הצעת חוק שהוגשה בנושא הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה

הצעת חוק שהוגשה בנושא הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה

הצעת חוק שהוגשה בנושא הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה

הוכן ע" צוות היגוי בראשותו של השופט יצחק שנהב
תזכיר חוקא. שם החוק המוצע חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (יישוב מוקדם של הסכסוך), התשס"ז – 2007ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו מבוא תזכיר חוק זה הוא פרי עבודתו של צוות היגוי לענין הגישור בבתי המשפט למשפחה ובבתי הדין הדתיים, בראשותו של כב' השופט יצחק שנהב – סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן (להלן – צוות ההיגוי).

צוות ההיגוי פעל במסגרת "המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים" וחבריו היו משפטנים, מגשרים ואנשי מקצועות טיפוליים, מהמגזר הציבורי ומהמגזר הפרטי כמו גם נציגים של בתי המשפט, בתי הדין הדתיים ולשכת עורכי הדין. הרקע להסדר המוצע: בבתי המשפט למשפחה ובבתי הדין הדתיים השונים (להלן – הערכאות השיפוטיות) נדונים, בהתאם לסמכויותיהם על פי דין, סכסוכים בין בני זוג הנוגעים למעמדם האישי, לזכויות לחובות ולאחריות הנובעים מהקשר שבין ההורים לילדיהם וכן ליחסים הכלכליים שבין בני הזוג. מדובר במגוון רחב של נושאים: ענייני נישואין וגירושין, מזונות בין בני זוג ויחסי ממון ולגבי ילדים – החזקת ילדים וזכויות קשר, סוגיות באפוטרופסות, כמו שאלת המוסד החינוכי בו ילמד ילד, מזונות ילדים ועוד (להלן – סכסוך משפחתי). המאפיין את הסכסוך המשפטי בנושאים אלה הוא העובדה שקדם לו סכסוך אישי – רגשי אשר משפיע לאורך כל הדרך על ההליך המשפטי ומושפע ממנו. כמו כן, בעלי הדין בסכסוך יצטרכו להמשיך ולקיים מערכת קשרים ביניהם גם לאחר סיום ההליך המשפטי, אם כבני משפחה הגרים יחד, ואם, במקרה ש"החבילה" מתפרקת, כהורים לילדים משותפים אשר יש להם אחריות משותפת לגידולם ולדאגה לרווחתם הפיזית והנפשית . ניתן לומר לכן, כי הסכסוך המשפטי נמצא בצילו של הסכסוך הבין אישי, היות והסכסוך המשפטי מגלם סכסוך הנוגע לקשרי הזוגיות והמשפחה, שהם בעלי משמעות עמוקה ואינם ניתנים לריפוי באמצעות סעדים משפטיים. קיומה של התדיינות משפטית בסכסוך משפחתי, הכוללת הגשת כתבי תביעה בהם מטיחים הצדדים האשמות זה כנגד זה, הבאת עדים, חקירות פרטיות, וראיות אחרות וקיום חקירות וחקירות נגדיות בין כותלי הערכאות השיפוטיות יוצרת מחסומים ומכשולים חדשים בקשרי המשפחה, מקצינה את עמדות הצדדים ובכך מקשה על האפשרות ליישובו של הסכסוך האישי – רגשי. יתר על כן, הניסיון מלמד כי גם לאחר ההכרעה השיפוטית, פעמים רבות חוזרים צדדים שניהלו ביניהם מאבקים משפטיים אל הערכאות השיפוטיות השונות, בשל הפרת הסדרים שנקבעו על ידי השופט, הקאדי או הדיין בניגוד לרצון אחד הצדדים. המחקרים גם מראים באופן מובהק, שיש השפעות קשות להליכי גירושין וכן להתדיינויות שבין ההורים לאחר הגירושין על מצבם הרגשי של ילדים ועל החרפתן של השפעות אלה ככל