כיצד צריך להתנהל הליך גישור? מידע

כיצד צריך להתנהל הליך גישור? מידע

FacebookGoogle+LinkedIn

 

כיצד צריך להתנהל הליך גישור? מידע

www.hamishpat.com/Courses/99948/948-sicum-for-test-Noga.doc

הפניה להליך, מינוי מגשר

 ביהמ"ש (למעט תביעות קטנות) רשאי בהסכמת בעלי הדין להעביר תובענה לגישור. (חוק ביהמ"ש)
ההצעה יכולה להיעשות בכל שלב של הדיון. (תקנות גישור)
ניתן להעביר רק חלק מסוים לגישור.  (תקנות גישור)
לרשות ביהמ"ש תעמוד רשימת מגשרים, שתכלול מגשרים בעלי כישורים ע"פ התקנות. (תקנות מינוי  ß)
הרשימה תעודכן, תיבחן ע"י ועדה וכ"ו.
הכישורים הנדרשים: קורס הכשרה עיוני ומעשי של הליך הגישור, תואר ראשון, 5 שנות ניסיון בעבודה.
לרשימת המגשרים בענייני משפחה נדרשים כישורים אחרים.
לא ייכלל ברשימה מגשר שהורשע בעבירה אשר מחמת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש מגשר.
המגשר צריך להיות מוכן לפתיחת ההליך תוך 21 יום, או פחות אם כך יקבע ביהמ"ש.
שכר הטרחה של המגשר יימסר מראש לבית המשפט.
אם בעלי הדין הסכימו על פנייה למגשר אבל לא הסכימו על מינוי המגשר, ביהמ"ש רשאי לבחור מגשר מתוך הרשימה.
במקרה הנ"ל, המגשר ימסור לביהמ"ש את כתב הסכמתו. (תקנות גישור)
ביהמ"ש יסביר לצדדים על החיסיון ורצוניות ההליך. (תקנות גישור)
הצדדים , שהסכימו להעברת העניין לגישור, ימנו מגשר וימסרו לביהמ"ש כתב הסכמה ממנו. (תקנות גישור)
ביהמ"ש יעכב את ההליכים שלפניו, ויודיע את משך התקופה למגשר. (חוק ביהמ"ש + תקנות גישור)
אם התקופה תמה, המגשר יודיע לביהמ"ש אם הצדדים מסכימים להאריכה ולכמה זמן. (תקנות גישור)
המגשר יסרב לקבל מינוי אם היה בינו לבין אחד מבעלי הדין קשר קודם, אלא אם הצדדים הסכימו בכתב. (תקנות גישור)
המגשר יסרב לקבל מינוי אם הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים. (תקנות גישור)
התכונות שנדרשות ממגשר. (ספר 6)

המגשר צריך להיות בעל מומחיות בתחום הסכסוך? א' ד' – צריך הבנה מסוימת. יכול ללוות את ההליך ביועץ מומחה. (ספר 6,9)

פתיחת ההליך

 הסכם בין בעלי הדין ובינם לבין המגשר: ההסכם שבתוספת, אלא אם סוכם אחרת בכתב. (תקנות גישור)
א' ד' – עקרון תקנת הציבור (ס' 30 לחוה"ח) אינו צריך לאפשר הרחבה מהותית של החסינות למגשר מכוח הסכם. (ספר 8)
אם נניח שסעיף שקובע חסינות לטובת המגשר תקף, הוא בכ"ז לא רצוי כיוון שעלול לפגוע באמון הצדדים. (ספר 9)
המגשר צריך להסביר במידת הצורך על הגישור, להבדיל מהלכים אחרים, ואת פרטי ההסכם המצוי. (תקנות גישור)
להסביר גם על התנהגות הצדדים, ייעוץ חיצוני, הפסקת הגישור ופגישות נפרדות. (תקנות גישור)
יסביר גם שהצלחת ההליך תלויה בהם, שחוסר הסכמה לא ייזקף לרעתם. (ספר 9)
צריך הסבר מיוחד לגבי החיסיון, סדרי הדין בהליך, חובת הניטרליות של המגשר.
שכר הטרחה לא מותנה בתוצאת הגישור או בערכו של נושא הסכסוך. עוד על השכר – בתקנות הגישור.
רצוי שהמפגשים ייערכו במקום ניטרלי, שיהיו חדרים לפגישות נפרדות, סדר ישיבה מתאים (בסמוך למגשר). (ספר 9)
רצוי שההליך ייפתח בשמיעת הצדדים, כשלכל אחד מוקצב זמן. המגשר יקשיב לדברים שמתחת לפני השטח. (ספר 9)

