גישור וחינוך לאזרחות ודמוקרטיה -שולחן עגול במכללה למינהל

גישור וחינוך לאזרחות ודמוקרטיה -שולחן עגול במכללה למינהל

 

גישור וחינוך לאזרחות ודמוקרטיה -שולחן עגול במכללה למינהל

סמדר דקל-נעים, עו"ד ומגשרת

מאת: סמדר דקל-נעים, עו"ד ומגשרת. המכון האקדמי לחקר יישוב סכסוכים וגישור בית הספר למשפטים, המסלול האקדמי – המכללה למנהל 30 נובמבר, 2006 מטרת המפגשים סביב שולחן עגול, אשר הנהגנו במכון האקדמי לחקר יישוב סכסוכים וגישור, להוות במה לשיח משתף סביב נושא. נושא המפגש הפעם, היה סביב הסוגיות של גישור כחלק משמעותי מחינוך לאזרחות ודמוקרטיה. המפגש החל במידע שנמסר ע"י המשתתפים אודות פעילותם, המשיך לדיון מרתק סביב גישות ותפיסות ערכיות, והסתיים בשיח פורה אשר הוביל למסקנות חדשניות ולקריאה להמשך הפעילות בתחום. את הדיון הנחתה והובילה ראש המכון, תא"ל (מיל.) ח"כ עמירה דותן, והשתתפו בו נציגים מהאקדמיה, ממשרד החינוך, מגופים העוסקים בחינוך ודמוקרטיה, אנשי מקצוע ונציגים ממרכזי גישור. במפגש נכחו: חנה קוצר-ספיר גישור נווה צדק, ומרצה לגישור במכללה למנהל יהודית זמיר מנהלת המטה ליישום דוחות שנהר וקרמניצר– המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך עמרי גפן יו"ר קבוצת גבים איתמר ריפתין מנהל תחום החינוך, קבוצת גבים אוקי מרושק קלארמן מנהלת מדרשת אדם ד"ר מיקי אלברשטיין- מומחית לתורות משפט, יישוב סכסוכים וגישור, אונ' בר-אילן ד"ר עודד אבישר מנהל "בית יציב" – מרכז השתלמויות עובדי הוראה ד"ר ישראלית רובינשטיין מנהלת תחום אזרחות ודמוקרטיה – "בית יציב" שלמה פישר מנהל "יסודות"- המרכז לליבון ענייני תורה ומדינה עו"ד יוסי רחמים רכז תכנית "משפטנים צעירים", מתרגל במשפט מנהלי ותורת המשפט, מכללה למנהל תמר גורן מנהלת בי"ס הדמוקרטי בחולון שירה ריכטר זינגר אמנית וקולנוענית. הרצתה והשתתפה בכנס הבינלאומי לחינוך לדמוקרטיה ושלום שנערך בנובמבר בטורקיה אהובה צמת מנהלת מרכז גישור קהילתי ברמת השרון. ד"ר דוד סילוורה יו"ר עמותת מגשרי ישראל, עורך אתר "סולחה"- פורטל הגישור הישראלי. כרמלה זילברשטיין- מנהלת מרכז גישור קהילתי בקרית אונו עמיר מורן "עמיר מורן גישורים" גדי קינן מומחה לתקשורת בינלאומית, אוניברסיטת ושינגטון ופעיל שלום עו"ד סמדר דקל-נעים המכון לחקר יישוב סכסוכים וגישור, המכללה למנהל המפגש החל בהסבר של גב' יהדית זמיר, מנהלת המטה ליישום דוחות שנהר וקרמניצר במשרד החינוך, על הנעשה במערכת החינוך בתחום החינוך לאזרחות ודמוקרטיה, בסקירה של מר עמרי גפן, יו"ר קבוצת "גבים", על תהליכי גישור בחינוך, ודוגמא של יישום תפיסת הגישור בבי"ס הדמוקרטי בחולון אשר הוצגה ע"י המנהלת גב' תמר גורן: • תחום החינוך לאזרחות ודמוקרטיה תופס מקום חשוב בשיח החינוכי בשנים האחרונות. המטה ליישום דוחות שנהר וקרמניצר במשרד החינוך, הוקם בשנת 2000 ע"י שר החינוך דאז, יוסי שריד, במטרה ליישם שני דוחות: דו"ח שנהר העוסק בחינוך ליהדות כתרבות במגזר הדתי, ודו"ח קרמניצר העוסק בהוראת אזרחות וחינוך לדמוקרטיה. תפיסת המטה – "חינוך לאזרחות" הינו תפקיד של כלל מורי בית הספר. הדגש הוא על חיבור בין תרבות יהודית לבין זהות מדינתית – דמוקרטית, תוך ניסיון ליצור זאת גם