הסכמה רחבה בקיבוצים

הסכמה רחבה בקיבוצים

 

הסכמה רחבה בקיבוצים

גדעון כהן, אוקטובר 2002

העניין המקצועי שמגלה ציבור המגשרים בישראל בכלים לגיבוש הסכמה רחבה נובע ישירות מהצורך של ארגונים רבים והציבור הרחב בכללו להצליח בחיים משותפים בחברה רב-תרבותית כשלנו. מאמר זה מתייחס למגזר הקיבוצי, העובר טלטלות רבות בשנים האחרונות, ומתלבט לגבי המשך דרכו. המחיר החברתי הקשה אותו משלמים קיבוצים רבים לאחר שמימשו תהליכי "שינוי" בהכרעות רוב, העלה ביתר שאת את הצורך בכלים מוצלחים לגיבוש הסכמה רחבה בתוך הקהילות השיתופיות המיוחדות הללו. המאמר נכתב על בסיס של ניסיון אישי, והופנה במקור לחברי קיבוצים. תמצית המאמר פורסמה לפני כשנתיים בעיתון "הקיבוץ" תחת הכותרת "הקונצנזוס בשירות השינוי". המאמר השלם מובא כאן כשירות לגולשי סולחה, לאור העניין הגובר בסוגיות של גיבוש הסכמה רחבה בכל המרקם החברתי שלנו. נגיד שהצלחנו… נגיד שהצלחנו להסביר למספיק חברים "מה באמת צריך לעשות", והישגנו את הרוב הדרוש לתקנון, האם הגענו למקום שבו רצינו להיות ? מצד אחד – טעמו המתוק של "הניצחון" מהול במרירות של חברים שנדחקו לפינה ושל צלקות ביחסים שמתקשות להגליד; אולי איבדנו בדרך משהו חשוב ? מצד שני – האם יש ברירה מעשית ? – חייבים להיות ריאליים, להגיב ללחצים החיצוניים (בנקים..) והפנימיים (אין סבלנות…) ולהגיע לפתרונות מעשיים, ומהר ! פתרונות לדילמה לדילמה זו מוצעים פתרונות חדשניים בתהליכים המכונים "בניית הסכמה רחבה" (Consensus Building). האם ניתן להגיע להחלטות מעשיות ? כמה זמן זה לוקח ? איך לנטרל את הסכנה שבהשלטת רצון המיעוט על רצון הרוב ?, אלו השאלות המרכזיות, שעלולות להרתיע מליישם תהליכים כאלו. ברור שעדיף לגבש בסיס רחב של הסכמות בין כו..וו..לם, ולא להסתפק בשיטות הקיימות. אם זה אפשרי, זו תהייה פרדיגמה חדשה לתהליכי שינוי – להשיג תוצאות דרך התמקדות ביחסים, במקום על חשבון היחסים. נותרה השאלה האם דרך כזו אפשרית ? כן, זה אפשרי ! ניתן להוביל תהליך מקצועי של בניית הסכמה רחבה, שמאפשר להגיע להחלטות מעשיות בקיבוץ, בלוח-זמנים סביר, ותוך שיפור היחסים החברתיים. תהליך כזה של בניית הסכמה רחבה בקיבוץ נותן מענה לבעיות שהועלו:

