אדם לאדם זאב / תומס הובס

אדם לאדם זאב / תומס הובס

 

אדם לאדם זאב / תומס הובס

נשלח באדיבות זהבה לוי, יולי 2002

בשנת 1651 פרסם תומס הובס את ספרו "לוויתן" ובו הוא כותב כי טבעו הפסיכולוגי של האדם הוא אגואיסט ואגוצנטרי. וכאשר בני-אדם אגואיסטים נתקלים זה בזה, הם מתייחסים זה לזה ביחס שהובס מתארו כ"אדם לאדם זאב". במצב הטבעי שוררת מלחמת הכל בכל, שתוצאה הסופית גורמת לאדם לחיות בבדידות, בחיים מאוסים, בהמיים וקצרים". לפיכך הוא מציע שהאדם יוותר על זכויותיו הטבעים לטובת "ריבון" שכלם יצייתו לו, ובכך תימנע מלחמת הכל בכל. (וינרב אליעזר, בעיות בפילוסופיה של המוסר, יחידה 2 עמ' 32). בניגוד לכך אומר ברוך שפינוזה שהציות לריבון תוך כדי יציאה ממצב הטבע הוא לא טוב, שכן כאשר עמ"י יצא ממצרים היה במצב טבעי והאמין בה' באופן מוחלט ובלעדי. וכאשר אמונתו התרופפה ביקש מלך לשפטו ככל הגויים. ועל זה כעס עליהם הקב"ה. שכן זה לא המצב הטבעי של אמונה בה' שבו היה צריך להיות. מה גם ששלטונו של המלך אינו סטטי אלא תלוי בהתנהגותו של עמ"י. לדעתו שלטון חופשי הוא השלטון האידיאלי ולא זה שמכתיב כללים. באותו עניין אומר רבי חנניה סגן הכהנים: "הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו" (פרקי אבות פרק ג' משנה ב'). הדבר דומה לדגים בים שכל הגדול מחברו בולעו את חברו. כך גם בני האדם שלולא מוראה של מלכות כל הגדול מחברו בולע את חברו. (בבלי, עבודה זרה, דף ד' ע"ב). בניגוד להובס שמתייחס לציות למלכות של מטה (ריבון), תוך כדי יציאה מעולם הטבע, ר' חנניה מתייחס למלכות של מעלה. ואומר שהציות אליה הוא המצב הטבעי של האדם. ולכן עליו להתפלל על שלום כל העולם ולהצטער צער של אחרים ולא לבקש רק על צרכיו האישיים בלבד, אלא על כל בני-האדם שיעמדו בשלום ובשלומה של מלכות. ואז גם יש שלום בעולם. מה שמשתמע מדברי שניהם הוא שיישוב סכסוכים בין בני אדם יעשה ע"י התחשבות באחרים, תוך כדי ויתור על אגואיזם היינו ויתור על דאגה יתרה לעצמם על חשבון הזולת, וציות לריבון הנעלה מכל בני-האדם.