רכישת המיטה הפכה לסיוט

רכישת המיטה הפכה לסיוט

FacebookGoogle+LinkedIn

אחרי הצבא, לפני עשר שנים פחות או יותר, החלטתי לקנות מיטה זוגית לחדר השינה שלי. כאחת שאוהבת לעשות מחקרים לפני רכישות גדולות, ביקרתי במספר חנויות, עד שמצאתי מיטה זוגית מתכווננת במחיר טוב, ואפילו במידות מיוחדות לפי הזמנה, מחנות מוכרת שהמוכרים בה גם עשו רושם טוב. אחרי התייעצות עם ההורים למודי הניסיון שלי, שילמתי במספר תשלומים וחיכיתי בקוצר רוח למיטה שהייתה אמורה להגיע אחרי 14 יום. זו הייתה הרכישה ה"גדולה" הראשונה שלי וממש התרגשתי מכל העניין.

לאחר ש 14 יום חלפו ואפילו טלפון לא קיבלתי. התקשרתי בעצמי לראות מה קורה וקיבלתי הסבר שבשל החגים היה עיכוב בעבודה וכיוון שהזמנתי מיטה בהזמנה מיוחדת זה לוקח יותר זמן. מתוסכלת נאלצתי לקבל את מציאות המאכזבת.

כשהגיעה סופסוף המיטה, כבר עברו יותר מעשרים ימים מיום הרכישה. בנוסף לתסכול שנבע מהאיחור, כשפתחתי את האריזה גיליתי שהמיטה הגיעה בגודל הסטנדרטי, בניגוד להזמנתי. לאחר שיחה עם הבעלים של החנות, שהבטיח שהטעות נעשתה בתום לב, קיבלתי את הבטחתו לשלוח את המיטה הנכונה בעוד שבוע לכל היותר. בגלל שכבר פירקנו את מיטתי הישנה וזה כבר שוב ערב חג, הוא הסכים להשאיר לי את המיטה שהגיעה עד להחלפתה במיטה חדשה.

איפה טעיתי?

כדי לא להלאות אתכם בהשתלשלות כל הסיפור, אקצר ואומר שלקחו: שנה ועשרה חודשים, עשרות טלפונים, מכתבי אזהרה מהמועצה להגנת הצרכן ואף תשלום הובלה כפול עד שקיבלתי את המיטה החדשה. ולמה? כי השיח היה שיח מלחמתי. כחובבת סדרות משפטים מושבעת הנחתי שאם יש לי הזמנה כתובה שחור על גבי לבן שאומרת ששילמתי עבור מיטה X וקיבלתי מיטה Y, כלומר יש לי ראיה "חותכת" לכך שיש טעות בידי החנות, לא תהיה שום בעיה שאקבל את מה שאני רוצה. בחיים, מסתבר, כל הסיפור לוקח "קצת" יותר זמן וזה הרבה פחות זוהר מאשר רואים ב"אלי מקביל". גם בפעם העשירית שדיברתי עם בעלי החנות והסברתי להם בצורה הכי ברורה, שהזמנתי משה וקיבלתי משהו אחר. וגם לאחר שהקלטתי שיחות בהן הבטיחו לי לתקן בהקדם, זה לא ממש קידם את השיח ומצאתי את עצמי מתקשרת רק כדי לשמוע את אותן התחמקויות שוב ושוב עד שבשלב כלשהו הם אפילו הפסיקו לענות לי.

עומדים להתגרש? נקלעתם לסכסוך עסקי? הבית לגישור ויישוב סכסוכים מציע לכם פתרון מהיר, יעיל וזול >>>

גם כשפניתי למועצה להגנת הצרכן כדי לפתור את הבעיה, המקסימום שהיה אפשר לעשות הוא לשלוח מכתב אזהרה ולחכות שיענו. וגם כשכבר הואילו בעלי החנות לענות, ניסו להטיל את האשמה עליי, הציגו תמונה שונה לחלוטין, ולבסוף התנו את קבלת ההזמנה המקורית בכך שאשלם תוספת תשלום ואת עלות ההובלה. האופציות שעמדו בפניי היו להגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות או להתפשר. למרות אהבתי לסדרות משפטיות, לא התכוונתי לתבוע ולבזבז עוד מלא זמן בבתי משפט, בסופו של דבר החלטתי להתפשר ושילמתי "רק" את עלות ההובלה בשנית. ולא כי חשבתי שאני צריכה או כי הבנתי למה, פשוט רציתי לגמור כבר עם הסיפור הזה, אחרי שהוא נמתח כ"כ הרבה, ולשכוח מכל הסיפור.