שההליכים מתארכים ומתנהלים באופן לוחמני. הנסיון המוכח במדינות רבות ברחבי העולם מראה, כי הנהגת השימוש במנגנון של יישוב סכסוכים בהסכמה (להלן – מיסֵ"ב, בלעז alternative dispute resolution – ADR) לפני הגשת התביעה, ברוב רובם של סכסוכי המשפחה מונעת את הצורך בהתדיינות בבית המשפט ומאפשר לצדדים לממש באופן הדדי את הרצונות והאינטרסים שלהם בנושאים שבתובענה לשביעות רצונם. מן הראוי להדגיש, שהליך ליישוב סכסוך אינו מכוון להביא את הצדדים להתפשר על העניינים שברצונם לתבוע בערכאות השיפוטיות או להגיע לשלום בית דווקא, אלא לגבש פתרון מוסכם באמצעות גישור, ייעוץ או מנגנון אחר ליישוב סכסוך. על כן, יש חשיבות רבה להביא את הצדדים לסכסוך המשפחתי ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה מבלי להגיע לקיומה של התדיינות משפטית, ולהעמיד לרשותם כלים שיסייעו להם בהשגת ההסכמות בשלב מוקדם לפני הגשתם של כתבי בי דין. במדינת ישראל תורם להסלמת הסכסוכים המשפחתיים גם קיומו של "מירוץ הסמכויות" – האפשרות של בן זוג לבחור את הערכאה השיפוטית אשר תדון בסכסוך על ידי הקדמת בן הזוג האחר בהגשת התביעה. מירוץ סמכויות קיים כבר עשרות שנים בין בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה (בעבר – בתי המשפט המחוזיים) ועם תיקון תשס"ב (מס' 5) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995, הוא עשוי להתקיים גם בין בתי הדין השרעיים ובתי הדין של העדות הנוצריות לבין בית המשפט לענייני משפחה. מירוץ הסמכויות לא רק שמוסיף התדיינויות על עצם שאלות הסמכות, אלא שהוא מביא את הצדדים להגשת תביעות משפטיות, גם בשלבים מוקדמים של הסכסוך האישי בטרם הם גיבשו סופית את רצונם, מחשש שבן הזוג האחר יקדים ויפנה לערכאה המשפטית הנוחה לו ובכך "יתפוס סמכות" באותה ערכאה. מטרתה של הצעת חוק זו, נוכח כל האמור לעיל וכאמור בסעיף הראשון להצעה, היא "לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם הנמצאים בסכסוך משפחתי, ליישב את הסכסוך שביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, תוך צמצום הצורך בקיום התדיינות משפטית ותוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לצדדים לסכסוך ולילדיהם". בקשה ליישוב סכסוך הכלי באמצעותו מבקשת ההצעה לממש את המטרה האמורה הוא ה"בקשה ליישוב סכסוך" הנוהגת בבתי המשפט לענייני משפחה לפי תקנות 258כ – כ"ה לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי), אשר לפי המוצע תופעל בכל בתי הדין הדתיים ובתי המשפט לענייני משפחה (להלן – הערכאות השיפוטיות), בגבולות סמכותם על פי כל דין. על פי המוצע, תהיה חובה על צדדים לסכסוך משפחתי לפתוח תובענה בסכסוך משפחתי בדרך של בקשה ליישוב סכסוך ולא בהגשת כתב תביעה מפורט. לאחר הגשת הבקשה יוזמנו הצדדים לפגישת מידע, היכרות ותיאום ביחידת סיוע או ביחידה ליישוב סכסוכים משפחתיים (להלן – פגישת מהו"ת) במסגרתה ייערך על ידי גורם מקצועי מהתחום הטיפולי אבחון ראשוני של הסכסוך המשפחתי ובדיקה עם הצדדים של רצונותיהם וצרכיהם. כן יינתנו להם מידע והכוונה על הדרכים