 על המגשר לזהות את מקורות הסכסוך ולהתאים את הטקטיקה לסכסוך הקונקרטי. (ספר 9) סוגי סכסוכים:

  • אינטרסים: כל צד מנסה למקסם את רווחיו, אין פער אינפורמטיבי. על המגשר לנסות להעריך את גבולותיו של כל צד, ולקרב בין העמדות ע"י הסבר לכל צד כיצד ייפגע האינטרס שלו אם לא יהיה הסכם. 
  • אינפורמציה: נובע מפערי מידע או בערכת העובדות. המגשר יסגור פערים אלו באמצעות תיקון תפיסות מוטעות או השלמת אינפורמציה חסרה. 
  • יחסים: שבר ברמה הבין-אישית. נובע גם מקשיי תקשורת. המגשר יפעיל כישורים פסיכולוגיים: יפרוק מתחים וישנה את תפיסת הצדדים זה את זה. פגישות נפרדות במינון מתאים –החלש יפרוק מתחים.
  • מבניים: מחמת ריחוק גיאוגרפי, בעיות זמן, פער חברתי או אחר קשה לצדדים להגיע להידברות מועילה. המגשר צריך ליצור את המסגרות הטכניות, מבחינת זמן ומקום, שיאפשרו תקשורת בין הצדדים.
  • ערכיים: נובעים מהבדלים אידיאולוגיים, אמונות שונות, פערים תרבותיים וכיו"ב. המגשר יעקוף הבדלים יסודיים אלה, ע"י   ניתוק הסכסוך מההקשר הערכי. ימקד את הדיון לנקודות קונקרטיות ופרקטיות, כשכל צד שומר על ערכיו. אין לצפות                שהצדדים ישנו את אישיותם, אלא שיגלו הבנה וסובלנות לצד השני. 

