דעת מיעוט לפרק א' ועדת גדות- ד"ר פרץ סגל

דעת מיעוט לפרק א' ועדת גדות- ד"ר פרץ סגל

FacebookGoogle+LinkedIn

דעת מיעוט לפרק א' – ד"ר פרץ סגל

1. עמדת הועדה בדו"ח הראשון

לפני למעלה משנה וחצי, ביום י"ט באייר התשנ"ח – 15.5.1998, הוגש הדו"ח
הראשון של ועדה זו, בו נדונה השאלה, מהן אמות המידה הבסיסיות אשר
תידרשנה ממגשר שיכלל ברשימה של בית המשפט. עמדת הועדה היתה:

על פי סעיף 79 ג לחוק, ההשתתפות בגישור היא בהסכמתם
הרצונית של בעלי הדין, לכן אין מקום לראות את בית המשפט
אחראי להליך הגישור. למרות זאת, אין בעובדה זו כדי לגרוע
מן האחריות של בית המשפט כאשר הוא מציע לבעלי הדין
לפנות לגישור, ובעיקר כשהוא בוחר את המגשר לפי סעיף
79 ג)ב(. יתרה מזאת, מכיוון שהליך הגישור בישראל הוא
בראשית דרכו, וסגולותיו הייחידיות אינן נהירות לציבור
הרחב ולמשפטנים, קידומו תלוי באיכות המקצועית של
המגשרים, שיתמנו כאמור על פי קביעת בתי המשפט. השימוש
בגישור והבקרה על איכות ההליך הם מפתח לביסוס הגישור
בישראל, ולכן קביעת אות המידה הראויות לכישוריהם של
המגשרים אשר יכללו ברשימה שתעמוד לרשות בתי המשפט
היא תנאי בלעדיו אין. )ע"מ 5 לדו"ח הראשון(.

תנאים אלה, לדעת הועדה, הם תנאי סף, משום שאין הם מעידים על יכולתו
האישית של המגשר. לפיכך הוסיפה הועדה וכתבה: "שעה ששופט הוא
הממליץ על הפנייה לגישור ועל זהות המגשר… עליו להיות גם מצויד ברשימה
של מגשרים מיומנים, כך שהמלצתו תהיה בעלת ערך, והוא יוכל להיות סמוך
ובטוח שהוא אינו מפנה את הצדדים למגשר בלתי מיומן". )ע"מ 7 לדו"ח
הראשון(.

עמדת הועדה התבססה על סקירה של המצב במדינות שונות, ועל פיה היא
כתבה "לא מצאנו מדינה אשר שילבה את הגישור במערכת בתי המשפט,
שלא נקטה באמצעים מתאימים לסינון המועמדים לתפקיד המגשר במסגרת
מערכת זו". )ע"מ 9 לדו"ח הראשון(. הועדה אף בדקה את הדרכים שהונהגו
במדינות השונות לבחירת מגשרים שיכללו ברשימת המגשרים של בית
המשפט, וציינה במיוחד:

הועדה שהוקמה ליד מוסד NIDR בארה"ב, בדו"ח שלה
בנושא זה משנת 1995, הגיעה למסקנה, כי לאור הקשיים
שבקביעת מבחנים אובייקטיביים לסינון המועמדים לעסוק
בגישור, אין היא קובעת קריטריונים מוגדרים. הועדה
מעדיפה שהבחירה תיעשה בדרך של העמדת כל מועמד
במבחן מעשי, בדרך של עריכת סימולציה של גישור…
תחת עינם הפקוחה של הבוחנים. )ע"מ 12 לדו"ח הראשון(.

לאור דברים אלה אמרה הועדה: "איננו שוללים את הגישה הזאת, ולדעתנו
יש בה יתרונות בעלי משמעות. אנו אף מוכנים לאמץ, כהמלצה לעתיד לבוא,
לבחון את ההצעה לפתח מערכת כזו של מבחנים מעשיים". )ע"מ 12 לדו"ח
הראשון(.

