הפשרה והשלום

הפשרה והשלום

FacebookGoogle+LinkedIn

הפשרה והשלום
מאת: לוי זהבה, יוני 2002

"ויהי הסכסוך ריב בין רועה מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט והכנעני והפריזי אז יושב בארץ ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועי ובין רועיך כי אנשים אחים אנחנו, הלא כל הארץ לפניך. הפרד נא מעלי. אם השמאל ואימנה, ואם הימין ואשמאילה".(1) הרקע לסכסוך בין אברהם ללוט נבע בשל הרכוש הרב שהיה לשניהם ולכן הארץ לא יכלה לשאתם יחד. באברהם נאמר: "ואברם כבד מאוד במקנה".(2) לאברהם היה מקנה רב שהביא עמו ממצרים וכן הרבה כסף וזהב. ובלוט נאמר: "וגם ללוט ההולך את אברם היה צאן, בקר ואהלים".(3) ללוט רכוש רב של צאן, בקר עבדים ושפחות. והיות שכך לא יכלו לשבת יחדיו בארץ, היות ש"המרעה שבארץ לא הספיק למקנה".(4) ולכן הוצרכו רועי לוט להכניס מקניהם בשדות שיש להם בעלים. ועל-כן פרצה מריבה ביניהם.(5) ובפרט בשל העובדה שרועי אברהם היו מוכיחים אותם על הגזל. אברהם ביקש מלוט למנוע את המריבה על דרך איש המבקש שלום ורודף אחר שלום כדי להשיגו באומרו "אנשים אחים אנחנו", וזאת כדי למנוע מריבה ביניהם בעתיד. שכן עד כה דובר במריבה בין רועי אברהם לרועי לוט ולא ביניהם. לפיכך אברהם מציע ללוט על דרך הפשרה להיפרד ממנו ונותן לו את זכות הבחירה מחלקיה של ישראל, אע"פ שהארץ כלה ניתנה לאברהם אבינו ע"י הקב"ה בברית בין הבתרים. אברהם אינו אומר ללוט אפרד נא מעליך, או נפרד נא איש מאחיו, אלא אומר "הפרד נא מעלי". שכן הכל תלוי עתה בדעתו של לוט. תחילה יפרד לוט מעל אברהם ויבחר לו את הארץ הטובה בעיניו. ורק אח"כ ילך אברהם אל הארץ שבחירתו של לוט הותירה לו.(6) כוונת אברהם היתה להפריד את מקומות המרעה שלהם, ושהם ימשיכו לגור זה בסמוך לזה. אולם לוט נסע מן המזרח למערב להתרחק מאברהם.(7) כלומר לא רק בקשת המרעה הדריכה את הליכתו, אלא עצם רצונו להיפרד מאברהם. ולכן נסע ממקום מושבו של אברהם.(8) לוט הלך אחר עיניו אל חבל ארץ שהיתה כלה משקה, תוך שהוא מעלים עיניו ממעשיהם הרעים של יושבי החבל.(9) ובכך נפרד ממנו כליל. בעוד שאברהם אמר ללוט שבכל מקום אשר ישב והוא לא ירחק ממנו ויעמוד לו למגן ולעזר.(10) תוך כדי ויתור במודע על 2 דברים כגון: על אפשרות סיוע צבאי (או אחר) בעת צרה לו מידי בן אחיו הצעיר. ודבר נוסף שהוא נכבד מהראשון והוא ויתור על חלקים מסויימים מן הארץ שנתנה לו מן הגבורה, הרי שהכתוב לא מציין דבר ממה שאמר לוט לאברהם בעת הפרידה, ובכך רמז הכתוב לכפיות הטובה שנקט לוט.(11) למרות הפרידה שמר אברהם על האחווה באומרו: "אנשים אחים אנחנו" ויצא להילחם בשעה שנודע לו כי נשבה אחיו, ועלה בידו להשיב את כל הרכוש וגם את לוט אחיו ורכוש השיב.(12) ואמנם הפשרה בין אברהם ללוט הצריכה ויתור של אחד על חשבון השני, ולא נוהל ביניהם מו"מ משלב, אלא שהיא הקדימה תרופה למכה במניעת מריבה בין קרובי משפחה שיכלה להבעיר אש בכל רחבי הארץ. שכל תושבי הארץ יכלו לראותם כבעלי ריב ומדון, ואלמנט בלתי רצוי עם כל המשתמע מכך. ויותר מכל הפשרה הביאה לשלום ביניהם. ככתוב: "ויפרדו איש מעל אחיו אברם", סופי תיבות שלום. לומר לך לעשות שלום וגם רמז לו שיהיה שלום לבניו וזהו שנאמר אל תצר את מושב".(13) והנה מעשה הפשרה שלום. ומה טוב מזה? ———————————————————————————————————————– 1. בראשית, י"ג, ז'-י'. 2. שם, פסוק ב'. 3. שם, פסוק ה'. 4. רש"י, שם פסוק ו'. 5. רמב"ן, שם פסוק ז'. 6. דעת-מקרא, שם, פסוק י"ט. 7. ספורנו, שם, פסוק י"א. 8. י. קופרמן על הספורנו, שם. 9. דעת-מקרא. שם. 10. רש"י, שם. 11. דעת-מקרא, שם. 12. שם, שם. 13. בעל-הטורים, שם פסוק י"א.

FacebookGoogle+LinkedIn

כתיבת תגובה

One Response to “הפשרה והשלום”

  1. מאת אלון משה:

    אכן רואים שאברהם אבינו היה רודף שלום וצדק.
    מאמר יפה שמזכיר לי שבנערותי אם הייתי צריך להתחלק עם חבר בחטיף או עוגה הייתי מציע שאחד חותך ולשני זכות הבחירה..:)