ההליך עצמו : התנהגות המגשר

 אילו יעדים המגשר רואה לנגד עיניו? (ספר 9)
יעד מיידי: הובלת הצדדים לפתרון הסכסוך הקונקרטי.
יעד ארוך טווח ביחסי הצדדים: בניית מע' יחסים בין הצדדים, שתמנע סכסוכים בעתיד.
יעד ברמה החברתית הכוללת: בניית כישורים חברתיים חדשים אצל בני אדם, חיזוק דימוים העצמי והערכת יכולתם לפתור     קשיים בעצמם. חיזוק דרכי שלום בין בני האדם.
ישנו הבדל דק בין הגדרת התפקיד בחוק (דגש על ההסכם) לבין הגדרתו בתקנות (דגש על אוטונומית הצדדים, הדעה המקובלת)
התייחסות לחובות המגשר על רקע תפיסות מוסריות. (ספר, פרק  2)
התורה התועלתית: כאשר נתונה לאדם ברירה בין כמה דרכים, המעשה אשר נכון לעשותו הוא זה המניב את האושר הגדול ביותר, לא רק למי שמבצע את הפעולה, אלא גם לצדדים אחרים. השפעות התורה על המגשר: למגשר אסור להעמיד לנגד עיניו את טובתו האישית. אם ישנו ניגוד עניינים עליו להתפטר או לקבל את הסכמת הצדדים להמשיך בגישור, תוך כדי התעלמות מעניינו האישי. (לשים לב לתקנות בעניין הזה.) המגשר צריך להתחשב גם באינטרסים של צדדים זרים שעשויים להיות מושפעים מתוצאת הגישור (אם כי ניתן לטעון שיש להדיף את האינטרסים של הצדדים ע"פ אלו של זרים). המגשר גם צריך להביא בחשבון את השפעות פעולותיו על מוסד הגישור בכללותו.
אוניברסליזם: קיימים עקרונות אתיים החלים על כל בני האדם, בכל תרבות ומסגרת בה הם חיים. ניתן לכפות עקרונות אלו על הצדדים לגישור, אולם התורה לא מספקת תשובה כיצד יש לנהוג כאשר חובות מוחלטות מתנגשות.
רלטיביזם: אין בנמצא עקרונות אוניברסליים כללים – הכול יחסי. בגישור על המגשר לחתור לפתרון שנותן משקל רב להבדלים חברתיים ותרבותיים בין הצדדים.
אוטונומיה אישית: המגשר צריך לסייע לצדדים להגיע לפתרון ע"פ הבנתם, ולא להתערב אם נדמה לו שפתרון מסוים מזיק להם. כיבוד האוטונומיה האישית אינו מחייב את המגשר להימנע מכל השפעה על גיבוש רצונם של הצדדים. כפי שאנשים אחרים זכאים להשפיע על גיבוש עמדותיו של אדם, כך גם המגשר, בתנאי הוא מודע לאחריות המיוחדת שלו כ"מצפן" עבור הצדדים. במשפטנו על המגשר לכבד את האוטונומיה האישית, שנתפשת כזכות יסוד, ובכל זאת עליו לשאוף גם ליעילות.
פטרנלזים: הגישה המקובלת היא, שכיבוד האוטונומיה האישית בא לקיצו כאשר האוטונומיה של אחד מהם נפגעה, מחמת כך שאין לו כושר לנהל מו"מ. אין מחלוקת שהמגשר צריך לנקוט בגישה זו כשמעורב בגישור, או עלול להיפגע ממנו, צד חסר ישע. א' ד' – את החובה להבטיח שוויון יש להעדיף על פני האוטונומיה האישית בנסיבות מיוחדות בלבד. זה לא תפקידו של המגשר לדאוג לצדק מתקן.
התנגשות בין חובות: איזונים.
בישראל חובתו של המגשר לתרום את תרומתו למוסד הגישור במונחים של יעילות אינה חובה חברתית בלבד – היא גם אחריות מוסרית (בגלל קריסת בתי המשפט…. עמוד 67)
האם ההליך התנהל על פי הסכם העבודה שנחתם (או על פי ההסכם המצוי שבתוספת) ?
המגשר רשאי להיוועד עם בעלי הדין, יחד או לחוד, ועם כל מי שקשור לסכסוך. (חוק ביהמ"ש)
המגשר רשאי להיפגש עם בעל דין בהסכמתו ללא עורך דינו. (חוק ביהמ"ש).
המגשר ינהג בהגינות, בתום לב וללא משוא פנים. (תקנות גישור) סוד הצלחת ההליך ע"פ DAVIS: כיבוד הזולת. (ספר 1)
כיצד הצדדים תופסים את הגינות ההליך : (ספר 7)
עליהם להרגיש שביכולת להשפיע על איכות ההליך ותוצאותיו.