האפשריות העשויות לסייע להם ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השפעותיו לרבות באמצעות ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי ועוד. בתום המפגש או המפגשים שייערכו, יודיעו הצדדים האם ברצונם להמשיך בניסיון ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה, אם במסגרת יחידת הסיוע ואם באמצעות שירותים הקיימים בקהילה ובמגזר הפרטי, אשר הוצעו להם. יחידת הסיוע תהיה רשאית להפנות את הצדדים לפגישת גישור במסגרת שליד הערכאה השיפוטית, בנוסף לפגישת המהו"ת, ואם כל הצדדים הסכימו לכך יתקיימו פגישות גישור – אחת או שתיים – בניסיון להביא את הצדדים לידי הסכמה על יישוב הסכסוך. רק לאחר שנעשה ניסיון בפגישת המהו"ת או לחילופין – בפגישת הגישור, להביא את הצדדים להסכמה או להמשיך בתהליך שמגמתו ליישב את הסכסוך בהסכמה והצדדים או מי מהם הביעו את רצונם לקיים התדיינות משפטית, הם יוכלו להגיש כתבי תביעה ולנהל הליכים משפטיים לפי הוראות סדרי הדין החלות על כל אחת מהערכאות השיפוטיות. יסודה של הבקשה ליישוב סכסוך עוד בהמלצות שבדו"ח הועדה לבחינת יישום דיני המשפחה, משנת 1986, בראשותו של השופט (בדימוס) אלישע שיינבויים, אשר היה הבסיס להקמתם של בתי המשפט לענייני משפחה ויחידות הסיוע שלצידם. בדו"ח ועדת שינבויים הומלץ על הקמת מוסד לייעוץ ולרווחת המשפחה שאליו יהיו בני זוג חייבים לפנות לטיפול בבעייתם לפני הגשת תביעה לבית משפט או לבית דין דתי הנובעת מקשרי הנישואין שלהם . כפי שמוזכר באותו דו"ח, הליך דומה קיים ברבות ממדינות העולם (למשל: אוסטרליה, ניו – זילנד וחלק ממדינות ארצות הברית) והוא הולך ומתפתח במדינות נוספות, לאור ההכרה באזלת ידם של הכלים המשפטיים לבדם בפתרון סכסוכים שבין בני זוג. בעקבות הקמת בתי המשפט למשפחה הונהגה הבקשה ליישוב סכסוך, והיא מעוגנת כאמור בתקנות 258 כ – כה לתקנות סדר הדין האזרחי, כאפשרות וולונטרית המוצעת לבני זוג הפונים לבית המשפט לענייני משפחה. לגבי תקנות אלה נטען על יד פרופ' שאוה ז"ל כי הן בטלות בהיותן חורגות מהוראות חוק בית המשפט למשפחה ולעניין טענה זו ניתנו פסקי דין מנוגדים בבתי המשפט המחוזיים . בנוסף, עדיין לא הוקמו יחידות סיוע בבתי הדין הדתיים וכן הליך הבקשה ליישוב סכסוך הוסדר עד עתה רק בבתי המשפט לענייני משפחה, אף שהרציונאלים של הבקשה ליישוב סכסוך, כפי שפורטו לעיל, מצדיקים את עיגונו גם בבתי הדין הדתיים. יצוין כי בכוונת משרד המשפטים להביא הצעת חוק זו לכנסת יחד עם הצעת חוק אשר תסדיר את הקמתן של יחידות סיוע בבתי הדין הדתיים. בשלב ראשון, מוצע שלא להחיל את ההסדר על כלל הסכסוכים הנדונים בבתי המשפט למשפחה ובבתי הדין הדתיים אלא רק על אלה הנוגעים למעגל המשפחתי המצומצם: סכסוכים בין בני זוג הקשורים ביחסים שבינם לבין עצמם או הנוגעים לילדיהם של בני הזוג וסכסוכים בין הורים שאינם נשואים, כל עוד הם עוסקים בילדיהם המשותפים. סכסוכים אלה הם "הגרעין הקשה" של ענייני המשפחה והשפעתם על מעגל החיים הראשוני של הצדדים להם מצדיקה את ההתייחסות המיוחדת והשקעת המשאבים הציבוריים.

