גישור משפחתי – בלבול השפות: שפת הרגש ושפת הקוגניציה

גישור משפחתי – בלבול השפות: שפת הרגש ושפת הקוגניציה

גישור משפחתי

בלבול השפות: בין שפת הרגש לשפת הקוגניציה/ שי גיל

 
התפיסה הרווחת הרואה בגישור משפחתי אמצעי יעיל להגיע להסדר גירושין טוב, מהיר, מאוזן ובעלות נמוכה, עשויה לעיתים להוביל לאכזבה ואף למפח נפש אצל מי מבני הזוג, וזאת בעטיו של בלבול בין שפת הרגש לשפת הקוגניציה של בני זוג המגיעים לגישור, המכונה ברשימה זו בשם: "בלבול השפות".

במובן מסוים, הציפייה שבני זוג שאך זה עתה נפרדו, או שיש ביניהם עוצמת קונפליקט גבוהה, ישבו יחדיו בחדר אחד וישוחחו זה עם זה באופן מושכל ותרבותי על תנאי הסכם הגירושין, הינה פרדוקסאלית ובלתי סבירה מעצם טבעה. בעטיו של פרדוקס זה, נתפסים הצדדים לעיתים מבלי דעת "לבלבול השפות".

לדוגמא, בשעה שעולה על שולחן המשא ומתן סוגיית "מזונות הילדים",  נראה כי בני הזוג שיושבים לפני מתקשים לכמת את צרכי הילדים ולהתייחס בשקיפות ליכולות הכלכליות של כל אחד מהם. בו בזמן, האווירה בחדר נעשית טעונה, הצדדים מתכווצים בכיסאותיהם, נעים באי נוחות ומתקשים להישיר מבט זה לזה. חשוב להבין כי עניני "כסף", הם בד"כ מהסוגיות הטעונות בהליכי גישור (ומניסיוני, גם ללא תלות בכושר השתכרותם האובייקטיבית של הצדדים).

דומה כי סוגיית "המזונות" ארוגה כפקעת סביב חרדות קיומיות של שני הצדדים ומתעלת למרחב הבן אישי, חסכים וצרכים רגשיים תוך נפשיים ראשוניים ולא מודעים. קיומם של שאלות הנותרות ללא מענה לפי שעה, כגון: האם סכום כספי שנדון אכן יספק את צרכי  הילדים אם לאו?  האם ישאר בידי הצד המשלם מזונות די כסף לסיפוק צרכיו הוא? האם ידרשו הצדדים לשנות/ להוסיף מקום עבודה, מקום מגורים וכו', מעלים את מפלס החרדה מפני אי הודאות באשר לעתיד הכלכלי הבלתי ידוע( שעה שהמשפחה שעד כה תפקדה כיחידה כלכלית אחת, עומדת בפני התפצלות לשני משקי בית נפרדים), ומקשים מאוד על יכולתם של הצדדים לשתף זה את זה במידע שברשותו של כל אחד, לדון באופן ענייני ולקבל החלטות מושכלות שיצמצמו את חוסר הוודאות ויסדירו את עתידם הכלכלי באופן מיטבי.
ניסיוני כמגשר משפחתי, לימדני, שגם כשעל פני השטח, נראה "שהמים רגועים", כלומר, רמת הקונפליקט בין בני הזוג אינה גבוהה וניתנת לכאורה לגישור, הרי שכשנכנסים "לעומק הים", עלולים הצדדים לגלות שהם חסרי אונים אל מול "מערבולות ובולענים רגשיים", המאיימים "להטביע" את "אסדת הגישור", טרם עגינה "בנמל מבטחים של הסכמות". בני הזוג אינם תמיד מודעים לעוצמת הרגשות המבעבעים מתחת לפי השטח ומבקשים להתפרץ אל המרחב הבן אישי שנפתח ביניהם בחדר הגישור ( ולעיתים ביתר שאת, אם בני הזוג מיעטו לתקשר לאחרונה בשל הפרידה וכל הקשור בה).

במובן זה, זוגות רבים, עשויים למצוא עצמם מטלטלים על הגבול הדק שבין מלחמה ושלום, בין ביטויים של דאגה זה לצרכיו של זה, לבין פגיעה זה בזה,  בין תביעות אין סופיות כאמצעי לאיים ו/או לנקום ו/או לקבל פיצוי על פגיעות וחסכים רגשיים מדממים, לבין השלמה עם סופיות הפרידה והיכולת להתפשר על הסדר הוגן, גם אם אינו מספק מענה שלם לכל הצרכים והמאוויים של מי מהצדדים, אך כן מביא בחשבון את טובת הילדים ומבטיח את ביטחונם וצרכיהם ומאפשר לשני הצדדים לסיים את פרק חייהם המשותפים ולפתוח דף חדש.

כיצד יכול הגישור להתמודד עם תופעת "בלבול השפות" ואיזה כלים עומדים לרשותו של המגשר על מנת לסייע לצדדים לנווט במים הסוערים אלי חוף מבטחים, קרי להביאם להסכם גירושין הוגן וראוי?

