"י שודד. תפקודו נפגע, הוא נאלץ לעזוב את עבודתו וסבל סבל נפשי. לדבריו, כשהעיד במשפט נגד השודד, הושפל וחש שהפך קורבן בשנית. הוא חיפש תשובות לשאלות רבות ורצה להפגש עם מי שפגע בו. לאחר שנים הדבר התאפשר ונערך גישור עם הפוגע, שנדון למאסר. הקורבן תאר את סיבלו ומאידך שמע על נסיבות המקרה מנקודת ראות הפוגע, אשר לקח אחריות והתנצל. לדברי הקורבן היה זה היום הגדול בחייו ומועקה גדולה ירדה ממנו. גם לפוגע סייע המפגש רבות.(10) הפיצוי הנפוץ בעקבות מפגש הגישור הינו כספי , אך ניתן להגיע עם הפוגע גם להסדרים אחרים כגון שירות לקהילה או פעולה אחרת בעלת ערך חינוכי. צריך וניתן לקבוע בטחונות לכך שמצב כלכלי קשה של הפוגע לא ימנע ממנו להשתתף בהליך ומאידך שלא יהיה יתרון כלשהו לפוגע עשיר. בקרה זו היא מתפקידיו של המגשר. נראה כי, לרוב, המפגש וקבלת התנצלות, חשובים לקורבן יותר מפיצוי כספי. לכן בדרך כלל קושי כלכלי אמיתי לא ימנע את הצלחת הגישור. ד. האם וכיצד משתלב הגישור בהליך הפלילי הרגיל ? יש להבהיר, על אף התיאוריה הביקורתית שביסוד הגישור בפלילים, אין יישומו מחייב לאמץ גישה המבטלת את ההליך הפלילי ואת הענישה. אלו נחוצים במקרים שאינם מתאימים כלל לגישור. יתרה מכך, גם במקרים בהם ניתן לקיים גישור הרי שהוא עשוי להתייחס אל המשפט הפלילי במגוון רב של דרכים. הגישור יכול להתנהל בעקבות הפניית התיק מהרשות החוקרת או התובעת לפני הגשת כתב אישום ואשר סיומו המוצלח (כולל ביצוע ההסדר שהוסכם עליו) ימנע את הגשת כתב האישום. יש לזכור כי גם היום נסגרים תיקים רבים מחוסר ענין לציבור. במקרים אלו עשוי הגישור להוות כלי חברתי מועיל לפוגע ולקורבן, אשר עדיף על העדר כל מענה ותגובה כשהתיק נסגר ; במקרים אחרים הגישור יכול להתנהל במקביל להליך הפלילי או תוך הפסקתו, כאשר לאחר מכן יהווה ההסדר שהושג בגישור חלק מגזר הדין. הגישור במצב זה הוא למעשה כלי עזר בהליך, בדומה למשל לשירות המבחן; כמו כן ניתן לקיים את הגישור לאחר גזר הדין וגם לאחר שהפוגע החל לרצות את עונשו. ה. הגישור בפלילים בעולם ומחקרים על מידת הצלחתו של ההליך רבים מייחסים את תחילתו של הליך הגישור בפלילים ליוזמה של קצין מבחן באונטריו, קנדה, אשר יזם בשנת 1974 מפגשים בין שני עבריינים צעירים לבין אנשים שברכושם פגעו.(11) מאז הוקמו ברחבי צפון אמריקה תכניות רבות של גישור בצורות שונות של מודלים ושל התארגנות. קיימים אף מספר מוסדות אקדמיים הפעילים בתחום, אשר הבולט ביניהם הוא המרכז לצדק מתקן ולגישור באוניברסיטת מינסוטה. מדריך שהוצא ע"י מרכז זה כולל רשימה של קרוב ל – 200 תכניות ומרכזים בארצות הברית, מרביתם עוסקים בהליך של גישור בפלילים וחלקם נותנים שירותים דומים (סיוע לקורבנות, גישור קהילתי ועוד). הליך הגישור בפלילים, במודלים שונים, נפוץ גם באנגליה ובמדינות נוספות באירופה. באוסטרליה, בניו זילנד ובמדינות נוספות התפתח בעיקר מודל ה – Family Group Conferences המבוסס על כינוס רחב יותר, שכולל לא רק את הקורבן והפוגע, אלא גם אנשים קרובים להם שיכולים לתרום להליך.(12) מאז התפתח הליך הגישור בפלילים נערכו בעולם מחקרי שטח רבים לבחינת הצלחתו. במחקרים נמצא כי קרוב ל – 90% ממפגשי הגישור מסתיימים בהסכם.(13) כן נבדקה בשיטות שונות מידת שביעות הרצון של הקורבנות והפוגעים מן ההליך ונמצא כי היא גבוהה וטובה יותר לעומת שביעות הרצון מן ההליך הפלילי הרגיל.(14) מספר מחקרים אף טוענים כי יש בכוחו של הליך הגישור לצמצם במידת מה את העבריינות החוזרת (רצידיביזם) של מבצעי עבירה המשתתפים בו, בהשוואה לאלה שנדונו במשפט פלילי.(15) ו. ניסיונות ליישום גישור בפלילים בישראל בישראל נוסה הליך הגישור בפלילים לראשונה, באופן ממוסד, על ידי שירות המבחן לנוער. במחוז הדרום של השירות נערכו בשנים האחרונות עשרות מפגשי גישור בין קורבן העבירה לבין הנער העבריין. כל המשתתפים בגישור דווחו על רמה גבוהה של שביעות רצון. תוצאות הגישור משפיעות לרוב על המלצת שירות המבחן בקשר לתיקו של הנער. בנוסף, ניסוי מצומצם של Family Group Conferences (שזכה לשם העברי "ק.ד.ם." – קבוצת דיון משפחתית) נבנה באשדוד ובירושלים בשיתוף ארגון הג'ויינט, בתיאום עם רשויות אכיפת החוק השונות. עוד יש לציין כי בכמה בתי משפט בישראל נעשים ניסיונות לסיים תיקים באמצעות הסדרי טיעון בדרכים שונות מאלו שהיו מקובלות עד כה. מתקיימים ימי הקראות בהם מקבל השופט אינפורמציה על חומר הראיות. במידה ולא הושג הסדר (ואלו מיעוטם של המקרים) מועבר התיק להישמע בפני שופט אחר. אין אמנם מדובר בהליך גישור שמהותו העברת הכוח לצדדים ויצירת תקשורת ביניהם, ובפרט אין מדובר בגישור עם הקורבן, שעדיין נותר בחוץ. עם זה מעידים הניסיונות על הרצון לחשוב על גישות חדשות לטיפול בענינים פליליים. ז. סיכום גישור בין קורבן לפוגע בענינים פליליים מעורר שאלות רבות, אשר רשימה זו לא התיימרה למצות את הדיון בהן. השאלות מתעוררות הן במישור התיאורטי והן בנוגע ליישום המעשי. הפיכת הקורבן