תגובות לאמנת הגישור

תגובות לאמנת הגישור

בירושלים .בבית הנשיא, נחתמה אמנת הגישור. להלן רקע מהטכס ושמות החותמים -נציגי הארגונים המובילים במשק.טכס החתימה, יום שלישי ה-14 ינואר, 2003 שעה 16.30כל 200 האורחים -נציגי ארגונים עיסקיים, ונציגים בולטים של קהיליית המגשרים בישראל -כיבדו בעמידה את כניסתם של נשיא המדינה, נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים.תזמורת המנדלינות של ראש העין ניגנה רונדו מאת פרסל,מנחת הטכס הכריזה: "אמנת הגישור יוצאת לדרך".נתחיל מהסוף:
אלה היו חותמי אמנת הגישור בעסקים, לפי סדר חתיחמתם
:
1. צביה שמואלביץ -מטעם התאחדות התעשיינים,
2. נילי קריב – מטעם איגוד לשכות המסחר,
3. עו"ד שי סגל – מטעם המוסד הארצי לגישור שליד לשכת
עוה"ד,
4. אביגדור קפלן – מטעם איגוד חברות הביטוח בישראל,
5. עו"ד מיכאל צור – מטעם עמותת מגשרי ישראל,
6. זאב וינר – מטעם לשכת ארגוני העצמאיים,
7. רונית שקלאר – מטעם פורום מנהלות בתעשייה,
8. יעל ארן – מטעם המועצה הישראלית לצרכנות,
9. אורי אשכולי – מטעם איגוד התעשייה הקיבוצית,
10.צביה שמואלביץ – מטעם איגוד תעשיות האלקטרוניקה,
11.עדי שטרנברג – מטעם הרשות לעסקים קטנים,
12.יהודה אלחאדיף – מטעם התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל,
13.יוסי מנור – מטעם לשכת סוכני הביטוח,
14.ישראל דוד – מטעם איגוד המהנדסים לבניה ולתשתיות ,
15.פרופ' סמדר אוטולנגי – מטעם המוסד לבוררות עיסקית
וגישור
16.יצחקי חן – מטעם המרכז הישראלי לניהול
17.ישראל ויזל – מטעם המוסד לבוררות ולגישור שליד התנועה
הקיבוצית,
18.עו"ד רונן סטי – מטעם "גשרים" -שליד איגוד המהנדסים
הנ"ל.

עכשיו -נחזור להתחלה -לנאומים.

לשם כך -אנא עיברו לידיעה הבאה במדור החדשות, שכותרתה -"אלה הדברים שהושמעו בטכס חתימת אמנת הגישור"….

מאת ד.ס.

תגובות הגולשים

תאריך: 1/15/2003 10:40:29 AM
שם: דוד סילורה
silvera@sulcha.co.il :E-Mail


18/01/2003  :תאריך
ד.ס.  :שם
silvera@sulcha.co.il  :E-Mail

:תגובה


להלן סיקור עיקרי הנאומים בטכס חתימת אמנת הגישור לעסקים על-ידי נשיא המדינה, נשיא בית המשפט העליון, שר המשפטים ,נציגת התאחדות התעשינים וד"ר פרץ סגל..
הנשיא משה קצב לא ציטט כהרגלו פסוקים מהמקורות. הוא היה חד וחלק והתייחס לחילוקי הדעות בחברה הישראלית המשוסעת,שלטעמו -היא תוצאה טבעית של אלפי שנות ניתוק של עדות בישראל.

הקליטה יצרה חילוקי דעות -כי לכל עדה וקבוצה דרך ייחודית לפתרון בעיות המאפיינות אותם.

לדעתו -חילוקי הדעות בחברה הישראלית הם לא על המטרה -אלא על הדרך.

בהתייחסו לנתון הסטטיסטי, לפיו -בשלוש השנים האחרונות נפתחו בבתי המשפט בישראל 1/2 3 (שלושה וחצי)מיליון תיקים -טען, כי אין לכך הצדקה.

