אפשר להפנות לגישור סכסוכים בנושא הטרדה מינית

אפשר להפנות לגישור סכסוכים בנושא הטרדה מינית

FacebookGoogle+LinkedIn

אפשר להפנות לגישור סכסוכים בנושא הטרדה מינית

אמנם אפשר, השאלה: האם רצוי? כי הגישור חסוי והמשפט פומבי

במפגש מועדון מגשרים שליד אוניברסיטת ת"א, נתקיים דיון בנושא גישור בתופעות של הטרדה מינית. השופטת הראשית של בית הדין האזורי לעבודה, ורדה וירט-ליבנה טענה, כי לדעתה, אפשר לגשר בנושאים של הטרדה מינית ואף היו הצלחות בהשגת הסכמים בגישורים מסוג זה. יחד עם זאת, נשמעים קולום של ארגוני נשים שכדאי לשפוט – ולא לגשר, בנושאים אלו כדי לתת פומביות לנושא. השופטת ורדה וירט ליבנה הבחינה בין שתי תקופות.בנושא זה. הראשונה, בו החוק הדומיננטי היה "חוק שויון הזדמנויות בעבודה", שעל מוטרד או מוטרדת מינית היה צורך להוכיח שהיתה הטרדה ושכתוצאה ממנה היו השלכות, כגון -אפליה, פיטורין, וכו. והשניה, "החוק למניעת הטרדה מינית", שלפיה – עצם ההטרדה מהווה עילה לתביעה. סעיף 3 לחוק מגדיר מהי הטרדה מינית בעבודה, תוך הבחנה בהטרדה שיש בהם יחסי מרות/ כפיפות לבין הטרדה בין אנשים שווים במעמד.לדבריה, המחוקק לא שלל אפשרות של חיזור. אך אם התגובה לחיזור היתה שלילית והמחזר/ת ממשיך/ה -יש עילה. למעט ביחסי מרות/כפיפות שבו גם החיזור אסור. התקופה הראשונה היא עד ספטמבר 1998

 מאת ד.ס.

 

 

במקרה של תקלה – חוסר אפשרות להכניס תגובה וכיו"ב יש לפנות להנהלת סולחה
בטל. 077-5151333 או במייל לעורך: info@sulcha.co.il
תגובות הגולשים

 

 

תאריך:  24/06/2001 23:44:10
שם:  דפנה מיטל
gmaytal@netvision.net.il  :E-Mail

תגובה:
גישור בנושאי הטרדה מינית – הדגשים.

 

תאריך:  24/06/2001 23:44:27
שם:  דפ
  :E-Mail

תגובה:

 

תאריך:  25/06/2001 00:13:57
שם:  דפנה מיטל
gmaytal@netvision.net.il  :E-Mail

תגובה:
גישור בנושאי הטרדה מינית – הדגשים.
כמגשרת "טרייה" , כאשה , וכמי שנכחה ביום העיון, חשוב לי להדגיש הבטים מסוימים שעלו בהרצאתן של השופטת ורדה וירט – ליבנה ושל עורכת הדין אריאלה .
גיצלר
מההרצאה עלו שני מוקדים חשובים של התלבטות באשר למקומו של הגישור בנושא רגיש זה של הטרדה מינית. הגישור במהותו הוא הליך סודי וחשאי ולפיכך כל המסוכם בו הוא בין הצדדים ואין יודע מוצאו ובואו, ואילו הליך השיפוט הוא פומבי ומסתיים בפסק דין גלוי שיש בכוחו להביא לידי הרתעה ובכך השפעתו היא רבת טווח וארוכת זמן ויש עמה אפקט מתריע, מרתיע ומצטבר. פסקי דין יוכלו להוות גורם מדרבן לנשים אשר הוטרדו מינית להגיש את תלונתן בידיעה כי יש מי שידאג לכך שהמטריד ייתן את הדין.
כלומר: ציבורית חשוב מאד ההליך השיפוטי והוא אולי עדיף על ההליך של גישור.
ואולם – כל מקרה הוא מקרה אישי. אישי וכאוב. ובמישור האישי לגישור יש עדיפות הן באותו המובן של החשאיות – אין זה תוסף מרנין לעבור גם הליך של חשיפה פומבית בנוסף להטרדה המינית ודווקא החשאיות היא גורם עוזר לאישה אשר העזה וקבלה על המטריד.
לכך יש להוסיך את "נטל ההוכחה" שעליה לעמוד בו על מנת להשיג גזר דין של הרשעה ופסק דין הולם ומרתיע.
הטרדות מיניות מטבען נעשות בצנעה, בחשאי ללא עדים ולא בפומבי ולכן "נטל ההוכחה" הוא אכן נטל כבד ולעיתים המצב הוא "מילה שלה" נגד "מילה שלו" ולך תוכיח…

וגורם נוסף בעל משקל לא פחות הוא נושא החקירה הנגדית אשר בו נראות לעיתים סצינות קשות ביותר וחייה של המוטרדת נחשפים , לעיתים תוך עיוות ).
ולפעמים רב הנזק על התועלת
ומכאן שמהבחינה האישית- הליך הגישור , במונחים של סיכון מול סיכוי, עדיף .

ולהליך הגישור עצמו – הליך זה יוצא מנקודת הנחה, כי במימד האישי בין הקרבן לפוגע יש צרכים שלמערכת המשפט אין מענה עליהם בעיקר צרכים רגשיים ונשאלת השאלה האם הליך הגישור יוכל למלא אותם
אך במקרים של הטרדה מינית המתח בין שני הצדדים הוא כה גדול עד שהליך הגישור נעשה ללא הפגשת הצדדים כלל אלא רק בפגישות נפרדות.
עורכת הדין אריאלה גילצר אמרה במפורש שהמטרה הינה אך ורק "סיום התיק מהר חד וחלק" כך שגישור במובנו הטהור – לא ממש מתנהל בתיקים אלה. (אם כי היו שטענו כי העובדה ששני הצדדים יוצאים מרוצים – זו קיבלה מעט הכרה בסבלה וגם פיצוי בד"כ וזה יצא ללא הרשעה משפטית – עובדה זו היא תוצאה של גישור אמיתי : שני הצדדים מרוצים).

כל אלה מעלים נושאי חשיבה מהותיים הן לנושא הגישור בשאלה "האם הכל גשיר?" והן לתפקיד ההולך וצובר
תאוצה של ההליך הזה לצד בתי המשפט.

יום העיון היה מאורגן היטב והיה מעניין מאד.
תודה למארגנים על היוזמה ועל ההכרה בחשיבות שיתופם של מגשרים בהתלבטיויות המשפטיות-מוסריות הללו.

בברכה,
מיטל דפנה

FacebookGoogle+LinkedIn

כתיבת תגובה