כצד לגישור מעוררת לכאורה מתח עם התפיסה המקובלת שפשע יוצר קונפליקט בין מבצעו לבין החברה בכללותה. אולם למעשה גם בהליך הפלילי המסורתי התפתחו כלים שתכליתם מתן מענה לצרכי הקורבן הישיר של העבירה, כגון הסמכות להורות על פיצוי. שאלות עקרוניות נוספות שיש לתת עליהן את הדעת הן, בין השאר: היחס בין הגישור למטרות מסורתיות של ההליך הפלילי, כגון הרתעה, גמול ומניעה ; הפרמטרים לסינון המקרים המתאימים; הגורם המפנה את התיק לגישור ועיתוי ההפניה ; השפעת הצלחת וכשלון הגישור על משפטו הפלילי של הפוגע ; ייצוג משפטי בהליכי הגישור ; מודל הגישור בפועל ; אכיפת הסדרי הגישור ועוד. הנסיון של מדינות אחרות מלמד כי ניתן למצוא תשובות מתאימות למרבית השאלות. לצורך יישום הגישור בפלילים בישראל נדרשת אפוא, הן עבודת חשיבה ומחקר והן ניסוי זהיר והדרגתי של ההליך. לעניות דעתי, יישומו, תוך עיצוב הדרך המתאימה ביותר למשפט הישראלי, עשוי להיות בעל ערך רב. בכוחו לפתור סכסוכים הדדיים ומתמשכים, שההליך הפלילי הקיים אינו מסוגל לפתור. ביכולתו להעניק לפוגע את האפשרות לשמוע את הקורבן באווירה אחרת ואת הכח לתקן את העוול שגרם באופן מוסכם ולא כפוי. דרך תיקון זו אף עשויה להחליף, במקרים מסוימים, את הקלון והתיוג שבסנקציה הפלילית בתגובה חברתית מחנכת יותר ופוגעת פחות. במקביל יקדם הגישור את צרכיהם של הקורבנות בצורה טובה יותר מזו שנוקט בה ההליך הפלילי המסורתי. למאמר מקיף בנושא ראו בגליון הקרוב של כתב העת "שערי משפט" (המופיע גם באינטרנט): ב. שטיינברג גישור בפלילים "הליך הגישור בעניינים פליליים: מקורותיו, התפתחותו והיחס בינו לבין המשפט הפלילי". —————————————————————————————————— (1) המקרה תואר במגזין העוסק בענינים יהודיים בשם TIKKUN, היוצא לאור בארצות הברית (כרך 14, 1999). (2) נסיון ראשון בישראל לגישור בפלילים נעשה במסגרת שירות המבחן לנוער – ר' סעיף ו' להלן. (3) ר':B.Galaway & J.Hudson (eds.) Restorative Justice: International Perspective (New-York, 1996) (להלן:""Galaway)וכן: M.S.Umbreit Victim Meets Offender: The Impact of Restorative Justice and Mediation (New-York, 1994). (4) P.R. Rice "Mediation and Arbitration as a Civil Alternative to the Criminal Justice System – An Overview and Legal Analysis" 29 The American University Law Review. (1979) 17 ("RICE") ; H. Zehr Changing Lenses – A New Focus for crime and Justice (Scottdale, 1990) ("ZEHR") ; א. ינאי "סיוע לקרבנות פשע אלים – סוגיות של מדיניות ורווחה" חברה ורווחה י"ד (1994) 129. (5) המקרה תואר ברשימה מאוקטובר 1996, שנכתבה על ידי פרופ' J.Braithwaite מאוסטרליה, ופורסמה ברשת האינטרנט. (6) J.G.Brown "The use of mediation to resolve criminal cases: a procedural critique" 43 Emory Law Journal (1994) 1247,1266-1281 ("BROWN"). (7) ר' על הנסיון בישראל בענין – סעיף ו' ור' מחקר באנגליה המתייחס גם לשיעורי השתתפות – הערת שוליים 19 להלן. (8) ר' BROWN הערת שוליים 9 לעיל, מעמ' 1281. (9) ר' RICE הערת שוליים 4 לעיל מעמ' 29. (10) H.J.Reske "Victim-Offender Mediation Catching On" 81 ABA JOURNAL. (1995) 14. לענין גישור בעבירות מין ראה: M. Yantzi Sexual Offending and Restoration (Waterloo, 1998) . (11) ר' למשל ZEHR, הערת שוליים 7 לעיל, עמ' 158. (12) J.Hudson, A.Morris, G.Maxwell & B.Galaway Family Group Conferences – Perspective on Policy & Practice (Leichhardt NSW,1996) . (13) ר' למשל מחקר שנערך בארבע תכניות גישור בקנדה לפיו 93% מהמפגשים הסתכמו בהסדר: M.S.Umbreit "Restorative Justice Through Mediation: the Impact of Programs in Four Canadian Province" ( הערת שוליים 6 לעיל בעמ' 373GALAWAY ). (14) S.P. Hughes & A.L. Schneider "Victim-Offender Mediation: A Survey of Program Characteristics and Perceptions of Effectiveness" 35 Crime & Delinquency (1989) 217 ; M.S.Umbreit & R.Coates "Cross-Site Analysis of Victim-Offender Mediation in Four States" 39 Crime & Delinquency (1993) 565. (במחקר האחרון נמצא, אגב, כי 95% מהמפגשים נסתיימו בהסכם) . (15) W.R.Nugent & J.B.Paddock "The Effect of Victim-Offender Mediation on Severity of Reoffence" 12 Mediation Quarterly (1995) 353 ; J. Wynne "Leeds Mediation and Reparation Service: Ten Years' Experience with Victim-Offender Mediation" (GALAWAY הערת שוליים 5 לעיל עמ' 445 – מחקר על תכנית באנגליה) ; בנוסף, ארגון VOMA פרסם בקיץ 1999, בגליון היוצא על ידו, מחקר המנתח ממצאים שנאספו ממקורות שונים לגבי מספר כולל של 1,200 נערים, מחציתם עברו גישור ומחציתם לא. על פי ממצאי המחקר היתה ירידה של 32% בעבריינות החוזרת אצל מי שהשתתף בהליך גישור. ======================================================= עו"ד בני שטיינברג

