צדק צדק תרדוף. היכן תשיג אותו, אנושי יותר ויעיל יותר?

צדק צדק תרדוף. היכן תשיג אותו, אנושי יותר ויעיל יותר?

מאמר דעה בנושא:
צדק צדק תרדוף. היכן תשיג אותו, אנושי יותר ויעיל יותר?

ישראל שלמון – מגשר

הערה:
א
ין המערכת אחראית לתוכנו של המאר והוא באחריותו הבלעדית של הכותב.
מטרתו של המאמר, להדגיש את יתרונו של הגישור על המשפט, כתוצאה מניהול לא נכון של הליך משפטי בנושא ירושה בין אחים.

 
מבוא
עולם המשפט הינו אבן יסוד בהסדרת אורחות חייה של האנושות משחר קיומה. עולם המשפט ידע עליות ומורדות בתולדותיה של החברה האנושית. לא בכדי הטיפו התורה ונביאי ישראל לשופטים בעת ההיא לבל יטו משפט. "שופטים ושוטרים תיתן לך בכול שעריך…ושפטו את העם משפט צדק. לא Aתטה משפט, לא תכיר פנים…צדק צדק תרדוף למען תחיה…". (ספר דברים, פרק טז' פסוקים יח'-כ'). ציווי משלים אחר למען צדק חברתי עולה מהכתוב: "סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו". (ספר תהילים, פרק לד' פסוק טו'). על אלה מוסיף הנביא מיכה ואומר: " הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד…". בהקשר זה ניתן לומר כי השליחות המסורה לעולם המשפט היא עשיית משפט בבחינת צדק צדק תרדוף, על פי מידת הדין. השליחות המסורה לעולם הגישור עולה מהציווי, בקש שלום ורדפהו.
נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, התבטא בהזדמנויות שונות בזכות המשפט העברי ובאחת מהן אמר כי (ציטוט): " ישראל היא מדינה שערכיה שאובים ממסורתה הדתית, שהתנ"ך הוא הבסיסי שבספריה ונביאי ישראל הם יסוד מוסריותה".
עולם המשפט ועולם הגישור אינם מערכות משלימות כי אם מערכות חליפיות. שתי מערכות אלה שואבות את עקרונותיהם מדיסציפלינות שונות ולעיתים מנוגדות. בעוד עולם המשפט נתון בסד של הוראות חוק קשוחות, הרי שעולם הגישור שואב את תובנותיו מדיסציפלינות חברתיות/ אנושיות הלקוחות בעיקר מתחומי הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה והכלכלה.
סטטיסטיקה
מנתוני מינהל בתי המשפט עולה כי בשנת 2012 נפתחו כ-704 אלף תיקים בערכאות השונות של בית המשפט, כ- 84% מהם בבתי משפט השלום. מלאי התיקים שלא נסגרו לסוף השנה עמד על כ-447 אלף מהם כ- 80% ! בבתי משפט השלום. כ- 48% מכלל התיקים שנפתחו בבתי משפט השלום נבעו מהליך אזרחי כשהיתרה מסווגת כהליך פלילי. כ-70% ממלאי התיקים שלא נסגרו לסוף השנה בערכאה זו נובעים  מההליך האזרחי.
כ- 84% (כ- 97 אלף)  מכלל תיקי השלום שנפתחו בשנת 2012 בהליך אזרחי היו בסכומים של 100 אלף ₪ ומטה. קבוצת תיקים זו היא הרלבנטית לשם העברתם הסיטונית להליכי גישור בטרם משפט.
מספר השופטים בבתי המשפט השונים הסתכם ב-651 מהם 405 (62%) בבתי משפט השלום.
מנתונים אלה עולה כי עיקר העומס השיפוטי נופל על בתי משפט השלום כשמספר השופטים המוקצה לערכאה זו נמוך משמעותית מחלקם במספר התיקים שנפתחו וממספר התיקים במלאי ו ( 62%, 84% ו- 80% בהתאמה). כאמור, כ- 70% ממלאי התיקים בשלום נובעים מההליך האזרחי המהווה 48% בלבד מהיקף התיקים שנפתחו בערכאה זו בשנת 2012.
המסקנה העולה מהאמור לעיל היא, שהעברה מסיבית של תיקים המסווגים בהליך אזרחי  מבתי משפט השלום להליך גישור הינו צו השעה מהבחינה המינהלית תחילה, אך גם מבחינת הגישה והדיסציפלינה שמייחדת את עולם הגישור שבמהותה שמה את הדגש על עקרונות הבחירה החופשית ועל הבנות והסכמות בדרכי שלום. זאת בשונה מעולם המשפט שעקרונותיו מושתתים על פסיקה כפויה על פי מידת הדין וייקוב הדין את ההר.