ריצת האמוק לבית המשפט, על כל סכסוך -אין להם, לדעתו -אח ורע בעולם כולו. ההיקף של התביעות הוא גדול ומצביע על היקף גדול של מחלוקות וסכסוכים.

המסקנה מכך, לדעתו -שאנו לא מספיק סובלניים.

הנשיא שיבח את התוכנית המיישבת סכסוכים באופן חפשי, ללא כפיה, מבלי לפגוע במעמד, ביוקרה של הצדדים, שהיא בעלת עלויות נמוכות -שתוצאתם -חיסכון בזמן וכסף, יעילות ובעיקר -ללא מתח מיותר.

הנשיא הביע תקוה, כי הרעיון יחלחל לתודעת הציבור והוא יעריך את החשיבות של הגישור.

מבלי להתערב בפוליטיקה, הביע הנשיא דעתו, כי הגישור יכל להתאים גם למערכת הפוליטית…כדוגמא הביא את פרשת כביש בר-אילן בירושלים, שעודנה בדיונים בבית המשפט -ואילו הנושא היה בגישור -אפשר ובעלויות נמוכות יותר היו כל הצדדים מגיעים להבנה.
בסיום דבריו -קרא הנשיא ל פ י ו ס – ל א ו מ י ואמר, כי הוא מאמין גדול באמנת הגישור וביוזמה.

הערה: עיקרי נאום הנשיא במלואם -יופיעו במדור מאמרים
ב"סולחה".

שר המשפטים מאיר שטרית הסכים עם דברי הנשיא, כי הגישור מתאים גם למישור הפוליטי והוסיף, בכי הוא מאמין בכל ליבו ב ג י ש ו ר.

לדעתו, צריך לתת תאוצה לגישור -במקום התדיינות בבתי המשפט.

לטענתו, כיום -הפרנסה מצוייה בקורסי גישור -הרבה יותר מאשר בגישורים מעשיים, ויש להפוך את היוצרות.

יש לתת לגישור ת נ ו פ ה בשתי דרכים אפשריות:

_________דרך א'_____

1. להנהיג גישור חובה לפני התדיינות משפטית -ללא תשלום.
2. אם הצדדים יסכימו לגישור -ישלמו עבור השרות

22690532_s

_____דרך ב'________

להנהיג ג י ש ו ר י ם בבתי המשפט ומימונם ע"י המדינה. זה יהיה הרבה יותר זול ויעיל.

כי התוצאה, בשתי הדרכים, תפחית את העומס מבתי המשפט, כפי שמצליחה לעשות המשמרת השנייה בבתי המשפט.

ורעיון גאוני: השר מציע, למימוש נכון של דרך א' לתת לכל מרכז גישור מוכר 1000 תיקים ממלאי התיקים של בתי המשפט -והמרכזים שיצליחו לסגור תיקים -משמע, הם מרכזים מצליחם.

(הערה: אין ספק, שמרכזי הגישור מקדמים בברכה רעיון כזה, כי המצב הנוכחי בהעברת תיקים, אינו משביע רצון).

בגישור, קיימת תסמונת הזכיה הגדולה, כי שני הצדדים מנצחים.
השר דיווח על הישגי משרדו בתחום הגישור ע"י החקיקה והקמת המנ"תים וסיים הפרשנות לפסוק בתורה "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", שעיקרם ראשי התיחבות של "משפטים" -מוטב שתעשה פשרה טרם יחרץ משפט.

נשיא בית המשפט העליון, פרופ' אהרון ברק, חזר על האני מאמין שלו בגישור-(כפי שהם מפורסמים בבטאון בהסכמה, גליון 1, נובמבר 2001 ושעיקרן:"גישור אינו מקצוע. זו פילוסופיית חיים. ביסודו מונחת הגישה, לפיהבבסיס חיינו -האישיים, הלאומיים, הבינלאומיים -מונחת ההסכמה. היא הבסיס המשותף המאפשר חיים משותפים".

