סיפור גישור: התינוק שנפל מהערישה בבית המלון

סיפור גישור: התינוק שנפל מהערישה בבית המלון

FacebookGoogle+LinkedIn


בס'ד              9/10/11.
 
גישור של מ' נגד בית מלון על ציוד לקוי ופגיעה גופנית.

מבוא

מ' אב של תינוקת (בזמנו ) בת שנה, תובע את בית המלון על פציעת ביתו  התינוקת,
מטעם המלון מגיעה עוזרת מנכ'ל המלון ועורך דין מטעם חברת הביטוח,

סיפור המעשה:

לפני כשנה וחצי התובע מ' מגיע עם אשתו ושתי בנותיו  הקטנה בת שנה לבית המלון ביום שישי לסוף
שבוע .
אחר הצהריים הם הלכו לנוח כשהתינוקת הושכבה בערישת תינוק שסופקה על ידי בית המלון,

הם התעוררו לשמע בכי חזק מאוד של התינוקת ומצאו אותה על הרצפה עם כף יד תלושה מהפרק.

הם פנו לקבלה לקבלת סיוע ונשלחו למרפאה שנמצאת במרחק של כ 15 דקות הליכה  מהמלון, כשכל הזמן
הזה  התינוקת  לא מפסיקה לצרוח,

משם  -מהמרפאה – הם הופנו לבית החולים, ושם רופא החזיר לה  את  ידה למקומה – והם חזרו לבית המלון,

נסיעות אלו  ( מהמרפאה לבית החולים וחזרה לבית המלון) היו עם מוניות, שעלו כסף רב בשל המרחק הגדול שבין בית המלון לבית החולים.

באותו ערב ,כשהם חזרו למלון ,קצין הביטחון של בית המלון  מילא את טופס  הדיווח על הפציעה ושם נכתב שהתינוקת נפלה ממיטת "ההורים"  ( ולא מהערישה )והאב חתם על טופס זה,מבלי שקרא בו.

אבל כשהם עלו לחדרם  בבית המלון,הם גילו שחסר סורג בערישת  התינוק, והבינו שהילדה נפלה ממרווח אשר בערישה –  ולא ממיטתם , וזאת לאחר ששיחזרו את הנושא  ובפירוש לא זכור להם שהתינוקת  ישנה איתם,

בתוצאה מהנסיעה לבית החולים – הם איחרו את שעת ארוחת הערב במלון. הם הפסידו
את ארוחת הערב  ונאלצו לצאת למסעדה לאכול. בית המלון לא הציע להם ארוחה חלופית.

למחרת כשבא מנהל המשמרת בבית המלון וראה את מיטת התינוק  עם המרווח – הוא לא החליף אותה  בערישה תקינה, אלא  הצמיד אותה לקיר -באופן שהמרווח היה צמוד לקיר – ובזאת פתר, לדעתו,  את הבעיה,

בהליך הגישור

נציגי המלון וחברת הביטוח טענו שהאב פגע במזיד בערישת התינוק מאחר והציוד במלון תמיד תקין, ולא ייתכן שהמלון יספק ערישה שאינה תקינה. הם הסתמכו על חתימת האב על דו"ח קצין הביטחון של המלון, שעל פי הודאתו של האב , הבת  נפלה ממיטת ההורים  ( ולא מהערישה) ולכן זו רשלנות של  ההורים ולא של בית המלון.,

עוזרת המנכ'ל התחילה את דבריה בהרגשתה שהאב בא להילחם ולא להתפייס, ושבחה והללה את
בית המלון ועובדיו והדגישה את הקשיים בגרסת התובע, בהמשך הצדדים הרימו את קולם וכמעת
פוצצו את הגישור.

בשיחות הנפרדות

האב דרש חופשה חלופית עקב הרס חופשתם ובנוסף פיצויים על כל הוצאותיהם
ועוגמת הנפש שנגרמה להם סה'כ כ-16000 ש'ח, אבל הוא הסכים להתפשר על הסכום,

נציגי בית המלון הודו שהתייחסות עובדי המלון למשפחה הייתה לקויה, וכי כל אורח חשוב להם.

הייתה הבכמה, כי לכל צד יש בסיפור סכסוך זה חוזקה וחולשה, לאבי הילדה יש חתימה על טופס שהילדה נפלה ממיטתם,וזו חוזקה של בית המלון.
למלון יש חולשה תדמיתית (חוקית) שסיפק ערישת  תינוק לא תקינה בעליל,(ישנם צילומים).

במפגש המשותף הסופי
של גישור זה הצדדים דיברו בצורה יפה וחברית . נציגת בית המלון "נתנה נאום אישי חם ומחבק" לאבי הילדה והסכימה לתת לו סוף שבוע במלון בתנאים מועדפים ו1500עוד ש'ח כמחווה על התקרית,

אבי הילדה התנגד לסכום ודרש 6000ש'ח ,

הפיתרון שהושג :
בסופו של משא ומתן, סוכם   על שתי לילות בסוף שבוע או שלוש לילות באמצע שבוע ו- 3000  ש"ח כמחווה ע"י בית המלון.
( בשיחה אישית בתום הגישור סיפרה נציגת המלון כי היה לה מנדט לשלם עד 7000 ש"ח בסכסוך זה, כי הם מבינים את חלקם בו. -אבל, בקשה שהדבר יישאר בדוד).

וכאן הסתיים הגישור בהצלחה.
הצדדים חתמו על הסדר הגישור, שקיבל תוקף של פסק דין מבית המשפט.

תובנות אישיות.

אני שואל את עצמי מה היה קורה אם את "הנאום החם ומחבק "נציגת המלון הייתה "נותנת" בתחילת
הגישור במקום להתקיף את התובע,
יכול להיות שהגישור היה מסתיים בצורה הרבה יותר מהירה וטובה יותר לבית המלון?

אני אנסה לחדד את השאלה:
כשאיש "נותן שירות" מגיע לגישור ומתכוון לתת הרבה מאוד, מאידך,  במילותיו  הוא משדר תוקפנות . ואז -התוצאה יכולה להיות בדיוק הפוכה והאינטרסים שלו ממש נפגעים.

האם אני כמגשר יכול לעזור לו בריכוך המסרים ובריפודם?, אולי בהכנה טלפונית מקדימה?. האם זה חלק מתפקידי כמגשר מקצועי?

לסיכום:
כמו מירב התיקים שמגיעים לבית המשפט ולגישור, אפשר, עם קצת תשומת לב של הצדדים למערכות היחסים שלהם -להימנע ממשפט וגם מגישור.
מקרה זה  שסופר לעיל, יכל היה  להסתיים בלי שום התערבות של גורמים חיצוניים ולשביעות רצונם של כל הצדדים., אילו הם ניסו לדבר אחד עם השני ולא להתנצח בכתבי טענות ובאמצעות בית המשפט.
רוב התביעות בנושאי צרכנות, מסתבר, מקורם בשירות לקוחות ראשוני שאינו הולם – ומבקש השירות מרגיש, "כאילו" מזלזלים בו -והוא, אינו רוצה "להיות פרייר".

נפתלי אלדד.

 

FacebookGoogle+LinkedIn

כתיבת תגובה