בג"צ לשכת המגשרים נגד גישורי מהו"ת והקול קורא

בג"צ לשכת המגשרים נגד גישורי מהו"ת והקול קורא

בג"צ לשכת המגשרים נגד גישורי מהו"ת והקול קורא

מסמכי בית המשפט

בבית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק                                    בעניין שבין:                              לשכת המגשרים (ע.ר. 58-034780-5)
ע"י ב"כ עו"ד רועי גיא-גרין (מ.ר. 42680)
ו/או אהוד גרין ו/או רבקה גרין
מ"בית השנהב", רחוב בית הדפוס 12 ירושלים 95483
טל: 02-6528992, פקס: 02-6528993
העותרת
-נגד-מדינת ישראל
ע"י פרקליטות המדינה (מחלקת הבג"צים)
המשיבה

עתירה למתן צו על תנאי, וצו מוחלט

מוגשת בזה עתירה לבית המשפט בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, כדלקמן:

א.      ביהמ"ש הנכבד יתבקש ליתן צו על תנאי וצו מוחלט ואחרי דיון ליתן צו מוחלט המורה למדינת ישראל לבוא וליתן טעם מדוע תימשך פעילות הפניית תיקים מבתי המשפט בישראל אל מגשרים מבלי שהדבר יוסדר בהסדר ראשוני, בהיעדר כל הנחיות, כללי אתיקה וקריטריונים מפוקחים לפעילות המגשרים.

ב.      ביהמ"ש הנכבד יתבקש ליתן צו על תנאי וצו מוחלט המורה בפרט למדינת ישראל לבוא וליתן טעם מדוע תימשך הפנית תיקים מבתי המשפט בישראל אל מגשרים מבלי שאלו יהיו כפופים לכללים כלשהם ו/או לכללי האתיקה המוצעים על ידי העותרת ו/או למנגנון בירור בנושא אתיקה ו/או למנגנון פיקוח ו/או להנחיות או קריטריונים כלשהם לעבודת המגשר – בדומה או בזהות למודל המופעל על ידי העותרת.

ג.        ביהמ"ש הנכבד יתבקש ליתן צו על תנאי וצו מוחלט המורים למדינת ישראל לבוא וליתן טעם מדוע לא תיעצר מיידית כל הפניה מבתי המשפט בישראל לגישור עד למתן החלטה סופית בעתירה שבכותרת.

ד.      כן יתבקש בית המשפט הנכבד ליתן צו על תנאי וצו מוחלט המורה למשיבה – מדינת ישראל – לבוא וליתן טעם מדוע לא תימנע מהתקשרות עם מגשרים המקבלים הפניות של תיקים מבתי המשפט בישראל ו/או לבטל כל התקשרות עם מגשרים שכאלו – עד אשר כל התקשרות עם מגשרים לא תוכפף לכללי אתיקה, הנחיות וקריטריונים המוסדרים בחקיקה ראשית.

ה.      בית המשפט הנכבד, יתבקש ליתן צו על תנאי וצו מוחלט המורה למשיבה מדוע לא יבוטל הקול הקורא מס' 31/11 מיום 27 ביוני 2011 (קול קורא להקמת מאגר מרכזי גישור והקמת מאגר גופי הכשרה) בהעדר הסדר ראשוני לקיומו ולכל הפחות תשתית חוקית לפרסומו

הקול הקורא מס' 31/11 מיום 27 ביוני 2011 (קול קורא להקמת מאגר מרכזי גישור והקמת מאגר גופי הכשרה) אשר ביטולו מתבקש מצ"ב ומסומן "נספח 1".

ו.        בית המשפט הנכבד, יתבקש ליתן צו על תנאי וצו מוחלט המורה למשיבה לבוא וליתן טעם מדוע לא יבוטל פרויקט המהו"ת בהעדר הסדר ראשוני לקיומו ולכל הפחות תשתית חוקית לפרסומו.

ז.       כן יתבקש ביהמ"ש הנכבד לחייב את המשיבה לשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ועליו מע"מ כחוק בגין הגשת עתירה זאת.

וזאת מן הטעמים שלהלן:

1.        העותרת, לשכת המגשרים בישראל, הנה עמותה שעיסוקה בגישור, אשר הוקמה בעבר כעמותת מגשרי ישראל – גוף מעין סטטוטורי – על מנת לקדם את נושא הגישור בישראל.

2.        בתחילת דרכה הוקמה בעידודו של משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט.

3.        בין היתר, גיבשה העותרת בתחילת דרכו של נושא הגישור בישראל מודל ובו הנחיות וקריטריונים למגשרים, כללי אתיקה ומנגנון אכיפה בנושא אתיקה.

4.        העותרת מנסה מזה שנים לבנות מודל לגישור בישראל ואוספת מידע מקצועי בתחום.

5.        העותרת צברה  ניסיון מצטבר רב בנושא הגישור, הסדרתו והפיקוח האתי והמקצועי עליו, ובנתה גוף של ידע הדומה להסתדרות הרפואית אצל הרופאים (המשמשת כיום בהסמכת רופאים למרות היותה גוף השייך לרופאים), ולכל לשכה מקצועית אחרת.

מצ"ב תקנון לשכת המגשרים (העותרת) בצירוף כללי האתיקה המחייבים בה ומסומן "נספח 2"

6.        המשיבה הנה מדינת ישראל. 

7.        במסגרת פעילות המשיבה לקדם את תחום הגישור יצרה המשיבה, הסדרים לפיהם אזרח שהגיש תביעתו לבית משפט במדינת ישראל, יפגוש כיום, בחלק מהמקרים, במגשר – לפני שיזכה לפגוש שופט, אך תנאי מקדים לכך שיזכה לפגוש שופט.

8.        המדינה מסרבת להסדיר את נושא הגישור – ועדיין ממשיכה בהפניות אלו מבתי המשפט למגשרים כתנאי מקדים לכך שהאזרח מן השורה יוכל לבוא בפני שופט. 

9.        כפועל יוצא, האדם הפשוט מושפע מדבריו של המגשר (והמדינה אף מעודדת את האזרח הפשוט להגיע לפשרה ולהיות מושפע מדבריו של המגשר). אולם על המגשר עצמו לא חלות כל מגבלות חוקיות שהן, ואין בנושא הסדר ראשוני, לא כל שכן כללי אתיקה או מנגנון שיאפשר אכיפה של כללי אתיקה למגשרים.

10.    הבעיה אף מתעצמת, כאשר מדובר בצדדים שאינם מיוצגים.  האזרח הפשוט – לא כל שכן האזרח הפשוט הבלתי מיוצג – לעתים אף אינו מבין את ההבדל בין מגשר לשופט.

11.    כך למשל, המגשר יכול לספר לצדדים כי הוא מכיר את השופט/ת, להפר את חובת הסודיות, לעסוק בנושאים שבהם יש למגשר ניגוד עניינים, להשתלח בעורכי הדין שמייצגים את הצדדים באופן אישי, לומר דברים שאינם אמת, לפגוש צדדים מבלי שעבר על החומר כמקדים לפגישה, לבקש להפוך לבורר מוסכם על ידי הצדדים בהיותו מגשר, ועוד ועוד  – והכל תחת כסות ממלכתית של בית המשפט המפנה כיום כעניין שבשגרה את הסכסוך למגשר כתנאי מקדים לכך שהאזרח יוכל לבוא בפני שופט. 