2. עמדת הועדה בדו"ח זה

בגישה האמורה המשיכה, לכאורה, הועדה לדבוק גם בדו"ח זה: "איש איננו
חולק על חשיבות מיון המועמדים ועל השאיפה להמליץ על רשימת מגשרים
שתכלול את המגשרים הטובים ביותר שיעמדו לרשות בתי המשפט". )ע"מ
8 לדו"ח(. כדי לקבוע מה הם המבחנים המתאימים ביותר למיון המגשרים
ברשימה של בתי המשפט, זימנה הועדה מומחים למיון מועמדים לתפקידים
שונים. על פי עדויות מומחים אלה הסיקה הועדה: "כל אנשי המקצוע…
אשר הופיעו בפני הועדה, היו בדעה כי הראיון האישי הוא השיטה הפחות
מוצלחת מבין השיטות הקיימות לצורך מיון מועמדים" )ע"מ 6 לדו"ח(.
המומחים אף הוסיפו בעדותם בפני הועדה: "צריך לסנן אנשים כדי שלא
ייכנסו אנשים לא מתאימים לתהליך. זה קריטי יותר אם רוצים להבטיח
הצלחה של תהליך… בתפקיד כמו גישור אין דרך של סינון בתהליך טבעי.
אין "עליה בדרגה" כמו בצבא, שם רק חייל הכי טוב הופך לקצין וכו'. לא
בטוח שכוחות השוק יסננו את המגשרים הרעים" )פרוטוקול הועדה מיום
28.3.99 ע"מ 3(.

על דברים אלה אכן עמדה הועדה באופן מפורש כבר בדו"ח הראשון )בע"מ
6(. מכוחם היא קבעה שיש צורך לקבוע אמות מידה למגשרים שיכללו
ברשימה, ושאין לסמוך על תהליך של "אבולוציה טבעית" שיסנן את המגשרים
הלא מתאימים – כלומר, שמתוך כך שבעלי דין ייכשלו במגשרים שכאלה,
במשך הזמן יידע כלל הציבור להיזהר מהם.

בהתאם לגישתם של המומחים, הוצגו בפני הועדה שיטות למיון במקום
הראיון הפרונטאלי. שיטות מיון אלה התבססו על מבחני אישיות, סימולציות,
שאלונים, המלצות מובנות ומשובים של בעלי הדין על המגשרים. הצעות
אלה נדחו על ידי חבריי הועדה, משום שלדעתם "אין הועדה מוסמכת
לחרוג מהסמכויות הנתונות לה לפי התקנות והיא איננה יכולה להתעלם
מהמציאות אשר בשטח" )ע"מ 8 לדו"ח(. לפיכך, המליצו חבריי שהועדה
תראיין מגשרים "אשר מן הטפסים שהגישו עולה הצורך, לדעת הועדה,
לברר פרטים או עובדות נוספות… למשל, כאשר התואר האקדמי של המועמד
או עיסוקו המקצועי אינם בתחום רלוונטי לגישור… לגבי מועמדים אלה,
יש מקום להתרשם גם מאשיותם וכישוריהם כדי לבחון את מידת התאמתם
לשמש כמגשרים בבתי המשפט" )ע"מ 9 לדו"ח(.
המלצה זו אינה עולה, לטעמי, בקנה אחד עם התקנות למינוי מגשר ומטרותיהן
ואף לא עם המציאות שנתהוותה לאחר הדו"ח הראשון.

