ברית דמים

ברית דמים

קודם כל אקדים ואספר שהתחלתי כיוצר תיאטרון. מקצוע לא קל בארצנו הקטנה. בשנת 2005 שחררתי לאוויר העולם את ההצגה הראשונה שכתבתי וביימתי. שמתי שם בערך את כל החיים שלי. מכל הבחינות: נפשית,כלכלית,אומנותית ובעצם כל מה שניתן לחשוב עליו.

עשיתי אודישנים והגיעו שחקנים נלהבים כדי לנסות ולזכות בתפקיד. בחרתי חמישה. חדורי מוטיבציה הם הגיעו לכל חזרה והוציאו מעצמם דברים מדהימים, התחושה הייתה שכרתנו "ברית דמים" על מזבח האומנות.  הייתה גם תחושה של שליחות באוויר.

ככל שחלף הזמן גדלה ההתרגשות והיא הייתה קשה מנשוא כשהגיע ערב הבכורה. אני הייתי בלי אויר בכלל. המתח הזה שאתה לא יודע איך יגיבו אנשים על דבר שעבדת עליו חצי שנה יום יום הוא משהו שאי אפשר להסביר למישהו שלא חווה את זה על בשרו.

הצגה התחילה. אנשים צחקו. יותר נכון התפוצצו מצחוק. לעולם לא אשכח את ההרגשה הזאת של לראות קהל גדול של אנשים צוחק מבדיחה מטומטמת שכתבת בשירותים של איזה מלון. הייתי בשמיים. גם צוות השחקנים שלקחתי איתי נהנה מאוד מהאווירה והבאז שנוצר סביב ההצגה וסביבם.

אלא שאז קרה דבר שכיוצר מתחיל לא צפיתי אותו מראש. ההפקה התחילה לסבול מקשיים כלכליים. כמעט ולא היה כסף ואני נאלצתי לשלם מכיסי עבור כל הצגה שאני מקיים. ניחא, את זה עוד יכולתי לסבול. מה לא עושים בשביל האמנות. אלא שאז קרה הדבר השני שאותו לא צפיתי. קאסט השחקנים שלקחתי והגיע כדי לעשות אומנות מבלי לפזול לצדדים, החל לפזול לצדדים ולפתח תיאבון בריא ודרש סכום גבוה ממה שסוכם מראש עבור השתתפותו בכל הצגה.

אני הייתי מרוסק: אם עד עכשיו חשבתי שאוכל להמשיך לקיים את ההצגה מכיסי הפרטי הבנתי בנקודת הזמן הזאת שגם זה לא יוכל להמשך. התאריכים היו קבועים מראש לשנה ולכן לא יכולתי לעשות שום דבר. כל הפניות שלי לגופים שאמורים לעזור כלכלית ליוצרי תיאטרון נענו בשלילה. שלא לומר בגיחוך.

קאסט השחקנים מצדו החל להרגיש מרומה ובלי שנשים לב נוצר כאן סכסוך. אחת השחקניות חשבה שזה לא יכול להמשך יותר ואף הגישה תביעה בבית המשפט שמצדו ולמזלי, דחה את תביעתה. אבל ההרגשה הלא טובה נשארה וזה אפילו בא לידי ביטוי על הבמה. אותה חבורת צעירים שהגיעה לעשות אומנות בכל מחיר נראתה עכשיו כמו חבורה של כוכבים שלא שילמו להם משכרות במשך שנה שלמה. מאז עברו הרבה מים בנחל ואני כבר מפיק די הרבה אירועים במסגרת עבודתי אבל לעולם לא אשכח את הסכסוך הזה ביני ובין השחקנים. תעבירו בבקשה לכל מי ששוקל להתחיל ולביים באופן עצמאי..

ואיך הסכסוך הסתיים בסוף? בסוף הכל הסתדר לאחר שהחלפתי שני שחקנים ודאגתי לעשות תאום ציפיות יותר ברור ויותר מדויק עם השחקנים האחרים.

סהר לחמי, מפיק ויוצר תיאטרון עצמאי

הכתבה מאת פורטל הגישור הישראלי סולחה >>> לכתבות נוספות לחצו כאן