לדעתו, המדינה לא מילאה עד היום את תפקידה בהקמת מסגרות חברתיות ליישוב סכסוכים -כמו הגישור והסתפקה בפתרון כפוי ע"י הפנייה לבתי המשפט.
לכן, בעל המדינה לעודד עכשיו את הליך הגישור ולהעדיפו על המשפט.
הוא יצא נגד הטיעון שהגישור מקורו בצורך להפחית את העומס מבתי המשפט. לדבריו -"הגישור בא לפתור בעייתה של החברה -ולא של בתי המשפט. תוצאתה -הפחתת העומס בבתי המשפט".
הוא סיים באומרו, כי לפנינו תנועה חברתית -שפעם אחרת כינה -מהפכה חברתית,אך גם הזהיר:"כגודל התופעה -גודל הסכנה".
אמנת הגישור בעסקים, תחזק לדעתו את כללי האתיקה הראויים -להצלחת מהפכת הגישור בישראל.

מר עודד טירה, נשיא התאחדות התעשיינים, ששמו הופיע בהזמנות לאירוע בבית הנשיא -נעדר המטכס. את הנאום מטעם ההתאחדות נשאה צביה שמואלביץ, שהביעה צער כי הממשלה נעדרה מהחתימה על אמנת הגישור והביעה תקוה, כי העדרות זו היא זמנית בלבד.

סיים את הטכס ד"ר פרץ סגל שניתח את רעיון האמנה בהסתמכו על האמנה שחתמו בני ישראל בימי עזרא ונחמיה, כי בשניהם -יש יסודות דומים: אמנה -שהיא ההבטחה שביסוג או Pledge
הנותנת אמון ובטחון במסר שלה, וכאן -אמונת הצדדים שהגישור הוא הליך יעיל.

וכן, אמונת הצדדים שהגישור יהיה חלק מהתנהלותם -כי הגישור הוא גם מסר חברתי וגם מסר תרבותי,

ומגילת הזכויות הנספחת לאמנת הגישור וקובעת אמות מידה.

ד"ר פרץ סגל הודה לכל מי שתרם לקידום רעיון האמנה ולעו"ד יעל פוקס-לוי שריכזה את עבודת הועדה והטכס בבית נשיא המדינה.

הערה:
אין אנו מזכירים כאן את שמות המארגנים והיוזמים -כולם מופיעים ב ה ד ג ש ה במדור "אמנת הגישור" ב"סולחה".

ושיהיה ב ה צ ל ח ה !!!

מאת ד.ס.


21/12/2002  :תאריך
סוזן זיידל  :שם
zaidel@barak-online.net  :E-Mail

:תגובה

אודה לכם אם ניתן לפרסם את האמנה בצורה שניתן להדפיס אותו- printer friendly versionהייתי מוסיפה אותו לחוברת הלימוד שלי בקורסי גישור כדי לעודד אנשים (גופים) להשתמש בו בניהול העסקים שלהם.

בברכה, סוזן זיידל


07/12/2002  :תאריך
ד.ס.  :שם
silvera@sulcha.co.il  :E-Mail

:תגובה

בהודעה לעתונות של המרכז הארצי לגישור -משרד המשפטים, מצויינים הגופים שהביעו עד כה נכונות לחתום על האמנה בניסוחה הסופי.הגופים שהביעו עד כה את נכונותם להצטרף לאמנה כוללים את :
התאחדות התעשיינים בישראל,
איגוד לשכות המסחר,
איגוד חברות הביטוח,
לשכת ארגוני העצמאיים בישראל (לה"ב),
איגוד התעשיה הקיבוצית,
איגוד תעשיות האלקטרוניקה והמידע, התאחדות
המלאכה והתעשיה,
לשכת סוכני הביטוח בישראל,
הרשות לעסקים קטנים,
איגוד המהנדסים לבניה ותשתיות בישראל,
המרכז הישראלי לניהול (המי"ל),
עמותת מגשרי ישראל,
לשכת עורכי הדין בישראל,
המוסד הישראלי לבוררות עיסקית ולגישור,
המוסד לבוררות וגישור של התנועה הקיבוצית,
"גשרים" – המרכז לגישור ולבוררות ליד איגוד המהנדסים
לבניה ותשתיות בישראל ופורום מנהלות בתעשיה.