12.    בסופו של יום, מונחת בעתירה זו בעיה אמיתית, המתקיימת בשטח, לפתחו של בית המשפט. ברור, כי הנושא זקוק לרגולציה ולקביעת כללים בסיסיים כגון אלו שפורטו בדוגמאות שלעיל. כללים, קריטריונים ופיקוח אשר להם מחויבים כל החברים בעותרת.

13.    לא זו בלבד שהעותרת אינה חולקת על חיוניותו של הגישור ועל הצורך, התועלת והתכלית הראויה שבהפניית סכסוך למגשר ויפה שעה אחת קודם, אלא העותרת טוענת כי יש לקדם הליכים אלו בהסדר ראשוני אשר יאפשר הטמעת הליך הגישור ברמה הציבורית והנורמטיבית לטווח ארוך ולא ברמה של הסדרים חלקיים שיבוטלו בהינף יד על ידי שר המשפטים ו/או משרד המשפטים כפי שהדבר נעשה עד כה.

14.    שטר ושוברו בצדו – טענת העותרת היא כי על ההפניה להיות כפופה להסדר ראשוני, לכללים ולקריטריונים שיענו על אינטרס הציפייה הלגיטימי של צד לתיק אשר מובא בפני בית המשפט. 

15.    הרקע לעתירה שבכותרת, הוא שהעותרת אינה יכולה להסכין עם המצב הקיים כיום – של היעדר מוחלט של הסדר, נורמות או קריטריונים. לאחר תקופה ארוכה שארכה שנים, של מגעים וניסיונות לקדם את הנושא במשיבה, לא נותרה לעותרת ברירה אלא לפנות בבקשה לסעד לבית משפט נכבד זה, בתור עמותה מקצועית העוסקת בתחום. אכן, קיצוני הדבר שעמותה מקצועית העוסקת בתחום הגישור תיאלץ לפנות בעתירה מסוג זה, אולם המצב שנוצר בפועל בשטח בלתי אפשרי ודורש פתרון.

16.    לעניין זה ראוי לציין את ביטול "תקנות רשימת המגשרים" על ידי שר המשפטים בשנת 2008 אשר מחק במחי יד רשימת מגשרים מוסדרת שנאספה לאורך שנים, כמו גם ביטול מרכז הארצי לגישור במשרד המשפטים בשנת 2010.

תקנות רשימת המגשרים מצ"ב כ"נספח 3".

17.    הנ"ל לא היוו הסדר נורמטיבי של ממש, אולם היוו לכל הפחות תשתית – ראשיתה של הסדרה ראויה בתחום.

18.    לכך, מצטרפים, למרבה הצער שני הליכים, כאשר האחד מוסדר חלקית בהסדר משני במסגרת תקנות סדר הדין האזרחי. אולם אלו אינן נותנות מענה למבוקש בעתירה זו ומעלות חשש כבד למעין "הפרטת" מערכת המשפט והעברת תביעות לצדדים שלישיים כאשר ההחלטה השיפוטית המחייבת העברת הסכסוך למגשר אינה קובעת – ואינה יכולה לקבוע – כללי אתיקה, קריטריונים או כללי מסגרת כלשהם לפעילות המגשר.

פרק ז' 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984  (להלן: "תקנות המהו"ת") מצ"ב כ"נספח 4".

19.    במקום שתבוצע הסדרה נורמטיבית כמתחייב למהותו של הנושא, לאינטרס הציפייה הלגיטימי של ציבור המתדיינים ולאמון הציבור במערכת המשפט, יצרה המדינה מעין יצור כלאיים בדמות "קול קורא" אשר גם לו אין כל עיגון חוקי (אף לא בהסדר משני) בבית המשפט לתביעות קטנות בו הצדדים אינם מיוצגים ואין גורם שיכול לאזן את התמונה במקרה של מגשר שאינו מבין את מהות תפקידו.

20.    מכאן עתירה זו, והדרישה שבה,  הסדרת הנושא, בהסדר ראשוני, אימוץ כללי האתיקה המוצעים על ידי העותרת, ואימוץ מנגנון לפיקוח ולבירור שאלות אתיות המוצע על ידי העותרת ומקוים על ידה עם ניסיון מצטבר של שנים – כתנאי מקדים להמשך פעילות המגשרים בביהמ"ש בישראל כפי שהיא נעשית כיום.

21.    זאת – כפי שנעשה למשל בארה"ב, שם ארגונים כדוגמת העותרת מסייעים בכללי אתיקה, קריטריונים ואף פיקוח על עבודת המגשרים העוסקים בתיקים המופנים אליהם מבתי המשפט, והנושא הוסדר בהסדר ראשוני בחקיקה לאחר קיום וועדת מומחים שהסתייעה בגופים כגון העותרת אשר המליצה על מודל בנושא – Uniform Mediation ActUMA.

רקע עובדתי:

22.    בתאריך 5.10.2011 נכתב ע"י עו"ד שלי רוזמן-פרקש מהנהלת בתי המשפט, כדלקמן:

"לאחר שנתקבלה החלטת משרד המשפטים לסגור את המרכז הארצי לגישור בשנת 2008, ולאחר שבוטלו תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים) תשנ"ו – 1996, נותרה הסוגיה של העברת תיקי בתי משפט למגשרים חיצוניים ללא מקור נורמטיבי".
(דגשים הוספו)

מכתבה של עו"ד שלי רוזמן-פרקש עוזרת מנהל בתי המשפט מצ"ב ומסומן "נספח 5" לעתירה זו.

23.    מן האמור עולה, כי על אף שהמשיבה מודעת היטב לכך שהנושא אינו מוסדר במקור נורמטיבי כלשהו, עדיין מופנים חלק מתיקים מבתי המשפט למגשרים פרטיים כתנאי לכך שבעלי הדין יוכלו להגיע לשופט/ת. זאת במסגרת "קולות קוראים" כאלו ואחרים שבהם אין חולק לאור המכתב הנ"ל, כי אין כל הסדרה, כללים, כללי אתיקה או קריטריונים לפעולת המגשר שאותם דורשת העותרת בעתירה זו.