על המגשר לכבד את הזכויות והאינטרסים שלהם, לנהוג באופן מכובד ולהיות קשוב.
חוסר יושר מצד המגשר פוגע בשביעות רצונם של הצדדים מההליך.
עקביות – האופן בו נהג המגשר במקרים קודמים הוא אמת מדה חשובה להגינות ההליך.
א' ד' – המגשר צריך להתערב במצב בו יש פער בעמדות הכוח של הצדדים, כי זה עשוי לפגוע בהגינות ההליך.  (ספר 7)
המגשר חייב לנהוג בשוויון. מקור החובה: תו"ל, חובת אמון, ח"י כבוד האדם. (דיון בספר 7)
המגשר יעמיד את בעלי הדין על הצורך להתחשב בקטין או פסול דין שקשור לסכסוך. (תקנות גישור)
המגשר לא ישתמש במידע שנמסר לו במהלך הגישור. (תקנות גישור)
המגשר ישמור על סודיות כלפי מי שאינו צד לגישור, וסודיות "פנימית" אם נתבקש כך. (תקנות גישור)
המגשר לא ייעץ שלא בתחום התמחותו ולא ייתן חוו"ד מקצועית, גם אם בתחום התמחותו. (תקנות גישור)
המגשר לא מוסמך להכריע או לתת החלטה מחייבת כלשהי בנושאים שבסכסוך. (תוספת)
המגשר מתחייב לא לתת בעתיד שירותים מקצועיים לבעלי דין בעניין הקשור לסכסוך ללא הסכמת האחרים. (תוספת)
המגשר יקבע את המקום והמועד לכל ישיבה. (תוספת)
המגשר יקבע את סדרי הגישור, ככל שלא נקבעו על פי דין. (תוספת)
המגשר רשאי לנהל תיק מסמכים ורשימות שישמשו אותו בלבד. (תוספת)
המגשר רשאי להתייעץ עם מומחה ולקבל חוות דעת של מומחה. (תוספת)
המגשר רשאי להציע לבעלי הדין פתרונות לסכסוך ולהביא בפניהם הצעות להסדר גישור.
למגשר אסור לפגוע ברצוניות ההליך. ישנו הבדל דק בין לחץ לגיטימי ללחץ פסול.
המגשר יכול להמליץ על ייעוץ חיצוני בלתי תלוי לפני החתימה על ההסדר על מנת לסלק לחץ בלתי תקין.
טכניקה: חקירה – שאיבת מידע מהצדדים לשם הבנת צרכיהם האמיתיים. (ספר 1)
טכניקה: אמפתיה – עזרה לצדדים להבין איש את עמדת רעהו, ויצירת אמפתיה בין הצדדים. (ספר 1)
טכניקה: שכנוע – עידוד הצדדים לבטא את רגשותיהם, ועם זאת לנסות להתגמש בדעותיהם. (ספר 1)
טכניקה: המצאה- העלאת פתרונות יצירתיים והמרצת הצדדים להעלות פתרונות. (ספר 1)
טכניקה: הסחה – יצירת אווירה נוחה, שתקל את ההתמודדות עם כובד הסכסוך ותפיג מתחים. (ספר 1)
טכניקה: ניהול שיחות נפרדות וחסויות עם הצדדים. (ספר 1) יתרונות וחסרונות של הפגישות הנפרדות בפרק 7.
א' ד' – לדרוש הסכמה מהצדדים לפגישות הללו (לא רק ליידע), ולאסור ייעוץ בפגישה נפרדת.
טכניקה: על המגשר לשכנע את הצדדים כי עליהם להגן על האינטרסים שלהם, ולאו דווקא על זכויותיהם. (ספר 1)
טכניקה: להימנע מלעודד אינטראקציה בין צדדים ששוררת ביניהם מתיחות רבה. (PRUITIT, ספר 1 ß)
טכניקה: ככל שהחשש מהידרדרות ביחסים גדול יותר, כך המגשר צריך להיות פעיל יותר.
טכניקה: רצוי להתחיל במו"מ בשאלות הקלות יותר כדי לתרום לאווירה.
המגשר יבנה אמון בין הצדדים באמצעות עידוד להקשבה ויצירת דינאמיקה מתאימה לשיחה. פירוט בספר (ספר 9)
עמדתו האופטימית של המגשר חשובה לסיכוי למצוא פתרונות.
המגשר לא צריך לדווח לרשויות על הסכמים לא חוקיים שמתגלים לו תוך כדי ניהול ההליך. (ספר 5)
המגשר חייב לאפשר לצדדים ייצוג בידי עורך דין. (ספר 7)
צריך לעשות שימוש מבוקר בסמכות להיפגש עם עורך הדין ללא בעל הדין, כדי לא להחטיא מטרות רחבות של הגישור. (ספר 7)
אין להניח שקיים איסור על המגשר לקיים את ההליך בנוכחות עורך הדין בלבד, לפי בחירתו של בעל הדין המיוצג. (ספר 7)
