האם יש להנהיג גישור חובה טרם משפט? פרשנות לסקר מס' 3

האם יש להנהיג גישור חובה טרם משפט? פרשנות לסקר מס' 3

האם יש להנהיג גישור חובה טרם משפט ? – פרשנות לסקר מס' 3

דרורה גבע
מנהלת משותפת של מדור הסקרים באתר סולחה

מממצאי הסקר עולה, ש – 49.4% מן המצביעים סוברים שיש להנהיג גישור חובה טרם משפט ואילו50.6% מן המצביעים סוברים שאין להנהיג גישור חובה. כלומר: רוב הנשאלים דוחים את הרעיון של גישור חובה.( בסקר השתתפו 133 איש ). יש לציין את העובדה שלאורך הסקר היה יתרון מאד ברור לעמדה שאין להנהיג גישור חובה, ורק כאשר גדל מספר המצביעים הצטמצם הפער בין המצדדים לבין השוללים. מהפער הקטן בין שתי העמדות המנוגדות אנו למדים על חילוקי הדעות בנושא ועל הבעייתיות המלווה נושא זה: מחד – יתרונות הגישור והרצון להחדירו ככלי ליישוב סכסוכים בקרב אוכלוסייה גדולה ככל האפשר, ומאידך – החסרונות המלווים החדרת התהליך כמחייב. ביטוי לעמדות מנוגדות אלה אנו מוצאים גם בדברים המוצגים בתקשורת ובהחלטות המתקבלות במוסדות הנוגעים בדבר: בעד · "יש לחשוב על חקיקתו של חוק גישור אשר יקבע מסגרות נורמטיביות ראויות באשר לגישור. בהקשר זה יש לחשוב על בעיית גישור החובה" ( פרופ' אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון, בהסכמה 1, 1.11.01 ) · הנהלת בתי המשפט הביעה תמיכה בגישור חובה. · " יש לכלול בכל הסכם עסקי/מסחרי/אישי סעיף, לפיו – בכל מקרה של סכסוך ומחלוקת, שלא בא לסיומו, מקבל על עצמו לדון בסכסוך ובמחלוקת בהליך של גישור, כהליך חובה -בטרם, חס וחלילה, פנייה לערכאות" (שופט בית הדין לעבודה בתל אביב, מאיר נחתומי, בתגובתו לאמנת הגישור המוצעת באתר סולחה ) · " אני בהחלט בעד גישור חובה בכל תביעה בבית משפט לענייני משפחה. התיקים שאינם מתאימים, כולל המקרים שמעורבת בהם אלימות במשפחה, יחזרו לטיפול של המערכת המשפטית (התערבות של יחידת הסיוע, של פקידי סעד לסדרי דין ושל השופטים). רוב התיקים (לפחות מחציתם) עשויים לחזור לבית המשפט עם הסכם. החיוב הממסדי שולח מסר ברור לצדדים ולעורכי-הדין שלהם שעליהם לעשות מאמץ רציני לפתור את חילוקי הדעות ביניהם באמצעות הידברות, התחשבות הדדית ושיתוף פעולה. מדינות רבות בעולם הגיעו למסקנה הזו לגבי עדיפות תהליך הגישור על פני התדיינות משפטית בסכסוכי משפחה ולפיכך מחייבים גישור כצעד ראשון לפני קביעת דיון משפטי. אין לי ספק שזו הדרך הנכונה ושכך יהיה בעתיד הלא רחוק גם בישראל" (דר' סוזן זיידל, פסיכולוגית ומגשרת בגירושין ). נגד · "חובת הגישור היא מאוד בעייתית, יש מקום לגישור, יש הרבה יופי בגישור, חלק מהיופי שבו, שהוא אינו חובה, אבל מרגע שהוא חובה הוא בעייתי" ( דר' יוסי ביילין, שר המשפטים לשעבר ). · "הליך הגישור מבוסס על הסכמה, על שכנוע והכרה פנימית של הצדדים בהידברות ובמציאת פתרון. משום כך גם הפנייה להליך זה חייבת לבוא מתוך הסכמה ולא בדרך של כפייה" ( דר' פרץ סגל, יו"ר המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים, גלובס, 8.1.01 ). · "יש סתירה פנימית עמוקה בין הטלת חיוב על צדדים לפנות להליך גישור לבין מהות ההליך עצמו. הרי, הליך הגישור הוא וולונטרי במהותו, ובכל עת, כולל מייד עם תחילת הגישור, רשאי כל צד להליך לבקש שלא לקיים את ההליך או שאין הוא חפץ בקיומו. גם אם יונהג גישור חובה, הרי חובתם היחידה של הצדדים תהיה להגיע לישיבת הגישור הראשונה בה יוכלו להודיע, עם תחילתה, על אי רצונם לעבור את ההליך, ולא יהיה כל מנגנון אפשרי אשר יאלצם לעשות כן. יש חשש גם, כי הטלת מחויבות כזו תיצור אנטגוניזם ורוגז אפריוריים בלב המתדיינים