24.    במקום (בלתי ממוספר) באותו מכתב (נספח 5) נכתב בעניין אותן הפניות תיקים למגשרים – כדלקמן ע"י עוזרת מנהל בתי המשפט עו"ד רוזמן-פרקש:

"…אין המדובר בניסיון הסדרה של תחום הגישור, שאין מחלוקת שהנהלת בתי המשפט נעדרת כל סמכות לגביו ושממילא אינה הגורם הנכון והמתאים להסדרתו.
להשלמת התמונה יצוין שמשנת 2008 ועד לפרסום הקול הקורא, המשיכו בתי משפט שונים ברחבי הארץ להעביר תיקים למגשרים חיצוניים או לגופי הכשרה בגישור וזאת ללא שמירה על עקרונות של אחידות, שקיפות ושוויון ומבלי שההעברה הוסדרה בכל דרך שהיא. בפרסום הקול הקורא כאמור, נקבע מועד להגשת שאלות, הסתייגויות ובירורים, ואכן ביום 2.8.11 פנה אלינו בכתב עו"ד שוורצמן בבקשה ל"גניזת הקול הקורא". בעקבות פניה זו זימנו את עו"ד שוורצמן אלינו לפגישה שהתקיימה ביום 11.8.11 אשר נועדה ללבן את הסתייגויותיו."  (דגשים הוספו).

25.    מן האמור עולה, כי בתי משפט שונים ברחבי הארץ מעבירים כיום תיקים למגשרים חיצוניים או לגופי הכשרה בגישור וזאת ללא שמירה על עקרונות של אחידות, שקיפות ושוויון ומבלי שההעברה הוסדרה בכל דרך שהיא. כך מפי הגבורה ובניסוח שנבחר על ידי עוה"ד מטעם הנהלת בתי המשפט, לא פחות.

26.    ובעניין דרישת עו"ד שוורצמן – יו"ר העותרת – לקבוע כללי אתיקה למגשרים, נכתב (שם, בנספח 5):

"…לגופו של עניין מקובלת עלינו הצעתו של עו"ד שוורצמן, אשר ממילא תואמת את כוונתה הראשונית של הנהלת בתי המשפט כפי שפורט לעיל. בכך יש, לשיטתנו, ליתן מענה לטענות הנוגעות לצורך בהסדרת הפן האתי של הפרויקט, במיוחד בשים לב לכך שלא קיים כיום גוף סטאטוטורי אשר מאגד בתוכו את העוסקים בתחום הגישור."
(דגשים הוספו)

27.    עו"ד שוורצמן יו"ר העותרת הגיש בשעתו ובטרם נבחר ליו"ר העותרת הליך נוסף באופן אישי ופרטי (בג"צ 2630/09 יניב שוורצמן עו"ד ומגשר נגד משרד המשפטים ואח'), התלוי ועומד בבית משפט נכבד זה והעוסק בפן אחר נושא הסדרת תהליך הגישור (הסדרת התחרות החופשית בתחום).

28.    במסגרת אותם דיונים בנושא אותה עתירה, הצדדים נמצאים במגעים מזה זמן בנושא העתירה שבכותרת– על מנת למצות את המגעים עם הרשות ולמנוע את הגשת העתירה שבכותרת ככל האפשר.

29.    אולם למרבה הצער התהליך כשל סופית בימים האחרונים, וזאת לאחר שהצדדים כבר ראו את האור בקצה המנהרה בנושא העתירה שבכותרת מספר פעמים.

30.    סה"כ פנו העותרת ו/או עו"ד שוורצמן בשמה בנושא העתירה שבכותרת למשיבה 4 פעמים לפני הגשת עתירה זו, וקיימו מספר פגישות עם נציגיה. לאחריו נתקיימו מגעים נוספים בימים אלו בין הצדדים, אך העותרת גילתה לתדהמתה כי המשיבה באופן חד צדדי מתעלמת מן המגעים ובפועל מפרסמת "קולות קוראים" למגשרים שייטלו תיקים בהתנדבות מבתי המשפט לתביעות קטנות בהם הצדדים אינם מיוצגים – ללא כל כללים, פיקוח או כללי אתיקה למרות המגעים. מכאן עתירה זו.

31.    פניותיו בכתב של  עו"ד שוורצמן לעותרת נעשו בתאריכים 2.8.2011, 30.8.2011, 4.9.2011.

מכתביו של עו"ד שוורצמן בתאריכים 2.8.2011, 30.8.2011, 4.9.2011 מצ"ב כ"נספח 6  עד 8" (בהתאמה). כל הפניות נעשו כתפקידו כיו"ר העותרת. זאת למעט פניה אחת, שנעשתה בהקשר להליך אחר בנושא הגישור, שעסק בהגבלת התחרות החופשית לכאורה בנושא הגישור.הליך אחר התלוי ועומד כאמור לעיל בימים אלו בבימ"ש נכבד זה.

32.    יודגש, כי פניה זו של עו"ד שוורצמן התייחסה בעקיפין גם מהותית לשאלת ההסדרה החוקית של הנושא, נושא שבו מאז ניהלו הצדדים מגעים שדומה היה שצלחו לכאורה – עד שהעותרת גילתה כי המשיבה בוחרת להתעלם מהסכמות לכאורה אלו, כאמור.

33.    מאז שהחלו הפניות והמגעים במרץ 2011 –פרסמה המדינה באופן חד צדדי (ולמרות שהובטח לעותרת כי לא ייעשה כן), "קול קורא" לגישור ללא תמורה. המדובר בגישור במסגרת תיקי תביעות קטנות, ובניית מאגר הכשרה למגשרים בתביעות קטנות ללא תשלום. אולם אין העתירה מתייחסת ל"קול קורא" זה בלבד, אלא בצורה עקרונית לנושא ולדרך שבה המדינה מתפרקת לחלוטין מהסדרה שלו.

34.    המדובר ב"קול קורא" מס' 31/11 מיום 27 ביוני 2011 ("קול קורא" להקמת מאגר מרכזי גישור והקמת מאגר גופי הכשרה) בהעדר הסדר ראשוני לקיומו ולכל הפחות תשתית חוקית לפרסומו ("נספח 1"), הקורא למידע מן הציבור לגבי נכונותם של מרכזי הכשרת מגשרים בהתנדבות ומגשרים מתנדבים לקבל תיקי תביעות קטנות מבתי המשפט.

35.    למרבה הצער, פניותיו הרבות של עו"ד שוורצמן למשיבה לא נענו בכתב (למעט נספח  5 שהנו מכתב פורמלי אשר אינו עונה כלל על סוגיית החוקיות).

36.    אין חולק, כי בפניותיה דרשה העותרת מהמדינה להראות את מקור הסמכות לפעולתה נשוא עתירה זו, אך המדינה לא הצביעה על מקור חוקי לסמכותה לפעול כאן.

37.    יודגש, כי כבר בתאריך 19.3.2011 פנה מר בר-מעוז מנכ"ל העותרת אל המשיבה, ולא נענה למרבה הצער. בפנייתו בשם העותרת קבל על העובדה שהמדינה אינה מחייבת מגשרים שמקבלים תיקים מבתי המשפט בכללי אתיקה ופיקוח אתי ומקצועי כלשהו (כגון זה של העותרת). מכתבו של  מר בר-מעוז למרבה הצער לא נענה (אולם הצדדים פצחו כאמור במגעים עד ליום הגשת עתירה זו). משכשלו המגעים – הוגשה עתירה זו.

מכתבו של מר בר מעוז מיום 19.3.11 מצ"ב ומסומן "נספח 9".