כאשר תקנה 8 לא חלה, די בהתנגדות אחד הצדדים להתפטרותו של המגשר כדי לחייב אותו להמשיך בהליך -קשר חוזי. (ספר 7)
לבדוק האם מישהו השתמש בטקטיקות של ניהול משא ומתן תחרותי, וכיצד הגיב לכך המגשר.
אסור לייעץ בנושא שאינו מומחה בו. אסור לתת חוות דעת בנושא שכן מומחה בו. (ייעוץ – מגוון דעות, חוו"ד – דעה אחת)
האם משתמע מכך שהמגשר רשאי לייעץ בתחום התמחותו? א' ד' – בכפוף למספר סייגים.
בכל מקרה, בספר ישנן דרכים חלופיות במקום ייעוץ: (פרק 7)
העלאת שאלות לצדדים, שמצביעות על הקשיים, הצגת שאלות היפותטיות לגבי מצבים משפטיים אפשריים
מסירת מידע מלא מבלי לנקוט עמדה לגבי עדיפותה של אפשרות מסוימת
המלצה על ייעוץ בלתי תלוי בטרם החתימה על ההסדר
אין חובה לקיים כללים פרוצדוראליים. המגשר פטור מסדרי דין ולא שומע עדויות. (ספר 9)
רצוי שהמגשר יעלה רעיונות משלו רק כשהדיונים הגיעו למבוי סתום, ובכל מקרה יימנע מהעלאתם בשלב מוקדם. (ספר 9)
על המגשר להימנע משיפוט ערכי בשאלה מי מהצדדים צודק. זה יכול להתבצע כצעד אחרון במבוי סתום (בעדינות!) (ספר 9)
טקטיקות מבניות: יצירת מסגרת נאותה, פיסית ורגשית, לניהול ההליך באמצעות: הבהרת ההליך לצדדים, הסדרת מיקום הישיבות ומועדיהן, סדר הדיון, סדר הישיבה, הסדרת המסגרת לקיום פגישות נפרדות. בצד הענייני: דיון ממוקד, שינוי ציפיות בצדדים מההליך והובלתם לתובנה אחרת לגבי מהותו של הסכסוך. (ספר 9)
טקטיקות המיועדות להגברת האמון ושת"פ: שכנוע הצדדים שהמגשר אינו נוקט עמדה, שכנוע כל צד בתום לבו של הצד שכנגד, הדגשת הרווחים שכל צד יכול להשיג מפתרון אפשרי, הדגשת ההיבטים המשותפים לשני הצדדים והנושאים המוסכמים עליהם וכיו"ב.   (ספר 9)
טקטיקות לשליטה ברגשות: המגשר יאפשר הוצאת קיטור באופן מבוקר בלבד. ישתמש בהומור ויעמיד את הסכסוך בפרופורציה המתאימה. אופטימיות בקשר לפתרון. (ספר 9)
טקטיקות לאיסוף מידע וקידום פתרון: אינטרסים, ערכים וחלופות. המגשר יסייע לצדדים ליצור סדר עדיפות נכון ביחס לאינטרסים שלהם, העלאת הצעות, צמצום הסוגיות שבמחלוקת, הצגת טענות בפני הצדדים האחרים, מיקוד בעתיד ולא בעבר, בצבעה על החסרונות שבהעדר פתרון, נטילת אחריות ביחס להצעת פשרה וכ"ו. המגשר יסייע לצדדים להימנע מתחושה של "הפסד" אם הוא זה שיציע את הפתרון, אף צד לא ירגיש שהובס בכך שנאלץ ללכת לקראת השני. פגישות נפרדות עם כל צד: צעד לגיטימי כשהתהליך מלווה בהסבר נאות, תוך שמירת זכויותיו של כל צד לפגישה כזו ושמירת סודיות. (ספר 9)
הפעלת לחץ לגיטימי: הכתבת המועדים והקצב של הדיונים, קביעת "מועד אחרון" לביצוע פעולות, הצבעה על עמדות לא ריאליות של הצדדים, ושהחלופות לחוסר הסכם גרועות יותר, ישיבות ארוכות ע"מ ליצור מוטיבציה מעשית לסיום הסכסוך ועוד. יש להימנע מחציית הקווים שבין לחץ פסול ללחץ לגיטימי!  (ספר 9)
מתודה לניהול מחלוקות ע"פ יורי ופישר (מחברת בחינה) :
הגדרת הבעיה
מהן יכול היה לגרום לבעיה תיאורטית (ניהול שיחה תיאורטית עוזר לפתיחות, כי זה מפריד בין האדם לבעיה)
מהן האופציות לפתרון  – תיאורטית
מהן האופציות לפתרון – מעשית
טקטיקות לבירור אינטרסים ובניית תקשורת טובה: (מחברת)
שאלות פתוחות, ניסוח מחדש, הקשבה אקטיבית, אמפתיה.
אופציות רבות
קריטריונים אובייקטיביים (דוגמא: מחיר מכונית יהיה הממוצע בין המחירונים)