  • תוצאות – מושם דגש על פתרונות מעשיים ש"עובדים". לא מסתפקים ב"מכנה המשותף הנמוך ביותר".
  • משאבים – התהליך מנוהל לפי המשאבים הזמינים למערכת, תוך הגדרה מראש של זמן ועלויות. בתוך התהליך מתברר, שהמשאב העיקרי הדרוש הוא סבלנות, הקשבה ותשומת-לב של החברים, ומשאב זה גדל תוך-כדי התהליך עצמו, בתהליך של הזנה הדדית.
  • הוגנות התהליך – בהחלטות שמתקבלות אין אפשרות למיעוט למנוע קבלת החלטות, ולמרות זאת – מנסים לתת מענה אמיתי וכנה לצרכים חשובים של מיעוט מבין החברים, מבלי לוותר על מילוי הצרכים, שמשותפים לרוב. דרך זו של גיבוש הסכמות, אותה כיניתי בניית קונצנזוס יצירתי, נסמכת על מתודולוגיות של גופי-ידע מוכרים בעולם, המיושמות בקבוצות גדולות (Lawrence Susskind, A Short Guide To Consensus Building, 1999; Arnold Mindell, Sitting in the Fire, 1995), ומונחית על-ידי מנחה, המתמחה בגיבוש הסכמות בקבוצות, שאחראי על יישום המתודולוגיה, ואינו מעורב בתכנים ובתוצאות התהליך. מהו התהליך ? ניתן לתאר את קווי המתאר של בניית קונצנזוס יצירתי בקיבוץ באופן הבא: המטרה של התהליך נקבעת כהשגת הסכמות נרחבות על אופן התנהלות הקיבוץ בעתיד, ולא כביצוע שינוי זה או אחר ה"מסומן" מראש. בתחילה החברים מקשיבים אחד לשני, במטרה להבין את נקודות המבט השונות בנושא. בשלב ההקשבה אין ניסיון למצוא פתרונות או לגבש החלטות. בשלב הבא, לומדים את המצב ומכינים "מפת מציאות" משותפת. כשעוסקים בניתוח המצב נשמרת הפרדה ברורה בין השאלה "מה המצב ?" לבין השאלה "מה אני רוצה לעשות עם המצב ?". שיתוף הפעולה הנוצר בשלב זה, יוצר בסיס חשוב של אמון להמשך התהליך. ממשיכים עם בירור הצרכים: מתייחסים לצרכים שבבסיס העמדות. האתגר העיקרי של התהליך הוא מתן מענה לצרכים של חברים שמביעים עמדות, שאינן מקובלות על הרוב. התחשבות בצרכים כאלו, במקום "הכנעתם" על-ידי הצבעה דמוקרטית הינה תמציתו של התהליך (Mindell מכנה תהליך זה “deep democracy”). כשניגשים לגיבוש הפתרונות היצירתיים חשוב להתמקד בפתרונות פרקטיים שכולם יכולים "לחיות איתם". המפתח למציאת פתרונות כאלו טמון באמון שנבנה תוך-כדי התהליך בין החברים. החברים מפנים את מיטב המשאבים לחשיבה יוצרת, במקום לעימותים, וכך היצירתיות במציאת בפתרונות גדלה. לסיום נעשים ניסיונות כנים של כל החברים להשיג החלטות פה-אחד. ההסכמות מנוסחות בתור אמנה חברתית-כלכלית, המשולבת בתקנון הקיבוץ. לסיום התהליך קיימת אלטרנטיבה נוספת: אם לא נמצאו פתרונות יצירתיים לצרכים של מספר חברים, ניתן להסתפק בהסכמות נרחבות (susskind טוען ש“overwhelming level of support” פירושו שלפחות 80% מהמשתתפים תומכים בהחלטות). כאן טמון יתרון נוסף של התהליך הזה: גם אם התהליך לא מצליח במלואו, עדיין הדרישות של רוב מיוחס לשינוי תקנון הקיבוץ מושגות. זה עובד ! חשוב לציין, כי מניסיוני בבניית קונצנזוס יצירתי בקיבוץ יחד (בשנת 1994 חתמו כל החברים על אמנה חברתית-כלכלית, המיושמת עד היום !), החלטות המבטאות הסכמה רחבה בין כל החברים, מתגלות בדיעבד כחכמות יותר מבחינה מעשית, אפילו יותר מאשר ההחלטות שבהן צידד "הרוב", בתחילת התהליך. ההישג העיקרי של תהליך כזה הוא חיזוק הזרימה האנושית בין החברים, שמתבטאת ביכולת גדולה יותר ליישם את הפתרונות שנבנו במשותף. בנוסף, נמנעת הזנחה של מצוקות אישיות של חברים, שעלולות להיוותר ללא מענה בתהליכי שינוי "דמוקרטיים", של הכרעת רוב. אני מאמין, שבניית קונצנזוס יצירתי כחלק מתהליכי שינוי מהווה הזדמנות לקהילות בקיבוצים לנצל את המשברים הקיימים כמנוף לחיזוקן מבפנים, למנוע היווצרות שסעים חברתיים, וליצור פתרונות מעשיים ארוכי-טווח. העוצמה הפנימית, שתיווצר כתוצאה מכך, תאפשר לקיבוץ להתמודד בהצלחה גדולה יותר עם האתגרים שבדרך. —————————————————– © כל הזכויות שמורות לגדעון כהן, קיבוץ יחד, ד"נ משגב 20193, p_tronot@netvision.net.il , מאי 2000.
  תגובות הגולשים