38.    בסופו של יום, התשובה המסודרת היחידה בכתב הרלוונטית לעתירה שבכותרת כאמור, היא מכתבה של עוה"ד רוזמן-פרקש נספח 5 הנזכר לעיל, והוא תוחם סופית את גדר המחלוקת בין הצדדים: האם יהיו קריטריונים, הסדר כלשהו (לרבות פיקוח ובקרה) וכללי אתיקה, או שמא ימשיכו ההפניות מבתי המשפט למגשרים בלא כל פיקוח, כללי אתיקה או כללים מקצועיים בכלל, הסדרה או בקרה. המצב זועק לשמיים. 

39.    יודגש, כי העותרת רואה את הפגיעה בציבור המתדיינים בנושא גישור בתביעות קטנות כחמורה במיוחד, וזאת משום שהצדדים אינם מיוצגים בגישור.

40.    בסופו של יום צד תמים מגיש את תביעתו לבית המשפט לתביעות קטנות כתביעה משפטית, ומגיע – בלתי מיוצג בהגדרה – למגשר מתנדב שאין עליו פיקוח אתי, אין כללים שמסדירים את פעולתו, והכל כתנאי מקדים לכך שיפגוש שופט בהמשך.

41.    כפועל יוצא, צד לתביעה שמופנה כיום ע"י ביהמ"ש כעניין שבחובה למגשר, אינו יודע לאן להתלונן ועל בסיס מה להתלונן כנגד מגשר/ת שפגע/ה בו, ובנושא לא קיים דין כלשהו.

42.    לא זו אף זו: גם בהנחה שתהיה פניה כלשהי למדינה בנושא מגשר כלשהו שקיבל תיק נתון מבית המשפט ובפעילותו נפלו פגמים, לא ניתן להצביע על כללים בנושא, ובכל מקרה הפניה תיעשה בדיעבד בלבד. היינו, לאחר שהנזק לתיק בית משפט כבר נעשה ואת הנעשה אין להשיב, ורק במקרים שבהם האזרח מבין שעליו להתלונן, אבל הוא אינו יודע על מה ועל בסיס איזה קריטריון או כלל עליו להתלונן.

43.    לאור האמור, לעותרת לא נותרה ברירה או דרך כלשהי למצות עוד את ההליכים, ואין לה מנוס זולת פניה לבית משפט נכבד זה על מנת למנוע את הסיטואציה שנוצרה בשטח בפועל.

44.    עוד יוער, כי בארה"ב, ארגונים כדוגמת העותרת מסייעים בכללי אתיקה, קריטריונים ואף פיקוח על עבודת המגשרים העוסקים בתיקים המופנים אליהם מבתי המשפט. המדינות בארה"ב למעשה קיבלו מודל פעולה מוצע מארגונים דוגמת העותרת המכונה Model Standards of Conduct for Mediators.

45.    הנושא אף הוסדר כאמור בהסדר ראשוני בארה"ב, במסגרת UMAUniform Mediation Act, כיאה וכיאות, וזאת בסיוע מודל שנבנה בארגונים כגון העותרת, אליו ולעקרונותיו התייחסו המחוקקים האמריקאים.

46.    אפילו דרך פעולה זאת זכתה לביקורת בהיותה בלתי מספקת, כאשר תיקים מופנים מבתי המשפט לגישור בהשגת תכליותיה, שהן קידום הידע של המתדיינים לעניין כללים וסטנדרדים החלים בעת גישור, והנחיית המגשרים עצמם בשבתם על תיקים המופנים אליהם מבתי המשפט.

·         נ' ר' לעניין זה למשל:
J. Henikoff, M. Moffitt, Remodeling the Model Standards of Conduct for Mediators, 2 Harvard Negotiation Law Review (1997), 87, 90-91, 93-98.

47.    לא ניתן לזלזל בכובד המשקל של השאלות העולות, ואשר העותרת מתמודדת עמן מזה שנים. בין היתר ניתן למשל למנות את השיקולים הבאים:

47.1.    האם על המגשר ליידע את הצדדים בדבר זכויותיהם החוקיות, או שמא יפגע הדבר בניטרליות שלו כמגשר? (בוודאי שהשאלה עולה במלוא עוזה, קל וחומר במקרה של הפניית תיקים מתביעות קטנות לגישור כפי שנעשה לאחרונה על ידי המדינה).

47.2.    מהו האימון שעל מגשר לעבור כדי לעסוק בתיקים שמופנים מבתי המשפט? במקרה שלפנינו, אין כל עיסוק בהנחיות או בדרישות מהמגשרים בנושא. לעותרת, כמובן, גוף ידע וניסיון מצטבר עצום ונרחב בנושא.

47.3.    כיצד על המגשר להתמודד עם פערי כוחות בין הצדדים? במקרה שלפנינו קל וחומר, במקרה, למשל, של חברת ביטוח או כל חברה גדולה המתדיינת מול האזרח הפשוט בתביעות קטנות.

47.4.    כיצד לחייב את המגשר/ת לכללים של ניטרליות, הבנת המורכבות של הסכסוך והסכמה מדעת של המתדיינים לגישור?

48.    במקרה שלפנינו, למרבה הצער, המדינה בחרה שלא לפעול כלל וכלל בנושא. תחת זאת, היא פשוט מפנה תיקים ללא כל כללים, הסדר בחוק (או בדרך אחרת), או קריטריונים מבתי המשפט אל מגשרים. כך נגרמת פגיעה אנושה בתדמיתו של הגישור, ובאפשרות להשתמש בגישור ככלי, ואף בעבודת המגשר, שאינו יודע כיצד עליו להיות מונחה. מצב זה אינו יכול להימשך, ומכאן עתירה זו.

המסגרת הנורמטיבית:

החובה לקבוע הסדר ראשוני:

49.    אין חולק, כי זכות הפניה לערכאות משפטיות הנה זכות יסוד חוקתית. אין גם חולק, כי המחוקק ראה לנכון להסדיר את הליך ההתדיינות בין אזרחים במדינת ישראל בחוק. אין חולק, כי הנושא של הטיפול בתיק שהונח לפתחו של בית המשפט הוא נושא בעל חשיבות ציבורית מכרעת, הראוי לדיון ציבורי על דרך של לא פחות מהסדר ראשוני ומפורש.

50.    בתור שכזו, ובהתאם לכללי פסקת ההגבלה החלים בענייננו, על הפגיעה בזכות הגישה לערכאות משפטיות להיעשות בחוק, ומכוח הסמכה מפורשת בלבד.

51.    כיום למרבה הצער בנושא העתירה הדבר אינו כך. במקרה שלפנינו, כעניין יומיומי שבשגרה בכל בתי המשפט בארץ, בתי המשפט מפנים תביעות למגשר שאופן פעולתו אינו מוסדר כלל וכלל משום בחינה, בשום כלל, בשום הסדרה של אתיקה או פיקוח וללא כל קריטריון לפעולתו של המגשר.

·         נ' ר' לעניין זה בג"צ 6824/07 מנאע נ' רשות המיסים (טרם פורסם מיום 20.12.10) (שם נפסק כי גביית מיסים במחסומי דרכים מונעת גישה לערכאות וגורמת פגיעה העולה כדי הצורך להסדיר את הנושא בהסמכה ראשונית).

