עדכון 3 למקרה גישור – החזר שכר לימוד

עדכון 3 למקרה גישור – החזר שכר לימוד

FacebookGoogle+LinkedIn

כפי שהובטח לכם, הקוראים, בסיפא של עדכון מס' 2, לתיעוד הגישור שנערך בין מרים הררי לבין מכללת קרית ספר (השמות האמיתיים שמורים במערכת), לעדכן אתכם במה שהתרחש בישיבת ביהמש, ובכן בשורות הבאות אנו עומדים לקיים הבטחה זו.

לא נחזור כאן על עובדות המקרה ועל מה שעלה בגישור. נזכיר רק את המסקנות שאנו ניסינו להסיק מאופן ניהולה של הישיבה עי המגשר, ומהמובאות שהבאנו בהערות השוליים לתיעוד של אותה ישיבה. מובאות שבאו לתמוך בתפיסת העולם שהיתה ביסוד ניהולו של אותו גישור.

תפיסת גישור זו גורסת, כפי שנאמר כבר במבוא למדור זה גישור ומשפט, שכל מגשר באשר הוא, חייב להיות מודע לסטנדרטים ולנורמות שיהיו לנגד עיני ביהמש בבואו לדון באותו סכסוך, כמעין שבשבת שתורה למגשר כיצד להנחות את הצדדים לקראת הסדר אפשרי ביניהם.

נרחיק לכת ונאמר, שמגשר, שאיננו מנחה את הצדדים ברוח אמות המידה שישמשו גם את ביהמש אם ייקרא להחליט באותו סכסוך, איננו ממלא את תפקידו כראוי. התוצאה תהיה, שהצדדים ו/או מי מהם יטעו לחשוב (וכל אדם קרוב אצל עצמו), שבפניה לערכאות ייפתר הסכסוך בתנאים טובים מאלה שהוצעו לו במסגרת הגישור. עיקר הביקורת כנגד המגש יצחק נסבה בדיוק על נושא זה.

בהליך הגישור שתעדנו לעיל, למרות זאת וחרף מאמציו של המגשר יצחק להאיר למרים ולאביה את המרחק שבין דרישותיהם לבין הסטנדרטים האובייקטיביים מקובלים בנסיבות אלה, דחתה מרים את תנאי הסדר הגישור שהוצעו עי רבקה חפץ, נציגת מכללת קרית ספר, ודרשה כי יינתן לה יומה בביהמש, וכך אמנם היה.

ביום הדיון הופיעה מרים באולמו של השופט, שבפניו הובא הסכסוך וגם נציגי המכללה (רבקה לא היתה ביניהם)התייצבו למשפט כנדרש.

אין בכלל ספק בעינינו, כמי שנכחו באולם, שלנגד עיני השופט היתה אותה בעייה שעמדה לנגד עיניו של יצחק המגשר, והיא כיצד למנוע ממרים את הנזק הנוסף שבהטלת הוצאות.

את הסיטואציה שלפניו השופט תפס תוך פחות משתי דקות, מקריאת כתבי הטענות ושמיעה של משפטים ספורים מכל צד. בהאזינו היטב (תשכחו מהתיאוריות) למה שהוצע למרים עי המכללה במסגרת הליך הגישור, פנה השופט למרים והסביר לה ללא כחל וסרק, בדיוק את מה שיצחק המגשר, יכול היה רק לרמוז לה עליו.

השופט הטעים ואמר שאחרי שהשתתפה ב-27 מפגשים, אין מרים יכולה לזכות בתביעה להחזר כספי, בניגוד לתנאי הקבלה ומגבלות ההחזר הכספי שעליהם היא חתמה. התשלום ששילמה הוא עבור הקורס כיחידה שלמה, ועל סמך הרשמה זו המכללה מתכננת את הקורס ומתקשרת עם המרצים בו.

אין היא יכולה לקנות מכשיר טלביזיה ולאחר חצי שנה לחזור בה מהקנייה, משום שמצבה הכספי הורע (כזכור, יצחק המגשר השתמש בדוגמה של רכישת הליכון ספורטיבי).

אשר על כן, הציע לה השופט לקבל את הצעת המכללה לאפשר לה לחזור ללימודים לא יאוחר מבעוד שנה – קורס פברואר 2010 – ובלבד שתודיע עד סוף נובמבר ש.ז. אם בחרה ללמוד בקורס הבוקר או הערב. היא תוכל ללמוד מתחילת הקורס או מהמקום בו הפסיקה את לימודיה.