ג. עיקרי החוק המוצע:

1. המבקש להגיש תובענה בסכסוך משפחתי לערכאה שיפוטית יגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך לאותה ערכאה השיפוטית אליה הוא מבקש להגיש את התובענה. בבקשה יודיע המבקש על קיום הסכסוך ויציין את העניינים אותם הוא יבקש לתבוע במקרה שהסכסוך לא ייושב בהסכמה וכן יציין האם הוא מעונין בגירושין. פירוט זה נועד להגביל את העניינים בהם רוכש מגיש הבקשה סמכות, למקרה שהסכסוך לא ייושב בהסכמה ויהיה צורך בהתדיינות משפטית וכן על מנת לסייע בהמשך בבחינת שאלת הכריכה כדין. המבקש לא יהיה רשאי לפרט את הטענות או העובדות הקשורות בסכסוך המשפחתי או בשאלת הערכאה השיפוטית המוסמכת לדון וכל פירוט נוסף אחר.

2. הגשת הבקשה ליישוב סכסוך מקנה סמכות לאותה ערכאה אליה הוגשה, בכל ענייני הסכסוך המשפחתי אשר צויינו בבקשה, היכולים להימצא בסמכותה של אותה ערכאה, במקרה שהסכסוך לא ייושב בהסכמה ויהיה צורך בהגשת כתבי תביעה ובקיום התדיינות משפטית (בדומה למה שקובעת היום תקנה 258כ(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי). תפיסת סמכות זו, נועדה לאפשר את הרגיעה הנדרשת לניסיון ליישוב הסכסוך בהסכמה, מבלי שהצדדים יחששו להפסיד יתרון משפטי כלשהו אם הניסיון לא יצלח. הצד שלא הגיש את הבקשה ליישוב סכסוך יהיה רשאי להגיש בכל עת בקשה ליישוב סכסוך לערכאה שיפוטית אחרת, בעניינים הנמצאים בסמכותה אשר לא צוינו בבקשה הראשונה, ובכך להקנות לה סמכות באותם עניינים אם ההליך ליישוב הסכסוך לא יסתיים בהסכמה ואולם ההליך ליישוב סכסוך ייערך בערכאה אליה הוגשה הבקשה הראשונה. לענין זה, יצויין כי צוות ההיגוי בחן אפשרות נוספת לפיה מי שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך קונה סמכות בכל עניני המשפחה שבסמכות אותה ערכאה, מבלי לציין את העניינים אותם הוא מבקש לתבוע. אולם, הצוות בחר שלא לאמץ אפשרות זו, בשל כך שייתכן שהיא מרחיבה את סמכויות בתי הדין הדתיים מעבר למצב הקיים היום בנוגע לנושא הכריכה והאפשרות לבחינתה כאשר תתקיים התדיינות משפטית.

3. בעקבות הגשת הבקשה ליישוב סכסוך יוזמנו הצדדים לפגישת מהו"ת שתתקיים ביחידת הסיוע בתוך 35 ימים מיום הגשת הבקשה ואם בחרו הצדדים לבקשה בכך, הם יוזמנו לפגישת גישור, שתתקיים בתוך התקופה האמורה. לאחר פגישת המהו"ת או פגישת הגישור, לפי הענין, או בתוך עשרה ימים מיום התקיימותן יודיעו הצדדים האם הם מעוניינים להמשיך בהליך ליישוב הסכסוך בהסכמה בדרך של יעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי או בכל דרך אחרת. בהודעתם יהיו הצדדים גם רשאים לבקש ללכת לפגישת גישור במסגרת שליד הערכאה השיפוטית.

4. אם הסכימו הצדדים להמשיך בהליך ליישוב הסכסוך – תהיה תקופת נסיון ליישוב הסכסוך (75 יום או יותר – אם האריך זאת השופט בהסכמת הצדדים) במהלכה לא יוכלו הצדדים להגיש תובענה בסכסוך המשפחתי בכל ערכאה שיפוטית, ולא תדון ערכאה שיפוטית בסכסוך כאמור, לרבות בשאלת הסמכות לדון בו. כאמור בסעיף 2 לעיל ניתן יהיה בתקופה זו רק להגיש בקשה ליישוב סכסוך באותם ענינים שלא נכללו בבקשה הראשונה, על מנת לתפוס סמכות באותם עניינים אם הנסיון ליישוב הסכסוך בהסכמה לא ייצלח. כמו כן, בתקופה האמורה לא ניתן יהיה להגיש בקשות לסעדים זמניים אלא לפי האמור להלן.

5. אם הודיעה יחידת הסיוע או המגשר, בהתאם להודעת הצדדים, או מי מהם כי הצדדים אינם מסכימים להמשיך בהליך ליישוב הסכסוך יוכל הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך להגיש כתב תביעה לאותה ערכאה אליה הוא הגיש את בקשתו, באותם עניינים שכלל בבקשה, וזאת בתוך 30 יום מיום ההודעה על כך או מיום תום תקופת הנסיון ליישוב הסכסוך, ויראו את מועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך כמועד הגשת כתב התביעה. צד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך לערכאה אחרת יוכל בתוך התקופה האמורה להגיש לה כתב תביעה בעניינים שכלל בבקשתו.

