שיח משתף בסוגיית סרבנות גט

שיח משתף בסוגיית סרבנות גט

FacebookGoogle+LinkedIn

 

"שיח משתף בסוגיית סרבנות גט "

סמדר דקל-נעים, עו"ד ומגשרת

סיכום מפגש שולחן עגול בנושא: "ארגוני גברים ונשים: שיח משתף בסוגיית סרבנות גט " התקיים בתאריך 26/3/07 מאת: סמדר דקל-נעים, עו"ד ומגשרת המכון האקדמי לחקר יישוב סכסוכים וגישור www.colman.ac.il/gishur במפגש השתתפו: ד"ר תמר גדרון דיקאן ביה"ס למשפטים, המכללה למנהל ח"כ עמירה דותן ראש המכון לחקר יישוב סכסוכים וגישור, המכללה למנהל ד"ר צבי טריגר בי"הס למשפטים, המכללה למנהל עו"ד סמדר דקל–נעים המכון לחקר יישוב סכסוכים וגישור, המכללה למנהל הרב אליהו בן-דהאן מנכ"ל בתי הדין הרבניים עו"ד אורי צפת מומחה לעניני משפחה, יו"ר ועדת דיני משפחה וחבר בועדת בתיה"ד הדתיים – לשכת עורכי הדין מחוז ת"א. עו"ד עידית שחם מגשרת משפחה. התנועה לשלום ושוויון בין המינים רותי שיו משרד המשפטים -המרכז הארצי לגישור -.מנהלת תחום משפחה זאב שוסטר הורות שווה יגאל אוריאל הפורום למען עתיד ילדינו גיל רונן עיתונאי. "הפמיליסטים" , "גרשון" יגאל וייצמן "הפמיליסטים" זהבה פישר "קולך" דב אבדור מגשר הדיון בסוגיית סרבנות הגט, הינו המשך לדיון קודם בנושא: "הורות – ארגוני גברים וארגוני נשים, ממאבק לשיח משתף" אשר התקיים בתאריך 31/12/06 , בההשתתפות הארגונים: "הורות שווה", "הפמיליסטים", "מטה המאבק לאב הגרוש", נעמ"ת, ויצ"ו, "קולך". במפגש הקודם, נדונו סוגיות הקשורות בגירושין, שוויון ואחריות הורית. עיקר הדיון, עסק בנושאים הנוגעים למצבם של גברים המתמודדים עם המערכות השונות: המשפטית, הטיפולית והמשטרתית, בעיקר בענייני מזונות ילדים והחזקתם. המפגש היווה הזדמנות נדירה לשיח משתף בין גברים ונשים ובין נציגי הארגונים, בראיה אקדמית ושוויונית ונתן במה לשיח ראשון של "ביחד", תוך הדגשת העובדה שאין כאן מאבק סקטוריאלי, אלא בעיה משותפת שמצריכה איחוד כוחות. המפגש המרגש הוכתר כהצלחה גדולה, והגדיר את הצורך במיזעור התוצאות הקשות של גירושין הן להורים, ובמיוחד לילדים, כאינטרס חברתי משותף. בעקבות המפגש הראשון התקיים מפגש זה בו נדונה סוגיית סרבנות הגט. עמירה דותן: בדיון הקודם הבנו שישנם קשיים משני הצדדים – הן לנשים והן לגברים. המודל שהוצע ע"י הורות שווה לטיפול בסכסוכי משפחה מקדם את ערך ההורות, משווה בין אמהות ואבות ונשאלת השאלה כיצד ניתן להופכו למציאותי יותר. הצעתו של ד"ר צביקה טריגר היתה לקיים דיונים משותפים בניסיון למצוא פתרונות שיענו על האינטרסים של שני הצדדים. המכללה למנהל הינה רב תחומית- אנו מעוניינים לקיים יום עיון שיכול לתת ביטוי לנקודות המבט השונות. המשתתפים בדיון התבקשו להעלות רעיונות והצעות – מה אמור לכלול יום עיון כזה. ד"ר צביקה טריגר: ההשלכות של סוגיית הגט חמורות הרבה יותר על נשים