ובכן, ראשית על המגשר להקדים ולזהות מצב של "בלבול שפות" המתגלה בין צדדים המגיעים לגישור. המגשר יוכל לסייע לצדדים להבחין בין סוגים שונים של צרכים ונושאים העומדים על סדר יומו של כל אחד מהם. לצורך כך יכול המגשר להזמין כל אחד מהצדדים לבדוק: מה הוא מרגיש, למה הוא זקוק בנקודת זמן זו, למה זקוקים ילדיו, מה יכול להיתפס כנכון מנקודת מבטם של הילדים, מה יכול להיתפס כנכון מנקודת מבטו של הצד השני ואיך כל זה עשוי להיתפס על ידי צד שלישי אובייקטיבי- בית משפט שיתבקש לאשר את סעיפי הסכם גירושין אליו יגיעו הצדדים. המגשר יכול לסייע לצדדים להבין אילו מבין הצרכים והנושאים יוכלו לקבל מענה במסגרת הסכם גירושין ובאילו מבין הצרכים והנושאים כדאי לעסוק במסגרת אחרת (חוץ גישורית), כדי שיקבלו מענה הולם ומקצועי, כגון קבלת טיפול רגשי, שיסייע בעיבוד ההיבטים הרגשיים הנלווים לפרידה, או הדרכת הורים, לצד הליך הגישור.

ביישום כל האמור לעיל, עומדים לרשותו של המגשר מגוון כלים כגון: קיום פגישות נפרדות עם כל אחד מבני הזוג, קיום שלב של "קדם גישור"[1] (על מנת לסייע בהתמודדות עם מכשולים רגשיים המונעים הידברות בן הצדדים- תלוי בהכשרתו המקצועית הטיפולית של המגשר), הסדרה זמנית של נושאים חיוניים במקביל להפניה לקבלת טיפול רגשי מחוץ לגישור ועוד.

מודעותם של  הצדדים לכך ש "בלבול שפות", הינו מצב דברים טבעי ולגיטימי בתהליכי פרידה וגירושין, יסייע להם לזהותו בזמן אמת ולהתמודד עימו. היכולת לעסוק בכך בחדר הגישור ללא שיפוטיות ובשקיפות, תוך כדי מתן לגיטימיות מצד אחד לעצם קיומם של רגשות קשים (המבקשים התייחסות והכלה), יחד עם ההבנה מצד שני, שלא צריך לאפשר לרגשות אלו לנהל את התהליך ולהשפיע על תוצאות הגישור (שכן לדוגמא, הצדדים לא היו רוצים שביטחונם הכלכלי או עתידם של ילדיהם יופקדו בידי רגשות הכעס, הקנאה, או החרדה ככל שהם קיימים אצל מי מהם), מסייעים למגשר לייצר את ההחזקה וההכלה הנדרשת, על מנת לאפשר לצדדים "לנשום" ברגעי משבר, להתבונן במתחולל בתוכם ולהתקדם בגישור בקצב המתאים לשניהם.

כאן יש להוסיף, את הצורך להביא בחשבון קיומו של מימד זמן אובייקטיבי, כמו גם צרכים כלכליים או משפחתיים מידיים ובוערים שעשויים "לנשוף בעורפו" של מי מהצדדים ויבקשו מענה מהיר, או מיידי. חשוב לזכור, "לוח הזמנים והצרכים הרגשיים" עימו מגיעים בני הזוג, לא בהכרח תואם את "לוח הזמנים המציאותי- קונקרטי" ויהא על המגשר לנווט בזהירות וברגישות בין "המייצרים" ולבצע את ההתאמות הנדרשות כדי לגשר על הפערים.

יכולתו של המגשר לנוע בהצלחה בין המימדים השונים (ובכלל זה, המימד התוך נפשי- במפגש של המגשר עם ההעברה הנגדית, קרי עם תגובותיו הרגשיות והאחרות למפגש עם עולמם הרגשי של המגושרים ותוצרי נפשם ), תאפשר לו לשמור עבור הצדדים על "חוט אריאדנה" של המסע הגישורי ובכך יסייע לצדדים לנוע בין הצרכים הסותרים, לצאת "מהמבוכים הרגשיים" המציפים, להשיב לעצמם את  הנגישות לתהליכי קבלת החלטות רציונאליים שאולי אבדו במצוקת העיתים,  להחזיר לידיהם את המושכות ותחושת השליטה על התהליך,להידבר ולהגיע בסופו של דבר להסכם גירושין הוגן מבלי לאבד בדרך את עצמם ואת ערכיהם המוסריים.

לסיכום,
חשוב לזכור "שבלבול השפות" אינו דבר מה שיש לגנותו, להתבייש בו, או להסתירו ולטשטשו, זהו מצב טבעי שנובע בעיקרו מסמיכות הזמנים שבין טלטלת הפרידה המסעירה את הנפש של כל אחד מבני הזוג, לבין הצורך לשתף פעולה ולהגיע להחלטות נכונות ומושכלות בזמן קצר על מנת להיפרד ולהתגרש.

לפיכך, ככל שציבור המגשרים ידע לזהותו ולהביאו למודעותם של המגושרים ( בין היתר על ידי שימוש במגוון אמצעים העומדים לרשותם כגון: קדם גישור, פגישות נפרדות, הפניה לטיפול רגשי והשעיה זמנית של הגישור, או התקדמות בגישור המביאה בחשבון את "לוח הזמנים הרגשי" של הצדדים, תוך כדי הגעה להסדרים זמניים של נושאים חיוניים ), כך יקל על הצדדים להתבונן פנימה, לתת דעתם לצרכים שונים ולסדרי עדיפויות ולעשות את ההפרדות הנדרשות (לרבות קבלת עזרה מקצועית-טיפולית במידת הצורך), שיאפשרו להם לקבל החלטות ראויות בדרכם לעיצוב הסכם גירושין העונה על מרבית צרכיהם.

סוף



[1] ראה בהרחבה במאמר: גיל, ש., גישור משפחתי טיפולי- גשר של תקווה, פורסם באתר- סולחה בקישור:  http://www.sulcha.co.il/content/ArticleMain.asp?maamar_id=478

כתיבת תגובה

*