6. כתב תביעה יכלול את תיאור העובדות נכון ליום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך בצירוף שינויים והתפתחויות שחלו עד ליום הגשתו של כתב התביעה. שאלות הסמכות והכריכה כדין ייבחנו לראשונה לאחר שיוגש כתב התביעה על פי כנות הכריכה כפי שהיתה ביום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך. לא הגיש מגיש הבקשה ליישוב הסכסוך כתב תביעה בתוך 30 יום תמחק התובענה.

7. סעדים זמניים – א. בתקופה שמיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך ועד המועד בו ניתן להגיש כתב תביעה לפי סעיף 5 לעיל (להלן – תקופת עיכוב ההליכים) ניתן להגיש סעדים זמניים רק לשמירת מצב קיים ולמעט בקשה למזונות זמניים. ב. הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך יוכל לבקש סעד זמני רק מאותה ערכאה אליה הגיש את הבקשה והצד האחר יכול לבקש סעד זמני בכל ערכאה המוסמכת לטענתו ליתן את הסעד ובלבד שהוא הגיש לה תחילה בקשה ליישוב סכסוך באותו עניין. ג. בבקשה לסעד זמני לא ייטען ולא ידון בית המשפט בעניין הסמכות והצו לסעד זמני יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה בעניינו על ידי הערכאה שתיקבע כמוסמכת לדון בתביעה העיקרית, אם תוגש תביעה.

8. מזונות זמניים – בפגישת המהו"ת או בפגישת הגישור ייעשה נסיון לקביעת הסדרים זמניים לעניין המזונות. אם לא הגיעו הצדדים להסכמה, ניתן יהיה להגיש בקשה למזונות זמניים מיד לאחר שהוגש כתב תביעה ובית המשפט יהיה רשאי לדון במזונות הזמניים אם חלף המועד להגשת כתב הגנה או במועד מוקדם יותר, לאחר הגשת כתב התביעה, אם הדבר ניתן על פי סדרי הדין הנהוגים בערכאה השיפוטית אליה הוגשה הבקשה. יצויין כי על מנת לאפשר פסיקת מזונות עוד קודם לכן, העלה צוות ההיגוי אפשרות חלופית לפיה ערכאה שיפוטית תוכל לפסוק מזונות זמניים בסכום קצוב על פי פרמטרים אובייקטיביים, כמקובל במדינות רבות,ללא קיום התדיינות שיפוטית וכתיבת כתבי טענות. בשל מורכבות הנושא אפשרות זו לא נכללה בשלב זה בהצעת החוק.

9. פגישות המהו"ת ופגישות הגישור יכול שיתקיימו באמצעות גופים אחרים שייקבע שר המשפטים בצו, במקום יחידות הסיוע, ובלבד שכישוריהם המקצועיים של עובדי אותם גופים ודרכי הפיקוח עליהם ייקבעו יחד עם שר הרווחה. ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים: בעקבות החוק יהיה צורך לבטל את תקנות 258כ – כ"ה לתקנות סדר הדין האזרחי, זאת במצורף לחקיקה שתקים את יחידות הסיוע בבתי הדין הדתיים. ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי: יהיה צורך בהוספת תקנים ותקציב ליחידות הסיוע בבתי המשפט למשפחה לצורך פגישות המהו"ת ופגישות הגישור וכן ליחידות הסיוע שיוקמו בבתי הדין הדתיים. מצד שני – יהיה חסכון בזמן שיפוטי בבתי המשפט ובבתי הדין הדתיים בשל סגירת תיקים במסגרת ההליך ליישוב סכסוך בהסכמה. התוספת הנדרשת צורך יישום החוק בבתי המשפט למשפחה מוערכת בכ- 2 מליון ₪ לשנה (ייתכן ותידרש בנוסף הגדלת מבנים בחלק מהיחידות).

ו. להלן נוסח החוק המוצע: חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (יישוב מוקדם של הסכסוך), התשס"ז – 2007

מטרת החוק

1. מטרתו של חוק זה לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם הנמצאים בסכסוך משפחתי, ליישב את הסכסוך שביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, תוך צמצום הצורך בקיום התדיינות משפטית ותוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לצדדים לסכסוך ולילדיהם.

