גישור בפלילים-צדק מאחה?

גישור בפלילים-צדק מאחה?

FacebookGoogle+LinkedIn

 

גישור בפלילים – צדק מאחה?

ציפי ברנוי – MA – מגשרת

גישור בפלילים-צדק מאחה?הגישור בפלילים, או צדק מאחה, סוגיה משפטית ומוסרית חשובה ומעסיקה אנשים רבים. התנאי לגישור במקרה זה הינו הודאה וחרטה מלאה של הנאשם במעשה. כבכל גישור ניתן לקיים את ההליך בטרם המשפט, במהלך המשפט ואף לאחר מתן פסק הדין. השאלה המרכזית של החברה: האם אנס, או רוצח, שמודה בחטאו, זכאי להליך גישור המאפשר לו הליך ללא מאסר?תפיסת העונש של החברה הנורמטיבית, בה העונש המרבי מאסר עולם, הינה הרחקת הנאשם מן החברה אל בין כותלי הכלא, כדי לקחת ממנו את החופש לבחור מה יהיו חייו, לתוך מערכת טוטאלית, שכולאת אותו ומכתיבה לו מה יהיו חייו.
מנגד עומדים הקורבן ומשפחתו, שרואים בנאשם גורם שגזל את חייו של יקירם, גרם למותו או אנס אותו, ומבקשים לנקום ולהעניש אותו על כך בכל חומרת הדין.
החברה צריכה לברר: האם העונש והנקמה יחזירו את המצב לקדמותו, ישיבו את חיי הנרצח, את הנאנס/ת לחיים שטרם האסון, או שיהפכו את הנאשם לקרבן חדש של מערכת הענישה?

ללא ספק, שאלה מוסרית וערכית מאוד עמוקה. אין ואסור להקל בה ראש בשום החלטה שתתקבל, ללא חשיבה מעמיקה. יש לזכור שהעבר-עבר, ההווה-קצר, והעתיד הוא המונח על הכף.
מערכת המשפט, המייצגת בפלילים את המדינה ואת האזרחים הנורמטיביים, קבעה שיש לשפוט את החשוד, להוכיח את אשמתו ולפסוק לו עונש מאסר. היא גם קבעה שהחשוד בחזקת זכאי עד שהוכחה אשמתו, ולכן הוא זכאי להגנה מלאה מטעם המדינה, או במימון עצמי לפי יכולתו ובחירתו של החשוד.

הגישור, לעומת זאת, מקדיש לסוגיה חשיבה עתידית ומקשה: האם העונש יפתור וירתיע את העבריין הנוכחי ואחרים מפני פשיעה, או שהעונש הניתן אינו הדרך לפתור את הפשע הנורא, ורק מצמיח עבריינים נוספים המסכנים את החברה?
יש לזכור, שהגישור הינו וולונטרי, המגושרים באים מרצונם לתהליך ואף מעלים פתרונות לצורך הסכם המקובל עליהם. עצם בניית ההסכם בשיתוף עם העבריין, יכול להוות הליך כחלק מהשיקום והחזרה למוטב שלו. מאחר ובפלילים צד אחד הוא המדינה והשני האזרח החשוד/הנאשם צריכה להיות הסכמה של המערכת, המדינה להליך ושל החשוד, שחייב להודות ולהביע חרטה. ההליך עצמו חסוי והמגשר/ים חייב/ים להיות ניטראליים, וללא דעה קדומה בנושא העומד לגישור.

אם נציג לדיון בסוגיה דנן את צידו של הקרבן ומשפחתו, הרי שבהליך משפטי פלילי הם אינם מקבלים התייחסות. במקרה של אונס, למשל, הקרבן אינו צד לפסק הדין. יתרה מכך, הקרבן מוזמן לעדות בבית המשפט ולעתים חווה את האונס מחדש על כל משמעותו הרגשית. לא נקבעים אמות מידה לשיקום הקרבן במשפט הפלילי. על הקרבן ו/או משפחתו להגיש תביעה אזרחית נגד הנאשם.
הנאשם לא יוכל להיות גורם מפצה, או שותף בשיקום הקרבן, אם וכאשר ירצה את עונשו במאסר בכלא. בגישור ניתן, לעומת זאת, להחליט, כחלק מהסדר הגישור, שהנאשם מפצה פיצוי כספי ו/או אחר את הקרבן ואת משפחתו.
אם אתם, קוראים יקרים, הייתם הקרבנות למעשה פלילי, והייתם צריכים להחליט ולבחור בין הליך משפטי להליך גישור במקרה של רצח, אונס או שוד, למשל, האם הייתם בוחרים להעמיד את החשוד למשפט, או מנסים את ההליך של צדק מאחה?

חשוב לציין, שהאדם שפשע צריך  להביע חרטה על מעשהו, אחר כך –הוא צריך ליווי של עובדת סוציאלית ולעבור תקופת שיקום, עליו להיפגש ולבקש סליחה ממי שהוא פגע בו – ויחד להחליט על עונש שהשופט צריך לאשר או לדחות.

FacebookGoogle+LinkedIn

כתיבת תגובה