עדכון 2 למקרה גישור – החזר שכר לימוד (פס"ד רלוונטי למקרה)

עדכון 2 למקרה גישור – החזר שכר לימוד (פס"ד רלוונטי למקרה)

ביום 23.1.08 ניתן בביהמ”ש לתביעות קטנות בפתח תקוה פס"ד מפי כב' השופטת עינת רון, בתביעה שעניינה היה גם כן תביעתו של סטודנט נגד האוניברסיטה הפתוחה. בשל סמכות המקרים שבין פסק דין זה לבין הסכסוך נשוא הגישור שתועד לעיל, הוחלט להביאו כאן ככתבו וכלשונו:

תיק ת.ק. 1813/07 לוי איתמר נ. האוניברסיטה הפתוחה.

בבסיסה של תביעה זו, התקשרותו של התובע עם ביהס תפנית, מטעם היחידה ללימודי חוץ של האוניברסיטה הפתוחה – שהיא הנתבעת.
מטרת ההתקשרות היתה לימודיו של התובע בקורס יועצי השקעות ומנהלי תיקים.
זאת עשה התובע, כך לדבריו, לא לפני שבירר במספר מקומות ומצא כי לנתבעת מוניטין והיא המקום שיתאים לצרכיו.

במועד ההרשמה לקורס, אשר לא כללה מבחני כניסה/התאמה כלשהם, הובהר לו, כך נטען, שמדובר בקורס אשר אחוזי ההצלחה בו גבוהים. הוא שילם את עלות הקורס – 10,000 שח באמצעות כרטיס אשראי, בעשרה תשלומים.
ביום הראשון ללימודים, הוחתם התובע, כמו גם יתר התלמידים החדשים על התקנון של הנתבעת, בו נאמר כי לאחר השיעור החמישי בקורס – לא ינתן החזר כספי.

תחילת הלימודים בקורס היתה ב-2.1.07 וביום 20.3.07, פנה התובע, במכתב, אל הנתבעת וביקש להפסיק את לימודיו בקורס וכן ביקש, לפנים משורת הדין, להפסיק את החיובים הכספיים בגין קורס זה.
לדבריו, במשך אותם חודשיים שחלפו, מתוך שמונה עשר החודשים המיועדים לכל הקורס, ולמרות שלא החמיץ ולו שיעור אחד, גילה כי למרות מאמצים כנים וקשים, הוא מתקשה מאוד בהבנת החומר הנלמד.

לצערו כי רב, גילה כי הוא אינו היחיד במצב זה וכמוהו עוד תלמידים רבים וכי חרף מאמצים כנים אין המרצים מצליחים להיטיב את מצבו. הוא פירט כי במהלך אותה תקופה קצרה הוצף בשיעורים ותרגילים, בחומר שלא היה בספרי לימוד אלא בחוברות מצולמות – ולמעשה לא ניתן יהיה להביא אותו לרמת הלימודים ו/או ההבנה הנדרשת.
בדיון בפני חזר התובע על טענותיו, ואף הצטייד במכתבים של רבים מחבריו ללימודים שחזרו על הטענות, הדגישו חלקן, ואף הוסיפו עליהן – מרביתם התלוננו על חילופי מרצים, על מרצים לא מקצועיים, מתן חומר רב לא מאורגן ולא מסודר, וחלקו אף ממש סמוך לפני השיעורים, העברה לא מקצועית של החומר ועוד ועוד – נראה היה כי דעת מרבית המשתתפים בקורס לא נוחה הימנו.

לתמיכה בטענותיו הגיש התובע מכתב של תלמידה בקורס גב' אסיה גוטמן – אשר גם היא העלתה טענות רבות מאוד על דרך העברת הקורס ולדבריו – פונה זו פוצתה על ידי הנתבעת ועל כן לא ברור לו מדוע נהגו עימו בדרך של איפה ואיפה.

נציגי הנתבעת עשו ככל יכולתם להגן על תכנית הקורס ועל השם הטוב של מוסדם והגם שהותקפו על ידי התובע בשאלה כי הנה התימוכין הטובים ביותר לטענותיו נגד קורס מסויים זה הוא כי מחצית התלמידים – חמישה עשר עזבו אותו, כיוון שלא יכלו להצליח בו – הם ציינו כי אינם מסתכלים על סטטיסטיקות.
נכון גם כי כל הכותבים לא היו עדים בבית המשפט ולא נחקרו בחקירה נגדית על ידי הנתבעת. יחד עם זאת, יש להניח כי כותבים רבים כל כך אינם מחבריו הטובים של התובע. כותבים אלה אכן גם לא הצטרפו לתביעתו וככל הנראה גם לא פנו קודם לכן בכתב אל הנתבעת וטעמיהם – עימם. יחד עם זאת, יש להניח שאין להם כל אינטרס מיוחד בתביעתו זו של התובע, בבית משפט זה, נגד הנתבעת, כאשר חלקם עדיין לומדים אצל הנתבעת.