52.    במקרה שלפנינו, הפעולה של הפניית צדדים לגישור כתנאי מקדים לכך שיזכו שתביעתם תידון על ידי שופט, עונה לקריטריונים בהלכת מנאע, באופן שאינו מאפשר הימנעות מהסדרה כלשהי, ואף דורש הסדרת הנושא בהסמכה ראשונית מכוח קל וחומר. מכאן שיש לקבל את העתירה.

·         נ' ר' לעניין זה בג"צ 1640/95 אילנות הקרייה בע"מ נ' ראש עיריית חולון, פ"ד מט(5), 582 (שם נפסק כי הרשות המקומית תבעה וקיבלה כספים ללא הסמכה כדין, ובלי לקבוע קריטריונים גלויים ומוגדרים. ללא מקור סמכות כדין, ללא קריטריונים וכללים גלויים ומוגדרים – דין הפעולה בטלות).

53.    במקרה שלפנינו, ברור כי לרשות בהתאם להודאתה אין מקור סמכות כדין, והפעולה היא פעולה שלטונית מובהקת, ולכן דורשת הסמכה ראשונית (או לכל הפחות הסמכה מסודרת ומוסדרת כלשהי), וקריטריונים גלויים ומוגדרים. מכאן שיש לקבל העתירה.

·         נ' ר' לעניין זה בג"צ 244/00 עמותת שיח חדש למען השיח הדמוקרטי נ' שר התשתיות (טרם פורסם, מיום 29.8.02) (שם נפסק, כי התווית מדיניות כוללות צריכה להיעשות בחקיקה, ובכל מקרה בשאלות בעלות חשיבות חברתית, חובת הרשות לשקול את השיקולים הרלוונטיים).

·         כמו כן, נ' ר' לעניין זה בג"צ 3267/97 אמנון רובינשטיין נ' שר הביטחון, פ"ד נב(5), 481 (שם נפסק, כי פרשנות החוק ועקרונות היסוד של השיטה מובילות למסקנה כי יש לקבוע הסדר ראשוני בנושאים בעלי השלכות רחבות).

54.    במקרה שלפנינו, השאלה היא שאלה בעלת חשיבות חברתית כוללת, ובעלות השלכות רחבות על כל מתדיין ומתדיין הפונה לבית המשפט בישראל, כמו בעקיפין באמון הציבור במערכת המשפט. לכן אין מנוס מן המסקנה כי התוויתה צריכה להיעשות בחקיקה, או לכל הפחות תוך שהרשות לוקחת בחשבון את כל השיקולים הרלוונטיים – דבר שלא נעשה במקרה שלפנינו כעולה מהודאת בעל הדין בכתב שלעיל מטעם המדינה עצמה. לאור האמור, יש לקבל את העתירה ולפסוק כמבוקש.

55.    זאת ועוד: אם כאשר אזרח נעצר במחסום דרכים ומוגבלת גישתו לערכאות באופן הדורש הסמכה ראשונית, ניתן לטעון כי כאשר אזרח מגיש תביעתו לבית המשפט ומופנה למגשר בלתי מפוקח, גם אז מתקיימת הגבלת גישה לערכאות הדורשת הסמכה ראשונית ולכל הפחות הסדר מקיף ברמת כללים EX-ANTEוכללי אתיקה, לרבות באמצעות מנגנון פיקוח.

56.    לאור האמור, ברור כי בכך נפגעת זכות הגישה לערכאות באופן ישיר ומיידי, ולכן על הפגיעה להיעשות בחוק ובמסגרתה של הסמכה מפורשת בלבד, ויש מקום לקבל את העתירה ולפסוק כמבוקש ולו מטעם זה.

·         נ' ר' לעניין זה 122/54 אקסל נ' ראש העיר נתניה, פ"ד ח, 1524 (שם נפסק, כי הרשות אינה רשאית להגביל מכירת נקניקיות חזיר בהיעדר הסמכה ראשונית, בהיות הנושא נושא בעל חשיבות והשלכות ארציות).

57.    במקרה שלפנינו, עסקינן בגישור חובה המופנה ישירות מבתי המשפט. וודאי וודאי, שחשיבות הנושא והשלכותיו הכלל ארציות (העולים לאין שיעור לכאורה על אלו שבפסק הדין) – מחייבים מכוח קל וחומר הסדרה, ואף הסדרה ראשונית. לאור האמור, יש לקבל את העתירה ולפסוק כמבוקש ולו מטעם זה בלבד.

58.    פרק ז'1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), מסדיר את פגישת ה"מהו"ת" מכוח סמכותו של שר המשפטים לפי סעיף 79ד לחוק בתי המשפט. כאן עולות מספר סוגיות קשות הנוגעות לפגישת המהו"ת, כדלקמן:

58.1.    חוק בתי המשפט דורש אישורה של וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לתקנות, וזה לא ניתן למיטב ידיעתה והבנתה של העותרת.
58.2.     האם לשר מוקנית הסמכות להתקין תקנות המנוגדות, לכאורה, לאמור בסעיך 79ג העוסק בהעברת תובענה לגישור.
58.3.    כיצד יש להתייחס לתקנות המופיעות בפרק ז'1 לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר מתייחסות לתקנות ולגופים שכלל אינם קיימים עודף כגון (תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשנ"ה-1996, והמרכז הארצי לגישור.
58.4.    בהתאם להוראת סעיפים 79ד(2א)(2ב) לחוק בתי המשפט, תטען המבקשת כי הקריטריונים לבחירת מגשרים חייבים להיות מוסדרים בתקנות – ולא בהסדר אד-הוק ללא קריטריונים, כללי אתיקה או כללים של "מגשרי המהו"ת".

59.    סעיף 3(ב)(4) לתקנות בתי המשפט (מחלקה לניתוב תיקים), התשס"ב -2002, עוסק ב"פניה לבעלי דין, בתיקים מתאימים, לשם קבלת הסכמתם להפניית התובענה להליכים חלופיים של יישוב סכסוכים מחוץ לבית המשפט, לרבות גישור" (דגשים נוספו)

אי סבירות קיצוני בהפעלת שיקול הדעת:

60.    העותרת תטען כי אופן הפעלת שיקול הדעת על ידי המשיבה לוקה בנושא זה באי סבירות קיצוני.

·         העותרת תשוב ותפנה לעניין זה בג"צ 3267/97 אמנון רובינשטיין נ' שר הביטחון, פ"ד נב(5), 481 (שם נפסק,כי אופן הפעלת שיקול דעת סביר בכל מקרה חייב להיות כזה שייקח בחשבון את מלוא ההשלכות החברתיות והכלליות).

61.    במקרה שלפנינו, המחוקק הסדיר את יישוב הסכסוכים בישראל בחוק בתי המשפט ואף בחוק יסוד: השפיטה. שם נקבעו מנגנונים לפיקוח והסדרה של נושא יישוב הסכסוכים בישראל. השופטים, הרשמים והעוזרים המשפטיים בישראל מתמנים באופן המכפיף אותם לוועדות, לכללי אתיקה ולפיקוח הדוק. אין ספק, שהדבר נעשה לאור ההשלכות הרחבות והמהותיות של פתרון סכסוכים תחת דגל הריבון.