הגדרות

2. בחוק זה – "בני זוג" לרבות ידועים בציבור כאיש ואישתו, בני זוג לשעבר ובני זוג שנישואיהם פקעו; "גירושין" – גירושין, ביטול נישואין, הכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם או פירוד לפי דין דתי שאינו מאפשר גירושין; "ילד" – אדם שלא מלאו לו שמונה עשרה שנה, לרבות ילדו של בן הזוג; "סכסוך משפחתי " – אחד מאלה: (1) תובענה למזונות או למדור; (2) תובענה בעניני נישואין וגירושין, לרבות תובענה לפי חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט – 1969; (3) תובענה לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (4) תובענה בענין יחסי ממון בין בני זוג לרבות לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973; (5) תובענה אזרחית שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, כמשמעותה בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995, למעט תובענה בענייני ירושה, אימוץ, תובענה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א – 1991 ותובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; "ערכאה שיפוטית" – בית משפט לענייני משפחה, בית דין דתי כמשמעותו בדבר-המלך-במועצתו, 1922-1947, בית דין רבני כמשמעותו בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953 ובית דין כהגדרתו בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג – 1962; "שופט" – שופט, דיין, קאדי, קאדי מד'הב או בעל תפקיד שיפוטי מקביל בבית דין דתי. "תובענה" – תביעה, בקשה ושאר ענינים שמביא בעל דין לפני ערכאה שיפוטית באחת הדרכים שנקבעו לכך למעט ערעור ובקשת רשות ערעור, שנושאה הוא סכסוך משפחתי ושהצדדים לה הם בני זוג או הורים וילדיהם (להלן – הצדדים), למעט תובענה לאישור הסכם בענייני משפחה;

פתיחת תובענה בענייני משפחה

3. (א) כל תובענה המוגשת לערכאה שיפוטית בסכסוך משפחתי תפתח בבקשה ליישוב סכסוך בטופס שייקבע שר המשפטים; טופס הבקשה לעניין תובענה המוגשת לבית דין דתי, ייקבע על ידי שר המשפטים בהתייעצות עם ראש הערכאה הגבוהה ביותר של אותו בית דין דתי; הטופס יכלול הודעה על קיום הסכסוך, ללא פירוט טענות או עובדות הקשורות בסכסוך המשפחתי או בשאלת הערכאה השיפוטית המוסמכת. (ב) בטופס הבקשה יציין המבקש את ענייני הסכסוך המשפחתי שבסמכות הערכאה השיפוטית אותם הוא רוצה לתבוע במקרה שהסכסוך לא ייושב בהסכמה ובסכסוך בין בני זוג יציין גם האם הוא מעוניין בגירושין. (ג) הגשת בקשה ליישוב סכסוך תחשב כהגשת כתב תביעה בכל עניני הסכסוך המשפחתי שפורטו בבקשה, היכולים להימצא בסמכותה של הערכאה השיפוטית לפי כל דין ומועד הגשת הבקשה יהיה המועד הקובע לעניין פתיחת ההליכים באותם ענינים. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית ערכאה שיפוטית להתיר פתיחת תובענה בסכסוך משפחתי ללא הגשת בקשה ליישוב סכסוך אם בתוך שנה שקדמה להגשת התובענה היתה תובענה בסכסוך משפחתי באותו ענין תלויה ועומדת בין אותם צדדים.