בחינוך ערבי ודרוזי – חיבור בין תרבות פרטיקולרית לזהות דמוקרטית. במסגרת פעילות המטה, עוסקים בתיה"ס בשאלת קיומה של מדינת ישראל כמדינה "יהודית ודמוקרטית", תוך בחינת ערכים ודילמות שהחיבור בין המונחים הללו מעלה. הפעילות מתקיימת במסגרת תכניות בית ספריות שאינן לבגרות, ובשיתוף עם ארגונים העוסקים בדמוקרטיה. • במקביל, ב 10 השנים האחרונות, נעשית פעילות להטמעת "השפה הגישורית" בבתי"ס, במסגרת תכניות העשרה ייחודיות, השתלמויות לאנשי הוראה וכהליך יעיל וישים לפתרון קונפליקטים בסביבה הבית ספרית. קבוצת "גבים" מובילה ומקיימת תכניות גישור בבתי ספר ברחבי הארץ וחושפת תלמידים לכלים ומיומנויות, במטרה לצמצם את האלימות, לחנך לשיח תרבותי ולאפשר הידברות בונה בין השחקנים הלוקחים חלק במערכת הבית ספרית (מורים, תלמידים והורים). • בתי ספר ברחבי הארץ, דוגמת ביה"ס הדמוקרטי בחולון, אימצו את שפת הגישור כשפה בה מדברים כלל מורי ביה"ס, וככלי לבניית הסכמות וליישוב סכסוכים. מדובר בהליך ארוך טווח שאיננו קל ליישום, אך השפעתו על האקלים הבית ספרי משמעותית ומבורכת. בדיון הוצגו חילוקי דעות, אשר הובילו לשיח מרתק סביב סוגיות ערכיות של דמוקרטיה, חינוך וגישור. השיח הוביל לרעיונות באשר לאופן בו יש להתקדם בעניין זה, ולמסקנות מעניינות אשר האירו את הפוטנציאל האדיר של הגישור, כמו גם את הקשיים בהטמעתו בישראל, הן בחינוך וכנראה שגם בתחומים אחרים. טענות – הבעייתיות בשילוב הגישור בחינוך בכלל, ובחינוך לאזרחות ודמוקרטיה בפרט: • שפת הגישור חשובה, יש לה מקום בשיח הבית ספרי, ובוודאי שברובד החברתי – קהילתי. אך השפה החינוכית שונה מהשפה הגישורית, וקשה ללמד את המורים שפה נוספת, ולשלב את שתי השפות זו עם זו. • חינוך לאזרחות הוא תחום דעת שלם, והגישור יכול אולי להוות את אחד המרכיבים בו, ולא בהכרח החשוב ביותר. • דמוקרטיה עוסקת באין ספור דילמות בלתי פתורות, מערכת לניהול חיים משותפים בין אנשים שיש ביניהם הבדלים מהותיים. הגישור הינו כלי שמטרתו הסכמה, אך בדמוקרטיה יהיו תמיד הבחנות בעייתיות בין קבוצות שאינן ניתנות לגישור. • דמוקרטיה עוסקת גם בכוח. כוח של בעלי סמכות (לדוגמא מנהלי בתי"ס) לקבל החלטות ערכיות. שפת הגישור לא נותנת מקום לכוח ואיננה מתיישבת עם שפת הדמוקרטיה, שהיא במהותה שפה של זכויות. • הגישור הינו כלי "מניפולטיבי", באמצעותו מקדם המגשר אג'נדה פוליטית אישית שלו. כך גם תכניות לימודים – ממסגרות אג'נדות פוליטיות המושפעות מחילופי שלטון. • קידום הגישור וערך ההסכמה לא בהכרח מקדמים שוויון זכויות. אנשים בתהליכי דיכוי ייטו להסכים לתוצאות בלתי הוגנות במסגרת הליכי גישור וקיימת סכנה בקיבוע יחסי כוחות ויצירת עוול. • קיימת בעייתיות בשפת הצרכים של הגישור, שכן ישנם אנשים, מקבוצות מוחלשות בד"כ, שאינם יודעים להגדיר את הצרכים שלהם במסגרת הזכויות שהדמוקרטיה אמורה להקנות להם. • הגישור יצא מתוך כלים ומיומנויות, ועבר טרנספורמציה לתפיסה וערכים. כשמרחיבים את עולם התוכן של התחום, נוצרת עמימות מושגית – מהו בעצם גישור? המענה לשאלות ולטענות שהוצגו: • העידן הפוסט מודרני מאופיין בארגונים "שטוחים", בהם מתקבלות החלטות ללא סמכות. דמוקרטיה מהותית שואפת לתת מענה למירב