גישור ומשפט
מי שהתנסה בהליך שיפוטי ובמיוחד בתביעות קטנות למד לדעת שלאותו יום שבו נקבע הדיון בתיק התביעה, מוזמנים בנוסף עשרות של בעלי דין אחרים ומשך הזמן שיכול בית המשפט להקצות לכול תיק מגיע לעיתים לדקות ספורות. עקב קוצר הזמן וקוצר הרוח, הצדדים אינם יכולים לפרוס את כול טענותיהם בפניו וזכות הטיעון השמורה להם נפגעת.
לעומת זאת בהליך הגישור ניתנת לשני הצדדים אפשרות לטעון בשקט ובנחת ללא מגבלות זמן של ממש, את כול אשר על ליבם. האווירה החיובית שהמגשרים מחוייבים להשרות כלפי הצדדים והשמירה הנדרשת על כבודם של הצדדים  אלה כלפי אלה, מקרבת עמדות ומקילה על השגת ההבנות בהסכמה. על כול אלה נוסף הפטור מתשלום הוצאות באותם תיקי תביעות קטנות (שמספרם עמד בשנת 2012 על 41.5 אלף), המועברים לגופי גישור שונים ללא חיוב שכ"ט המגשרים.
התנהלות שיפוטית בתיק ירושה
מאמר דעה זה יתאר התנהלות שיפוטית שתחילתה בתיק אחד שנפתח בשנת 2008 בבית משפט לענייני משפחה, שהסתבך והתפצל לששה תיקים שונים כשהאחרון שבהם נפתח לאחרונה וטרם נדון.
התנהלות שיפוטית זו הצריכה משאבים רבים מבית המשפט ומהצדדים, נדרשו לה עשרות רבות של החלטות, אלפי עמודים של כתבי טענות, מאות אלפי ש"ח של נזקים כספיים לצדדים ושנאה תהומית שנפערה ביניהם שאינה ניתנה עוד לתיקון.
אין בהצגת ההתנהלות האמורה כדי להצביע על תופעה אופיינית, אך יש בה כדי להצביע על חולשות וליקויים בהתנהלות השיפוטית אשר אם הייתה מלכתחילה מטופלת בהליך של גישור הייתה מסתיימת , ככל הנראה, בסמוך לתחילתה, לשביעות רצונם של הצדדים.
תמצית סיפור המעשה:
שלושה אחים ירשו את בית הוריהם עם פטירת האחרון שבהם באפריל 2005. שניים מהאחים ביקשו למכור את זכויותיהם בבית ואילו השלישי ביקש לרכוש את חלקיהם. השניים עמדו על כך שמימוש הנכס יעשה על דרך של פירוק שותפות וכך היה.
תיק מס' 1:
נפתח ב-באוגוסט 2008 בבית משפט למשפחה על יסוד תביעה של השניים למנות כונס למכירתו ולחלוקת תמורתו בין היורשים. טענת השלישי הייתה כי הוא מבקש לקנותו עבור בנו המבקש לגור בו עם משפחתו והם מבקשים למכור –  וע"כ לא נדרש הליך הפירוק ומינוי הכונס.
ההוצאות הנובעות מכך והטרדה לשווא של צדדים שלישיים, לא נענתה. זאת למרות שעפ"י סעיף 40  לחוק המקרקעין נאמר כך: "במקרקעין שאינם ניתנים לחלוקה…יהיה פירוק השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקת הפדיון. המכירה תהיה בדרך שנמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל, זולת אם הורה בית המשפט על דרך אחרת שנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות העניין".
עם זאת, בית המשפט קצב לאחים 60 יום לנהל מו"מ ביניהם לשם מכירת הנכס לשלישי. ואם לא יעלה בידם ימונה הכונס.
במהלך אותם 60 יום לא גילו השניים כל עניין במו"מ ולאחר שנלחצו ע"י בא כוח השלישי הודיעו שהם רוצים לקנות את חלקו של השלישי ואף נקבו בסכום.
בני משפחה שמעו מהם כי לא יניחו לשלישי לרכוש את הבית. בפנייה של השלישי לבית המשפט על סירובם של השניים למכור לו את חלקיהם, הגיבו אלה בהיתממות (ציטוט): "יובהר כי אף במסגרת זו (של הכינוס) יכול הנתבע (השלישי) (הדגשה במקור) לרכוש את הנכס במחיר הגבוה ביותר שיתקבל על ידי צד ג' (או מי מהצדדים) לאחר ההתמחרות…".