פגישת היכרות, מידע ותיאום

4. (א) הוגשה בקשה ליישוב סכסוך, תזמן הערכאה השיפוטית את הצדדים לפגישת מידע, היכרות, ותיאום (להלן – פגישת מהו"ת), ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית; הפגישה תתקיים בתוך 35 ימים מיום הגשת הבקשה והצדדים בעצמם חייבים להתייצב לפגישה. (ב) פגישת המהו"ת תכלול: (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים בעניינים של סכסוך משפחתי ועל השפעות הגירושין וכל ענין אחר של סכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, מהיבטים שונים, לרבות השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות. (2) מתן מידע לצדדים אודות הדרכים העשויות לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום, ולהתמודד עם השפעותיו, לרבות: ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי ועוד ואודות מגוון השירותים הקיימים ליד הערכאה השיפוטית, בקהילה ובמגזר הפרטי העשויות לסייע להם בכך; (3) היכרות עם הצדדים על מנת להעריך יחד אתם את צרכיהם ורצונותיהם ולסייע להם לבחון אילו דרכים ושירותים עשויים לתרום ליישוב הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השפעותיו ועל מנת לתאם עמם תוכנית מתאימה להמשך התהליך; (4) קביעת הסדרים זמניים בהסכמה בעניין מזונות, החזקת ילדים וסדרי קשר לתקופת עיכוב ההליכים כמשמעותה בסעיף 7 או מתן המלצה לצדדים ולגורם אליו הם יופנו להמשך הליך יישוב הסכסוך, לדאוג לעריכת הסדרים כאלה. (ג) פגישת המהו"ת אשר תהיה אחת או שתיים, תיערך ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית; המידע האמור בפסקאות (1) עד (2) בסעיף קטן (ב) יינתן במסגרת פגישה אישית, במסגרת קבוצתית או בכל דרך אחרת שתיקבע בתקנות. (ד) בתום פגישת המהו"ת או בתוך עשרה ימים מיום קיומה, יודיעו הצדדים ליחידת הסיוע האם הם מסכימים להמשיך בהליך ליישוב הסכסוך בהסכמה או שהם או מי מהם מעוניינים שתתקיים התדיינות משפטית בערכאה השיפוטית; כן רשאים הם להודיע ליחידת הסיוע על רצונם ללכת לפגישת גישור ליד הערכאה השיפוטית, כאמור בסעיף 5.

פגישת גישור

5. (א) במסגרת פגישת המהו"ת רשאית יחידת הסיוע להפנות את הצדדים בהסכמתם לפגישת גישור ביחידת הסיוע, אשר תכלול פגישה אחת או שתיים, לפי שיקול דעת המגשר. (ג) הצדדים יודיעו למגשר בתום פגישת הגישור או בתוך עשרה ימים מיום סיומה, האם הם הגיעו לידי הסכמה על יישוב הסכסוך, כולו או מקצתו, או על המשך ההליך ליישוב הסכסוך בהסכמה, או שהם או מי מהם מעוניינים לקיים התדיינות משפטית בערכאה השיפוטית.

ניסיון ליישוב הסכסוך

6. (א) הודיעו יחידת הסיוע או המגשר לערכאה השיפוטית כי הצדדים הסכימו להמשיך בהליך ליישוב הסכסוך בהסכמה, לא יוכלו הצדדים להגיש תובענה בסכסוך המשפחתי בכל ערכאה שיפוטית, ולא תדון ערכאה שיפוטית בסכסוך כאמור, לרבות בשאלת הסמכות לדון בו, במשך תקופה של 75 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך או במשך תקופה ארוכה יותר שהאריך השופט בערכאה השיפוטית בהסכמת הצדדים (להלן – תקופת הנסיון ליישוב הסכסוך), והכל בכפוף לאמור בחוק זה לעניין הסעדים הזמניים. (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי צד בתוך תקופת עיכוב ההליכים להגיש לכל ערכאה שיפוטית תובענה בעניינים שלא נכללו בבקשה שהוגשה כאמור בסעיף 3(א1) אשר תפתח בדרך של בקשה ליישוב סכסוך ובלבד שפגישת ההיכרות, המידע והתיאום תתקיים בערכאה השיפוטית אליה הוגשה הבקשה לראשונה. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי צד בתוך התקופה האמורה באותו סעיף קטן להגיש לכל ערכאה שיפוטית תובענה אשר תפתח בדרך של בקשה ליישוב סכסוך בה הוא רשאי לפרט את העניינים שלא נכללו בבקשה שהוגשה כאמור בסעיף 3(ב), ובלבד שפגישת המהו"ת או פגישת הגישור תתקיים בערכאה השיפוטית אליה הוגשה הבקשה לראשונה.

קיום התדיינות משפטית

7. (א) הודיעו יחידת הסיוע או המגשר כי הצדדים או מי מהם אינם מעוניינים להמשיך בהליך ליישוב הסכסוך בהסכמה, או חלפה תקופת הנסיון ליישוב הסכסוך, רשאי כל אחד מבעלי הדין להגיש כתב תביעה בתוך 30 ימים מיום מתן ההודעה או חלוף תקופת הנסיון, לפי הענין, בעניינים שכלל בבקשה שהגיש לפי סעיף 3(ב) או לפי סעיף 6(ב), לאותה ערכאה שיפוטית אליה הגיש את בקשתו לפי הסעיפים האמורים, ויראו את מועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך כמועד הגשת כתב התביעה. (ב) כתב תביעה יכלול את תיאור העובדות נכון ליום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך בצירוף שינויים והתפתחויות שחלו עד ליום הגשתו של כתב התביעה. (ג) לא הגיש מגיש הבקשה ליישוב סכסוך כתב תביעה בתוך התקופה שנקבעה בתקנות, כאמור בסעיף קטן (א), תמחק התובענה.