תגובות בנוגע להצעה הראשונית:


07/12/2002  :ךיראת
דוד סילורה  :םש
silvera@sulcha.co.il  :E-Mail

:הבוגת

אין לי ספק, כי אמנת הגישור בנוסחה הסופי -כפי שתחתם בבית נשיא מדינת ישראל, ביום 14/1/02 -היא נקודת מפנה בחברה הישראלית ובאופן, שבו ייושבו סכסוכים בעבר.
בתקופת המנדט הבריטי, היה ניסיון להקים את "משפט השלום העברי"-בשל סיבות אחרות -להימנע מליישב סכסוכים בבית משפט בריטי. אבל השאיפה ליישוב סכסוכים קיימת. גם בתרבות היהודית. הרי "משפטים" הם ראשי תיבות של "מוטב שתעשה פשרה טרם ייחרץ משפט""
ב ה צ ל ח ה
הבה נסייע לקידום והטמעת הגישור בחברה הישראלית.
זה גם תרבות חיים -ואולי, גם יביא פרנסה לעוסקים בגישור.

03/08/2002  :ךיראת
ורדי אילן  :םש
ilan@emi-v.co.il  :E-Mail

:הבוגת

אני תומך באמנת הגישו בשתי ידים אך אני חושב כי את האמנה והן את הגישור עצמו רצוי שיעשו אנשים בהתתנדבות וכשרות לקהילה.
מאחר ואני מכיר חלק מהחותמים ומחברי האמנה מתקבל הרושם כי תמיכתם באמנה נובעת ממניעם פסולים, לא הגישור ו/או התועלת לקהילה עומדת מול עיניהם אלה המטרה הנשגבת של עשית עושר.

30/09/2001  :ךיראת
דוד סילורה  :םש
silvera@sulcha.co.il  :E-Mail

:הבוגת

בבטאון "נקודת גישור" של המוסד הארצי לגישור לש לשכת עוה"ד, ספטמבר 2001, מובאת הידיעה הבאה:"המוסד לגישור מגבש אמנה בתחום הגישור".
תוכן הידיעה מספר, כי עו"ד שי סגל יזם פנייה לנשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, על מנת לגבש אמנה חברתית עליה יחתמו כל הגורמים המובילים במשק – ושמטרתה לגבש תמיכה בהליך הגישור כהליך ראוי לפתרון סכסוכים ומחלוקות.
כן מדווח על הקמת צוות לקידום הנושא ובהם משרד המשפטים באמצעות ד"ר פרץ סגל ועו"ד יעל פוקס-לוי, מהמרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים, נציגי איגוד חברות הביטוח, ע"י המנכ"ל זאב אבן-חן ועו"ד יוסי הלוי, נציג התאחדות הקבלנים עו"ד איתן טוקר, היועץ המשפטי של המועצה לצרכנות ד"ר יוסי ברג, יו"ר הנהלת עמותת מגשרי ישראל עו"ד מיכאל צור, נציג ארגון התעשיינים עו"ד עופר יוחננוף ונציגי הנהלת בתי המשפט. בתום גיבוש האמנה צפוי להתקיים טקס חגיגי לחתימה במעמד נשיא המדינה.

04/09/2001  :ךיראת
דרורה גבע  :םש
drorag@post.tau.ac.il  :E-Mail

:הבוגת

לדוד ורונן !
יישר כוח על היוזמה המבורכת ועל הכתיבה הממצה של האמנה.
שתי הצעות לי:
האחת – שינוי סגנוני של הפיסקה האחרונה:
"אי לכך, במקרה של סכסוך או מחלוקת, אשר לא נמצא להם פיתרון באמצעות משא ומתן ישיר עם מי אשר חתם על אמנה זו, אנו, החתומים מטה, נכונים לפנות במקרים המתאימים להליך הגישור או לחלופות אחרות ליישוב סכסוכים טרם פנייה לערכאות השיפוט."
השניה – תוספת:
בפיסקה השנייה יש להתייחס בנוסף לחברה גם לפרט. אולי כך:
" תרבות חיים…..משקי חוץ. שילוב ערכים אלה בחברה הישראלית מגיל צעיר, עשוי לתרום לאיכותה כחברה המקדמת דרך של הידברות והסכמה, ולטיפוח של אזרחים המכירים בערך הכבוד ההדדי ובתרומתו לרווחתם.
בברכה
דרורה