 

תאריך:  01/10/2002 23:43:55 שם:  דוד סילורה silvera@sulcha.co.il  :E-Mail

תגובה: רעיון ההסכמה הרחבה הוא גם רעיון דמוקרטי כל הכבוד לרעיונך, גדעון. גם שם הקיבוץ בו אתה גר מצביע על כך -כי ראשי התיבות של יחד הם ניגוד. מחד: יש חילוקי דעות. מאידך: יישוב חילוקי דעות. רעיון ההסכמה הרחבה הוא גם רעיון דמוקרטי. כתב על כך שופט בית המשפט העליון, שמעון אגרנט ז"ל, במשפט המפורסם של "קול העם נגד שר הפנים" בשנת 1953. וכך הוא כתב, בין השאר: "דמוקרטיה מהווה משטר של הסכמה -היפוכו של משטר המתקיים בכח האגרוף.והתהליך הדמוקרטי הוא, תהליך של בחירת המטרות המשותפות של העם ודרכי הגשמתן, בדרך של הבירור -והשקלא והטריא המילולית, הווה אומר -על ידי ליבון גלוי של הבעיות העומדות על סדר יומה של המדינה והחלפת דעות עליהן בצורה חופשית"…

 

תאריך:  12/10/2002 22:21:42 שם:  מוריאל שחר majys@bezeqint.net  :E-Mail

תגובה: טעם של עוד… שלום גדעון, ברכות על המאמר המעניין. נשארתי עם טעם של עוד, במיוחד היה מעניין אותי מאד לשמוע על סוגיה ספציפית , למשל מתוך אמנת הקיבוץ, שסביבה הצלחתם לבנות הסכמה רחבה. אכן נשמע הישג, במיוחד בקיבוץ (אתה אולי מכיר את הסיפור של אפרים קישון על חבר קיבוץ המבקש לקנות אישה בכפר הסמוך…). מעניין לראות גישור לא רק ככלי ליישוב סכסוכים אלא ככלי למניעת סכסוכים (בין היתר). להתראות מוריאל

 

תאריך:  19/10/2002 12:14:53 שם:  דוד silvera@sulcha.co.il  :E-Mail

תגובה: הסכמות מקיר לקיר בעתון הקיבוץ, מספטמבר 2002 פורסמה כתבה על "בניית הסכמות". שם נמסר, כי גלעד לוי ועומרי גפן (מרכז גישור גבים), הם מובילי תהליכי בניית הסכמות בישראל -לדעתם, הקיבוצים בשלים לתהליך זה, משום שהשינויים החלים בהם מהוים יסוד נכון, להפוך את השינוי כמנוף לקידום, הידברות וחיים משותפים.

 

תאריך:  20/10/2002 00:16:57 שם:  דוד silvera@sulcha.co.il  :E-Mail

תגובה: גשר על פני שינוי סוער דווח בעתון הקיבוץ, כי בעיצומו של מאבק שינוי גדוש מחלוקות בקיבוץ כפר הנשיא -החליטו שם על תהליך של בניית הסכמה וחתימה על אמנה חברתית. האמנה -כך דווח, פירקה מתחים, החזירה את השקט לקיבוץ -כאשר הרוב נסחף ע"י הסזכמה רחבה… סימן שזה עובד!!!! ואם כך בקיבוץ -על אחת כמה וכמה בעמותת מגשרי ישראל…

 