  • תואר ראשון במשפטים – האוניברסיטה העברית.
  • תואר שני במשפטים בהצטיינות באוניברסיטת תל אביב. עבודת התיזה בנושא: "גישור בין קרבן לפוגע בעניינים פליליים". המחקר לצורך התיזה נעשה בארצות הברית ובישראל.
  • בעלים של משרד עורכי דין בתל אביב – המשרד עוסק בגישור, בהתדיינות משפטית (ליטיגציה) ועוד.
  • מורה מן החוץ בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב – מלמד את נושא הגישור בפלילים.
  • – בוגר קורס בסיסי בגישור (ICN). – בוגר התנסות מודרכת בגישור (פרויקט גישור בבית המשפט בשיתוף משרד המשפטים).
  • בוגר שתי השתלמויות לימודיות בגישור פלילי בארצות הברית: השתלמות בסיסית ומתקדמת.
  • – פרסם מאמר בנושא גישור בין קרבן לפוגע בעניינים פליליים בירחון "הסניגור". – אושר לפרסום בגליון הקרוב של כתב העת "שערי משפט" מאמר בנושא: "הליך הגישור בעניינים פליליים: מקורותיו, התפתחותו, והיחס בינו לבין המשפט הפלילי". – פרסם מאמרים בעיתונים ובאינטרנט בתחום הגישור ובתחומים נוספים.
  • יושב ראש ועדת ההיגוי של כנס ארצי ראשון בנושא: "צדק מאחה וגישור בפלילים".