הצרכים בחברה, ולגישור יש את היכולת לתת מענה רחב הרבה יותר מן הנראה לעין במובן זה. • אזרחות פעילה שאנו שואפים אליה, מתבססת על כך שהאחריות לקבלת החלטות ערכיות איננה של בעלי הסמכות בלבד וישנה חשיבות אדירה למעורבות הפרטים בהליך. • נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס, אהרון ברק אשר הוביל את המהפכה החוקתית בישראל, הגדיר את הגישור כ"מהפכה תרבותית", הבאה לקדם ערכים של "דוח שיח" לעומת "לעומתיות". • הליך הגישור הפנים את ההתנגדויות הקשורות בהגנה על זכויות, הוא מוגן בחובות אתיות ומתקיים כולו בקונטקסט של המערכת והחוק העומדים ברקע. • הגישור אמנם התפתח ממקום פרטי של סכסוכים, אך התבסס בהגדרה מחודשת, לפיה, ע"מ לחיות בחברה של ריבוי תרבויות, קיימת חשיבות מרובה להליך. הגישור רואה חשיבות בדרך ולא בתוצאה. דווקא במקום בו יש בעיה של זכויות, האתגר הוא לגרום לחוק לנבוע מתוך ההסכמה. ההפנמה של הזכויות מתאפשרת מתוך התהליך ולא ב"הנחתה" מלמעלה. • מאבק על זכויות לא שולל את רעיון הגישור, אלא להפך- הדברים יכולים להתקיים יחד, במיוחד לאור המציאות בה אנו חיים. המאבקים הולידו את הצורך בשפה וכלים להתמודדות עם קונפליקטים הנובעים מתוך שיח של זכויות. הדברים נכונים ברמה לאומית ובינלאומית. • תפיסת העולם של הגישור משתלבת עם ערכי הדמוקרטיה: הכרה הדדית והעצמה מקדמים ערכים של סבלנות, סובלנות, קבלת האחר, הקשבה, שוויון, כבוד הדדי, הומניזם, אחריות אישית. הגישור מאפשר לקבוצות ולפרטים להישמע ולהרגיש שניתן להם קול. • קיימים סימני שאלה בסל הידע החינוכי. כל תחום ידע איננו בגדר "ראה וקדש", אלא "ראה וחדש". תיאוריות ותפיסות עולם משתנות ומתחדשות והגישור הוא חידוש שחשוב לבחון אותו, גם בהקשר החינוכי. מסקנות: • בהכנסת הגישור למערכת החינוך, חשוב לשאול באיזה קונטקסט זה משתלב? כל הצעה לכלי חינוכי צריכה להיבדק בשאלה, איך הוא משפיע על יחסי הכוחות? כמחנכים, עלינו להגן על החלש ולהיזהר מתהליכים המעצימים את החזק, מחלישים את החלש ומקבעים יחסי כוחות בלתי הוגנים המפירים זכויות. • הגישור יכול להוות בשורה חדשה לעומת מה שמנסים ללמד בבתי"ס משך שנים, אך חשוב להתוות ולהגדיר מהו אותו חידוש, ואילו ערכים הוא בא לקדם, מול הערכים הקיימים כיום במערכת החינוך. • הגישור הגיע לישראל לפני 10 שנים ומצבו היום אינו תואם את הציפיות שהיו לנו בתחילת הדרך. דברים שנאמרו במפגש מאירים אולי חלק מהסיבות לכך. • הגישור של היום איננו אותו כלי ש"נחת" מהרווארד לפני 10 שנים, הוא עבר תהליך של "תרגום" והיום הוא ישראלי, הוא שלנו. לכן עולה צורך בהמשגה מסודרת ועמוקה של ההליך, השיטה, הערכים, העקרונות. • קריאה למחקר: ישנה עשייה גדולה, בפריסה ארצית, אך אין מחקר שיכול להצביע על ההשפעות והתוצאות של התהליכים הללו. יצאה קריאה למשתתפים להציע הצעות למחקרים אשר יבוצעו בחסות המכון. • יש מקום בו החינוך והגישור יכולים ללכת ביחד, אך חשוב להוליך את העניין בצורה מושכלת. • חשיבות לשמירת הקשר וליצירת "קהילה" של עוסקים ומקדמים תחום מסויים. המכון מודה מקרב לב למשתתפים על תרומתם לשיח, ועל נכונותם ורצונם להמשיך בקידום הנושא. מפגש המשך שידון לעומק בסוגיות שהועלו יתקיים בזמן הקרוב.