ההליך עצמו : התנהגות הצדדים

 בעלי הדין מתחייבים לשיתוף פעולה, הגינות ותום לב. (תוספת ß)
מתחייבים לא להזמין את המגשר למסור עדות.
מתחייבים לא למסור לביהמ"ש דברים שנאמרו בהליך או להציג מסמכים שקשורים להליך.
זכאים להיוועץ עם עו"ד ועם כל מי שימצאו לנכון.
מתחייבים לחתום על הסדר הגישור, ומצהירים שדינו כדין חוזה…
מסכימים שתוצאת הגישור לא תשמש עילה לתביעה כנגד המגשר. א'ד' – חסינות למגשר שנהג בתו"ל ומוגבלת לחובה לדאוג                  להסדר הוגן. פרשנות אחרת – חסינות גורפת כל עוד המגשר פעל בתום לב.
הצדדים עצמם צריכים להגיע לפתרון. (ספר 9)
חסמים במו"מ : (מחברת בחינה)
העוגה מוגבלת, נשוא הדיון מוגבל = טווח ניהול המו"מ מוגבל.
לא מסכימים להצעה של הצד השני.
יש משהו בהצעה, שלא מכסה את כל האינטרסים של צד להסכם.
השינוי בתפיסה בין הציפיות מהמו"מ לבין ההסדר המוצע הוא מהיר מידי.
דיסוננס מן העבר- פער בין "העולם שלי" להסדר.
אופטימיזם מופרז – נכנסים למו"מ עם ציפייה שכל הדרישות ימומשו.
מתייחסים פחות ליוזמה של הצד השני.
ייחוד המקרה : תחושה שלא ניתן להפיק דבר מניסיון שנצבר במקומות אחרים.
כללי הזהב בניהול משא ומתן גישורי (מחברת  11/12)
האם היה שינוי ביחס הצדדים למשא ומתן? לתאר כל שלב ומה הוא עושה לתחושת הצדדים. האם דומה למו"מ תחרותי?

