שיפור מערכת החינוך דרך יחסי ההורים עם המערכת

שיפור מערכת החינוך דרך יחסי ההורים עם המערכת

הורים, מערכת החינוך ועוד

כולנו כהורים מכירים את הדינמיקה המורכבת של הורים עם מורים, מנהלי בית הספר, גננות וסייעות. לעיתים קיים פער בתפיסה של איך שאנחנו רואים את הילד שלנו לאיך ש"המערכת" רואה. מצב נתון זה מייצר חיכוכים וסכסוכים רבים. וועד ההורים המוסדי הינו גוף של הורים הנבחר, בתוך בית הספר. הנהלת וועד ההורים מכהנת גם בוועד ההורים העירוני בשיתוף וועדים נוספים מבתי ספר אחרים. פעילות הועד מוסדרת בחוזר מנכ"ל משרד החינוך ולמעשה פעילות ההורים היא חלק בלתי נפרד ממערכת החינוך. בעשרות מחקרים מצאו שהשתתפות הורים במערכת החינוך יכולה לשפר ולסייע מאוד לרמת החינוך ולשיפור בהישגי הילדים. מנגד יכולה מעורבות ההורים בבית הספר, לגרום לסכסוכים קשים שיגרמו לנזק קשה למערכת החינוך ולילדים.

שני סכסוכים שבולטים בשבועות האחרונים פותחים חלון למגוון גדול של סכסוכים מקומיים קשים. הסכסוך הפוליטי שמשפיע על כל מערכת החינוך ביהוד נווה מונסון, בין אבי דלמגדוס, יו"ר ועד ההורים לבין יעלה מקליס, ראשת העירייה, על רקע מחלוקת בינו לבין העירייה בשאלה האם הוא נבחר כדין והאם הוא יישב בוועדת החינוך. ועד לסכסוך בין נציגי הורים בגן נורית, בו הגיש אחד ההורים תלונה על כך שילדו נשכח בגן. במקרה זה הוועד טוען שהתלונה מציגה עובדות שאינן נכונות (שכן הייתה סייעת בגן באותה שעה) וכי התלונה פוגעת לא רק בצוות אלא גם בילדי הגן האחרים.

מסתבר שמערכות היחסים בין הרשות המקומית להורים בכלל המעגלים מורכבת, מתוחה ולא פשוטה על אף העובדה הפשוטה שכולם רוצים שהילדים יקבלו מקסימום חינוך ברמה הגבוהה ביותר תוך שהם חווים חוויות טובות במסגרת החינוכית ובצהרונים.

אם כולם רוצים את אותו הדבר מדוע אם כך יש סכסוכים חריפים במערכת החינוך עם ההורים? יניב שוורצמן, יו"ר לשכת המגשרים בישראל, אשר מכהן כיועץ לענייני הורים בעיריית הרצליה, משיב שכמו בסכסוכים הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. העובדה שכולם רוצים בעיקרון אותו הדבר לא מגדירה את הדרך לשם. מרבית הסכסוכים אינם על המהות ועל גוף העניין אלא על דרכי העבודה, מערכות היחסים והתקשורת הבין אישית. כל אחד מההורים, הנציגים, עובדי הרשות והנבחרים, רוצים להוביל, להנהיג ולהשפיע על התוצאה בדרך שהוא חושב שהיא נכונה ולמעשה לא מתבצעת כל עבודה על הדרך ועל התהליך. זה מתכון וודאי למלחמות אין סופיות שגוזלות משאבים יקרים שמופנים למלחמה ולהתכתשויות במקום לשיפור מערכת החינוך.

יניב שוורצמן ממליץ ליצר תהליך עבודה מסודר הכולל כתיבת אמנת עבודה ברורה (ואם יש כזו אז צריך לרעננה מפעם לפעם), דבר שיוביל להבראת מערכת היחסים ולניתוב האנרגיות והמאמצים האנושיים לפרויקטים במערכת החינוך.

מדוגמאות בעולם ניתן ללמוד שבערים שהתחיל תהליך עבודה משותף, בין הורים למערכת החינוך באופן שעונה על האינטרסים של כלל הצדדים, מערכת החינוך, האווירה הבית ספרית, תחושת השייכות וההנאה והישגיה של המערכת, השתפרו בעשרות אחוזים.

אולי גם ביהוד?