תאריך:  28/10/2002 23:58:57 שם:  גדעון כהן p_tronot@netvision.net.il  :E-Mail

תגובה: הסכמה רחבה – השראה מנשיא בית-המשפט העליון בהמשך לציטוט מבג"ץ "קול העם" שהובא לעיל, אצרף ציטוט מדבריו של נשיא בית-המשפט העליון השופט אהרון ברק שפורסם בגיליון מס' 4 של ביטאון "נקודת גישור" מחודש יולי 2002: "החשיבות של מהפכת הגישור היא בכך שבמקום כוחניות בא שיח של הסכמה. זה חשוב מאוד שכחלק מהתרבות שלנו פה, או חוסר התרבות, אנחנו נרבה את ההסכמה בינינו ואת ניסיון ההידברות בינינו על חשבון הלחימה".

 

תאריך:  12/11/2002 16:48:18 שם:  גדעון כהן p_tronot@netvision.net.il  :E-Mail

תגובה: עוד על הסכמה רחבה בקיבוצים – לבקשת מוריאל השגת הסכמה רחבה בקיבוץ הינו הישג נכבד במיוחד מסיבות רבות. אמנה כאן שלוש סיבות חשובות: 1. הקיבוץ זה הבית – הקיבוץ אינו רק תאגיד כלכלי ואינו רק מקום מגורים, אלא זוהי הקהילה בה חיים החברים, והחיבור שבין האנשים כולל יחסים משפחתיים/חמולתיים, יחסים של שכנות ויחסים של שותפות כלכלית (ועוד). לכן הצרכים המעורבים הינם הרבה יותר אקוטיים. ובהתאם גם הרגשות ונקודות החיכוך האפשריות. לכן, הסכמה רחבה בקיבוץ זה הרבה יותר מהשגת קונצנזוס בתאגיד כלכלי או לחילופין בבית-משותף או לחילופין בין קרובי משפחה – זה כולל את כל המימדים הללו גם-יחד. 2. תרבות "הדעה האחידה" – לחץ חברתי ודעה יחידה השולטת בקהילה קטנה יחסית היו מקובלים ככלים חיוניים להישרדותה. לעיתים מזומנות גרמו כלים אלו להדחקת קולות וצרכים מיוחדים, אישיים. היכולת להקשיב לכל הקולות ולענות לכל הצרכים הפרטיים הינה הישג מיוחד דווקא לקהילות קטנות, המורגלות עשרות שנים בדפוסים חברתיים הפוכים. 3. מצב החירום הכלכלי – מצב זה, כפי שהוא נתפס ע"י חברי הקיבוצים זה שני עשורים, מוביל באופן טבעי ונורמאלי למחסור בתשומת-לב, בהקשבה ובסבלנות – שהם המשאבים החיוניים לתהליך לגיבוש הסכמה רחבה. בנקודה זו, אציין (לבקשת מוריאל) כי בקיבוץ יחד של שנת 1993 חילוקי הדעות בין "פירוק הקיבוץ" לבין "שימור החומות" חצו משפחות וסימנו סכנה לקרע חברתי קשה. בהקשבה שנוצרה בתהליך הגיבוש של האמנה אצלנו, התאפשר לכל חבר/ה להבין את המניעים של האוחזים בעמדות השונות, ואז התגלה כי אין מרחק נפשי כל-כך גדול בין החברים. אח"כ – המרחק היה די-קצר מה"קתרזיס" הזה ועד למציאת פתרונות יצירתיים העונים לצרכי החברים ולאילוצים החיצוניים.

 

תאריך:  18/11/2002 01:36:55 שם:  גדעון כהן p_tronot@netvision.net.il  :E-Mail

תגובה: הסכמה רחבה בקיבוצים – בוצע כבר במספר קיבוצים !! בהמשך לעדכונים של דוד אודות הפרסומים בעיתון "הקיבוץ", יש לציין שתהליך ההסכמה הרחבה צובר תאוצה בקיבוצים, ולמעשה בוצע בפועל כבר בשניים-שלושה קיבוצים ברמות שונות של העמקה. התוצאות הפרקטיות של תהליך כזה (קבלת החלטה ברוב מוצק – 80%-100%) והתוצאות החברתיות שלו עונות על צרכים בסיסיים של המנהיגות בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים כמו-גם על צרכיהם של חברות וחברים רבים בקיבוצים השונים.