כך או כך, גם אם חלק מטענותיהם אינו נכון לגמרי, או מופרז במעט, או נכתב לבקשת התובע – הרי שההצבר של מכתבים אלה, שנכתב על ידי אנשים שונים – ולו גם לבקשתו של התובע כתימוכין לפנייתו/תביעתו – מעלה תמיהות.
יותר מכל, אכן מעלה תמיהה מכתבה של גב' גוטמן, המראה כי טענותיו של התובע, כמו גם של חבריו, אינן בעלמא.
מבלי להכנס לתוצאות מכתב זה – כפי שביקשה הנתבעת לעשות משאבחנה אותו לענין התוצאה (פשרה עם גב' גוטמן, שאין ללמוד ממנה דבר, המשך לימודיה של גב' גוטמן בקורסים אחרים וכו').
יש ללמוד ממכתב זה על עצם הטענות ועל נכונותן.

נדמה כי טענותיו של התובע הן מועטות ומינימליות בהתייחס לטענותיה של גב' גוטמן באשר לקורס זה.
יתכן וברגיל היה מקום להצמד ללשונו הפורמלית של תקנון הנתבעת ולקבוע שלאחר השיעור החמישי אין מקום להחזר כספי כלשהו.
ומוכנה אני אף לומר יותר מכך, כי דרך כלל, כך יהא נכון לפסוק, שכן זוהי דרך הדברים להתנהל וברגיל על תלמיד לקבל עליו את התקנון, לרבות הסעיפים שאינם נוחים לו, שכן אחרת נשליט דרכי ניהול והתקשרויות פסולות ונפגע בכאלה עתידיות.

עם זאת, בפני מקרה מיוחד. התקנון – אחיד הוא וקורס זה, ככל הנראה, מיוחד הוא – לא בשל תכנו, אלא בשל קורס ספציפי זה שאיתרע המזל ולא צלחה דרכו.
דומתני – כי משלמעלה ממחצית התלמידים, דעתם כה אינה נוחה מהקורס והם מבקרים אותו בדרך כה בוטה – יש בכך כדי ללמד על חריגותו של קורס זה.
ובאם אכן ברגיל אין זה מן הראוי לפצות מי שחרג מן התקנון ובחר לבטל השתתפותו לאחר הזמן – יש מקום לשקול אחרת את הדברים משמדובר בקורס זה.

במיוחד אמורים הדברים משהנתבעת עצמה קיבלה את הטענות האלה ממש, שבאו מפיו של התובע, כאשר הגיעו מתלמידה אחרת וכאמור , לא דנתי בטעמי הנתבעת לעשותה כן – אלא בנכונות הטענות.
משקיבלתי את הטענה כי מדובר במקרה חריג, סברתי כי ראוי היה לפצות את התובע. יתכן וניתן היה לעשות זאת, בזמנו, בדרך של הצעת קורסים חלופיים, פיצויים חלקיים בנוסף לקורסים חלופיים ועוד.
אך התובע לא פוצה ולמעשה שילם את מלוא התשלומים עבור קורס ממנו כלל לא נהנה וככל הנראה על פי קביעותיי לעיל, גם לא יכול היה להנות.

לא מצאתי להשיב לתובע את מלוא התשלומים שדרש, כיוון שבכל זאת למד זמן מסוים וגם בשל כל מכלול הנסיבות לעיל אך אני מורה כי הנתבעת תחזיר לתובע את דמי הקורס אותם שילם לה בסך 10,000 שח וכן תוסיף לו על כך 500 שח הוצאות ובסהכ 10,500 שח , אשר ישולמו לו במישרין לכתובתו ברחוב בילינסון 10, נתניה.
סכום זה ישולם לתובע עד יום 1.3.08 שאם לא כן, ישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה עד יום התשלום בפועל.

המזכירות תעביר עותק מפסק הדין לצדדים.
ניתן היום טז בשבט, תשסח (23 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.
בעוד כחודש ומחצה יגיע מועד הדיון בתיק הגישור, שתועד לעיל, ומובטח לכם, שגם פסק הדין באותו תיק, ואם יעלה הדבר בידנו, גם תיעוד מהלך הדיון,יובא במדור זה.

כתיבת תגובה

*