62.    העותרת תטען, כי במקרה שלפנינו עצם העברת תיקים תחת דגלם של מדינת ישראל ובית המשפט למגשרים פרטיים שלא בהסדר ראשוני שאינם מחויבים לקריטריונים, כללים, פיקוח או כללי אתיקה, יוצרת פגיעה קשה באינטרס הציפייה הלגיטימי של המתדיינים. פגיעה זו, בהגדרה, הינה הפעלה בלתי סבירה באופן קיצוני של שיקול דעת מצד הרשות היורדת לשורשו של עניין ודינה בטלות. 

63.    לאור האמור, יש לפסוק כמבוקש ולו מהטעם שההפעלה של שיקול הדעת של הרשות במקרה זה הנה בלתי סבירה באופן קיצוני.

64.    על מנת לסבר את האוזן וללמוד כיצד רשות סבירה המעבירה תיקים לגישור פועלת, תפנה העותרת את בית המשפט הנכבד למקור נורמטיבי לדוגמא – והוא המשפט האמריקאי.

65.    לעניין זה יפים דבריה של כב' השופטת גדות : "ההשפעה של מגשר בלתי מיומן על הצדדים איננה בכך שהם יחפשו בפעם הבאה מגשר מיומן יותר, אלא בכך – שיגיעו למסקנה שהליך הגישור עצמו הוא הליך כושל, והם ימליצו לפני חבריהם להישמר מפניו ולהדיר רגליהם ממנו".

·         נ' ר' לעניין זה "נספח 10".

66.    לאור האמור, אין מנוס מלקבוע כי אופן הפעלת שיקול הדעת על ידי המדינה לוקה באי סבירות קיצוני, היורד לשורשו של עניין ומחייב לפסוק כמבוקש בעתירה זו.

התפרקות אסורה משיקול דעת:

67.    העותרת תטען, כי הפניית תביעה משפטית מבית המשפט לגורם שאינו שיפוטי, מהווה התפרקות אסורה מהפעלת שיקול דעת שיפוטי הלכה למעשה.

·         נ' ר' לעניין זה בבג"צ 2303/90אלי פיליפוביץ נ' רשם החברות, פ"ד מו(1), 410, שם נפסק, כי רשות שלטונית חייבת לבצע את סמכותה בעצמה ואינה רשאית להאציל את הסמכות בהיעדר הסמכה כדין. בפסקה 421 נקבע כי חזקה זו ניתנת לסתירה. בהקשר זה יש לקחת בחשבון, בין השאר, את: היקףההאצלה, את מעמדו של המאציל ואת מידת הייחוד של משרתו, את היקף שיקול הדעת הניתן לבעל הסמכות, את מהות הסמכות, את השפעתה של הסמכות על זכויות האדם ושלוםהציבור ואת הצרכים המעשיים והיעילות המינהלית.

68.    במקרה שלפנינו. כותבת עוה"ד רוזמן-פרקש עוזרת מנהל בתי המשפט בנספח 5 כי "משנת 2008 ועד לפרסום הקול הקורא, המשיכו בתי משפט שונים ברחבי הארץ להעביר תיקים למגשרים חיצוניים או לגופי הכשרה בגישור וזאת ללא שמירה על עקרונות של אחידות, שקיפות ושוויון ומבלי שההעברה הוסדרה בכל דרך שהיא"

69.    וודאי וודאי, שפרסום "קול קורא" כזה או אחר מבלי להסדיר את הנושא (ואף מבלי התייחסות של ממש בקול הקורא עצמו לנושא) אינו נותן מענה לכשלים המוכרים ואינו עונה על הבעיה של העדר כל עיגון חוקי לאותו הסדר "אד-הוק" ולהסדרים הנלווים הנדרשים כמפורט בעתירה.

70.    אין ספק, כי  המדובר בביצוע סמכותה השלטונית של הרשות השופטת הדנה בסכסוכים בין הצדדים. היקף ההאצלה (דיון בסכסוך במלואו) הנו מלא, והצדדים אף פוגשים את המגשר בטרם הגיעו לשופט. מעמדו של המאציל הנו רם – המעמד הוא מעמד שיפוטי. ייחוד המשרה של שיפוט ופתרון סכסוכים, הסמכות לגבי זכויות אדם ושלום הציבור (גם כשהן מתעוררות בעקיפין), אף הוא מחייב את המסקנה, כי כאשר סכסוך מופנה לגישור ללא הסדרה ראשונית, פיקוח, כללים וקריטריונים, המדובר בהתפרקות אסורה משיקול דעת כהגדרתה בהלכת פיליפוביץ

71.    אף אין חולק, כי לנושא השלכות רוחב מהותיות וכבדות משקל על זכות הפניה לערכאות, כיוון שמגשר שאינו מבצע תפקידו כראוי (והוא הראשון ואולי האחרון להיפגש מטעם המדינה עם הצדדים), למעשה מפעיל באותה הזדמנות סמכות שלטונית ואף מעין שיפוטית מן המעלה הראשונה, ועשוי לחרוץ את גורל התיק שהוגש לבית המשפט.

72.    ידוע, כי קיימים כללי אתיקה החלים על שופטים ואף על עוזרים משפטיים, וכי קיים מנגנון פיקוח ובקרה על מינויים של שופטים (בדמות הוועדה למינוי שופטים). אולם בנושא הגישור, אין הסדר, אין כללים, אין פיקוח ואין קריטריונים כלשהם.

73.    לאור האמור, העותרת תטען כי אין מנוס מהמסקנה שהדבר מהווה התפרקות אסורה משיקול דעת מצד המשיבה, ויש לפסוק לעותרת כמבוקש.

החובה להפעיל שיקול דעת:

74.    מתגובת המדינה נספח 5 עולה, כי למדינה אין מדיניות בנושא מעמד המגשרים בישראל כיום ואף ההסדרים הבלתי חוקיים אינם מסדירים כשלים אלו .

75.    העותרת תטען, כי לצד לסכסוך המופנה כעניין שבחובה על ידי בית המשפט עצמו למגשר, נוצר אינטרס ציפיה לגיטימי כי לכל הפחות יחולו על המגשר כללים כלשהם, נורמות כלשהן, כללי אתיקה כלשהם, והכל במסגרת מדיניות כלשהי וכי העברת התביעה תעשה בסמכות.

76.    יפים לעניין זה דברי הנשיא שמגר בבג"צ 376/81 לוגסי נ' שר התקשורת, פ"ד לו(2), 449, 460: "כפשוטו ובעיקרו מתייחס ביטוי זה (שרירות), לפי השקפתי, למעשה שנעשה על ידי רשות, מבלי לתת את הדעת לנתונים ולנימוקים שלפניה, תוך הסתמכות על כוחה השלטוני ותו לאו. לא המרמה שולטת בכיפה במעשה השרירות אלא היעדר ההתחשבות…".

