משה רבנו מתווה את הדרך למגשרים היום

משה רבנו מתווה את הדרך למגשרים היום

איך ייתכן שמשה רבינו נבחר להיות המגשר הראשון בין העם לבין האלוקים למרות היותו כבד פה, כבד לשון וערל שפתיים?!  בהסתכלות ראשונית נראה הדבר מוזר מאוד, איך דווקא משה רבינו נבחר מכל האנשים להיות מגשר בין עם ישראל לבין האלוקים. כבר בתחילה אנו רואים שהיכולת הוורבאלית של משה רבינו הייתה לקויה בחסר. "ויאמר משה אל ה' בי אדני לא איש דברים אנכי, גם מתמול גם שלשום גם מאז דברך אל עבדך, כי כבד פה וכבד לשון אנכי." ובפסוק נוסף: "וידבר משה לפני ה' לאמר, הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים." אך כנראה שהסיבות האמתיות לכך שמשה נבחר למלא תפקיד כה חשוב, הן תכונותיו הפנימיות שהן חשובות לאין ערוך מיכולת הדיבור שלו. משה היה "מגשר מלידה" ובעל תכונות מושלמות לבצע תפקיד חשוב זה. דרך אגב, כבר מהטענה שעלתה בתחילת המאמר, אנו למדים שאל לנו להיות שיפוטיים כלפי אנשים ואל לנו לנהוג על פי דעות קדומות, לפי מראה חיצוני  או יכולת הדיבור שלהם. תכונה זו חשובה מאוד לנו כבני אדם ובטח לציבור המגשרים.

9135841_s

מה גרם למשה רבנו להיות מגשר מוצלח 

משרה אווירה טובה:  בשעה שנולד משה רבינו נתמלא הבית כולו אור. "ותרא אותו כי טוב הוא", משה רבינו, כבר מלידתו ולאורך כל חייו השרה אווירה טובה, נעימה, אווירת שלום ופיוס. בדרכו המיוחדת הוא ידע להגיע ולחדור אל לב האנשים, אל לב עם ישראל ואל לב פרעה בהוציא את עם ישראל ממצרים. על מנת להצליח בהליך הגישור, חייב המגשר ליצור אווירה נעימה וחיובית בחדר הגישור, בה יסחוף את הצדדים להליך בריא וחיובי.

ניטראלי ומקובל על כל הצדדים: התורה ממעטת מאוד לספר לנו על חייו של משה, על אישיות ומשפחתו. התורה מסתפקת בתיאורים כלליים על סף האנונימיים של הוריו  "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי" התורה בחרה לתאר את דמותו של משה רבנו, באופן אנונימי, כי היא באה ללמדנו שלמגשר בעם ישראל, הצד הפרטי-האישי אצלו צריך להיות זניח. אסור למגשר להיות מזוהה עם משפחה מסוימת או עם צד מסוים, הוא חייב לייצג את כל הצדדים במידה שווה וניטראלית.

רגישות חברתית: אנו עדים למספר אירועים בחייו של משה המעידים על הרגישות החברתית הטבועה בו. "ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו, ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול" בהמשך מסופר "ויבואו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושיען וישק את צאנם". משה רבינו אינו יכול לראות שנעשה עוול לאחר, הוא אינו נשאר אדיש ומיד מחליט לעשות מעשה על מנת ליצור עולם טוב יותר ועל מנת לתקן את המעוות. תכונה זו היא מאבני היסוד של המגשרים. אנשים הרואים את טובת הכלל אל מול עיניהם ומטרתם – להשכין שלום בין האנשים.

ענווה: כאשר מתגלה הקב"ה אל משה בסנה ומטיל עליו את הנהגת עם ישראל בהוציאם ממצרים. משה רבנו אינו רודף אחר התפקיד המכובד והוא מנסה להתחמק מקבלת התפקיד מתוך ענווה וצניעות: "מי אנכי כי אלך אל פרעה, וכי אוציא את בני ישראל מארץ מצרים?!" תכונה זו חשובה לכל בני האדם ובעיקר למגשרים. "החוכמה אינה נחלתה של אף אחד" הפתרון נמצא אצל הצדדים עצמם, ומה שטוב במקרה מסוים אינו מתאים דווקא במקרה אחר. תפקידו של המגשר הוא לסייע ולהוביל תהליך בריא בו הצדדים יגיעו אל הפתרון בעצמם, מתוך הבנה עמוקה שזהו הפתרון הנכון עבורם והוא זה "שיחזיק מים" במבחן המציאות.

משה הוליך את עם ישראל במדבר וגישר בין העם לבין האלוקים מתוך הרגשת שליחות במשך 40 שנה. כך גם תפקידו של המגשר בחדר הגישור, להוליך ולנווט את הצדדים אל הפתרון הטוב ביותר עבורם, מתוך שיתוף והבנה הדדית ותוך שימוש בתכונותיו האישיות.

אבינעם בלומנקרנץ, מגשר מטעם הבית לגישור ויישוב סכסוכים

הכתבה מאת פורטל הגישור הישראלי סולחה >>> לכתבות נוספות לחצו כאן