3. פירוש תכליתן של התקנות

בתקנות למינוי מגשר נקבעו מבחנים פורמאליים – השכלה אקדמאית, עיסוק
מקצועי, קורס הכשרה בגישור שיאושר על ידי הועדה והיעדר הרשעה
בעבירה שיש עמה קלון – כתנאי סף מינימאליים למועמדים שיכללו ברשימה.
אולם, התקנות אינן קובעות שמי שעומד בתנאים אלה ייכלל באופן אוטומטי
ברשימה. לכן הוטל בתקנות על הועדה לקבוע, כיצד יש לבחון את כישוריו
של כל מועמד לרשימה, מעבר לבדיקת הנתונים שכלולים בטופס ובמסמכים
הנדרשים על פיהן. זאת, כדי שהמגשרים ברשימת בית המשפט יהיו בעלי
כישורים ומיומנות מקצועיים, ברמה סבירה לפחות, ושלא יהיה זה בלתי
אחראי להפנות אליהם בעלי דין. תכליתה של הרשימה היא איפוא, להעמיד
לרשות בתי המשפט רשימה של מגשרים שהם יוכלו להיות סמוכים ובטוחים
שמועמדים בלתי מתאימים נופו מן הרשימה על ידי הועדה, ולא יהיה זה
בלתי אחראי להפנות אליהם תיקים לגישור. כוונת הדברים היא, שהרשימה
תחסוך מבית המשפט את הצורך לברר אם אין הם מכשילים בעלי דין כשהם
מפנים אותם לגישור על פי הרשימה, מחד גיסא. מאידך גיסא, הרשימה
נותנת לבית המשפט דרך אובייקטיבית להפנות למגשרים, מבלי שהשופט
יצטרך לקבוע סולם העדפות משלו להפנות למגשר מסוים. בכך עוקבות
התקנות עקב בצד אגודל, אחר הדרך שנקבעה בסעיף 79 ג לחוק לבחירת
מגשר לפי הצעת בית המשפט.

4. ראיון מועמדים

לאור תכלית זו של הרשימה נשאלת השאלה, כיצד יש לראיין את המועמדים
להיכלל ברשימת המגשרים ומה פירוש המונח "ראיון" בתקנות. האם די בכך
שהועדה תתרשם ממראה עיניה בשיחה עם המועמד או שעליה לערוך את
הראיון בדרך מקצועית, שעל פיה ניתן להעריך את יכולתו כמגשר שניתן
להפנות אליו תיקים מבית המשפט לגישור.

פירושם של חבריי למטרת הראיון כאמור, שכאשר יש צורך לברר פרטים או
עובדות נוספות שחסרים בטופס או שמעלים ספקות בקשר למועמד – כגון,
שתוארו האקדמי או עיסוקו אינם בתחום רלוונטי לגישור – הועדה תערוך
לו ראיון. זאת, לדעתם, על מנת למנוע מועמדים שאינם ראויים באופן בולט
לשמש כמגשרים בלבד )ע"מ 9 לדו"ח(. ברם, פרשנות שכזו אינה משרתת
לדעתי את תכלית הרשימה, אף לדבריהם של חבריי בועדה, שיש לשאוף
לכך שבית המשפט יפנה בעלי דין לגישור אצל המגשרים הטובים ביותר
)ע"מ 8 לדו"ח(. יתרה מזאת, התקנות אינן דורשות תואר אקדמי בתחום מסוים
ולא עיסוק בתחום רלוונטי לגישור – אלא לצורך הכללתו של מגשר ברשימה
של מגשרים לענייני משפחה – כפי שחבריי נוקטים.

על פי פירושם של חבריי, ברשימת בתי המשפט ייכלל איפוא כל מגשר
שנתוניו עומדים במבחן הפורמאלי הקבוע בתקנות, בלי שיכולתו המעשית
לגשר נבדקה כלל. לדעתי, דברים אלה אינם תואמים את תכליתה של
הרשימה. מכיוון שבתי המשפט נושאים באחריות לכך שלא יכשילו בעלי
דין במגשר לא מיומן, הוטל על הועדה לברור את המועמדים שייכללו
ברשימה. לכן נקבע בתקנות כי על הועדה לראיין את המועמדים, פירושן
התכליתי של התקנות הוא שהמיון ייעשה בדרך הנכונה ביותר לסינון
המועמדים המתאימים, כלומר לקיים את הראיון בשיטות שעליהן ממליצים
המומחים. בדרך הזו יש, לדעתי, לפרש את המונח "ראיון" שבתקנות, כדי
שהוא ישרת את התכלית הראויה של הרשימה.