מעל גברים. אכן, גם גברים סובלים סוג מסויים של סרבנות גט, אך התוצאות לנשים מרחיקות לכת הרבה יותר. אנו נעים בכיוון מסוכן של ביטולי גט בדיעבד (ד"ר רות הלפרין קדרי). הסכנה לנשים מסורבות היא כמובן שלא יכולות להביא ילדים ותוצאה קשה של ממזרות לילדים. החוק האזרחי נותן לנשים כוחות – מזונות, חזקת הגיל הרך. החוק הדתי נותן כו לגברים – גט. השאלה היא עד כמה לגיטימי להשתמש בכוחות הללו כדי להעצים את הסכסוך וכדי לשפר עמדות מיקוח בזמן גירושין? קיים גם המימד האתי של עורכי הדין – מה מקומם של עורכי הדין בהסלמת סכסוכי המשפחה? (לדוגמא – תלונות כזב על אלימות במשפחה). הרב בן דהאן: נושא הגט מורכב ובסמכותו הבלעדית של בתיה"ד הרבניים. בתיה"ד הרבניים עוברים מהפך גדול בתחומי המנהל, הבינוי והשפיטה וקיים מאבק מתמיד לשיפור השירות שניתן ע"י בתיה"ד, במיוחד בכל הקשור לחיובי גט וכפיות. מציע שלושה תחומים לעיסוק אקדמי: א) אתיקה. ב) נתונים וסטטיסטיקה. ג) מצב משפטי: 1. מירוץ סמכויות: מן הראוי שהאקדמיה תחשוב איך "מפרקים" את המירוץ, כל אחד צריך יהיה לוותר. צריך לפרק את הנושאים ולבחון כל דבר לגופו – בתיה"ד הרבניים עשו עבודה בנושא זה ומוכנים לעשות ויתורים, השאלה האם יש פרטנר להידברות והסכמות. האקדמיה יכולה להכין תשתית לועדה שימנה שר המשפטים לבחינת הנושא. 2. מזונות: קיימים הרבה עיוותים. מזונות צריכים להיות ביחס לשכר. מה אמור להיות החישוב הנכון של היחס שכר – מזונות. האקדמיה יכולה להציע פתרון מנחה במיוחד לבתיהמ"ש, כי זה לא יקרה בבתיה"ד. 3. הוצל"פ הסדרי ראיה: איך ניתן לממש הסדרי ראיה? איך מסייעים להורה שאינו משמורן? להורה שנפגע מאי עמידה של הצד השני בהסדרים שנקבעו? רותי שיו: בעקבות ועדת שנהב הוכן תזכיר חוק להקמת יחידות סיוע גם בבתיה"ד הרבניים. לאחרונה הוקמה ועדת היגוי בנושא אמנת המתינות. אמנה שתפנה לציבור עורכי הדין בסכסוכי משפחה – המטרה לשים במרכז את המשבר המשפחתי ולהפחית את מעורבות עורכי הדין בהסלמת סכסוכים. עו"ד אורי צפת: האוכלוסיה החילונית צריכה להבין, שמי שמתחתן כדמו"י, יקבל שירותים מביה"ד הרבני בזמן הגירושין. כל צעירה שנכנסת תחת חופה נמצאת בסכנה להישאר מסורבת ונטולת ילדים, חתן אינו מסכן עצמו כך. הזוגות שמגיעים להסכמים ולא מגיעים למערכת המשפטית – מדובר בכ 10% מהאוכלוסיה שהן שכבות גבוהות ועשירות, כשמדובר בהרבה כסף, סוגרים את העניינים בחדרי חדרים ולא נכנסים לבתיהמ"ש. בשנתיים האחרונות, הנשיא ברק בפסיקותיו הפך את הנישואין האזרחיים לאלטרנטיבה. יחד עם זאת, בישראל אין נישואין אזרחיים וגם לא יהיו בשל הקושי הפוליטי. לכן, עלינו למצוא דרכים להתמודד עם המציאות שלנו כפי שהיא. גיל רונן: קיימת תחושה של "מלחמת אזרחים" – אדיולוגיה דתית ואידיולגיוה יותר מודרנית אשר מתנגשות כל הזמן. לאקדמיה ולתקשורת יש