הסדר הגישור

 הסדר הגישור ייערך בכתב ויהיה מפורט. חתימות הצדדים והמגשר. (תקנות גישור)
המגשר יודיע לביהמ"ש שהצדדים הגיעו להסדר, וביהמ"ש רשאי לתת להסדר תוקף של פסק דין. (חוק ביהמ"ש ותקנות)
איך מגישים בקשה למתן תוקף של פסק דין  – בתקנות, סעיף 10.
ביהמ"ש רשאי לתת להסדר תוקף של פסק דין גם אם לא הוגשה תובענה בעניין. (חוק ביהמ"ש)
המגשר אינו צד להסדר, לא חובות ולא זכויות.
המגשר צריך לדאוג להגינות ההסדר : ישנה מחלוקת בעניין.  האיזון: קביעת אמת מידה של הסדר "בלתי סביר בעליל". (ספר 5)
המגשר צריך לדאוג ליעילות ההסדר. (ספר 5)
יש דעה שהמגשר צריך לנקוט צעדים סבירים ע"מ למקסם את תועלת (רווח) הצדדים בהסדר, אבל אין אחריות מוחלטת. (ספר5)
המגשר צריך ליידע את הצדדים ביחס למצב המשפטי של ההסדר (למשל – אם הוא בלתי חוקי). (ספר 5)
המגשר לא ישתף פעולה עם הסדר לא חוקי. צריך לדווח לרשויות. (ספר 5)
על המגשר לעשות מאמץ מהותי שתהיה הבנה נאותה באשר להסכם, אולם האחריות הסופית מוטלת על הצדדים. (ספר 7)
המגשר צריך להבהיר לצדדים שההסכם מחייב אותם גם אם טרם קיבל תוקף של פסק דין. (ספר 9)
כנ"ל לגבי זיכרון דברים –  להסביר את משמעותו.
כשהצדדים לא מיוצגים זה טבעי שהמגשר מנסח את ההסכם. יש לנסחו בצורה מפורטת וברורה שלא תשאיר מקום רב לפרשנות, שעלולה לעוות את כוונת הצדדים. 

הפסקת ההליך

 בעל דין רשאי להפסיק את הגישור בכל עת. צריך למסור הודעה בכתב לבעלי הדין האחרים ולמגשר. (תקנות גישור)
אם במהלך ההליך עולה חשש לניגוד עניינים, המגשר יודיע על הפסקת ההליך לביהמ"ש. (תקנות גישור)
המגשר רשאי להפסיק את ההליך במצבים נוספים: אי התאמה לגישור, התנהגות שלילית של הצדדים, אין סיכוי להגיע להסדר, ההסדר שעומדים להגיע אליו הוא בלתי חוקי וכיו"ב, בלתי הוגן בעליל, לא מתחשב בקטין או פסול דין שקשור. אם כתוצאה מההסדר ייגרם נזק לצד שלישי, בעלי הדין לא משלמים למגשר.  המגשר יודיע לביהמ"ש על החלטתו ולא ימסור נימוקים או חוות דעתו אלא בהסכמת הצדדים. (תקנות גישור)
הדעה המקובלת היא שחובה על המגשר להימנע מניהולו של הליך סרק. (ספר 7)
התחייבות מכללא של המגשר שההליך מתאים לגישור. הוא יפר את ההתחייבות אם לא יודיע להצדדים אם ההליך הפסיק להיות יעיל.
לאחר הפסקת הגישור בעלי הדין רשאים להסכים שהמגשר ייתן חוו"ד על הסכסוך או יתמנה לבורר. (תקנות גישור)

אחריות המגשר על פי התקנות ומחוצה להן(àגם אם התקנות לא חלות)  (ספר 3,4)

היחס בין הגישור לבית המשפט

 דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי. (חוק ביהמ"ש)
א' ד' –  לא ראוי לפרש את ההוראה כך שתחול גם על תביעות כנגד המגשר. (ספר 7)
בית המשפט רשאי לחדש את ההליכים אף לפני תום תקופת עיכוב ההליכים שקבע. (חוק ביהמ"ש)
פסיקה: אם שופט ראה הסדר גישור שלא נחתם, מומלץ להעביר את הדיון לשופט אחר מחמת "מראית פני הצדק". (מחברת)
הסכם שמקבל תוקף של פסק דין: לביטולו נזקקים לעילות הרגילות של ביטול חוזה. אפשר לפנות להוצל"פ במקרה הצורך.

FacebookGoogle+LinkedIn

כתיבת תגובה