כלפי ההליך ובאין ליבם שלם מראש יהיה קשה מאוד לשכנעם כי בטובתם הם המדובר. לכן, הייתי מציע נוהל פנימי בבית המשפט של הצעה אוטומטית לצדדים לפנות לגישור טרם המשך הדיון בתביעתם, אך לא קביעת חובה בחוק, שיהיה חסר שיניים ונוגד את רוח הגישור" ( שחר רוטקופף, עו"ד – יועץ משפטי, ממנהלי "סולחה" ). · הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין קיבל החלטה המתנגדת באופן חד משמעי להליך של גישור חובה, בטענה, כי הטלת חובה על הצדדים לפנות להליך של גישור, סותרת את מהותו של ההליך, כהליך רצוני בין הצדדים ( נקודת גישור, 1, ספטמבר 2001 ) · "גישור חובה יגרום לנזק בלתי הפיך לתהליך הגישור ויביא ליצירת אנטגוניזם של ציבור עורכי הדין והמתדיינים כנגד הגישור, אשר יהפוך מהליך המבוסס על הסכמה להליך כפוי" ( עו"ד שי סגל, מ"מ ראש הלשכה ויו"ר משותף של המוסד לגישור, נקודת גישור, 1, ספטמבר 2001 ). · " גם בנושא גישור בגירושין שחשיבותו רבה הן מבחינת המצב הרגשי שבו מצויים בני הזוג והן מבחינת טובת הילדים העומדת על הפרק, קשה להציע את הליך הגישור כחלופה שהיא חובה; רבים מהזוגות המתגרשים אינם מסוגלים להגיע להסכמה באמצעות גישור" ( אורנה כהן וחובריה , ביטאון עבודה ורווחה, 4 , נובמבר 2000). מן הניסיון בעולם, המתייחס לגישור חובה, יש להזכיר את החוק האמריקאי "Justice Reform Act " שהתקבל בשנת 1989, לפיו יש להקים בכל בית משפט צוות אשר יבדוק את השימוש הכדאי בדרכים אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים. החוק במדינת קליפורניה מחייב את הצדדים לנסות תהליך חלופי להתדיינות משפטית לפתרון הסכסוך, החוק בפלורידה מחייב פנייה לגישור בתחום דיני העבודה, ובמדינת מיין – בתחום דיני המשפחה ועוד. הניסיון הראה שמאז החלת החוק ירד העומס בבתי המשפט, משך הטיפול בתיקים התקצר ממספר שנים למספר חודשים, 95%-90% מהתיקים נפתרים בדרכים חלופיות ורק 5%-10% מהם מגיעים לבתי המשפט. ( בהסכמה 1, נובמבר 2001 ) מן הבחינה הפסיכולוגית-חינוכית, מחקרים הראו כי שינוי מעמד, מסביל לפעיל, בהתייחס לקבלת החלטות, מרבה את האחריות לפעילות שמוכנים ליטול. האדם עשוי לנקוט עמדה אחראית יותר כלפי מושא החלטתו, מאשר במצב שבו החליטו עבורו ( שלמה ויעל שרן, הוראה בקבוצות קטנות ). ניתן לסכם את יתרונותיו וחסרונותיו של גישור החובה: היתרונות מן הבחינה הפרקטית ° הקטנת העומס מבתי המשפט ° קיצור משך הטיפול בתיקים ° סגירת הפער בין זמן הגשת התביעה לבין מועד תחילת ההתדיינות בה מן הבחינה הרעיונית ° יצירת אווירה חיובית גם בקרב צדדים הנמצאים בסכסוך ° חשיפה לדרך חלופית ליישוב סכסוכים ° שימוש נרחב בהליך הגישור ליישוב סכסוכים החסרונות מן הבחינה הפרקטית ° סרבול ועיכוב בהליך המשפטי, עבור מי שהליך זה אינו מתאים לו מן הבחינה הרעיונית ° הכפייה מנוגדת לרעיון הוולונטאריות של ההליך. ° לא כל מקרה מתאים לגישור. בגישור חובה, יגיעו גם מקרים שאינם מתאימים, הליך הגישור יסתיים בכישלון וכך תרד קרנו של הגישור בעיני הציבור. ° הכפייה מקטינה את לקיחת האחריות להצלחת ההליך. מתוך העמדות והדעות שהוזכרו לעיל, נראה שהמושג "גישור חובה", ניתן למספר פרושים, על פי רמת החובה המיוחסת לו: ברמה הקיצונית ביותר – החובה היא להשתתף בהליך גישור לפני כל התדיינות בבית משפט. ברמה המתונה יותר, החובה היא להתייצב בפני מגשר לשמיעת הסבר על הליך הגישור והשלכותיו, אך הבחירה נשארת בידי בעלי הדין. על פי הגישה המתונה ביותר – החובה היא להציע דרך זו בפני המתדיינים ולאפשר להם את הבחירה. עמדתם של מצביעי "סולחה" ( בהתחשב במגבלות הסקר