הכונס מונה רשמית באפריל 2009 ופתח מיד בהליכי מימוש. השלישי פנה לבית המשפט בבקשה כי יורה לכונס לשמור על זכות ההשוואה שהיה סבור ששמורה לו, גם על רקע עמדת השניים, כאמור.
ב-חודש מאי 2009 מקבל בית המשפט החלטה חד משמעית כדלהלן (ציטוט מסעיף 3): " משפט צדק בענייננו הינו לטעמי, מתן אפשרות לבעלים הנוספים של הנכס לממש את הנכס בתמורה הגבוהה ביותר שניתן לקבל עבורו, תוך שמירת זכותו של הנתבע להשוות את המחיר הגבוה שיוצע ע"י צד ג' ". בהחלטה זו השתמש בית המשפט בדיוק באותם מילים של השניים בתגובתם לבקשת הנתבע לבטל את הכינוס עקב חוסר תום הלב של השניים המסרבים למכור לו את חלקיהם בנכס.
בתגובה להודעה של השלישי לכונס כי ניתנה לו זכות ההשוואה והוא מתבקש לכבד אותה הוא משיב ב-מאי 2009 בהתנסחות בוטה כדרכו (שעוד תפורט בהמשך) (ציטוט מסעיף 4) : "…אין לך זכות וכל מעמד לעניין רכישת הבית, לא תוזמן להתמחרות שאינך ולא תהיה צד לה".
השלישי פנה ב-7/5/09 (יום ה') לבית המשפט בבקשה שיורה לכונס לשמור על זכות ההשוואה שניתנה לו בהחלטה האמורה מה- 5/5/09. הכונס שהיה מכותב לבקשה זו לא המתין לתשובת בית המשפט לבקשה מה-7/5/09 ונחפז לזמן במחטף את המתמחרים להתמחרות ביום א' ה-10/5/09  וזאת כדי לקבוע עובדות בשטח.
באותו יום, ב-10/5/09, פרסם בית המשפט את החלטתו על הבקשה מה-7/5/09 אשר חוזרת ומאשרת ואף מחזקת את ההחלטה מיום 5/5/09 בזו הלשון (ציטוט): " הנתבע יהיה רשאי להשתתף בהתמחרות בכפוף לכך שתופקד על ידו עד ליום 14/5/09 בשעה 16:00 ערבות בנקאית בהתאם לתנאי הצעת המכר….במידה ולא יעשה כן, לא יוכל להשתתף בהתמחרות, ויהיה רשאי להשוות את המחיר הגבוה ביותר שיוצע בהתמחרות לאחר שתסתיים".
אין ניסוח ברור יותר. הכונס, יכול היה לפעול עפ"י החלטה זו ולסיים את תפקידו. אבל לא היא. הוא , לדעתי, חש מובס בפני עצמו ובפני השניים ששירת את עניינם בנאמנות תמוהה וחד צדדית ופעל שלא עפ"י סדרי הדין להפעיל השפעה על בית המשפט שישנה את החלטתו מה-10/5/09.
לשם כך גייס את השניים ואת צד ג' הזוכה ואף ניסח לפחות חלק מפניותיהם לבית המשפט בבקשה לבטל את אותה החלטה. כידוע, עפ"י סעיף 81 (א) לחוק בתי המשפט ניתן לתקן פסק דין רק בתוך 21 ימים מעת שניתן אך זאת אך ורק תוך הנמקה ואך ורק מסיבה שנפלה בו "טעות" כהגדרתה בחוק (ציטוט)- "טעות לשון, טעות חישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית וכיוצא בזה".
בשלב זה שלח הכונס למעסיקיו של השלישי, שמעמדו במקום עבודתו היה בכיר מאד, מכתב תלונה ביוני 2009 שכול תוכנו היה הכפשות, הוצאת דיבה ושם רע למרות שהוזהר מראש שאם יעשה כך , תוגש כנגדו תביעת דיבה. מאוחר יותר תבע השלישי את הכונס על הוצאת שם רע, כפי שיתואר להלן בתיק מס' 5.
מעל שלושה חודשים מעת קבלת ההחלטה מה-10/5/09, ביום -16/8/09, מקבל בית המשפט החלטה לפיה הוא מבטל רטרואקטיבית את ההחלטה מה-10/5/09 ומאשר לצד ג' לרכוש את הנכס.
בית המשפט לא טען שנפלה השמטה או פליטת קולמוס, אלא קבע שטעה בשיקול הדעת ובלשונו הוא בסעיף 18: " …לאור העובדה כי הייתה הסתמכות על צדדים שלישיים, אני קובעת כי נפלה טעות בהחלטתי מיום 19/5/98, ולפיכך דינה להתבטל".
השלישי פנה לנציב התלונות על שופטים וזה השיב לו בסעיף 2 של מכתבו בספטמבר, 2009  כי (ציטוט): "אכן, על פניו נראה כי מדובר בשינוי עמדה מצד כבוד השופטת (לא השמטה מקרית או טעות סופר). אולם אין להתעלם מכך שהתלונה מתייחסת להחלטה שיפוטית… בעניין הניתן לערעור…".
תיק מס' 2:
השלישי אכן הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בהרכב של שלוש שופטות. במהלך הדיון במעמד כל הצדדים הביעו השופטות ביניהן את הדעה שלאור ההחלטה מיום 10/5/09 מן הדין הוא לקיים את ההתמחרות מחדש.
בפסק דין  שניתן ע"י ערכאת הערעור בדצמבר 2009  חלה תפנית מדהימה. ערכאה זו דחתה את בקשת הערעור מהטעם העיקרי הבא (ציטוט מסעיף 22 של פסק הדין): " ….החלטת בית המשפט מיום 10/5/09 עליה מסתמך המערער, אינה רלבנטית, שכן היא ניתנה לאחר תום המועד להגשת ההצעות ולאחר ההתמחרות. היא (ההחלטה מיום 10/5/09) קבעה כדלהלן: "הנתבע יהיה רשאי להשתתף בהתמחרות בכפוף לכך שתופקד על ידו עד ליום 14/5/09 בשעה 16:00 ערבות בנקאית…במידה ולא יעשה כן, לא יוכל להשתתף בהתמחרות, ויהיה רשאי להשוות את המחיר הגבוה ביותר בהתמחרות לאחר שתסתיים."
אעיר, ממשיכה  השופטת, "כי על פי לשונה של ההחלטה, דעתי היא שהכוונה הייתה במידה והנתבע (השלישי) לא יעשה כן, לא יוכל להשתתף בהתמחרות ולא  (הדגשה של בית המשפט) יהיה רשאי להשוות את המחיר הגבוה ביותר" שאחרת אין לכתוב בהחלטה כול הגיון…המילה "לא" הושמטה עקב טעות סופר או השמטה מקרית מלשון ההחלטה…".
בקביעה זו התאימה ערכאת הערעור רטרואקטיבית ובאיחור רב את ההחלטה נשוא הערעור להוראות סעיף 81 (א) לחוק בתי המשפט וזו לשונו (ציטוט): " מצא בית המשפט כי נפלה עטות בפסק הדין…רשאי הוא תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם לתקנם בהחלטה מנומקת…לעניין זה, "טעות" – טעות לשון, טעות חישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה".
נציב השופטים וכול מי שעיניו בראשו לא מצא/יימצא בפסק הדין של בית המשפט קמא מיום 16/8/09 רמז כלשהו לסברה או לטענה, שנפלה כביכול פליטת קולמוס או השמטה מקרית בהחלטה מיום 10/5/09, כמצוטט לעיל.
ערכאת הערעור שינתה (בכוונת מכוון)  נוסח החלטה של בית המשפט קמא, מבלי שאף אחד מהצדדים ולא בית המשפט עצמו העלה על דעתו שנפלה השמטה של המילה "לא", ההופכת מהקצה אל הקצה את משמעותה של אותה החלטה. זו , לדעתי, התנהלות שיפוטית שהדעת אינה יכולה לסבול אותה.
שני שופטים מחוג מכריו של השלישי עיינו בחומר ולא האמינו למראה עיניהם. הבכיר מבניהם הפטיר ואמר כי כול עוד לא מדובר בהכנסת אדם חף מפשע לבית כלא (ויש כאלה לדבריו), ישנן וקורות טעויות שיפוטיות שאין מנוס מלהשלים עמן. השופט האחר הגיב באמירה חריפה יותר. לדבריו, ריח של שחיתות עולה באפו…
תיק מס' 3:
יועציו המשפטיים של השלישי היו משוכנעים שהתנהלותשיפוטית זו הינה מהותית ומצדיקה הגשת בר"ע לבית המשפט העליון בגלגול שלישי. בר"ע כזו הוגשה ונותבה על כבוד השופט יורם דנציגר אשר דחה אותה.
בין שאר אמירותיו בפסק דינו כתב את הדברים האלה  (ציטוט מסעיף 25): " לא מצאתי שנגרם למבקש עיוות דין, בין אם נפלה טעות סופר בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 10/5/09 (וסבור אני שטעות סופר אכן התרחשה) ובין אם לאו".
טענה נוספת של בא כוחו של המערער, מבכירי עורכי הדין,  לפיה המכירה נעשתה לפי סעיף 40 (ב) של חוק המקרקעין שלפיו "המכירה תהיה בדרך שנמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל…" וכי עפ"י ניסיונו רב השנים וידיעתו, בתי המשפט מעניקים זכות השוואה לבעל נכס מעוקל שהוצא למכירה להשוות את המחיר הגבוה שהוצע בהתמחרות לאחר שהסתיימה, טענה שנדחתה ללא הנמקה של ממש.
תיק  מספר 4:
הכונס פעל להשלמת המכירה של הבית לצד ג'. נותרה לו רק הבעיה של המיטלטלין שהיו בתוכו ושלא היו כלולים במסגרת המינוי שניתן לו. הכונס קבע סדרים משלו לחלוקת המיטלטלין שלוו בחרפות, נאצות ואיומים. הכונס הודיע לשלישי כי אם לא יפנה את כול המיטלטלין שנותרו בבית לאחר ששני היורשים האחרים נטלו את שרצו, הם יושלכו.
בהמשך הודיע כי ימסור את כל המיטלטלין שנותרו לחברת הובלה בתמורה לפינויים מהבית. בקשה אחרונה של השלישי כי הכונס יודיע לו מתי ייעשה הפינוי כדי שיוכל להיות נוכח במקום וליטול חפצים מסוימים שפירט אותם בפניו , נענתה בשלילה מוחלטת ובבוז . בין שאר דבריו אמר הכונס כי קיבל הוראה מאחד היורשים לחלק את ספרי הקודש (שביקש לקבל) למי שירצה – אך רק לא לשלישי…וכך עשה.
תיק מס' 4:השלישי הגיש תביעת נזיקין כנגד הכונס על הפקרת מיטלטליו בנזיד עדשים, בנסיבות שתוארו לעיל. בית המשפט דחה על הסף את התביעה תוך שהוא קובע שחל על התביעה הכלל של"השתק פלוגתא" , לאחר שתביעותיו של השלישי נדונו כביכול בשלוש ערכאות קודמות…העובדה שזכות הקניין של השלישי במיטלטלין לא נדון קודם לכן בשום ערכאה, לא שינה את דעתו של בית המשפט.
תיק  מס' 5:
כאמור בתיאור תיק מס' 1, משראה הכונס שבית המשפט העניק לשלישי זכות השוואה לאחר שתסתיים ההתמחרות, חמתו בערה בו והוא ביקש לפגוע בו בכול דרך אפשרית.
אחת הדרכים הייתה לשלוח מכתב תלונה/ דיבה למעסיקיו של השלישי ,שמעמדו במקום עבודתו היה בכיר, בטענה שעשה שימוש פלילי כביכול בכלי העבודה  (פקס ודוא"ל). בתלונתו הדגיש הכונס כי טרונייתו היא כלפי מקום העבודה בלבד, על כי אינו משגיח על עובדיו העושים בכליו מעשים פליליים, כביכול.
תחת עילת תלונה זו, צירף הכונס מסכת שלמה של התכתבויות בינו לבין השלישי שלא נוגעות כלל לכלי העבודה – והכול כדי להבאיש את ריחו בעיני מעסיקיו. מטבע דרכו של הכונס הוא ציטט ממכתבים ששלח אליו השלישי שנאלץ להתנסח כמידתו הבלתי מידתית של הכונס. לקט מסגנון כתיבתו של הכונס, הנחשב  כזרוע הארוכה של בית המשפט, "אופיסר אוף דה קורט", יתואר בהמשך.
בית המשפט דחה את התביעה והשית על השלישי הוצאות לא מידתיות. עוד בשלב הקדם משפט, ולפני הצגת הטענות, חקירת הצדדים על תצהירים והגשת סיכומים, הביע בית המשפט דעה מוקדמת שכדאי שהתביעה תמשך.
בדיון שהתקיים בבית המשפט שוב סיננה השופטת "האם התביעה לא נמשכה?". בשלב זה הביעה השופטת את דעתה שמצאה התבטאויות לא ראויות של הצדדים אחד כלפי השני. השלישי ביקש כי אמירה זו תירשם בפרוטוקול, אך בקשתו סורבה.
פסק הדין שניתן בתיק זה קבע שהעובדה שהשלישי שלח מסמך לכונס במעטפה מחוקה של מקום עבודתו  שבוילה על ידיו וזאת,  במהלך עבודתו, השימוש (ע"י הכונס במכתב הדיבה) במילים "התנהגות פלילית" – איננו מנותק מהמציאות.
פסק הדין עצמו היה גדוש בטעויות עובדתיות ומשפטיות, גם לדעת יועציו המשפטיים של השלישי, אשר מחמת הערעור שהוגש לא יפורטו כאן בשל סוב-יודיצה.. יאמר בהקשר זה רק, כי ציטוטים של בית המשפט ממסמכים שהוצגו בפניו עוותו.
אם הדבר היה אמור לגבי עוות אחד, ניתן היה לומר שוב שנפלה השמטה או טעות. השלישי פירט בערעור רשימה ארוכה של שגיאות עובדתיות מהותיות היורדות לשורש התביעה ולא ניתן לחשוב אחרת אלא שהן נעשו בכוונת מכוון כדי להגיע לתוצאה שהייתה רצויה ומראש לבית המשפט.
תיק מס' 6:
לאחרונה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק הדין בתיק מס' 5 שלעיל.