ולמה סיפרתי את כל הסיפור הזה? כי אם הייתי יודעת אז מה שאני יודעת היום על פתרון סכסוכים, הייתי מנהלת שיח קצת אחר. במקום לחזור שוב ושוב בפני נציגי החנות על הראיות שיש בידיי ועל כך שהם חייבים לספק לי את מה שהזמנתי, הייתי שואלת שאלה מאוד פשוטה: "למה? למה בעצם אני לא מקבלת את מה שהזמנתי?" אולי הייתי יכולה להבין את הסיבה והיינו יכולים יחד למצוא פתרונות שיענו הן על הצרכים שלי והן על אלו של בעלי החנות, ואולי לא. אבל ללא ספק, לפחות הייתי יודעת מה האינטרס של בעלי החנות. מה הסיבה שהם לוקחים סיכון להפסד כספי ברור, פרסום רע ונזק למוניטין ולא ממש מנסים, לפחות מנקודת מבטי, לפתור את הבעיה. ברור לי גם היום, שצד שלישי ניטראלי, שאינו צד בסכסוך ככל הנראה יוכל לכוון לשיח פחות מאשים ופחות מתגונן, שיח של פתרונות. כמו שבסופו של דבר עשה נציג המועצה לצרכנות. מה שהיה חסר שם הוא נכונות להגיע לפתרון בהסכמה.

איך פותרים סכסוך של תביעות קטנות?

גם היום, כמו לפני 10 שנים, ישנם מקרים רבים בהם ספקים לא מספקים את הסחורה לפי הסיכום, לקוחות לא משלמים בזמן או בכלל, וכשאנחנו לא מצליחים להשיג מה שרצינו אנחנו בד"כ מתלבטים בין 2 אפשרויות: האחת היא לוותר, לספוג את ההפסד, להתעצבן ומקסימום לא לקנות שוב מהספק שדפק אותנו, וקצת "ללכלך" עליו בפייסבוק.  האפשרות השנייה היא לפנות לבית משפט לתביעות קטנות (או כמוני, למועצה להגנת הצרכן) ולקוות שלא יעברו שנים ושלא נוציא כסף רב על התביעה עצמה, עד שנגיע בסופו של דבר לאיזושהי הכרעה. לא ברור איזו אופציה מבין השתיים טובה יותר, או יותר נכון, גרועה פחות…

גישור בתביעות קטנות

היום כבר אין שום ספק, גם בקרב מערכת המשפט, שהדרך היעילה ביותר לפתרון סכסוכים היא באמצעות גישור. מה שקורה היום בבתי המשפט לתביעות קטנות, הוא שלאחר שהצדדים מגישים כתבי תביעה והגנה, השופטים "מבקשים" מהם למצוא פתרון של גישור או של פשרה כדי לחסוך לבית המשפט (לא לצדדים) זמן ועלויות משפט.

אז נשאלת השאלה, מדוע לא לשלוח מראש לגישור תביעות קטנות? לפני שנכנסים למערכת המשפטית, לפני הוצאת מכתבים, איומים, כתבי תביעה והגנה ולפני שמבזבזים זמן יקר הן של הצדדים והן של מערכת המשפט? בעצם אין היום כבר צורך להיכנס לתוך המערכת המשפטית כדי לקבל פתרונות לסכסוכים, גם בתביעות קטנות.

המוסד לגישור בתביעות קטנות מאפשר לכל אדם שהסכסוך שלו עומד בקריטריונים של תביעות קטנות לפתור את הסכסוך שלו באמצעות גישור, בפגישת גישור אחת, הנמשכת בממוצע שעתיים עד שלוש שעות. תארו לעצמכם כמה זמן אני הייתי חוסכת אם הייתה לי האופציה הזו לפני עשר שנים! במקום שנתיים, שעתיים עד לפתרון.

אתי שרת, מגשרת מטעם הבית לגישור ויישוב סכסוכים

הכתבה מאת פורטל הגישור הישראלי סולחה >>>>> לכתבות נוספות לחצו כאן

FacebookGoogle+LinkedIn

כתיבת תגובה