 

תאריך:  18/11/2002 22:26:17 שם:  מוריאל majys@bezeqint.net  :E-Mail

תגובה: שלום גדעון, תודה על התוספת, כולי תקווה שבדרך שלך של הסכמה רחבה אתה תעזור לקיבוץ להמציא את עצמו מחדש. להתראות, מוריאל

 

תאריך:  18/11/2002 22:42:12 שם:  מוריאל שחר majys@bezeqint.net  :E-Mail

תגובה: שכחתי את הציטוט … שלום שוב, בעקבות הציטוטים המלומדים של דוד וגדעון,ובמיוחד כהמשך לציטוט של אהרון ברק על ידי גדעון, ציטוטים נוספים של השופט ברק: בג"צ 59/80 ,: "אין הצדדים לחוזים מלאכים זה לזה, אך שוב אל להם להיות זאבים זה לזה". ד"נ 22/82 : "אדם לאדם – אדם." מוריאל (בקריצה לזהבה שגם אוהבת את הובס…)

 

תאריך:  22/11/2002 10:02:21 שם:  גדעון כהן p_tronot@netvision.net.il  :E-Mail

תגובה: האם ניתן לעזור לקיבוץ להשיג הסכמה רחבה בתהליכי שינוי שאלה זו מתבקשת מקריאת המאמר וגם מהערתה האחרונה של מוריאל ממנה עולה שניתן "לעזור לקיבוץ להמציא את עצמו מחדש". הרעיון הראשון שיכול לעלות הוא, שמומחה בגיבוש הסכמה רחבה יגיע לקיבוץ מסוים וינחה תהליך בין חברי הקיבוץ, שבאמצעותו הם יגיעו להסכמה רחבה באשר לאמנה חברתית-כלכלית חדשה. במבט מעמיק יותר, ניתן לתהות – האם התערבותו של מומחה חיצוני מספיקה לאפשר הצלחה בתהליך של הסכמה רחבה בקיבוצים, במיוחד לאור כל הבעיות שהוזכרו בהערות הקודמות שלי. היות והשימוש בתהליכי הסכמה רחבה דורש הטמעת תרבות ארגונית חדשה בקיבוץ, נראה לי שחשוב יותר מכל לטפח מנהיגות פנימית מתוך הקיבוץ, שתדע להנחיל את דרכי התקשורת החדשים הללו (הדרושים לתהליכי הסכמה רחבה). לדוגמה – בקיבוץ יחד היתה תרבות של חתירה להסכמות רחבות בהחלטות חשובות, כך שכאשר הגיע אלינו יועץ חיצוני (העובד גם כיום בשיטות הרגילות בקיבוצים), התהליך בתוך הקיבוץ הפך להיות בפועל תהליך של הסכמה רחבה, וזאת עקב התרבות המקומית בעיקר.

 

תאריך:  24/11/2002 10:42:16 שם:  ד.ס. silvera@sulcha.co.il  :E-Mail

תגובה: רשימת קריאה ביבליוגרפית בנושא הנדון -רשימה חלקית הסכמה רחבה – מראי מקום מקצועיים [חלקי] א. לעניין Consensus Building [להלן C.B.] · ניתן לקרוא – מדריך קצר לבניית קונסנסוס [בעברית !!] – פרופ' לורנס ססקינד – הוצ"ל ב- 1999 ע"י מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע ובטכנולוגיה, ק. הטכניון, חיפה 32000 (יתכן שעדיין לא אזל. ניתן לברר בטל' 04-8292329). · למידע נוסף, ניתן לגלוש ל- http://www.cbi-web.org/ או http://www.cbuilding.org/ ב. לעניין Deep Democracy · ניתן לקרוא – Sitting In The Fire – Arnold Mindell – הוצ"ל ב- 1995ע"י Lao Tse Press. ג. לעניין "ועידת האזרחים": · ניתן לגלוש ל- http://www.zippori.org.il/Citizens/index.html