כוח עצום מול המסד הדתי. קול הנשים נשמע חזק בטענות כלפי בתיה"ד הדתיים בנושאי הגט. יש דיסוננס גדול, נתונים לא נכונים והרבה רעל. קיימת אוירה קשה בין המינים הדורשת שינוי אוירה. יש כמה ועדות שפועלות במקביל וצריך לחבר ביניהן. עומדת בפני ועדת הרווחה הצעה להקמת ועדה לבחינת משבר המשפחה בישראל. ועדה בין משרדית בנושא תלונות הכזב (בשיתוף ד"ר אורלי אינס). יגאל אוריאל: האקדמיה יכולה להוות פלטרפורמה ראויה להידברות והבנה. מציע לקיים "קבוצות עבודה" בנושאים השונים כשהאקדמיה מנחה, מארחת ומובילה. הרעיון הוא ליזום הצעות חוק ממקום של הסכמה – חילונים, דתיים, נשים וגברים עם חותמת "כשרות" אקדמית. עידית שחם: כיום אנו נמצאים במצב בו שני הצדדים מפסידים. הסיטאציה של סרבנות גט עולה כפאן של אלימות במשפחה – האם יש מקום לדבר בסוגיה זו על אלימות וגישור? גברים ונשים עושים שימוש של כוחות במאבק, והשאלה היא איך עושים את השינוי בשיח? המצב המשפטי נתון וקיים ואי אפשר להתנתק ממנו, היעדר השוויון המשפטי מצריך שיח אינטרסים – לייצר שפה חדשה מתוך כוחנות. מציעה מחקר – מאפיינים של מסורבות / מסורבי גט, פרופיל, חתכים. מזונות בשיטת הפרנטלות כמו פיצוי בנזיקין. זהבה פישר: סיטואציה של מסורבת גט היא של אדון (הסרבן) ועבד (האישה) – קיימת שליטה על האישה ביחסי המין שלה, בזכות להוליד ילדים, מדובר בנשים שנדונות לחיי בדידות, ואין כל חשיבות למספרים, כל מקרה ומקרה הוא חמור דיו. נושאים לעיסוק אקדמי: 1. בחינת החוק הקנדי והתאמתו לישראל – כל זמן שאין גט, גבר לא יכול לקבל סעדים מביהמ"ש. 2. הצעת חוק להפקעת קידושין – אם יש פסק לגירושין והבעל מסרב לת גט, אפשר להפקיע את שווי הטבעת והצדדים משוחררים ללא צורך בסנקציות. זאב שוסטר: גט = אלימות. ארגון "הורות שווה" מגנה את האלימות, שכן הנפגעים העיקריים הינם הילדים. בין 10% – 20% מתגרשים לא מגיעים לביהמ"ש אלא מתגרשים בהסכמה, איך אפשר להגדיל את המספרים הללו ל 40% – 50%? חיי משפחה הם זכות לילדים ובמסגרת סכסוכי גירושין אנו עדים לתופעות של סרבנות גט מחד וסרבנות קשר מאידך. פתרון מוצע: הסכם "כבוד הדדי" של הרב אלישיב קנול – מדובר בהסכם קדם נישואין המסדיר את נושא הפרידה והגט וכולל גם שותפות באחריות ההורית ומנגנון גישור. זה הסכם שמקובל על המגזר הדתי, אין לו תמיכה בחוק אבל ניתן לקדם את זה. סיכום: עמירה דותן: הדיון מראה עד כמה קיים צורך בשיח משתף מתוך רצון של כל הצדדים למצוא פתרונות. אנו נרצה לקדם כנס/יום עיון שייגזרו ממנו שאלות אקדמיות, על בסיס הרעיונות שהועלו כאן. ד"ר תמר גדרון: בשנה הבאה תיפתח בביה"ס למדעי ההתנהגות חטיבה ללימודי משפחה, הראשונה מסוגה בארץ. העיסוק של המכון בנושאי ההורות, גירושין ומשפחה יכול להשתלב, כדאי לבחון דרכים לשיתופי פעולה.
FacebookGoogle+LinkedIn

כתיבת תגובה