כדי להמחיש את שפתו וסגנונו הבלתי מקובל  של הכונס/עו"ד/נוטריון/קצין בית המשפט, יוצג להלן לקט מהתבטאויותיו אשר בית המשפט לא מצא לנכון להסתייג מהן  או להגיב עליהן, ולו ברמז דק:
·         והעיקר… שמוליק היקר, שכף רגלך לא תדרוך בבית שבכינוס נכסים.
·         והעיקרשמוליק, שתיטול תרופות, כי שוב הוכחת, שסף הגירוי שלך נמוך ואף רעוע.
·         לא לישוןבלי תרופות. מצידי תפנה גם לשיח ראאד ולחוואג'ה ארדואן. הפאנאטיות מוכרת לי……..מ מ ק ו מ ו ת י ך.
·         היה שלום, תקוה (בספק רבI שטיפול כלשהו יסייע בידך, אלוף הפולסא דנורא והבר מיצרא.
·         ת ר ו פ ו ת, שמוליק בר מיצרא, לא לשכוח.
·         מה קרה,?  רשויות חילוניות מהוות אוטוריטה, לא רק דין תורה ? איך תפנה, למי שאתה מסכים לכינויים חמורים.
·         טול תרופותלפיך, וטול קורה מבין עיניך, לפני שגם היא תטפח בפניך וברוע לבך.
רוצה עוד ?
·         אל תשכחלשים קוביות קרח על הראש, זה טוב ביום חם, יחד עם התרופות.
אל תשכח לקחת מינון גבוה של תרופות הלילה. נראה שאלה שסייעו חלקית בשבועיים האחרונים, אבדו השפעתן והנגע מתפשט ובלתי מרוסן.
·         קח חזקותוהרבה, שער בנפשך מה היה קורה, אם היית מנהל מוסד עיסקי או פיננסי ?………האם היה מתנהל עפ"י דין תורה ובר מיצרא, או בדין מוסר.
רוצה עוד?
·         שמוליק יקירי,הלכי נפשך, הינם נושא לבעלי מקצוע בתחום הנפש, נושא למחקר. אל תמשיך לאיים, כי כבר שילמת די בכסף….לשלל עו"ד ולצדדים האחרים. אזור כוחות, לסיפורי בר מיצרא ולהקתו.
·         נפשך הנרגנת, שאין לה מנוח, רדופה לבלי מרפא, תרופתה ותשובתה משמים. חשוב היטב, עד כמה לקית עד כה, משמים, על שגיונותיך. משמיא משלמים לך, במיוחד על עוונותיך כלפי הזולת, ועוד ישלמו.
·         המשך לעופףעליו, עם הרדיפה. גם חפש לך עוד שטיחים, שתוכל לעופף ולרחף עליהם…..עם סטאלין, חרושצוב, ברזנייב ויבדל"א גורבצוב.
·         לקינוח שמוליק,הגיע הזמן שתבין, שכשלת בכל מהלכיך הנואלים. הגיע הזמן שתבין, שעליך להניח לבני משפחתך, לבני משפחתך הקרובים, לכונס הנכסים שמונה ע"י ביהמ"ש ולכולי עלמא.
·          העיקר הוא, שאתה וסיפוריך, לא תציבו כף רגל בבית. באשר לידידך ניקיטה חרושצוב, ראה איך איש טיפש, שותה ושוטה, הגיע לפסגה, ואתה…….משכיל (כביכול), אינטליגנט (כביכול),….עם חליפה ועניבות….. אפילו את ……… לא כבשת. כבשת רק פסגות התעמרות בזולת, קללות, נאצות, איומים וכילוי ממון רעייתך וילדיך, על מלחמה אווילית.
·         לא השכלתלהבין, שאיתי אל לך להתעסק, ועכשיו… צא וחשוב, צא ולמד, אחוז בעצמך…..ואל תשיב.
·         אמשיךלכתוב אליך במייל הפרטי, רוץ למשטרה. דרישת שלום חמה, לניקיטה חרושצוב.
לסיום….נשמה טובה, המשך לספר בדיחות לעצמך, אולי יעלה על פניך חיוך במקום נאצות.
·         תםזמנך, תם הזמן שנקצב לשיגיונותיך.
·         אםלא תתאם, הכול יפונה, באחת, לא על פי שיגיונותיך (מילה עדינה מאד, להתנהגותך).  פנה גם אל הקב"ה, שיסלח לך על התנהגותך.
·         כדישיהיה לך במה להגות, שים לב, כי אם לא תתאם ותפנה על חשבונך, יתכן שתמורת האריזה והפינוי תשולם, למשל, במקרר ובפריטים נוספים…….ולא בכספי הכינוס.
שלום חבר.
·         כאן לא…תוכל להכתיב, רק לבני משפחתך הקרובה, לא לאף אחד אחר.
·         שמוליק,טול מנת תרופות גדושה לשבת. אולי היא תסייע, אף כי מסופקני.
רוצה עוד? עלי לא תעז להשתלח.
א ס ו ת א.

