איך מנעתי קרב אופנועים בלילה

איך מנעתי קרב אופנועים בלילה

כמעט חצות. רוכב על הקטנוע בלילה תל אביבי. ליד תאטרון צוותא עומדים שני רוכבי קטנועים. סביבם התקהלות. כמו קטע מסרט עם ז'אן קלד ואן דם העוסק בקרבות רחוב עד המוות. שני המתמודדים איש וקסדתו בידו, הקטנועים שעונים על הרגליות, מחכים לאות פתיחת הקרב. איש איש מלהיט את עצמו ואת האווירה. חשמל באוויר. הקהל צמא לדם.

אני עוצר. מצטרף לצופים. שואל מה העניין.

"זה עם הקסדה האדומה פגע בקטנוע של זה עם הקסדה השחורה"

"נגרם נזק? מישהו נפגע?"

"לא"

"אז למה הם עוד שנייה מתחילים מכות?"

"תשאל אותם".

אגב צעקות הדדיות מסביר לי האחד שהשני פגע לו בקטנוע.

אני שואל את הפוגע: "התכוונת לפגוע?" "לא" הוא משיב.

אני פונה לפגוע ושואל "נגרם נזק?" "לא" הוא משיב.

"אז למה אתם עומדים ומאיימים ולא נוסעים איש איש לדרכו?

" שיבקש סליחה!!!"

בתור מגשר טוב התחלתי לנהל איתם משא ומתן על בקשת הסליחה.

האחד טען שלא עשה כלום ולא מגיעה סליחה. השני טען שאם הפוגע לא התכוון עליו להתנצל.

לפחות במקום איומים התחיל שיח ביניהם.

עומדים להתגרש? נקלעתם לסכסוך עסקי? הבית לגישור ויישוב סכסוכים מציע לכם פתרון מהיר, יעיל וזול >>>

שאלתי את הפוגע מה הבעיה פשוט לבקש סליחה ולהמשיך הלאה. התבונן בי רגע ארוך ובסופו מול קהל הסובבים שמתחילים להבין לאכזבתם שמכות לא יהיו כאן ופלט כמעט בלחש : "סססליחה".

השני אמר שזה לא מספק והוא צריך לשמוע סליחה חזקה יותר.

פניתי שוב למלחשש ואמרתי לו: "קודם הפגנת כישורי צעקות מדהימים. מה הבעיה לצעוק את המילה "סליחה " באותו ווליום כאילו אתה מקלל ונסגור עניין.

התבונן בי שוב ואז צעק "סליחה! לא התכוונתי!!"

השני אמר פשוט "בסדר. סע!"

שניהם עלו על קטנועיהם, חבשו את הקסדות והניעו.

רגע לפני שהם התחילו בנסיעתם, למרות החשיכה והקסדות אני כמעט מוכן להישבע שעל פני שניהם רבץ חיוך גדול של הקלה.

מזל שעברתי באותו לילה ליד צוותא, מזל שלמדתי גישור ומזל שהגעתי למקום בול בזמן שאם לא כן הייתי מיישם את לימודי קורס ההחייאה שגם אותו עברתי.

רפי אביב, מגשר מטעם הבית לגישור ויישוב סכסוכים

הכתבה מאת פורטל הגישור הישראלי סולחה >>> לכתבות נוספות לחצו כאן

כתיבת תגובה

*