77.    במקרה שלפנינו, אין חולק כי לפי הקריטריון שנקבע בהלכת לוגסי, הרשות לא נתנה את הדעת לנתונים ולנימוקים שבפניה, בהיעדר התחשבות בציבור המתדיינים ובנזק שנגרם להם ולתדמיתו של הגישור בישראל.

78.    העותרת שבה ומפנה לעניין זה לבג"צ 244/00 עמותת שיח חדש למען השיח הדמוקרטי נ' שר התשתיות (טרם פורסם, מיום 29.8.02) (שם נפסק, כי התווית מדיניות כוללות צריכה להיעשות בחקיקה, ובכל מקרה בשאלות בעלות חשיבות חברתית, חובת הרשות לשקול את השיקולים הרלוונטיים).

79.    במקרה שלפנינו, איש לא נתן את הדעת לאופן הביצוע של ההפניה לגישור, בשטח. הגם שהמדינה לכאורה מודעת לקשיים, היא אינה עושה דבר כדי לפתור אותם. ברור, כי הפנייתו של תיק שיפוטי מבית המשפט מטעם בתי המשפט הנה, לכל הפחות, בעלת חשיבות והשלכות רוחב כבדות משקל.

80.    לאור האמור, ברור כי הדבר מהווה הפרה של חובת המשיבה להפעיל שיקול דעת באופן היורד לשורשו של עניין והמצדיק לפסוק כמבוקש.

פגיעה בלתי מידתית בזכות חוקתית מוגנת:

81.    כאמור, אין ולא יכול להיות חולק, כי זכות הפניה לערכאות היא זכות חוקתית מוגנת.

82.    שלושה מבחנים מצטברים לעקרון המידתיות: קשר של התאמה בין האמצעי למטרה, האמצעי הנבחר הוא פחות פוגעני מאמצעים אחרים חלופיים, והתועלת לטובת הציבור עולה על הנזק שייגרם לפרט, כתוצאה מן הפגיעה (נא ראו לענין זה ר' בג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות ואח' נ' שר האוצר, פ"ד נ"א נ"א(4) 367, 385; וכן בג"ץ 935/89 גנור נ' מ"י, פ"ד מד(2) 485, 514).

83.    אין חולק, כי הגישור הנו חשוב ומהותי וההפניה למגשר נעשית לתכלית ראויה.

84.    דא עקא – במקרה שלפנינו, כיום כאשר מופנה צד לסכסוך (אשר הגיש תביעה לבית המשפט או נתבע בבית המשפט) לגישור,  הוא בפועל מופנה למגשר שאופן פעולתו אינו מוסדר כלל וכלל משום בחינה, בשום כלל, בשום הסדרה של אתיקה או פיקוח וללא כל קריטריון לפעולתו של המגשר. במלים אחרות, אין קשר רציונלי בין האמצעי לבין התכלית. 

85.    זאת ועוד: ייאמר מייד, כי העותרת אינה חולקת על כך שההפניה לגישור מקדמת ומשרתת את הצדדים ואת המדינה. אולם טענת העותרת, מניסיונה רב השנים בתחום, כי ההפניה אינה מידתית כאשר היא נעשית למגשר שאופן פעולתו אינו מוסדר כלל וכלל משום בחינה, בשום כלל, בשום הסדרה של אתיקה או פיקוח וללא כל קריטריון לפעולתו של המגשר.

86.    תכליתם של המגעים אותם מנהלת העותרת מזה זמן עם המדינה באמצעות עו"ד שוורצמן, היא לממש את עקרון התוספת השולית. דהיינו, להעמיד חלופה לפגיעה הבלתי מידתית באינטרס הציפייה הלגיטימי והמעוגן של המתדיינים בבית המשפט. חלופה בדמות כללי האתיקה והקריטריונים לעבודת המגשר ומנגנון הפיקוח – החלים על כל החברים בעותרת.

87.    למרבה הצער, למרות המגעים המתנהלים מזה שנים בין הצדדים בנושא, העותרת למדה לתדהמתה כי המשיבה החליטה חד צדדית לפעול בלא הסדרה, קריטריונים או כללים. לאור האמור, יש מקום לקבוע כי הדרך שבה בחרה המדינה לפעול אינה מידתית, ויש מקום לקבל את העתירה ולפסוק כמבוקש בהתאם. 

היעדר הנמקה:

88.    למרבה הצער, בהתכתבויות ופניות רבות מטעם העותרת אל נציגי המדינה, לא עלה ולו נימוק אחד ויחיד מצד המשיבה, לעובדה שהמדינה מפנה תיקים מבתי המשפט למגשרים ללא הסדר נורמטיבי כלשהו – לא כל שכן הסדר ראשוני (למרות שאין חולק על ההכרה בחשיבות ההסדרה של הנושא).

89.    במקרה כזה, אין מנוס אלא מלהפעיל את הכללים והחזקות הרגילים בדבר פעולה שלטונית בלתי מנומקת, ולהעביר את נטל ההוכחה, הראייה והשכנוע אל הרשות להראות כי פעולתה היא פעולה לגיטימית.

90.    יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט בדימוס, פרופ' זמיר (י' זמיר, ההליך המנהלי כרך ב תשנ"ו, 901), בעניין אחר: "…יש טעם להקל עם עותר המביא בפני בית המשפט החלטה שלא נומקה … ולכן הוא מתקשה לברר או להוכיח כל טענה של פגם שנפל בהחלטה. וכיצד ניתן להקל עם העותר?במקרה כזה ניתן לומר כי חזקת החוקיות נחלשת, ולפיכך ראוי להוציא צו על תנאי, אפילו על יסוד חשד קל שנפל פגם בהחלטה המינהלית" (דגשים הוספו)

91.    במקרה שלפנינו – בפן המהותי, אכן יש מקום לחייב את הרשות – כפי שעתירה זו דורשת לעשות – לנמק מדוע היא בוחרת לנהוג כפי שהיא נוהגת, בהשאירה את נושא הפניית התיקים מבתי המשפט לגורמים פרטיים כמגשרים – פרוץ לחלוטין.

92.    לא הנמקה בלבד דרושה, אלא הנמקה שתניח את הדעת ברמת האחריות הציבורית העונה לאינטרס הציפייה הלגיטימי של המבקשים להתדפק על שערי בתי המשפט ולהתדיין, ולחובתה של הרשות כלפיהם הנובעת מאינטרס ציפייה לגיטימי זה.

93.    לאור האמור – בהיעדר הנמקה, יש מקום לקבל את העתירה ולפסוק כמבוקש.

סיכום:

94.    הצדדים ניהלו מגעים בנושא הצורך החיוני בכללי אתיקה, הסדר ופיקוח של כללים בנושא הפניית תיקי גישור מבתי המשפט למגשרים פרטיים..

95.    אולם למרבה הצער המשיבה בחרה חד צדדית להמשיך בדרך פעולתה למרות המגעים (ואף הבנות שלכאורה הושגו, שאין זה המקום לפרטן).