  • ), מצביעה, אמנם, על הסתייגות מסויימת מ"גישור חובה", אך אין לדעת כיצד פורש מושג זה על ידי המצביעים. לסיכום ניתן להציג את דעתו של פרופ' אהרון ברק בראיון שהעניק לעו"ד רונן סטי ועו"ד רון דרור, ב"נקודת גישור" מס, 1 מספטמבר 2001. ברק נשאל: האם לדעתך יש צורך בגישור מנדטורי? תשובתו: "יש לשקול את ההצעה להנהיג פניית חובה לגישור. אין זה גישור חובה. גישור וחובה הם שני ניגודים". כלומר: החובה היא להציע גישור לצדדים, אך אין זו חובה לצדדים להשתתף בגישור. ולפיכך, הפתרון המסתמן הוא: חובה ליידע, להסביר ולהציע את הגישור כדרך חלופית ליישוב הסכסוך, אך לא לחייב לקבלו. ____________________________________________________________________________
  • מגבלותיהם של ממצאי הסקר: ° תשובות לסקר זה ניתנו רק על ידי אנשים ש"נכנסו" לבקר באתר סולחה, ולכן מהווים פלח ספציפי באוכלוסייה, כלומר: אינם מהווים מדגם מייצג, ההכרחי להסקת מסקנות תקפות. ° ההתייחסות לסקר, נעשתה על ידי קבוצת אנשים ספציפית, בעלי רצון להביע דעה. ולכן מהווה קבוצה זו מדגם שאינו מייצג. ° קיימת הטיה של הממצאים בגלל סיבות טכניות: אין חסימה של ההצבעה לאנשים שכבר ענו עליו פעם אחת. ° אין נתוני רקע על האנשים שהצביעו, ולכן אין לדעת מי הביע דעתו לשלילה ומי לחיוב.

 

      
 

  תגובות הגולשים

 

תאריך:  24/07/2002 22:56:40
שם:  סוזן זיידל
zaidel@barak-online.net  :E-Mail

תגובה:
האם זה נכון לחייב בני-זוג להתדיין בבית-משפט?
גישור חובה אינו מחייב אנשים להשתתף בהליך הגישור ולהגיע להסדר באמצעותו. הכוונה היא להפוך את הגישור לצעד ראשון, לאפשר לאנשים להיחשף לאופציה הגישור – לא מחייבים אותם "להתגשר". לכן, הנימוקים נגד מבוססים על אי-הבנה.

לדעתי, השיטה המשפטית מחייבת אנשים לפנות לשופט כדי להתגרש – זה גם מחייב אותם, במידה מסויימת, להשכיר שירותי עו"ד ולעבור חוויה קשה – מדוע החברה מחייבת תהליך משפטי? השאלה צריכה להיות, האם זה נכון להכפות על אנשים שיטה שאינה מתאימה למשפחות? אם קודם נותנים להם אופציה יותר אנושית, הם יכולים לבחור את הדרך הרצוי להם. מי שרוצה לנסות גישור יעשה זאת ומי שמעדיף את ההתדיינות המשפטית חופשי לפנות חזרה לבית המשפט. לפחות נותנים הזדמנות לבחור מתוך הכרה באלטרנטיבות.

כתיבת תגובה

*