תיאור מקרה גישור – השפעת מגשר על ניהול הגישור

תיאור מקרה גישור – השפעת מגשר על ניהול הגישור

תיעוד גישור מס' 3

מבוא

במרכזו של תיעוד הגישור שאותו נביא להלן, תעמוד שאלת ההשפעה שיש למגשר, אישיותו, אופיו, מקצועו (עורך דין, סוציולוג, פסיכולוג או אדריכל) וניסיון חייו על אופן ניהול הגישור שלפניו.
וליתר דיוק, מה נורמות ההתנהגות המצופות ממגשר, שבידיו הכלים להבין טוב יותר מהצדדים עצמם, מה תהא תוצאת כישלון כאשר הצדדים יזדקקו להכרעת בימ”ש בעניינם?

במקרה שלנו המגשר הינו עורך דין במקצועו. יצא-נא הקורא מההנחה, שבידיו אבחנה טובה יותר מאשר למגושרים (או למי מהם) כיצד יכריע ביהמ”ש, כאשר בעקבות כשלון הגישור, יגיע הסכסוך לשולחנו.

באיזו מידה, אם בכלל, רשאי המגשר לאפשר לאבחנה שכזו להשפיע על ההליך?
ואין המדובר בעורך דין דווקא. הו הדין במקרה בו המגשר הוא (או היא) אדריכל במקצועו, והגישור נסב על סכסוך באשר לתכנון מבנה שכשל? גם כאן, כמו לגבי עורך הדין בגישור שלפנינו, למגשר כלים משלו לדעת כיצד, קרוב לודאי, יפול דבר בביהמ”ש.

במאמר אחד מיני רבים, נידונה שאלת היקף ההתערבות המותרת של המגשר בהליך, (ובעתיד, אני קווה, תהיינה הזדמנויות נוספות להתייחס לכמה מאמרים נוספים בשאלה חשובה זו) מפי מחבר בשם Michelle Maiese , במאמרו מאוקטובר 2004: ? What are Codes of Conduce

degree to which mediators should become actively involved is often an issue. Should the mediator have a role in directing parties towards resolution? If the mediator sees an obvious practical option, should he or she offer it? Should theMediator Involvement: Note that the  mediator facilitate decision-making or direct it? Most theorists believe that to maintain fairness and integrity, mediators should ensure that all parties have an opportunity to be actively involved in the decision-making process. This includes decisions about when and under what conditions they will reach an agreement or terminate the mediation process. Interveners must also make sure that the parties have reached agreement of their own volition .and knowingly consent to that agreement

כלומר כאן, לאחר שהמחבר מעורר את השאלות בדבר התערבות המגשר בהליך , הוא משיב שדעתם של רבים היא, שאין השפעתו של המגשר פסולה, כל עוד ההחלטה של בעלי הדין, להגיע להסדר או לסיים את הגישור נעשית מתוך רצונם החופשי והבנתם המדוייקת של החלטתם.
ומהו אותו רצון חופשי (own volition) והאם יש לו גבולות?

בשאלה זו דן המגשר David E. Matz במאמר:

? Mediator Pressure and Party Autonomy: Are They Consistent With Each Other
מאוקטובר :1994. בתמצית המאמר, שנערך עי Tanya Glaser נאמר:

In discussing autonomy, Matz follows the standard definition: autonomy exists when an individual has the capacity to make a choice among real alternatives, and can make the choice for reasons with which he or she is comfortable. Autonomy does not require the complete absence of constraints on decision-making; if so, no one would be autonomous

דהיינו, התפיסה המקובלת היא שרצון חופשי נשמר, כל עוד למגושר עומדת היכולת לבחור בין מספר חלופות ברירה אמיתיות, ובחירתו תעשה בנסיבות המקובלות עליו.

ובסיכום מאמרו אומר המחבר, שלאמונתו, הצדדים מגיעים לגישור במטרה שיושג הסדר, שהם עצמם לא השכילו להשיגו, ועל כן מצופה מהמגשר להפעיל לחץ על הצדדים שיאפשר להם לנוע לעבר אותו הסכם:

I believe that parties come to mediators to reach an agreement they cannot reach themselves; that one approach we have is to apply pressure to the parties to help them move toward settlement

בתגובה למאמר זה מפרסם מגשר אחר בשם James B. Boskey , גם כן באוקטובר 1994, מאמר באותו נושא, שם הוא מציע אמת מידה שונה במשהו לצורך הקביעה אם המגושר פעל מתוך רצון חופשי בקבלו החלטות במסגרת הגישור.

גם תמצית מאמר זה נערכה עי Tanya Glaser: 

“From Boskey's point of view a party's autonomy is compromised only in cases where that party has lost the capacity to make the decision to walk away from the agreement. Mediators may legitimately seek to influence the parties' use of their decision-making capacity, but may not subvert the capacity itself. The mediator's task is to determine that the rational capacity of each party to agree or reject agreement is not compromised. If a party's rational capacity is compromised, it is the mediator's responsibility to terminate the mediation process, and inform the parties of their alternatives

רוצה לומר, שכל עוד לא אבדה למגושר היכולת להחליט בעצמו אם הוא מקבל או דוחה את הסדר הגישור, הרי שהוא פועל מתוך רצון חופשי.

דר דוד סילורה, לאחר קריאת הדברים, מביע אף הוא את הסתייגותו מדברים אלה של
E. Matz David ואומר:

אני לא מקבל דעתו וסבור, שעל המגשר אך ורק לגרום לצדדים לתובנות ובעיקר אודות חלופות, אך ההחלטה שלהם ללא כל לחץ או התערבות.