96.    הגדילה המשיבה לעשות ואף פרסמה "קול קורא" למגשרים ומרכזי הכשרת גישור בהתנדבות בתביעות קטנות, בהם הצדדים אינם מיוצגים בהגדרה. צדדים אלו המגישים או מתגוננים בתביעות קטנות מופנים לגישור בטרם יפגשו שופט. מגשר אשר עליו לא חלים כללי אתיקה, קריטריונים או פיקוח כלשהם. לנושא אין הסדרה ראשונית (או מקור נורמטיבי כלשהו בחוק), והכל תחת איצטלה רשמית של בתי המשפט בישראל.

97.    הפגיעה באינטרס הציפייה הלגיטימי של מתדיין – ואף בתדמיתם של המגשרים – כתוצאה מפעילות זו – הינה בלתי נסבלת, והעותרת אינה יכולה עוד להמשיך ולנהל מגעים עקרים בנושא כאשר המדינה פועלת חד צדדית בעניין (ואף בניגוד להסכמות שהושגו לכאורה).

98.    נושא הגישור הוא נושא חשוב ורגיש, וכפי שמעידה העתירה, בארה"ב בו נהוגה שיטת הגישור בהפניה מבתי המשפט עורבו ארגונים דוגמת העותרת וסייעו בגיבוש כללים מקצועיים וכללי אתיקה מחייבים, ואף בפיקוח על יישומם. העותרת מוכנה ומזומנה לסייע למדינה בעניין, אולם וודאי וודאי שלא ניתן להמשיך במצב כמות שהוא כיום.

99.    במעשיה מראה המשיבה שמבחינתה אין מניעה להמשיך במצב הנוכחי כפי שמעיד המכתב אשר בנספח 5, והעותרת אינה יכולה להשלים עוד עם מצב זה.

100.לב ליבה של טענת העותרת, היא שנושא כה חשוב – של טיפול בתיקים המגיעים אל המגשר כסמכות ראשונית מבית המשפט עצמו יש להסדיר Ex-Ante, בהסדר ראשוני – וזאת לאור המקום החשוב שתפס נושא הגישור במערכת בתי המשפט בישראל כיום- ובצדק.  לפתח המדינה חטאת רובץ ולא ניתן עוד להמשיך ולהזניח את הנושא.

101.לבית משפט נכבד זה הסמכות לדון בנושא שבכותרת, ואף החובה הציבורית לדון בו, מפאת חשיבותו הציבורית הרבה הנוגעת לכל מתדיין ומתדיין כיום בבתי המשפט בישראל.

102.לעותרת אין סעד חלופי או יכולת למצות עוד את ההליכים מול המשיבה – זולת הפניה לבית משפט נכבד זה.

103.לאור האמור, יש לקבל את העתירה ולפסוק כמבוקש.

לאור האמור:

א.      ביהמ"ש הנכבד יתבקש ליתן צו על תנאי ואחרי דיון ליתן צו מוחלט המורה למדינת ישראל לבוא וליתן טעם מדוע תימשך פעילות הפניית תיקים מבתי המשפט בישראל אל מגשרים מבלי שהדבר יוסדר בהסדר ראשוני,ובהיעדר כל הנחיות, כללי אתיקה וקריטריונים מפוקחים לפעילות המגשרים.

ב.       ביהמ"ש הנכבד יתבקש ליתן צו על תנאי וצו מוחלט המורה בפרט למדינת ישראל לבוא וליתן טעם מדוע תימשך הפנית תיקים מבתי המשפט בישראל אל מגשרים מבלי שאלו יהיו כפופים לכללים כלשהם ו/או לכללי האתיקה המוצעים על ידי העותרת ו/או למנגנון בירור בנושא אתיקה ו/או למנגנון פיקוח ו/או להנחיות או קריטריונים כלשהם לעבודת המגשר – בדומה או בזהות למודל המופעל על ידי העותרת.

ג.        ביהמ"ש הנכבד יתבקש ליתן צו על תנאי וצו מוחלט המורים למדינת ישראל לבוא וליתן טעם מדוע לא תיעצר מיידית כל הפניה מבתי המשפט בישראל לגישור עד למתן החלטה סופית בעתירה שבכותרת.

ד.       כן יתבקש בית המשפט הנכבד ליתן צו על תנאי וצו מוחלט המורה למשיבה – מדינת ישראל – לבוא וליתן טעם מדוע לא תימנע מהתקשרות עם מגשרים המקבלים הפניות של תיקים מבתי המשפט בישראל ו/או לבטל כל התקשרות עם מגשרים שכאלו – עד אשר כל התקשרות עם מגשרים לא תוכפף לכללי אתיקה, הנחיות וקריטריונים המוסדרים בחקיקה ראשית.

ה.      בית המשפט הנכבד, יתבקש ליתן צו על תנאי וצו מוחלט המורה למשיבה מדוע לא יבוטל הקול קורא מס' 31/11 מיום 27 ביוני 2011 (קול קורא להקמת מאגר מרכזי גישור והקמת מאגר גופי הכשרה) ("נספח 1") בהעדר הסדר ראשוני לקיומו ולכל הפחות תשתית חוקית לפרסומו.

ו.        בית המשפט הנכבד, יתבקש ליתן צו על תנאי וצו מוחלט המורה למשיבה לבוא וליתן טעם מדוע לא יבוטל פרויקט המהו"ת בהעדר הסדר ראשוני לקיומו ולכל הפחות תשתית חוקית לפרסומו.

ז.        כן יתבקש ביהמ"ש הנכבד לחייב את המשיבה לשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ועליו מע"מ כחוק בגין הגשת עתירה זאת.
104.דין וצדק ייעשו אם העתירה תתקבל, ואם המשיבה תחויב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ועליו מע"מ כחוק.

105.לעתירה זו מצורפים תצהיר מטעם העותרת, והנספחים הנזכרים לעיל.

היום, ‏‏‏כ"ז ניסן תשע"ב, 19 באפריל 2012              ______________
רועי גיא-גרין, עו"ד (מ.ר. 42680)
ב"כ העותרת


רשימת נספחים:

נספח 1 הקול הקורא מס' 31/11 מיום 27 ביוני 2011 (קול קורא להקמת מאגר מרכזי גישור והקמת מאגר גופי הכשרה)אשר ביטולו מתבקש
נספח 2 תקנון לשכת המגשרים (העותרת) בצירוף כללי האתיקה המחייבים בה
נספח 3 תקנות לשכת המגשרים (אשר בוטלו)
נספח 4 תקנות המהו"ת
נספח 5 מכתבה של עו"ד שלי רוזמן-פרקש מהנהלת בתי המשפט מיום 5.10.11.
נספח 6 מכתב יו"ר העותרת למשיבה מיום 2.8.2011
נספח 7 מכתב יו"ר העותרת למשיבה מיום 30.8.2011
נספח 8 מכתב יו"ר העותרת למשיבה מיום 4.9.2011
נספח 9 מכתב מר בר מעוז מנכ"ל העותרת למשיבה מיום 19.3.2011
נספח 10 דברי כב' השופטת גדות בעניין גישור ומגשרים המובאים בציטוט

כתיבת תגובה

*