·         גםתרופות חזקות, לא יסייעו לך !!! אולי גם אישפוז?
·         הואילוהחליף עורכי דין, ואין לעוה"ד שליטה על מעשיו, וממעשיו והתנהגותו מסתבר, כי לאיש מלא החימה והטינה כלפי הזולת, גם אין בקרה עצמית, ואין עם מי לדבר,
·         הואיל ואחיך הודיעוני, שאין להם רצון להוציא את שנותר בבית, ועלתה האופציה, ששמואל יקבל כל (לא חלק) ממה שנותר בבית, ללא שכף רגלו תדרוס בבית, בודאי לא לבדו וללא השגחה צמודה,
·         הואילואופציה זו, כפופה לכך, שיבטיח במזומן ומראש, מכספו, את דמי ההעמסה וההובלה, הריני להודיע כדלקמן:
·         ישלתת תשובה לכך, עד יום ג' הקרוב – 11.5. לא יהיה פולמוס.
·         לאחר מכן, אודיע למזכירות הכפר, אפתח הבית לכל דיכפין, אציע מטלטלין לרוכשי הבית (לא למי שסבור, בעיני רוח בר מיצרא, כי רכשו), אשתמש בשירותי אלטע זאכן וכו'…..וכל היתרה תושלך.
·         ספרים שבבית– בבית שפע ספרים, הבנתי שאחיך מעוניינים, שימסרו…… אך לא לשמואל.
·         האם ידוע לכם על ספריה או מוסד חינוכי, להם ימסרו/יתרמו הספרים ?  בבקשה, תשובה עד 11.5, לאחר מכן הבית ירוקן.
·           א ס ו ת א.