לנוכח דבריו אלה של השופט, למרים לא נותרה ברירה אלא להסכים להצעתו. התוצאה היתה, שנרשמה הסכמה – לפנים משורת הדין כפי שהשופט ציין – לה התחייבו הצדדים והשופט יכול היה – במסגרת אותה הסכמה – למחוק את התביעה וללא צו להוצאות.

גם ללא התעמקות יתרה ניווכח שההצעות להסדר גישור, שעמדו בפני מרים במסגרת הליך הגישור, היה נדיבות במידה ניכרת, מאלה שהשופט היה מוכן לכלול בהסכמה שלמעשה הוכתבה על ידו למרים בביהמש, אבל ללא ספק הוא חסך ממנה תשלום הוצאות, שהוא היה נאלץ לחייבה בהן, אלמלא קיבלה את ההסכם שהוכתב על ידו, דבר שהיה מאלץ אותו לפסוק ולדחות את תביעתה מכל וכל בתוספת צו להוצאות שהיו מוטלות עליה.

ישים הקורא את לבו לכך, שהשופט במקרה זה פעל למעשה כמגשר, פשוטו כמשמעו. מגשר שיתרונו הוא בכך, שאם היתה מרים חוזרת ודוחה את הסדר הגישור שהוכתב על ידו, בידו היה להפוך לאלתר את הגישור למשפט, ולכפות עליה הר כגיגית אותן נורמות, שבמסגרת הליך הגישור חייב המגשר להיות מודע להן ולמצוא את הדרך להבהירן לבעלי הדין המסוכסכים.

לא נוכל להתאפק ולסיים דיווח זה מבלי לחזור לטובת קוראנו על שתיים מהמובאות שהבאנו לעיל. אנו מקווים שעל רקע המציאות שלה היינו עדים בישיבת ביהמש – הן תהיינה מובנות טוב יותר.

האחת מתורגמת מתוך מאמרו לעיל של : Hunt, Charles J., Jלאמור:

מאחר ולמגשר היתרון בידיעה לאן צריכים בעלי הדין להגיע, תפקידו או תפקידה ללחוץ עליהם להגיע לידי הסכם. הוא או היא עשויים להשתמש טקטיקות של לחץ, והמחקרים נוטים לתמוך בנקודת המבט, לפיה מגשרים נוטים להתייחס לטקטיקות של לחץ כאל מרכיב חיוני בארגז הכלים שלהם.
ולבסוף, במסגרת הגישה המעריכה, המגשר – שמומחיותו מלמדת מה עשויה להיות תוצאת הסכסוך, אם זה היה מוכרע באופן שיפוטי – ומתוך ראייה זו הוא שם את משקלו במטרה להניע את הצדדים להגיע להסדר

והאחרת ממאמרה של המגשרת עוד פנינה מרפיש :

שוב תיאוריה לחוד ופרקטיקה לחוד. אמנם המגשר אינו שחקן ראשי בהליך ובמת הגישור היא של הצדדים. אך מגשר הוא הבמאי, ובתור שכזה, הוא חייב להיות אקטיבי לכל אורך הליך הגישור. מגשר חייב להכניס את ההליך לפעולה מההתחלה, לנתב ולמקד אותו, לנווט אותו לקראת פיתרון לשמור על אווירה דינמית במשך כל ההליך ולשמר את החיוניות גם של הצדדים וגם של ההליך. זאת יוכל לעשות רק כאשר הוא אקטיבי. והוא יוכל להיות אקטיבי רק אם הוא מוכן היטב להליך. ובכך נסגר המעגל בנקודה בה התחילה רשימה זאת.

לסיכום, הליך גישור יהיה אפקטיבי כאשר המגשר בא אליו עם ידע, מידע והכנה, ומפעיל אקטיביות מלאה בדיון כמו גם בהעלאת רעיונות לפיתרון הסכסוך. זניחת כמה תיאוריות נוגדות – שובות לב ככל שיהיו, אך מנוגדות לחיי המעשה – תימנע שברון לב של צדדים שבאים, ובצדק, עם ציפיות מההליך ומהמגשר, ותעשה רק טוב לגישור.

יסכים הקורא או ימאן ומבקריו של יצחק בכלל זה, איש לפי טעמו ותפיסת עולמו.

 

FacebookGoogle+LinkedIn

כתיבת תגובה