12/07/2001  :ךיראת
עו"ד רונן סטי  :םש
settys@bezeqint.net  :E-Mail

:הבוגת

עניינים צרכניים, בניגוד לדעתה של עו"ד אבישי מן המועצה לצרכנות עשויים גם עשויים להתאים להליכי גישור
דוגמא חיה לכך ניתן לראות בהצלחת תכניות הגישור מטעם המרכז הארצי לגישור ויישוב סכסוכים של משרד המשפטים בשנתיים האחרונות הנערכות בתיקי בתי המשפט לתביעות קטנות בארץ. רבים מהתיקים עוסקים במקרים צרכניים, כגון: צרכן אשר מצא את המוצר שסופק שלא לשביעות רצונו, תקלות אשר התגלו במוצרים שונים, פרסום אשר פורש בצורה שונה על-ידי צרכן ודוגמאות רבות אחרות. הגישור, להבדיל מהליך הבוררות הוא אשר הביא לידי סיום תיקים צרכניים רבים על דרך ההסכמה אשר איפשרה את השלמת עסקת הצרכנות, עריכתה בתנאים חדשים או סיום יחסי ספק-לקוח באופן מכובד ומכבד
במצב דברים זה אני רואה לנכון לחלוק על דעתה של עו"ד אבישי ולעודד צרכנים וספקי שירות רבים לנסות את הליך הגישור במקום להתדיין, אם בדרך של הליך בוררות או בדרך של משפט על "חלוקת העוגה"
אמנת הגישור עשויה להוות כלי עזר לשני הצדדים להדברות פרודוקטיבית עליה שי לברך
אכן הליך הגישור מוכיח עצמו במקרים רבים ככלי יעיל שיש בו כדי ליתן מענה לאינטרסים החשובים של כל אחד מן הצדדים בעסקת צרכנות

20/05/2001  :ךיראת
  :םש
  :E-Mail

:הבוגת

שופט בית הדין לעבודה בתל אביב, מאיר נחתומי, אשר קרא את הצעת אמנת הגישור באמצעות נציג הציבור, ממחברי האמנה, ד"ר דוד סילורה – סבור, כי יש לשנות את הניסוח של הסיפא. לדעתו, כדאי היה לנסח כך: "אי לכך, נכונים אנו, הח"מ – מנהלי מפעלים/מנהלי חברות/מנהלי תאגידים ודומיהם, לכלול בכל הסכם עסקי/מסחרי/אישי סעיף, לפיו – בכל מקרה של סכסוך ומחלוקת, שלא בא לסיומו, מקבל על עצמו לדון בסכסוך ובמחלוקת בהליך של גישור, כהליך חובה -בטרם, חס וחלילה, פנייה לערכאות"

19/05/2001  :ךיראת
מערכת "סולחה"  :םש
  :E-Mail

:הבוגת

עו"ד גלית אבישי, מהמועצה הישראלית לצרכנות, כתבה לד"ר סילורה בעניין האמנה. לדעתה, אין הגישור מתאים לסכסוכים צרכניים ולכן, אין היא תומכת ביוזמת אמנת הגישור. מאידך – היא סבורה כי בנושאים צרכניים יש לעודד את הליך הבוררות, שלדעתה מתאים יותר מאשר גישור.

19/05/2001  :ךיראת
מערכת "סולחה"  :םש
  :E-Mail

:הבוגת

מחברי האמנה, ד"ר דוד סילורה ועו"ד רונן סטי קבלו מכתב ברכה בעניין אמנת הגישור. המכתב מאת ד"ר פרץ סגל – יו"ר המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים במשרד המשפטים , המצברך בשמו ובשם נשיא בית המשפט העליון, פרופ. אהרון ברק "על היוזמה ועל עבודתכם היסודית, ולהודות לכם על שהבאתם בפנינו את הצעתכם לאמנת הגישור הישראלית".

כתיבת תגובה

*