·


·         בכבוד רב,
·         עו"ד
·         רחוב______     מס'……………עיר……………………..
·         המשך לאיים.לא תבוא ביום ה' 6.5.10 ולא יחולקו כל פריטי התכולה, כל היתרה תפונה ותושלך. נדחית כל הצעה מהצעותיך, הן על ידי והן על ידי יתר בעלי הזכויות.
·         הבית בהליך כינוס נכסים, לא בהליך התייחדות של האדון המשתלח, שמואל……..איש חסר עכבות ומעצורים.
·         היו שלכמותך, די והותר שנים להתייחדות. נראה שניצלת זאת לריב ומדון, לסכסוכיך עם נפשך,…..כך עולה מכתבי בי דין וממה שנוכחתי מאז התמניתי ככונס נכסים.
·         הבית בכינוס נכסים, כל פריט שלא יוצא עפ"י חלוקה מוסכמת, יוצא ויושלך.המשך לאיים, על עצמך.
·         כלשנותר לומר הוא….רוץ לטיפול. מצבך מחמיר. ביום ה' יחולקו המיטלטלין, או יוחלט על השלכת מה שלא ייקחו האחים.
·         .את הלכי נפשך (בעדינות), יבדקו בעלי מקצוע בתחום זה.
אין לך כל שליטה על הבית. דבר לא יאוחסן אצל מטיל טרור ופחד, גם חסר כל עכבות, כמוך.
·         אין ליכל עניין אישי עימך, כי יש לך סאה גדושה של סכסוך עם עצמך. נכון שלא נרחיב ? לא תתייצב ביום ה' הקרוב, הכול יפונה מהבית, ותמשיך שיחותיך…. עם עצמך.
·         ביום ה'תפתח הדלת ויוצאו מיטלטלין, ואם לא תופיע…… דין העניין כדין מכר הבית, שהאדון "בר מיצרא" לא השתתף בה, חרף התראותיי.
·         הסתיימהמידת הטרור והפולסא דנורא !!!  NO MORE.
·         כפי הנראה,שמוליק היקר, גם תרופות לא תסייענה. שמא נשקול הפנייתך לטיפולים אחרים, אולי גם אשפוז מרצון, בטרם תיזקק לו בכפייה?! זה מתקרב …
נדמה שכול המוסיף גורע. האם זו רמה שניתן לצפות לה מהזרוע הארוכה של בית המשפט/עורך דין/נוטריון  המחויב  לאתיקה של לשכת עורכי הדין ושל בית המשפט?כאמור, אף ערכאה שבפניה הוצגו התבטאויותיו של הכונס המנאץ לא מצאה לנכון להסתייג ולו במעט מסגנונו הבוטה של האיש שבחרה לשמש לה זרוע ארוכה…
ולסיום,מסכת שיפוטית תמוהה זו שנפרסה במאמר זה צריכה להדליק נורות אזהרה היכן שהוא. מה שהתרחש במסכת זו מעולם לא יכול היה להתרחש בעולמו של הליך גישור. טוב שהדבר יילמד כדי שהרבים התובעים איש את זולתו בבתי המשפט יפנימו את מגבלותיו של עולם המשפט ועל העיוותים שעלולים להתגלות במהלך אין ספור הדיונים והחומרים הרבים המוגשים לבתי המשפט ואשר לגביהם עשוי/עלול בית המשפט לפרש כרצונו תכנים שהובאו בפניו, לברור ואף לשנות מראיות מוכחות את שמתאים להשקפותיו ולהתעלם מכול השאר. לעומת הגישור, שמטרתו להביא להסכמה ולשיפור יחסים בין בעלי הדין, ברוח טובה ובאווירה נעימה ובאמצעות מגשר מקצועי, שהוא אובייקטיבי וניטראלי.

הכותב בוגר קורס בסיסי בגישור ב-"גבים" ופרקטיקום ב-"סילפר" והוא מתנדב במרכז הגישור בקהילה בקרית אונו.

  תגובות הגולשים

 

תאריך:  13/07/2013 14:56:42
שם:  דוד סילורה
david@silvera.co.il   :E-Mail

תגובה:
סכסוכי משפחה הם הקשים ביותר
הניסיון מלמד, כי סכסוכים בתוך המשפחה הקרובה, הם קשים ביותר, כי בהם הרבה אמוציות.כבר גישרתי בתיקים מסוג זה, היו הצלחות וגם אכזבות.התיקים הקשים ביותר היו אלה, שנבעו מהרצון של אחד הצדדים לחדש את הקשר המשפחתי ( למשל: בן יחיד שלא דיבר עם אימא שלו מעל 3 שנים) או סכסוך במשפחה הגרה במושב, מי יהיה הבן הממשיך…..ועוד….ונראה , מתוך המאמר של ישראל שלמון, כי בסכסוכי משפחה -הגישור עדיף על פני המשפט -מהיר, יעיל וזול…..ויש לו סיכוי לא לפרק את המשפחה.

 

תאריך:  13/07/2013 14:57:02
שם:  דוד סילורה
david@silvera.co.il   :E-Mail

תגובה:
סכסוכי משפחה הם הקשים ביותר
הניסיון מלמד, כי סכסוכים בתוך המשפחה הקרובה, הם קשים ביותר, כי בהם הרבה אמוציות.כבר גישרתי בתיקים מסוג זה, היו הצלחות וגם אכזבות.התיקים הקשים ביותר היו אלה, שנבעו מהרצון של אחד הצדדים לחדש את הקשר המשפחתי ( למשל: בן יחיד שלא דיבר עם אימא שלו מעל 3 שנים) או סכסוך במשפחה הגרה במושב, מי יהיה הבן הממשיך…..ועוד….ונראה , מתוך המאמר של ישראל שלמון, כי בסכסוכי משפחה -הגישור עדיף על פני המשפט -מהיר, יעיל וזול…..ויש לו סיכוי לא לפרק את המשפחה.

 

כתיבת תגובה

*