 

      
 

  תגובות הגולשים

 

תאריך:  03/02/2005 11:53:51
שם:  עו"ד דורון פוש
doron156@bezeqint.net  :E-Mail

תגובה:
אני מעונין בחומר בנושא ק.ד.ם
שלום
אני מעוניין בחומר כתוב בנושא תכנית ק.ד.ם המיועדת לקטינים.
אודה לכל מי שיעזור
בברכה – דורון

 

תאריך:  28/07/2005 17:17:08
שם:  קורן
koran100@walla.co.il  :E-Mail

תגובה:
גישור פלילי בגילוי עריות
ברצוני לדעת – מה את אומרת לגבי גישור פלילי בנושא של גילוי עריות אשמח לתגובה במייל

 

תאריך:  28/07/2005 17:17:30
שם:  קורן
koran100@walla.co.il  :E-Mail

תגובה:
גישור פלילי בגילוי עריות
ברצוני לדעת – מה את אומרת לגבי גישור פלילי בנושא של גילוי עריות אשמח לתגובה במייל

 

תאריך:  02/08/2005 19:04:31
שם:  איריס
dvoran@netvision.net.il  :E-Mail

תגובה:
דחוף, בעניין עבודה
שלום רב , היות ואני יודעת שאתה מומוחה בתחום אשמח במידה ותעזור לי ,

הנני סטודנטית אשר עושה עבודת מחקר קטנה בנושא גילוי עריות אשמח במידה ותעזור לי במחקר,במענה לשאלות ,אשר הינם חלק מעבודת השטח שלי
השאלות הן :
1. האם יש מקום לכלל גישור פלילי במקרים של גילוי עריות ,כן/לא,לפרט?
2. האם יש להבדיל בין עבירת מין חמורה לעבירה קלה בכל הנוגע לכניסה לגישור פלילי?

3. מה דעתך באופן כללי
, ברצוני להודות מראש על העזרה

איריס

 

 

תאריך:  02/08/2005 19:05:54
שם:  איריס
dvoran@netvision.net.il  :E-Mail

תגובה:
דחוף, בעניין עבודה
שלום רב , היות ואני יודעת שאתה מומוחה בתחום אשמח במידה ותעזור לי ,

הנני סטודנטית אשר עושה עבודת מחקר קטנה בנושא גילוי עריות אשמח במידה ותעזור לי במחקר,במענה לשאלות ,אשר הינם חלק מעבודת השטח שלי
השאלות הן :
1. האם יש מקום לכלל גישור פלילי במקרים של גילוי עריות ,כן/לא,לפרט?
2. האם יש להבדיל בין עבירת מין חמורה לעבירה קלה בכל הנוגע לכניסה לגישור פלילי?

3. מה דעתך באופן כללי
, ברצוני להודות מראש על העזרה

איריס

 

 

תאריך:  12/11/2013 16:28:48
שם:  גל
gal.feigel@gmail.com  :E-Mail

תגובה:

רציתי לדעת האם ניתן לקבל פרטים נוספים על מה שאירע במדינת איובה בארה"ב?או היכן אוכל למצוא את פרטי המקרה? תודה רבה

 

תאריך:  12/11/2013 16:29:25
שם:  גל
gal.feigel@gmail.com  :E-Mail

תגובה:

רציתי לדעת האם ניתן לקבל פרטים נוספים על מה שאירע במדינת איובה בארה"ב?או היכן אוכל למצוא את פרטי המקרה? תודה רבה

כתיבת תגובה

*