מזונות זמניים

8. הוגש כתב תביעה לפי סעיף 7(א) רשאי כל אחד מהצדדים להגיש בקשה למזונות זמניים והערכאה השיפוטית תהיה רשאית לפסוק מזונות זמניים בחלוף המועד להגשת כתב הגנה, או במועד מוקדם יותר לאחר הגשת כתב התביעה, אם הדבר ניתן, על פי סדרי הדין הנהוגים בבית הדין הדתי,

סעדים זמניים

9. (א) לענין סעיף זה – "סעד זמני" – סעד לשמירת המצב הקיים או צו עיכוב יציאה מן הארץ עד לתום תקופת עיכוב ההליכים, למעט מזונות זמניים; "תקופת עיכוב ההליכים" – התקופה שמיום הגשת בקשה ליישוב סכסוך ועד למועד שהחל ממנו ניתן להגיש כתב תביעה לפי סעיף 7(א) (ב) צד שהגיש בקשה ליישוב סכסוך יוכל לבקש סעד זמני בעניינים שציין בבקשתו מאותה ערכאה אליה הוא הגיש את הבקשה ליישוב סכסוך והצד האחר יוכל לבקש סעד זמני בכל ערכאה המוסמכת לטענתו ליתן את הסעד (להלן – ערכאה שיפוטית אחרת), ובלבד שהגיש לה בקשה ליישוב סכסוך באותו ענין. (ג) הוגשה בקשה לסעד זמני לערכאה שיפוטית אחרת, כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע מגיש הבקשה לאותה ערכאה על הבקשה ליישוב סכסוך שהוגשה ראשונה ועל כל צו לסעד זמני שניתן בקשר אליה. (ד) ערכאה שיפוטית לא תתן צו לסעד זמני בענין שבו ניתן קודם לכן סעד זמני על ידי ערכאה שיפוטית אחרת ולא תדון בשאלת הסמכות לדון בתובענה. (ה) צו לסעד זמני שניתן לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה בעניינו על ידי הערכאה השיפוטית שנקבעה כמוסמכת לדון בתובענה העיקרית, לאחר שהוגשו כתבי בי דין לפי סעיף 7.

ביצוע ותקנות

10. (א) שר המשפטים ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי – (1) בהסכמת ראש בית הדין הגבוה ביותר של ערכאה שיפוטית לקצר בצו מועדים שנקבעו בחוק זה; (2) לקבוע בצו גופים אחרים אשר יהיו רשאים לקיים, במקום יחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, את פגישות המהו"ת או את פגישות הגישור ובלבד שכללי ההפניה לאותם גופים, כישוריהם המקצועיים של עובדיהם ודרכי הפיקוח המקצועי עליהם ייקבעו בהסכמת שר הרווחה; על מגשרים שהם עובדי הגופים שייקבעו יחולו גם התקנות בדבר הכשירות, הכישורים והניסיון הנדרשים ממגשר המבקש להיכלל ברשימת המגשרים, שהותקנו לפי סעיף 79ד לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984. (3) לקבוע בצו, בהתייעצות עם שר הרווחה עניינים נוספים מבין ענייני המשפחה, כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995, אשר תובענה בהם תיפתח בדרך של בקשה ליישוב סכסוך, כאמור בסעיף 3.

שמירת דינים

11. חוק זה אינו בא לגרוע מסמכויות יחידות הסיוע שליד הערכאות השיפוטיות לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה ולפי חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע) (תיקוני חקיקה), התשס"ז- 2007 (להלן – חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע)

תחילה

12. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו ואולם אם היו הצדדים בני אותה עדה דתית המקיימת בישראל בית דין דתי, למעט בני אחת העדות הנוצריות, יחולו הוראות החוק על תובענה המוגשת לערכאה שיפוטית אם חלפו שישה חודשים מיום שהוקמה באותו אזור שיפוט יחידת סיוע ליד בית דין שהצדדים הם בני עדתו.

כתיבת תגובה

*