5. המצב בשטח

מאז פרסום הדו"ח הראשון השתנה ללא היכר המצב בשטח, דבר שהועדה
לא יכלה לצפות אותו. המודעות הציבורית לנושא הגישור גברה ומספר
האנשים שעברו קורסי הכשרה בגישור, כפי שנמסר לועדה, הוא כיום בין
2000 ל-3000. לכן, מצד אחד, אין מחסור במגשרים, ואין צורך לעודד
להשתתף בקורסים כאלה, כביכול, באצמעות רשימה של מגשרים בבית
המשפט. מצד שני, הכללתם של כמעט כל מי שעברו קורסים בגישור ברשימה,
לפי המוצע על ידי חבריי, יביא לכך שהרשימה תהיה חסרת ערך. ברור
שמרשימה שייכללו בה אלפי מגשרים, לא יוכלו בעלי הדין להיעזר בה
למצוא את המגשר המתאים לצורכיהם. רשימה שכזו תהיה רשימה של ספר
טלפון ותו לא.

יתרה מזאת, הועדה ראתה בהמלצותיה בדו"ח הראשון המלצות לתקופת
מעבר בלבד. לפיכך היא כתבה: "לאור העובדה כי הליך הגישור הוא עדיין
חדש בישראל ואין, בשלב זה, מגשרים רבים העונים על דרישת הנסיון,
סבורה הועדה כי בתקופת מעבר של שנתיים לא יהווה הנסיון דרישת סף
לכישורי מגשר". )ע"מ 25 לדו"ח הראשון(. התקופה שעברה מאז הגשת
הדו"ח הראשון קרובה כיום יותר לשנתיים שנקבעו כתקופת מעבר על ידי
הועדה. גם מספר המגשרים כיום מבטל את החשש שהיה בשעתו, שאין
מספיק מגשרים בעלי נסיון. על פי המצב בשטח כיום, ברור, לדעתי, שהרשימה
תמלא את תכליתה רק אם היא תכלול מספר מצומצם של מגשרים שהוכיחו
לועדה את מיומנותם, ולא את כל מי שעומד בתנאים הפורמליים שבתקנות.
דבר זה עולה בקנה אחד עם עדותו של פרופ' מץ, שעומד בראש התכנית
ללימודי מוסמך לגישור ודרכי יישוב סכסוכים באוניברסיטת מסצ'וסטס,
בפני הועדה: "השיקול המרכזי הוא נסיון בגישור, יש להתחיל עם מספר
קטן של אנשים בעלי נסיון בגישור" )פרוטוקול הועדה מיום 15.3.99(.

6. המלצה

כפי שהועדה ראתה, לדעתי, אל נכון בדו"ח הראשון, לרשימת המגשרים
בבית המשפט תפקיד מרכזי לקידומו המקצועי של הגישור בישראל:

ידיעת הציבור כי המגשרים המומלצים עברו הכשרה
מתאימה, כי קיים פיקוח על בחירתם וכי עבודתם
נתונה לבקרה, ייקדמו את אמינות המוסד על ידי
המתדיינים. הדרישות הללו יתרמו להכרה, כי כדי
לעסוק בגישור יש צורך במקצוענות )ע"מ 18 לדו"ח
הראשון(.

כדי למלא תפקיד זה, שהוטל על הועדה בתקנות, לדעתי, היה עליה להחליט
על הדרכים הראויות לקיום הראיון עם המועמדים לרשימה, לפי הצעות
המומחים שהעידו בפני הועדה. כן היה עליה לקבוע עתה, מהי הדרך
לבחינת הנסיון בגישור בתום תקופת המעבר. מכיוון שהמלצת חבריי בועדה
עשויה, לפי הבנתי, לפגוע בקידומו המקצועי של הגישור בישראל, אני מציע
לשר המשפטים לתקן את התקנות למינוי מגשר, בדרך שתבטיח שרשימת
המגשרים של בתי המשפט תכלול אך מגשרים מיומנים בגישור. כלומר, שרק
מגשרים שעברו מבחנים מתאימים של ראיון ושהם בעלי נסיון בגישור ייכללו
ברשימת המגשרים של בית המשפט.

דין וחשבון זה נחתם ביום כ' טבת התש"ס – 29.12.1999

FacebookGoogle+LinkedIn

כתיבת תגובה